ביטוח לאומי: "האוצר מעביר לנו את נטל מימון הרווחה"

תוכנית הסיעוד של כחלון וליצמן תוסיף בטווח הארוך כ-2 מיליארד שקל בשנה לטיפול בקשישים, אך מעוררת התנגדות מצד ביטוח לאומי וגופים נוספים בתחום, הטוענים כי "עלולה להיות פגיעה במצב הקשישים" - בין השאר בשל האפשרות לקבל כסף במקום שירות של מטפלים סיעודיים

משה כחלון / צילום: איל יצהר
משה כחלון / צילום: איל יצהר

בנובמבר האחרון כינסו שר האוצר משה כחלון ויעקב ליצמן (אז שר הבריאות, היום סגן השר) מסיבת עיתונאים שבה הכריזו על תוכנית ביטוח סיעודי ממלכתי. "התוכנית הזאת מעבירה לאזרחים מסר ברור - המדינה מכניסה את היד עמוק לכיס ולוקחת אחריות על האזרחים שלה", אמר אז כחלון. ואולם ל"גלובס" נודע כי מי שמתנגד לחלקים בתוכנית הוא הביטוח הלאומי, שמחלקת המחקר שלו הכינה מסמך שבו היא מתייחסת לשינויים שנכללים בחוק ההסדרים. בין השאר מתנגדים בביטוח הלאומי להדרגתיות שבה תיושם התוכנית ולשינוי ברירת המחדל של מתן הקצבה, משירות בעין, בפועל, לגמלה כספית - שתוביל לכך שהקצבאות ישמשו למעשה למימון פעילויות של משרד הרווחה במקום לשעות טיפול סיעודי. המסמך הוכן לבקשת שר הרווחה חיים כץ, שמנהל דיונים בנושא עם הגורמים הרלוונטיים. העלות התקציבית של התוכנית תעמוד בטווח הארוך, כשתגיע להבשלה מלאה, על 1.5-2 מיליארד שקל בשנה.

באחרונה פורסם ב"גלובס" כי בביטוח לאומי מזהירים שיתרת נכסיהם תיגמר בערך ב-2035. גורם במשרד הרווחה טען אז כי הסיבה לכך, בין השאר, היא שתקציבי ביטוח משמשים את האוצר למטרות לא קשורות.

חיים כץ ומשה כחלון / צילומים: אוהד צויגגנברג ידיעות אחרונו ואיל יצהר
 חיים כץ ומשה כחלון / צילומים: אוהד צויגגנברג ידיעות אחרונו ואיל יצהר

שינוי ברירת המחדל לגמלה כספית, סעיף מרכזי בתוכנית שמופיע בחוק ההסדרים, מעורר התנגדות גם של כ-50 חברי כנסת שסבורים שלא התקיים דיון מעמיק בנושא, עמותות שמקדמות מדיניות הקשורה לקשישים, וחברות הסיעוד, שהן כמובן בעלות אינטרס. המשמעות היא העברת חלק משעות הסיעוד הניתנות לקשישים משעות שירות שניתן לקבל כשעות טיפול או במרכזי יום - לגמלה כספית, שמאפשרת להם לרכוש שירותים מחברות הסיעוד, לשלם למטפל באופן עצמאי או להשתמש בכסף לצורכיהם האחרים.

בקרב הקשישים ברמות סיעוד קלות, גמלה כספית תהפוך לברירת המחדל, ולפי נתונים שמסרו לנו חברות הסיעוד - מספר שעות השירות לקשישים יירד ב-55% והן יומרו לכסף. הקשישים ברמות הסיעוד הגבוהות יותר יקבלו את עיקר התגמול בשעות שירות, וחלק ממנו יינתן בכסף. בסופו של דבר, 25% משעות השירות יועברו לגמלה כספית שלא ניתן להמירה לשעות שירות.

