גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בתיקים של אישי ציבור אחוזי ההעמדה לדין מגיעים לכ-80%"

"גלובס" בדק ומצא כי דברי רה"מ על כך שרוב המלצות המשטרה מסתיימות בלא כלום - נכונים ■ עם זאת, בתיקי שחיתות שלטונית המצב שונה: "תיקים כאלה מלווים ע"י פרקליט מהיום הראשון ונבחנים בשבע עיניים, ואז קטנים בהרבה הסיכויים שהם ייסגרו ללא כתב אישום"

בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף
בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף

הימים האחרונים מסעירים את המדינה. דיונים ו-ויכוחים על ימין ושמאל, על שחיתות אל מול רדיפה, על חוזק וחולשת הראיות נגד ראש הממשלה, מתערבבים כולם יחד בכור ההיתוך של האמוציות הישראליות המבעבעות תמיד. בתוך הבליל הזה מהדהד לו בשקט בתודעה הציבורית משפט אחד, כמעט אגבי, שאמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסגרת נאום ה"אני ממשיך לעבוד" שמסר לאומה רגע אחרי פרסום המלצות המשטרה להעמידו לדין. "יותר ממחצית המלצות המשטרה אינן מתקבלות על-ידי הגורמים המשפטיים והן מסתיימות בלא כלום", אמר נתניהו, בעוד ניסיון להקטין את הסאגה סביבו.

השבוע בדק "גלובס" האם הסטטיסטיקה הזאת נכונה, ומצא - כפי שפורסם ב"גלובס" - כי נתניהו צדק - ובגדול. הוא אפילו היה "עדין" באמירה שלו, כיוון שהנתונים מלמדים כי מתוך 18 אלף תיקים שמעבירה המשטרה לפרקליטות בשנה בלי המלצה לסגור אותם - רק כ-4,000-3,500 מגיעים להגשת כתב אישום.

הפער הזה בין המשטרה לפרקליטות מדהים: רק בכ-20% מהתיקים שבהם המשטרה לא ראתה לנכון להמליץ על סגירתם משסיימה לחקור אותם - הפרקליטות מגישה כתבי אישום. גם אם מוסיפים לאותם 4,000 תיקים שבהם מוגש כתב אישום, כ-3,000 תיקים שהפרקליטות מעבירה לתביעה המשטרתית מאחר שהיא הגוף המתאים לטפל בהם (ותיקים אלו לא נסגרים במובן הסופי והמוחלט שלהם, אלה מועברים לטיפול מישהו אחר), עדיין נותרנו עם נתון משמעותי של 11 אלף תיקים בשנה - מתוך 18 אלף - שהפרקליטות מחליטה שלא להעמיד בהם את החשודים לדין.

רף ראייתי שונה בפרקליטות

הסנגור עו"ד אילן שדי, יוצא פרקליטות ומומחה בעבירות צווארון לבן, מגדיר את הנתונים הללו "מדאיגים" ו"מחייבים בדיקה". לדבריו, "יש בנתונים שהוצגו כדי להעלות חשש שמא היד קלה מדי על ההדק בפתיחה ובניהול חקירות על-ידי המשטרה, ונדרשת בחינה מעמיקה כיצד ניתן לצמצם את הפער העצום הזה בין מספר התיקים שהועברו לפרקליטות עם תשתית ראייתית להעמדה לדין לבין אלה בהם הוגש כתב אישום בפועל.

"בל נשכח את הנזק העצום, לפעמים בלתי הפיך, שנגרם לכל אותם נחקרים, חלקם אנשים מן היישוב, כתוצאה מעצם קיום החקירה, והחרב שהונפה מעל ראשם משך כל אותה תקופה ארוכה - לעיתים שנים - כאשר בסופו של דבר הגוף המוסמך מצא לסגור את התיק".

אולם, מסביר עו"ד שדי, יש לבחון את הנתונים הסטטיסטיים נוכח המציאות שמשפיעה לפעמים על תיקים וחוזק הראיות בהם לאחר שהם יצאו מד'-אמותיה של המשטרה. לדבריו, "חשוב להבין שמבין התיקים הללו, בהם לא המליצה המשטרה לסגור את התיק, ישנם תיקים רבים שבחלוף הזמן מרגע שנפתחה החקירה בעניינם ועד למועד ההכרעה על-ידי הפרקליטות, חלו בהם התפתחויות שהובילו לסגירה, ואלו לא תמיד התפתחויות שתלויות במשטרה.

