אחרי שאיחדו כוחות נגד דאע"ש, בסוריה נלחמים על השלל

ארדואן מנצל את הוואקום בסוריה בשביל להכות במעוזי הכורדים שנואי נפשו ■ האם הפלישה הטורקית היא השלב הראשון בדרכה החוצה מנאט"ו? ומתי, אם בכלל, האמריקאים יתעוררו? ■ ניתוח G

חייל טורקי בחבל אפרין, צפון סוריה / צילום: רויטרס - khalil ashaw
חייל טורקי בחבל אפרין, צפון סוריה / צילום: רויטרס - khalil ashaw

קצת אחרי ארבע אחר הצהריים בשבת, ה-20 בינואר, חצו 72 מטוסי קרב טורקיים את הגבול הסורי והחלו לתקוף מטרות באזור אפרין - מובלעת בשליטה כורדית שנמצאת בצפון-מערב סוריה וגובלת בטורקיה. באופן רשמי, יעדי התקיפה, שבמהרה התברר שהייתה רק הקדמה לפלישה קרקעית טורקית לתוך שטח סוריה, היו אנשי המיליציה הכורדית, ה-YPG. הללו מחזיקים זה שנים באזור אפרין, ומכיוון שהם מנהלים קשרים קרובים עם ה-PKK, ארגון הטרור הכורדי שנלחם בטורקים בשטחם, הטורקים רואים בהם סכנה לביטחונם הלאומי. אלא שלפצצות שמושלכות ממטוסים מהירים ולפגזי תותחים שנורים מרחוק יש נטייה שטנית לפספס את מטרותיהם, ועד מהרה התברר שמספר האזרחים ההרוגים עולה על מספר הלוחמים.

אחרי שנים שבהן הוקז דמם של כחצי מיליון בני אדם בסוריה, לא קל להזדעזע מטרגדיות אנושיות, אבל לזו שאירעה למשפחת אל חוסיין לא ניתן להישאר אדישים. לפני ארבעה חודשים, כשהלחימה נגד דאע"ש הגיעה ממש עד לדלת ביתם באידליב, ארזו בני המשפחה את חפציהם המועטים במהירות ונמלטו לכפר קילביר שבמובלעת הכורדית. חבל אפרין נהנה מאז פרוץ הקרבות בסוריה ב-2011 משקט יחסי, שמשך אליו את רוב אוכלוסיית אידליב שנמלטה מהאזור, וכיום מתגוררים בו כ-1.2 מיליון איש. המשפחה קבעה את ביתה בבית קטן בחוות גידול עופות, והמתינה שהמצב במדינה יתייצב. משפחת אל חוסיין אומנם הייתה ערבית, אולם יש להניח שהמבוגרים בה הניחו שלאור תרומתם העצומה של הכורדים בהבסת דאע"ש - הגורם היחיד שכל הכוחות הניצים בסוריה התאחדו כדי לחסל - שהייה באזור שבשליטתם תעניק להם ביטחון יחסי.

הם טעו. ביום שני שעבר פגעה פצצה שהושלכה ממטוס קרב טורקי בבית המשפחה והרגה תוך רגע שמונה מבניה - מבוגר אחד ושבעה ילדים, ביניהם תינוק בן שנה. תמונות גופותיהם המרוטשות והמאובקות שהועמסו על טנדר פתוח והופצו עד מהרה לעולם סיפקו תזכורת מכאיבה לכך שהמצב בסוריה ממשיך להיות קשה. למעשה, חיסולו של דאע"ש לאחרונה רק העביר את הסכסוך באזורים שבהם הוא שלט בעיראק ובסוריה לסטטוס אחר - של חלוקת שלל.