הסעיף הזה אינו עומד בפני עצמו, והוא חלק מתוכנית חדשה ונרחבת של משרדי הבריאות והאוצר שנועדה לשנות את אופן הטיפול בקשישים הסיעודיים, לנסות להקל את הביורוקרטיה ולחסוך אשפוזים רבים. המדינה מתכננת לעשות זאת על ידי שינוי בשרשרת הטיפול בקשישים. למשל, את הקשישים ובני משפחותיהם ילווה מתאם טיפול, גורם מקצועי שיעזור להם למצות את הזכויות שלהם ולבחור מסלולי טיפול; תוכניות שישלבו טיפולי בריאות לקשישים בביתם, והקמת מערך שיקום בקהילה על ידי קופות החולים, במטרה להאט את הידרדרות הקשישים.

באוצר ובמשרד הבריאות סבורים כי אין לעודד את הקשישים הקלים לצרוך שירותי סיעוד, אם אין להם צורך בהם, כדי לא לדרדר את מצבם. למעשה, הגמלה תשמש מעתה לא רק לשירותי סיעוד, אלא לשירותים נוספים שמציע משרד הרווחה כמו קהילות תומכות או שירותים טכנולוגיים להפגת בדידות הקשישים.

זה אחד המהלכים שעוררו ביקורת בביטוח הלאומי, שם קובעים כי "באמצעות תיקון זה מנסה משרד האוצר להעביר את נטל המימון של פעילות משרד הרווחה, שאמור להיות ממומן על ידי תקציב המדינה, לביטוח הלאומי ובכך פוגע בזכויות שהמבוטחים צברו במשך שנים רבות של תשלום דמי ביטוח. חשוב להקפיד באופן מוחלט על הפרדה בין מקורות המימון של צורכי משרדי הממשלה (מסים) לבין המקורות של הביטוח הסוציאלי". בביטוח לאומי הוסיפו כי "חשוב להיצמד לתכלית הקצבה - שהיא סיוע בפעולות היום יום, ולהימנע מעירוב תכליות אחרות שאינן קשורות לסיוע כגון מניעת בדידות וכו'".

סעיף חשוב נוסף בתוכנית היא הגדלת מספר רמות הסיעוד מ-3 ל-6, במטרה להתאים באופן מיטבי את השירות הסיעודי לצרכי הנזקקים. כך, קשישים ברמה הסיעודית הקשה ביותר יקבלו 40% יותר שעות סיעוד - 30 שעות שבועיות לעומת 22 שעות כיום. מנגד, קשישים אחרים יקבלו פחות שעות מכיוון שאין להם צורך בהן. נתונים של הביטוח הלאומי מעלים כי החלוקה מחדש של רמות הסיעוד יגדילו את שעות הסיעוד ב-5% בתוך כשלוש שנים. קשה להגיד שמדובר בתוספת משמעותית, אבל תהיה התאמה נכונה יותר בין השירות לצרכי הקשישים.

"סבך ביורוקרטי"

מלבד חששות הביטוח הלאומי כי כספיו יממנו את פעילות משרד הרווחה שאליו הוא כפוף, שינוי ברירת המחדל לגמלה כספית מעורר חששות נוספים, מכיוון שמעבר לגמלה כספית, גם אם רק ברמות הסיעוד הנמוכות, יוביל להתנערות של המדינה מהקשישים הסיעודיים ומהפיקוח על שירותי הסיעוד. הם גם סבורים כי קשישים יבחרו לא לנצל את הכסף שיועבר להם לטובת שירותים סיעודיים, ולמעשה יחסכו את הכסף כדי לממן צרכים חשובים אחרים כמו תרופות ואוכל.

"אנחנו חושבים שברירת המחדל צריכה להיות שעות שירות, ואז מי שירצה יעבור לגמלה כספית. אחרת הקשישים יתחילו לחשוב אם משתלם להם לשלם, למשל, על נסיעה למרכז יום. ברמות הסיעוד הקשות אנחנו עוד יותר מודאגים כי מדובר באלפי שקלים - ואנחנו חוששים שמשפחות שבקושי סוגרות את החודש ייקחו את הכסף מהקשיש על חשבון הטיפול שלו", אומר סמי קידר מנכ"ל עמותת הלב, ארגון גג של עמותות למען הזקן שמספקות שירותים שונים לקשישים. בביטוח לאומי מעלים חשש נוסף כי המעבר לגמלה כספית "יסרבל את מבנה הקצבה, עלול לייצר עוד סיבוך ביורוקרטי מיותר ויקשה על יכולת הקשיש ומשפחתו לנהל את הטיפול הראוי עבורו".

