קפקאיות: מנהלת רישוי עסקים בחריש ניהלה עסק ללא רישיון

המנהלת, סימון כץ-שגיא, הסתירה את הרשעתה מוועדת המכרזים שבחנה ואישרה את מועמדותה, זאת חרף העובדה שאחד מתנאי הסף של המכרז עליו התמודדה היה "היעדר רישום פלילי", ועל אף שמדובר בהרשעה רלוונטית לתפקיד המוצע ■ היועץ המשפטי החיצוני של חריש: "אחסל ואקבור את 'גלובס'"

חריש / צילום: שלומי יוסף
חריש / צילום: שלומי יוסף

את מי מעסיקה מועצת חריש בתפקיד מנהלת רישוי עסקים ביישוב? תושבת היישוב שהורשעה לפני מספר שנים בניהול עסק ללא רישיון - כך נודע ל"גלובס". ההעסקה מעוררת אי-נוחות, לכל הפחות, לאור ההרשעה בעבירה שעומדת בלב-לבו של תפקיד מנהל רישוי העסקים, ואולם הבעיה האמתית איננה תחושות אי-הנוחות, אלא העובדה שבעת ההתמודדות לתפקיד הסתירה המנהלת, סימון כץ-שגיא, את הרשעתה מוועדת המכרזים שבחנה ואישרה את מועמדותה. זאת, חרף העובדה שאחד מתנאי הסף של המכרז עליו התמודדה היה "היעדר רישום פלילי" וחרף העובדה כי מדובר בהרשעה רלוונטית לתפקיד המוצע.

העיר החדשה חריש ממשיכה בימים אלה להתאכלס מתוך שאיפה להיות "מודיעין החדשה". לפי נתוני הלמ"ס, בדצמבר 2015 התגוררו בה כ-1,000 תושבים בלבד, ובמהלך 2017 היא כבר הגיעה לכ-4,000 תושבים.

גם העסקים מתחילים לפרוח בחריש, ובקשות לרישוי עסקים מוגשות למועצה בתדירות גבוה יותר מבעבר; כאשר במקביל - כך לדברי תושבים שונים - נפתחים עסקים בבתים פרטיים של תושבים, ככל הנראה מבלי שאלה יבקשו רישיון. בקשות הרישיון, כמו גם הטענות על פתיחת עסקים ללא רישיון עסק, מתנקזות לפתחו ולטיפולו של מנהל רישוי העסקים בעיר - או ליתר דיוק המנהלת המכהנת בתפקיד כיום: סימון כץ-שגיא.

סימון כץ-שגיא מכהנת בתפקיד בחודשים האחרונים, מאז זכתה במכרז שפרסמה המועצה לאיוש המשרה. ואולם, ל"גלובס" נודע, כי בתקופה האחרונה מנהלים מספר תושבים ביישוב מאבק לפיטוריה של כץ-שגיא, תוך שהם מעלים טענות כי המכרז היה תפור, כי היא זכתה במכרז על בסיס מצג-שווא שהציגה, שלפיו אין לה עבר פלילי וכי העובדה שהורשעה בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון פוסלת אותה מלכהן בתפקיד. הטענה המרכזית אותה מעלים התושבים הנה כי לא ייתכן שאדם שהורשע בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון ימונה לתפקיד מנהל רישוי עסקים זמן קצר לאחר מכן.

"תושבי חריש מודאגים"

בפנייה אנונימית שהועברה לאחרונה לראש מועצת חריש, יצחק קשת, נטען, בין היתר, כי "פנייה זו, הינה פנייה של תושבי חריש מודאגים החוששים לגורלם ולגורל העיר בשל אופן התנהלות מנהלת רישוי עסקים בעיר חריש, גברת סימון כץ (שגיא). המדובר בעובדת מורשעת, כאשר הורשעה ע"פ הודאתה ב'עבירה על ניהול עסק, בית קפה ומכירת משקאות משכרים, צריכה במקום - מבלי שהיה בידיה עסק כדין'".