מי שולט? יחסי הכוחות בצפון סוריה, מפה עדכנית
 מי שולט? יחסי הכוחות בצפון סוריה, מפה עדכנית

הכתב המערבי היחיד שנמצא בשטח הלחימה לעת עתה, רוברט פיסק מהאינדיפנדנט הבריטי, הראה בסדרה של שלוש כתבות מה רמת הדיוק האמיתית של התקיפות הטורקיות במבצע, שלו הם קוראים "ענף הזית". הוא שלף ביום ראשון את רשימת הפצועים והמתים שהובאו לבית החולים של אפרין מאז תחילת הלחימה ומצא בהם שמות של תשעה לוחמי YPG הרוגים ושל 11 פצועים. בין 49 האזרחים הפצועים הוא איתר נשים וגברים קשישים שביתם התמוטט עליהם וסבלו מ"שברים מרובים"; ילדים שספגו "פציעות רסיסים בידיים ובחזה" ונשים צעירות שמאושפזות בגלל "פגיעות הדף באיברים פנימיים". רשימת האזרחים ההרוגים שהגיעו לבית החולים כללה 17 גברים, 7 נשים ו-10 ילדים, כאשר הרופאים לא טרחו לציין את הפציעות שהביאו למותם. הם היו עסוקים מדי בטיפול באזרחים הפצועים שהמשיכו לזרום לבית החולים.

מבחינת טורקיה, מסבירה פרופ' עפרה בנג'ו ממרכז דיין באוניברסיטת תל-אביב, מטרת הפלישה אינה רק להשתלט על מובלעת אפרין, אלא לשים קץ למהלך המתמשך של ניסיונם של הכורדים בסוריה ליצור לעצמם אזור אוטונומי שיוכל לתפקד בפני עצמו, וכך להכין את עצמו לסדר החדש שישרור במדינה לאחר שישקע אבק הקרבות. לדבריה, "טורקיה החלה מהלך דומה לפני יותר משנה, כדי למנוע את חבירת הכורדים במזרח המדינה לאלו שבאזור אפרין. מבחינתם, שליטה כורדית באזור אפרין היא הדבר המסוכן ביותר, כי זה יביא את הכורדים למצב שיגרום להם לשאוף להגיע לים ובזו תיפתר הבעיה המרכזית שלהם - היעדר הגישה של כורדיסטן לים. אם הם יוכלו להשיג גישה לים, הם יוכלו להביא שינוי מערכתי לכלל הכורדים, כולל אלו שבעיראק, גם משום שכך הם יוכלו לייצא נפט באופן עצמאי וגם ישיגו לעצמם גישה לעולם".

בנוסף, בנג'ו רואה במהלך הטורקי מעין מסע נקם נגד ארצות-הברית, שלא מזמן הכריזה שהיא רוצה להקים בסוריה כוח שיטור כורדי שימנה כ-30 אלף איש ושיופקד על שמירת הגבולות עם טורקיה ועם עיראק. "מבחינת טורקיה", היא אומרת, "הקמתו של כוח כזה היא סדין אדום שהיא לא תוכל בשום אופן לקבל". מעבר לכך, כך בנג'ו, הפלישה נועדה גם לשגר לסורים ולרוסים מסרים שלפיהם טורקיה לא תסכים לוותר על האינטרסים שלה באזור. "טורקיה קובעת עובדות בשטח. גם לאיראן היא משדרת מסר שלפיו היא זו שתשלוט בצפון סוריה".

בינתיים, ואולי כצפוי, תגובת העולם לפלישה הטורקית אנמית למדי. צרפת אומנם גינתה כבר ביום הראשון, וגרמניה הודיעה שתקפיא עסקת נשק, אולם מה שבאמת חשוב הוא שארצות-הברית לא יצאה מגדרה כדי לעצור את ארדואן. טראמפ אומנם שוחח עמו טלפונית והפציר בו לצמצם את המבצע הצבאי נגד הכורדים, אולם לעת עתה, כנראה שלא איים עליו בסנקציות. על אף שלא ברור עד כמה רוסיה מאושרת מפעולותיו של ארדואן, בשלב זה גם היא משחררת לו חבל ארוך מספיק כדי להמשיך את המתקפה. והשבוע, ארדואן אף נשבע להמשיך ולתקוף את הכורדים עד גבול עיראק. "ננקה את הגבול שלנו צעד אחר צעד", אמר.

העימות שהביא להתקרבות

כדי להבין את הדברים טוב יותר, כדאי לעשות זום-אאוט ולהסתכל על מפת אזורי השליטה בסוריה. חבל אפרין נראה כמו גיבנת קטנה שמזדקרת כלפי מעלה מהגבול הצפון-מערבי של סוריה, מעט צפונית לעיר חאלב - גובל בטורקיה מצפון, באזורים שבשליטת משטר אסד וקבוצות מורדים שנלחמות בו מדרום, ובאזור לא גדול שנשלט על-ידי קבוצות מורדים פרו-טורקיות ממזרח. השטח הזה גם חוצץ בין אזור אפרין לבין אזור עצום שבשליטת הכורדים, שמתפרס הרחק למזרח ולדרום, עד גבול עיראק. הבידוד של אפרין, והחשש של הטורקים מכך שהוא עשוי לחבור לרצף הכורדי שממזרח, ואולי אפילו להתפשט מערבה לכיוון הים, כאמור, הופכים אותו ליעד נחשק עבור ארדואן.

אלא שלפלישה הטורקית לחבל אפרין יש כאמור השלכות רחבות בהרבה מכיבושו של עוד אזור כפרי שכוח אל. לא רק משום שבעבור הכורדים, מדובר בעוד מפלה שמחזירה אותם שנים לאחור, אלא משום שהקרב על אפרין מאפשר הצצה למשחק הגדול יותר שמתנהל בבירות כמו מוסקבה, וושינגטון, טהרן, אנקרה וירושלים. בעוד שבימים אלו של לחימה עזה, מכוסה החבל בערפל קרב סמיך, מנסים כל השחקנים בזירה לתפוס עמדות טובות יותר לפני שזה יתפזר ויחסי הכוחות בעיראק ובסוריה יתבהרו. על הדרך, מיהרו כמה פרשנים אף לקבוע כי הפלישה הטורקית היא השלב הראשון בדרכה של טורקיה אל מחוץ לברית נאט"ו, על כל המשתמע מכך.

שגריר ישראל בטורקיה לשעבר, חוקר היחסים הבינלאומיים אלון ליאל, אומר שכדי להבין את המהלכים הטורקיים הנוכחיים, צריכים לחזור בזמן מעט יותר משנתיים. ב-24 בנובמבר 2015 הפילו מטוסי אף-16 של חיל האוויר הטורקי מטוס סוחוי רוסי בסמוך לגבול עם סוריה. הטייס נהרג מאש שנורתה אליו מן הקרקע במהלך צניחתו ואילו הנווט נשבה ולאחר מכן חולץ מאנשי המיליציה שלכדו אותו. באותו מבצע נהרג אחד מחיילי צוות הקומנדו שנשלח לבצע את המשימה המסוכנת.

התגובה הרוסית להפלת המטוס הייתה נזעמת מאוד. רוסיה כינתה את התקרית "נעיצת סכין בגב" ואף הטילה על טורקיה סנקציות כלכליות. רק לאחר כמה ימים אמר הנשיא ארדואן כי הוא מצטער על הפלת המטוס, אך לא התנצל על עצם המעשה. "עד אז ארדואן נאבק בכל הכוח באסד ותקף אותו בכל הזדמנות, אבל נראה שארדואן נבהל מהתגובה הרוסית הקשה להפלת המטוס ולאחר הפיוס נוצרה בין טורקיה לרוסיה מעין ברית", אומר ליאל. "לפוטין הייתה עמדת כוח באותה תקופה והוא לחץ על טורקיה לשנות את דעתה לגבי הנעשה במדינה. כשלפני כמה שבועות הלחימה בסוריה הסתיימה עם ההפלה של דאע"ש, טורקיה השחילה את עצמה לציר הרוסי-איראני ויצרה משולש רוסי-איראני-טורקי; ובכל הדיונים שיש עכשיו בסוצ'י שברוסיה על עתידה של סוריה, אלו המדינות הערבות לשלומה ולעתידה של סוריה, משום שאלו המדינות המנצחות במלחמה".