גמלה בכסף גם תשפר את מצב הפיננסי של הקשישים רק "על הנייר", קידר ומתנגדים אחרים לתוכנית סבורים כי מכיוון שמדובר בתשלומי העברה, הממשלה תשתמש בכך כדי להראות שיפור במצבם הכספי של הקשישים, למרות שלמעשה רק החליפה שירות בכסף.

הגמלה הכספית שתינתן תהיה בהיקף של 80% ממה שמשלמת המדינה כיום, מכיוון שהיא חוסכת את המע"מ. עדיין לא ברור האם הסכום הזה מספק מכיוון שהקשישים, או לפחות חלקם, עשויים למצוא את עצמם על תקן מעסיקים, לרבות האחריות לזכויות המטפלים הסיעודיים. השאלה היא כמה מהקשישים הסיעודיים ברמות הנמוכות אכן צריכים באמת את שעות הסיעוד או שמא המטפלים מסייעים להם בתחומים אחרים. במדינה סבורים כי הם לא בהכרח יהפכו למעסיקים, מכיוון שהם יחליטו לצרוך שירותים אחרים, כמו מרכזי יום. כך או כך, באוצר סבורים כנראה שיותר מדי כסף הולך לתפעול מנגנון העסקה של חברות הסיעוד ולכן 80% מהסכום הוא מספק.

300 מיליון שקל בשנה לפיקוח

אחד החששות המשמעותיים של המתנגדים היא כאמור התנערות המדינה מהדאגה לטיפול הסיעודי בקשישים. גם עד כה המצב לא היה מזהיר, כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם בתחילת אוקטובר:

"תמונת המצב שעלתה בביקורת עגומה. איכות הטיפול הביתי לקשישים סיעודיים רבים לקויה, לעתים עד כדי הזנחת הקשישים", נכתב בדו"ח.

לפי הדו"ח, העובדים הסוציאליים - שאמורים לפקח על איכות הטיפול הסיעודי - דיווחו כי ביצעו פחות ממחצית ממספר ביקורי הבית שהיה עליהם לבצע; וגם הבקרה העצמית של חברות הסיעוד אינה מתבצעת בהיקף שקבע הביטוח הלאומי. המדינה החליטה למעשה שאם הפיקוח אינו מתבצע ברמה מספקת גם היום, אז הטענה על נסיגה מהפיקוח מרוקנת מתוכן. כחלק מהתוכנית החדשה, המדינה מתכננת להקצות קרוב ל-300 מיליון שקל למערך בקרה ופיקוח.

"למעשה, האחריות תועבר, שוב, אל המשפחות שאינן יכולות ואינן מסוגלות לבצע משימה זאת והתוצאה תהיה הזנחה ופגיעה במצבו של הזקן הסיעודי", סבור פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. בריק שלח מכתב לשר הרווחה ובו הוסיף כי "המעבר לגמלה כספית מנטרל כל אפשרות לכך שהמטפלות יקבלו הכשרה כל שהיא.

עיקרי תוכנית הסיעוד

1. יוגדרו שש רמות סיעוד (במקום שלוש כיום) כדי להתאים את הטיפול לצרכים

2. חולים סיעודיים יהיו זכאים לביקורי בית שוטפים של אחות ורופא באמצעות קופות החולים. יוקם מערך שיקומי שמותאם לסיעודיים ויאפשר שיקום בקהילה ובבית

3. ברירת המחדל של חלק מקצבאות הסיעוד - גמלה כספית ולא שירות סיעודי בפועל

4. שיעור ההשתתפות העצמית בעלויות אשפוז במוסד סיעודי ייקבע רק על פי הכנסתו של המטופל, ולא על פי הכנסות ילדיו