אותה הרשעה עליה מדברים התושבים הנה הרשעה בבית המשפט לעניינים מקומיים מפברואר 2013 (רע"ס 24816-03-12), במסגרתה הורשעה כץ-שגיא בניהול בית קפה בקניון לב חדרה ללא רישיון, והוטל עליה קנס בסך 2,500 שקלים. במסגרת הדיון בתיק טענה התובעת, עו"ד אורטל אדיב, כי "הנאשמים 1 ו-3 (החברה שניהלה את בית הקפה וסימון כץ-שגיא, א' ל"ו) הורשעו בניהול עסק, בית קפה ומכירת משקאות משכרים, צריכה במקום, החל מיום 31.1.10 מבלי שהיה בידיהם רישיון עסק כדין... באותו מועד קיבלו הנאשמים התראה בדין ניהול ללא רישיון. מדיווח של מנהלת מחלקת רישוי עסקים עולה כי רק ביום 27.12.12 הונפקו לנאשמים רישיון עסק כדין... מדיווח נוסף עולה כי העסק נסגר ב-01/13". התובעת ביקשה להטיל על סימון כץ-שגיא, קנס שנע בין 5,000 שקל ל-10,000 שקל.

כץ-שגיא עצמה טענה בדיון, כי "העסק נסגר בסוף דצמבר 2012, מיד אחרי שקיבלנו את רישיון העסק כי אילצו אותנו לסגור. לא רצינו. אין חברה. אין עסק. אז מאיפה רוצים לקחת כסף, מאיפה שאין? החברה לא פעילה. משרד הבריאות בא לעשות ביקורת רק לאחר שנה מיום שנפתח העסק. ביקשו שנתקן את הליקויים, תיקנו ומאז לא הגיעו ופשוט שלחו לנו כתב אישום שהליקויים לא תוקנו. כל פעם שבאו מצאו עוד ליקוי וכל פעם תיקנו את הליקויים. לא התעלמנו. היום אני לא עובדת".

בנסיבות אותן פרשה כץ-שגיא בפני ביהמ"ש, בחרה השופטת טל תדמור-זמיר להטיל על כץ-שגיא קנס ברף הנמוך. השופטת ציינה כי שגיא-כץ והחברה שניהלה את העסק, הורשעה על פי הודאתה בעבירה של עיסוק וניהול עסק הטעון רישוי, ללא רישיון ו"כעולה מעובדות כתב האישום, החל מיום 31.1.13 הפעילו הנאשמות עסק מסוג בית קפה בו נמכרו משקאות משכרים לצריכה במקום בקניון לב חדרה מבלי שהיה בידן רישיון עסק". יחד עם זאת, הוסיפה השופטת, "נמסר מפי הנאשמות כי לאחר מספר ביקורות שנערכו בעסק ניתן לעסק רישיון, אולם ימים ספורים לאחר מתן הרישיון נסגר העסק מתוך אילוץ וכיום הנאשמת 1 אינה פעילה עוד (החברה, א' ל"ו) והנאשמת 3 (שגיא-כץ) אינה עובדת." בנסיבות, כאמור, גזרה השופטת על כץ קנס בסך 2,533 שקל וכן חייבה אותה לחתום על התחייבות כספית בסך 5,333 שקל להימנע מביצוע עבירה של ניהול עסק ללא רישיון ב-3 השנים הבאות.

הרשעה זו, כאמור, עומדת בלב הטענות כלפי מינויה של כץ-שגיא לתפקיד מנהלת רישוי עסקים בחריש. "המדובר בעובדת אשר הורשעה בעבירה פלילית", נכתב במכתב האנונימי ששלחו התושבים לראש המועצה, וכן נטען, כי כץ-שגיא נבחרה לתפקיד מתוך מועמדים רבים באופן מעורר תהיות, וזאת חרף העובדה שעל-פי דרישות המכרז נדרש המועמד להיות בעל עבר הרשעות נקי. "אילו הייתה הגברת סימון מצהירה לחברי ועדת המכרזים, על עובדת היותה עבריינית מורשעת, הרי שהייתה נפסלת על הסף", נטען במכתב האנונימי. עוד נטען במכתב, כי "ייתכן והייתה ידיעה לחברי הוועדה והיה טיוח. ברם, ייתכן כי הגברת סימון הוסיפה חטא על פשע עת מסרה מידע כוזב תוך הפרת אמונים".