"כך למשל - מקרה שבו מתלוננת לא מסכימה להעיד או מקרה שבו הגיעו בני-זוג לשלום-בית והגשת כתב האישום עלולה להפר אותו ו/או להרע את מצב הילדים. תיק תיק ועניינו". בדוגמה נוספת מתאר שדי כי "לפעמים קורה שיש סכסוך עסקי שבו אחד השותפים עובר עבירה פלילית ויש די ראיות כדי להגיש כתב אישום, אבל עם הזמן ועם התמשכות הליכי הבדיקה בפרקליטות - קרה שהשותפים הגיעו להסכם הכולל תניה שהצדדים מוותרים על כל תלונה שהגישו האחד כנגד השני. לכאורה התניה לבדה לא מכריעה, אבל יש בה בהחלט כדי לתרום לסגירת התיק".

עוד מסביר עו"ד שדי כי "הרף הראייתי הנדרש לפתיחת חקירה פלילית שונה בתכלית מזה הנדרש לשם הגשת כתב אישום. די בקיומו של חשד סביר כדי להצדיק פתיחת חקירה אל מול כך שכתב אישום יוגש, רק אם מצאה התביעה שחומר הראיות שנאסף בתיק מקים סיכוי סביר להרשעה. כשלצד השיקול הראייתי עומדת לעולם, ובמצטבר, ההכרעה בשאלה - אם קיים אינטרס ציבורי בהמשך ניהול הליך פלילי בפני בית המשפט. רק מקום שבו התשובה לשתי השאלות חיובית - יוגש כתב אישום".

בתיקים רבים נוספים, ממחיש שדי, הפרקליטות מגיעה למסקנה כי נכון יותר יהיה להסתפק במישורים רכים יותר מהמישור הפלילי, כגון הליך משמעתי או הסדר מותנה. זאת, למרות התשתית הראייתית המוצקה. 

תיקים ומספרים

זווית צרה מול רחבה

עו"ד שרון כהנא - עד לאחרונה פרקליטה בכירה בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ומי ששימשה כתובעת בתיקי פרקליטות בפרופיל גבוה - ובהם זה של השר לשעבר, בנימין (פואד) בן אליעזר המנוח, ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלמה לחיאני, ועו"ד יעקב וינרוט - לא מתרגשת מהנתונים הסטטיסטיים על הפער בין החלטות המשטרה לפרקליטות. לתפיסתה, "הנתונים סבירים בסך-הכול". לדברי כהנא, כיום מנהלת מחלקת צווארון לבן במשרד עמר-רייטר-ז*אן-שוכטוביץ, "הסמכות לסגור תיק מצויה בידי הפרקליט או התובע המשטרתי בהתאם לחומרת העבירה - הם בודקים אם הראיות שנאספו מצביעות על סיכוי סביר להרשעה. זה לא המבחן שעומד לנגד עיני החוקרים. לאור מבחן 'סיכוי סביר להרשעה' - הרי שגם בתיקים שאליהם מצרפת המשטרה המלצה שלא להגיש כתב אישום - לעתים עשויה הפרקליטות לקבוע שיש מקום להגיש כתב אישום. למשל, תיק גניבה שלטענת המשטרה לא נאספו בו די ראיות ל, יכול להצביע על עבירה אחרת כגון עבירת מס שלא נבדקה".

הסיבה לפער בין עמדת המשטרה להכרעת הפרקליטות, בין היתר, מסבירה עו"ד כהנא, היא העובדה כי "זווית הראיה של הפרקליט היא רחבה, הוא בודק שאלות משפטיות, טענות הגנה ושאלות של מדיניות שלא נבחנות על-ידי החוקרים. בשל כך, הסמכות לקבוע אם יוגש כתב אישום היא של פרקליט, ולא של קצין המשטרה, ואין משמעות להמלצות המשטרה מבחינה אופרטיבית - ההמלצות הן מעין מפה שמדריכה את הפרקליט בסבך הראיות שנאספו".

עו"ד כהנא מזכירה כי יש שלוש עילות לסגירת תיק - חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור והיעדר ראיות מספיקות, וכי כל אחת מהן יכולה לבסס סגירה של תיקים רבים. "עבירות המס, למשל, כוללות תיקים שבהם היקף העבירה נמוך, כך שלעתים לא יהיה משתלם להשקיע את המשאבים בניהול תיק בסדר גודל כזה. זאת, גם אם קיימת לכאורה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום - ולכן התיק ייסגר מחוסר עניין לציבור.