ליאל אומר שלאחר שטורקיה סבלה לא מעט מפלות ביחסיה במזרח התיכון בשבע-שמונה שנים האחרונות, היא מצאה את עצמה מאוד מבודדת לפני כשנתיים. "ההצטרפות שלה לציר המנצח הזה", כך ליאל, "שיקמה את מצבה האזורי וצריך לזכור שלטורקיה היו שנים מאוד טובות כלכלית, שכללו צמיחה מאוד מהירה והשקעה מאסיבית בתשתיות ובתעשייה. בעוד שכל השחקניות האחרות באזור הוחלשו או ממש התאבדו - סוריה, תימן, לוב, לבנון, כולן כמעט - אלו ששמרו על כוחן באזור הפכו למעצמות אזוריות. זה נכון גם לטורקיה וגם לישראל. בעיניי, הכניסה לצ'ופצ'יק הזה באפרין, היא בעצם תוצאה של השינוי במעמדה של טורקיה. היא גם הרבה יותר בטוחה בעצמה מול ארצות-הברית, שסובלת מקשיים אזוריים במזרח התיכון ומקשיים פנימיים בגלל טראמפ".

ואכן, מהלכיו של ארדואן מראים שהוא סבור שארצות-הברית יכולה להכיל את האינטרסים שלו מבלי שיהיו לכך תוצאות שליליות מבחינתו. תעודת הביטוח שלו לכך היא בראש ובראשונה מיקומה הגיאוגרפי של טורקיה. במהלך כל שנות המלחמה הקרה, שימשה טורקיה מעין בסיס קדמי לנאט"ו ולטילים שלה שהופנו לכיוון ברית המועצות. וגם אחריה, במהלך שתי המלחמות שניהלה ארצות-הברית בעשור שעבר באפגניסטן ובעיראק, היה לבסיס האווירי של נאט"ו באינצ'רליק תפקיד משמעותי.

אשר לפוטין - רוסיה אומנם חזרה והצהירה מאז שנרתמה להצלת משטרו של אסד, על כך ששלמותה הטריטוריאלית של סוריה חייבת להישמר בכל הסדר שיושג. אולם גם פוטין, כך מתברר, יודע להתפשר. ודאי כאשר טורקיה מוכנה לספק לו נכסים אחרים שחשובים לאינטרס הרוסי הרחב יותר של פירור המערב - כמו מכירתן של מערכות טילים חדשות מרוסיה לטורקיה, שלא רק הכניסה לרוסיה נכסים פיננסיים, אלא אפשרה לה גם לפגוע באחדותה של ברית נאט"ו השנואה עליה. "זו עסקה שהיא בבחינת סטירת לחי רצינית לנאט"ו, מפני שזו הפעם הראשונה שחברה בברית זו קושרת קשרים צבאיים עם האויבת הגדולה ביותר של הברית הזו", אומרת בנג'ו.

הבגידה האמריקאית

מבחינת הכורדים באפרין, הפלישה הטורקית למובלעת שבה הם החזיקו היא טרגדיה שממוטטת עליהם את עולמם, אבל גם מבחינת העם הכורדי המונה 35 מיליון בני אדם שחיים בעיראק, בטורקיה, בסוריה ובאיראן מדובר באירוע קשה. "הפלישה הזאת מחזירה את הכורדים לאחור כמה וכמה שלבים", אומרת בנג'ו. "מה שקורה עכשיו בסוריה מאוד נזיל ואנחנו לא יודעים לאן הם יתפתחו, אבל אנחנו יודעים שחלה נסיגה מאוד גדולה במצב של הכורדים בעיראק וכעת הם מנסים ללקק את הפצעים ולראות איך אפשר למזער נזקים או לחזור לשגרה שהם בנו לעצמם אחרי 2003. משאל העם שהם עשו (בספטמבר 2017, שבמסגרתו למעלה מ-90% מהכורדים בצפון-עיראק הצביעו על עצמאות והיפרדות מעיראק), היווה מבחינת ממשלת עיראק תירוץ להשתלט על האזורים המשמעותיים שהכורדים כבשו לאחר עליית דאע"ש, ובעיקר על האזורים העתירים בנפט כמו כירכוכ.

"למעשה, הכורדים הפסידו את כל מה שהשיגו לאחר עליית דאע"ש", ממשיכה בנג'ו. "כך שכיום, גם אין להם גישה חופשית לעולם החיצון, משום שראש ממשלת עיראק אל-עבאדי, מרגיש מנצח והוא יכול למנוע זאת מהם. הוא גם הטיל סנקציות פיננסיות וכלכליות חמורות על האזור הכורדי, שנמצא היום במשבר כלכלי חסר תקדים".

על אף שהכורדים עצמם מודעים לכך ששילוב של הנסיבות ההיסטוריות הייחודיות להם (עם שמפוזר על פני ארבע מדינות); המריבות הפנימיות ביניהם ושורה של קבלת החלטות מוטעות, הם שהסיגו לאחור את מאבקם לעצמאות ולהכרה - חצי האשמה מופנית בעיקר כלפי המעצמות, וארצות-הברית בפרט, שלתפיסת הכורדים נטשו אותם.

אומנם האמריקאים מנסים לאזן במשהו את התמונה, ובסוף השבוע שעבר כוחות אמריקאים גדולים בסוריה נראו שועטים לעבר העיר מנג'יב, כדי לחצוץ בין הטורקים לכורדים, אולם ספק אם זה מה שיעצור את ארדואן. בדרך לשם, אגב, ספגו החיילים האמריקאים שעל הנגמ"שים הקלים וההאמרים אש ממיליציות נאמנות לטורקים.

לאן זה יתפתח - נותר רק לראות, אבל צריך גם להזכיר דבר נוסף, והוא, שאולי המעצמות ממהרות לשכוח את תרומת הכורדים למלחמה בדאע"ש, אבל הלוחמים בשטח ממש לא. הנה, למשל, הואנג ליי, בריטי ממוצא סיני שלמד עד 2015 באוניברסיטת מנצ'סטר, הצהיר לפני כמה ימים כי הוא ועוד כמה חברים בריטים שנמצאים בימים אלו בסוריה, יילחמו מעתה לצד הכורדים נגד חיילי צבא טורקיה. ליי הגיע לסוריה ב-2015 כחלק מקבוצה של צעירים מערביים שהחליטו שהם אינם יכולים לעמוד מנגד לנוכח פשעי דאע"ש. בשנים שחלפו מאז, הם הספיקו לצבור ניסיון קרבי משמעותי, ומשום שרבים מהם לחמו לצד הכורדים, הם חשים כעת שהם לא יכולים שלא לסייע להם מול כוחותיו של ארדואן.

בסרטון שהעלתה לרשת מיליציית ה-YPG לפני כמה ימים נראו כמה מהם. "נלחמנו עד כה בדאע"ש, ועכשיו נילחם עם אחינו נגד הטורקים הפשיסטים. אפרין לעולם לא תיכנע ואנחנו נילחם עד הסוף!", אמר בהתרגשות לוחם משופם בעל מבטא צרפתי כבד, שסביב צווארו נכרך צעיף סגלגל עם שיק פריזאי ברור.

אחריו דיבר לוחם אחר, בעל מבטא אמריקאי: "נלחמנו עד עכשיו בטרוריסטים בדרום ועכשיו אנחנו נלחמים בטרוריסטים טורקים בצפון. אנחנו מגינים על תושבי אפרין, כורדים שמתגוננים כבר עשרות שנים מול התוקפנות הטורקית". הלוחמים המערביים האחרים שמאחוריו, חמושים בקלצ'ניקובים ולבושים במדי המילציה הכורדית, הריעו בהתלהבות.

טורקיה היא עדיין חברה בנאט"ו, כמובן, והאפשרות שהלוחמים המערביים הללו יילחמו נגד חיילים מן הברית הצפון-אטלנטית, עשויה לסבך את העניינים המסובכים כהוגן ממילא. דובר מטעם הפנטגון כבר הודיע, שלוחמים מערביים שיפנו את קני רוביהם כלפי חיילים החברים בברית נאט"ו יקבלו מארה"ב כתף קרה. "אם הם יוציאו אל הפועל מבצעים צבאיים שאינם מופנים אך ורק רק נגד דאע"ש, הם לא יזכו יותר בתמיכת כוחות הקואליציה", נמסר בהודעה. יתרה מכך, הדובר המשיך ואמר כי "אם לדוגמה, יחידה של ה-YPG תאמר 'אנחנו מפסיקים להילחם בדאע"ש ואנחנו הולכים לתמוך באחינו באפרין', אז הם לבדם. הם כבר לא יהיו שותפים שלנו". אפשר להבין מדוע הכורדים מרגישים נבגדים.