לטענת כותבי המכתב, הפגם בהעסקתה של כץ-שגיא אינו במישור המשפטי בלבד אלה גם במישור המוסרי. "היעלה על הדעת, כי יתנו לחתול לשמור על החלב. אדם המורשע בעבירה חמורה של מכירת אלכוהול, וניהול עסק ללא רישיון ימונה כמנהל רישוי עסקים", נכתב ונטען, כי "התנהלות זו יוצרת תחושה של שחיתות של מערכת מסואבת, אי תקינות מנהלית, מראית עין פסולה והיד נטויה".

עוד לטענת הכותבים, "לעיר חריש מוזרמים מיליארדי שקלים לצורך פיתוח העיר והעסקים, היעלה על הדעת להפקיר תקציב עצום בידי מנהלת רישוי עסקים שהינה עבריינית מורשעת".

איומים על "גלובס"

עקב פנייה זו, פנה ראש המועצה לקבל חוות דעת משפטית מעו"ד עופר רזניק ממשרד עוה"ד גדעון פישר, המשמש כיועץ משפטי חיצוני של המועצה. ל"גלובס" נודע, כי עו"ד רזניק מסר לראש המועצה חוות דעת שלפיה אין כל פגם היורד לשורש ההעסקה, ואין סיבה לפתוח בהליכי פיטורים של העובדת. פנייה לעו"ד רזניק בבקשה לקבל את תגובתו לדברים הולידה איומים כלפי "גלובס" מצד עו"ד רזניק. האחרון אמר כי הוא "יחסל ויקבור" את "גלובס" אם העיתון יפרסם את הידיעה.

בהתעלם מתגובה זו, רזניק לא השיב לכמה שאלות משפטיות המתעוררות בעקבות העסקתה של כץ-שגיא. במסגרת המכרז לתפקיד צוין, בין יתר תנאי הסף לתפקיד, תנאי של "היעדר רישום פלילי". גורמים בעירייה טענו, כי העובדה שכץ-שגיא הורשעה בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון לא הייתה ידועה להם ולחברי וועדת המכרזים שבחרה בה לתפקיד. בנסיבות עולה קודם כל השאלה האם כץ-שגיא הציגה גיליון רישום פלילי נקי בפני הוועדה. חלק מהגורמים המעורבים בסיפור אמרו ל"גלובס", כי ההרשעה של סימון שגיא לא נרשמה בגיליון הרישום הפלילי שלה, והיא לא נחשבת ל"עבר פלילי" המונע ממנה למלא את התפקיד; ואולם, שאלה זו נתונה במחלוקת, היות ומשורה של פסקי דין במקרים אחרים, עולה כי הרשעה בניהול עסק ללא רישיון מעוגנת בגיליון הרישום הפלילי של המורשעים.

סימן שאלה מהדהד נוסף - גם בהנחה שגיליון הרישום הפלילי של כץ-שגיא נקי - הנו האם הייתה לכץ-שגיא חובה משפטית או אתית לציין את עובדת הרשעתה במסגרת הליכי המכרז בפני חברי וועדת המכרזים; ואם ועדת המכרזים הייתה יודעת על הרשעתה בעבירת ניהול עסק ללא רישיון - האם הייתה משנה את החלטתה בנוגע למינוי. מומחים לדיני שלטון מקומי עמם שוחחנו סבורים שהתשובה לשתי השאלות הללו חיובית. לטענתם, כץ-שגיא הייתה חייבת לחשוף את העובדה שהורשעה בעבר בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון בפני ועדת המכרזים כיוון שמדובר בהרשעה שהיא בליבת התפקיד שלה; וחברי הוועדה לא יכולים להתעלם מכך.

בנוסף, אם עוברים את המכשול המשפטי, האם מינויה של כץ-שגיא לא אמור להיפסל במישור האתי או המוסרי? במסגרת תפקידה, אמורה כץ-שגיא על הוצאת צווי סגירה לעסקים (והיא כבר עושה זאת בפועל) וכן הנפקת רישיונות לעסקים בחריש - איך יתייחסו אותם עסקים המקבלים צווי סגירה לצוו הניתן להם ממנהלת שלא עמדה בתנאי החוק שהיא אמונה עליו בעבר הלא רחוק.