"במקרים אחרים של עבירות מס, הפרקליטות יכולה להחליט שלא להגיש כתב אישום אלא להשתמש בענישה מינהלית כמו תשלום כופר. בעבירות אחרות יכולים תיקים להיסגר במסגרת הסדר מותנה, המכונה - 'סגירת תיק בתנאים'".

ליווי צמוד של הפרקליטות

אולם, כל זה כלל לא רלבנטי לנתניהו. בלי קשר לנתונים הסטטיסטיים על כלל התיקים שמגיעים מהמשטרה לפרקליטות, הרי ששני התיקים של ראש הממשלה מיוחדים בהרבה מישורים - זהות החשוד והפרופיל שלו, אופי העבירות והכותרת הכלכלית של תיק השחיתות הציבורית לכאורה - כך שמקרה נתניהו מרחף הרבה-הרבה מעל הרדאר של הסטטיסטיקה. ובכל מקרה, אם בכל זאת פנינו לנתונים - הרי שבמקרה של נתניהו צריך לבדוק מה שיעור סגירת התיקים העוסקים במקרי שחיתות שלטונית מתוך כלל התיקים העוסקים בשחיתות שלטונית שהמשטרה העבירה לפרקליטות בלי המלצת סגירה.

בהקשר זה מציינת עו"ד כהנא כי "בעוד שאותם 18 אלף תיקים בשנה כוללים מגוון עבירות - חלקן חמורות, וחלקן בדרגת גניבה מחנות מכולת - הרי שתיקי שחיתות שלטונית מלווים על-ידי פרקליט מהיום הראשון לחקירת המשטרה, ואז קטנים בהרבה הסיכויים שהתיק ייסגר בלא הגשת כתב אישום".

ההסבר לכך טמון במספר העיניים שעוברים על התיק וזהות המלווים את החקירה. "תיק שחיתות שלטונית, במיוחד זה העוסק בראש הממשלה, נבחן בשבע עיניים עם מעורבות ישירה של כל ההיררכיה - החל מהפרקליט בשטח, דרך פרקליטת המחוז והמשנה לה, עבור בפרקליט המדינה והמשנה לו, ולבסוף היועץ המשפטי לממשלה והמשנים לו.

"כל שלב בחקירה - דוגמת איסוף ראיות, חיקורי דין או בקשות ממדינות זרות - נבחן קודם בשאלה אם יש די ראיות המצדיקות את ביצועו. לכל מהלך כזה יש משמעויות כלכליות, ונדרשים בו לעתים 'טובות' ממדינות זרות או אישורים מיחידות חוקרות אחרות, שמתפנות לטובת העניין מתוכניות העבודה הרגילות שלהן, העמוסות ממילא". 

המשטרה חוקרת

נתונים הפוכים בתיקי שחיתות

עו"ד זיוה אגמי-כהן, לשעבר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה (יאח"ה) וכיום סנגורית בתחום עבירות הצווארון הלבן ועבירות כלכליות, מסכימה עם דבריה של עו"ד כהנא. "צריך לעשות הבחנה בין כלל התיקים שמועברים לפרקליטות לבין תיקים שמתייחסים ספציפית לעניינים של שחיתות שלטונית של אישי ציבור בתפקידים בכירים. בתיקים אלה אחוזי ההעמדה לדין גבוהים יותר, וכנראה הפוכים מהסטטיסטיקה הכללית. ב-80% מהתיקים הללו מגיעים לאישום".

עוד לדברי אגמי-כהן, "כשמדובר בתיקי איש ציבור בכירים, ובמיוחד בתיקים של ראש ממשלה ונשיא, הפרקליטות מעורבת מהיום הראשון. הם מלווים את החקירה ויש המון דיונים אצל פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה כשצריך. אין אבן שלא נהפכת, ולכן כשהתיקים האלה מגיעים לפרקליטות, חוזק הראיות בהם משמעותי".

בתקופה האחרונה, מוסיפה עו"ד אגמי-כהן, ראינו את ההבדל בין תיקי שחיתות שלטונית לכלל התיקים בצורה משמעותית, עם העמדות לדין של אישי ציבור רבים. "תיקים שקשורים לאישי ציבור משמעותיים הגיעו לאישומים, ובהם התיק של השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב וסגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום בפרשת ישראל ביתנו; פרשת הנשיא משה קצב; פרשות ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט; פרשת ראש עיריית בת-ים לשעבר, שלומי לחאיני ועוד. ברוב התיקים הקשורים לפיגורות משמעותיות, ברגע שיש סיכום חקירה, התשתית הראייתית של המשטרה חזקה מאוד, משום שהיא נבחנת על-ידי הפרקליטות גם בשלבים המקדמיים וגם מאוחר יותר".