המועצה המקומית חריש מסרה בתגובה: "המועצה המקומית חריש מקפידה, כי קליטת עובד במערכת העירונית תתבצע לפי נוהל ולפי החוק, וכך קרה גם במקרה זה".

מומחה לדיני שלטון מקומי: "היא הייתה חייבת לחשוף את עובדת הרשעתה"

השאלה האם כץ-שגיא הייתה אמורה להציג בפני וועדת המכרזים את הרשעתה משנת 2013, הנה שאלה מהותית. זאת, היות וחלק מהתשובות שהתקבלו מסביבת המועצה הנם כי לא מדובר בעבירה שנרשמת בגיליון הרישום הפלילי, ולכן היא לא הייתה חייבת להציגה.

לדברי עו"ד אילן בומבך, מומחה לדיני שלטון מקומי, מכרזים ומשפט מנהלי, העבירה של ניהול עסק ללא רישיון הנה עבירה פלילית שנרשמה בעבר בגיליון הרישום הפלילי של נאשמים רבים, ולכן לא ברור מדוע, אם בכלל, היא לא מעוגנת בגיליונה של כץ-שגיא. ואולם, העניין החשוב יותר לדבריו, הנו חובת הגילוי של ההרשעה. לדבריו, "היא הייתה חייבת לחשוף את העובדה הזאת. זו לא עבירה שאיננה רלוונטית לתפקיד, זו עבירה שהיא ממש בליבת התפקיד שלה. אם היא מנהלת רישוי עסקים אז היא חייבת לטפל באופן נחוש בכל מה שקשור באכיפת דיני רישוי עסקים. ברגע שהיא עצמה הורשעה בעבירה הזאת, יש פה בעיה. זה לא סתם עניין של רישום פלילי. זה לא עבירת תעבורה על נהיגה באור אדום, זו עבירה שהיא בליבת העיסוק שלה, דבר שהיא צריכה לגנות אותו היום, ואני מניח שאילו חברי ועדת המכרזים היו יודעים על ההרשעה הזאת, זאת הייתה לפחות עובדה מרכזית שהם היו צריכים להעמיד אותה במסגרת השיקולים שלהם".

עוד מוסיף בומבך, "אם המידע הזה הוסתר או שהוא לא גולה, זה דבר לא תקין ולא לגיטימי. במקרה שזה לא היה בפני ועדת המכרזים, הוועדה החליטה על סמך מידע חסר, וזה מעיב על תוצאות המכרז. כשמבקשים היעדר רישום פלילי ממועמד במכרז בשלטון המקומי, זה לא רק בעבירות של שוד ורצח, אלא גם עבירות שהן בליבת התפקיד, כמו המקרה הזה. אם יש או אין רישום של ההרשעה זה בכלל לא רלוונטי. בכל מקרה היא הייתה צריכה לגלות כי זו נסיבה מאוד רלוונטית לשיקולים בעת המינוי".

אחת השאלות הנוספות שמעורר הסיפור הזה הנה האם צריך "לשכוח ולסלוח" במובן זה שאסור להעניש מורשעים בפלילים לנצח, והם יכולים לכהן בתפקידים ציבוריים - ראו דוגמת השר אריה דרעי. לדברי בומבך, "הבעיה בטיעון הזה הנה שההרשעה לא מאוד רחוקה מהמינוי. מדובר במשהו שקרה בשנים האחרונות, הרשעה מ-2013, וחברי ועדת המכרזים היו צריכים לשמוע זאת ולשוות לנגד עיניהם, כי היא בין ראשי אכיפת החוק כנגד אלה עסקים שפועלים ללא רישיון. מובן שהיא אמורה לשמש דוגמא אישית, וכאשר היא עצמה הראתה שהעבירה הזאת לא חשובה בעיניה עד כדי כך שהיא הורשעה בה, הרי שזו עובדה מאוד רלוונטית שחברי ועדת המכרזים הייתה צריכה לדעת מזה לכל הפחות".