בשורה התחתונה, אומרת עו"ד אגמי כהן, אין לסטטיסטיקות הקיימות של סגירת התיקים שום חשיבות בעניינו של נתניהו. "כדי שיהיה ניתן להסיק מסקנות בנוגע לסיכויי סגירת התיקים נגד נתניהו ללא אישום, צריך לפלח את הנתונים בצורה יותר יסודית. צריך לבחון מה הייתה סיבת סגירת התיק בכלל התיקים; לבחון את סוג העבירה - שחיתות, שוחד, או פריצה ושוד למשל; את הנסיבות לביצוע העבירה; את מעמדו של הנאשם - איש ציבור, פיגורה מוכרת או לא ועוד".

לדבריה, "השיקולים שהפרקליטות שוקלת מורכבים יותר מהשיקולים של המשטרה, ויש הרבה מאוד שיקולים שמשפיעים על השאלה אם יוגש כתב אישום. למשל, ככל שמעמדו הציבורי של החשוד רב יותר, יש אינטרס רב יותר להגיש כתב אישום. יש יותר עניין ציבורי להגיש כתב אישום נגד בעל תפקיד ציבורי או אדם שנמצא בתפקיד שנדרש בו אמון, כמו עו"ד, מאשר לגבי אדם מהשורה. גם סוג העבירה משפיע מאוד על ההחלטה - עד כמה היא חמורה, עד כמה החשוד יחזור עליה, ומה אופי החשוד, אם הוא אדם נורמטיבי ועוד".

לפיכך, מסכמת עו"ד אגמי-כהן, "אי-אפשר לומר ששיקול הדעת של המשטרה שגוי כשהיא מעבירה 18 אלף תיקים לפרקליטות בלי המלצה לסגור את התיק, ורובם לא מתגבשים לאישום. הבחינה של התיקים, סוג העבירה, הנזק, העבר של החשוד ועוד - זה התפקיד של הפרקליטות, והיא יכולה לשים משקל לדברים האלה, בעוד שהמשטרה אמונה על מציאת הראיות. ברגע שהיא מצאה את הראיות, היא צריכה להעביר את הכדור לפרקליטות, וזו אחראית על ההחלטה אם להגיש או להגיש כתב אישום".

ביסוס חשד מול סבירות הרשעה

גם עו"ד איתן מעוז, מהסנגורים הבולטים בארץ בתחום עבירות הצווארון הלבן, סבור כי המשטרה עושה את עבודתה כראוי, ואין בנתונים הסטטיסטיים כדי ללמד על טעויות בשיקול הדעת או על כל טעות אחרת מצד המשטרה. "המסמך משטרתי, מסמך ההמלצות, בוחן למעשה את האפשרות לכך שנעברה עבירה מתוך זווית חקירתית מאוד מאוד צרה. הוא איננו מיועד לשקול שיקולים רחבים הדרושים לצורך החלטה על העמדה לדין, ולכן גם לא מצופה מהפרקליטות שתשקול דבר מתוכו - מלבד את עוצמת הראיות לגופן.

"כך למשל, המשטרה איננה שוקלת (ולמעשה איננה כשירה כלל לשקול) את סבירות הרשעה בבית המשפט. לכן, גם נכתב בסיכום החקירה כי 'התגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס החשדות לביצוע עבירה של הצעת שוחד' - 'תשתית לביסוס חשד' עדיין איננה 'תשתית סבירה להרשעה'. המשטרה אף איננה שוקלת כלל את סבירות ואיכות טענות הגנה ואף לא שיקולים הקשורים למדיניות העמדה לדין.

"מאחר שהפרקליטות היא זו שבסופו של יום חותמת על כתבי האישום ומגינה על האמור בהם בבית המשפט - זווית הראייה שלה עשויה להיות שונה מאוד מזו של המשטרה. כך, למשל, בעוד שצוות החקירות מגבש את 'הישגיו' הראייתיים בתיק - הפרקליטות שוקלת דיני ראיות, שוקלת חסינויות, שוקלת עומס, היא שוקלת תקדימים משפטיים, היא שוקלת תיקים אחרים, ובעיקר היא שוקלת את הסיכוי הסביר להרשעה, שאיננו בתחום השיפוט המקצועי של צוות החקירה המשטרתי".

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אלקטריאון מזנקת ב-13%, אופקו ב-8%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ות"א 90 יורד ב-0.7% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד