גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך תשפיע כניסת הבעלים החדש לבזק אם הנדלר תפרוש?

יד המקרה זימנה את החקירה בתיק 4000 להתקדמות במכירת השליטה ביורוקום, כלומר בבזק ■ ודווקא וואלה, החברה הכי פחות משמעותית בקבוצת בזק, הפכה עכשיו למקור צרות חדש

נתי סיידוף
נתי סיידוף

1. יד המקרה זימנה את החקירה בתיק 4000 להתקדמות במכירת השליטה ביורוקום, כלומר בבזק. להתקדמות בעסקת יורוקום-בזק ולחקירה החדשה יש השלכות משמעותית על בזק, על עתידה של החברה, על הנהלתה וייתכן שגם ליחס הרגולטורי אליה. תזכורת בנוגע לעסקה וללוח הזמנים לביצועה: אם לא תחול התפתחות מפתיעה של הרגע האחרון נראה כי יורוקום קרובה מתמיד לעבור לשליטתו של נתי סיידוף. אתמול (ב') התקיימה אסיפת הנושים המרכזית של הקבוצה, ובנק דיסקונט, הפועלים והבינלאומי, שהם הרוב הגדול של הנושים, החליטו לתמוך בהסדר של סיידוף (שזו ההצעה הרלוונטית היחידה הקיימת). בימים הקרובים ייערכו גם אסיפות של הנושים הקטנים והבלתי מובטחים, אך בעיקרון הרוב הדרוש לאישור ההסדר (75% מהנושים) כבר הושג. היום עדיין מתקיימים מגעים מול הקונסורציום של נושי יורוקום נדל"ן בראשות מזרחי טפחות, אבל לפי הערכות יגובשו גם איתם הסכמות היות שההסדר כולל פירעון מלא לחוב שלהם.

בשלב הבא ההסדר צריך להיות מובא לאישור ביהמ"ש, ועל-פי הערכות תהליך זה ייקח בין שבוע לשבועיים. תיאורטית בתקופה זו ייתכן שיצוצו הצעות חדשות להסדר שיטרפו את הקלפים, אבל הצעות כאלה יצטרכו לגלם שיפור דרמטי בהשוואה להצעת סיידוף, כדי שהנושים יסכימו לפתוח את הנושא לדיון מחדש תוך סיכון שסיידוף יפרוש מהמרוץ.

נזכיר כי ההצעה להסדר של סיידוף כוללת למעשה הזרמה של 400 מיליון שקל לתוך יורוקום תמורת מעין אופציה להמרת למניות יורוקום. ההמרה למניות תתבצע רק לאחר שסיידוף יקבל את היתר השליטה ממשרד התקשורת לשליטה בבזק ובחלל. לפי הערכות, תהליך זה ייקח מספר חודשים, שבהם אלוביץ עדיין יישאר רשמית בעל השליטה בבזק.

אלא שהשינויים בקבוצת בזק עשויים בהחלט להתרחש כבר בתקופת הביניים, תוך שיתוף פעולה מלא (מכורח המציאות) של אלוביץ: המטרה תהיה להרגיע את מה שקורה סביב החברה ולייצבה על רקע הסערות התקשורתיות וחקירות הבכירים בה, ובטווח הארוך לבצע מהלכים שישביחו את השקעתו של סיידוף בבזק. הנה מפת השינויים שצפויה בבזק, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

2. הנהלת החברה: כשבעל השליטה מתחלף, במוקדם או במאוחר, גם הנהלת החברה מתחלפת, ובראשה מנכ"ל החברה. זה תהליך טבעי שקרה, קורה ויקרה בכל עת שבעל שליטה מתחלף, והוא תקף במיוחד על רקע החקירות בבזק. לבעל השליטה החדש יש אינטרס מובהק שכל הנהלת החברה, המעורבת בחקירות, תוחלף במהרה כדי לייצב את החברה. זה מתחיל כמובן במנכ"לית החברה סטלה הנדלר ובכל מי שנחשד בפרשות ובוודאי שהומלץ להגיש נגדו כתב אישום. ישנה אפשרות סבירה בהחלט שהנדלר תקדים תרופה למכה, ותודיע על פרישתה בקרוב.

השורה התחתונה: הנהלת החברה תוחלף וכמובן שגם חלק מחברי הדירקטוריון שלה, שבראשו עומד כעת באופן זמני דוד גרנות. שמו של שלמה רודב, שכיהן בעבר כיו"ר בזק, עולה כמי שמועמד להחליפו.

3. ביטול ההפרדה המבנית: לאחר שייצב את בזק, יתפנה סיידוף לאתגרים של הטווח הארוך יותר. נושא ביטול ההפרדה, שבזק חתרה אליו במשך שנים ארוכות, נכנס להקפאה בעקבות החקירות בבזק. בדוחות האחרונים של בזק לרבעון השלישי של 2017, עדכנה החברה שלהערכתה במשרד התקשורת מונה צוות בהשתתפות נציגות ממשרד האוצר אשר תפקידו לקדם את ביטול ההפרדה המבנית. כמובן שהחקירות הפכו את הסיכוי שתתגבש החלטה כלשהי בעניין לקלוש מאוד עד בלתי קיים. אלא שהתמונה עשויה להשתנות מקצה לקצה עם העברת השליטה בבזק. לבעלי השליטה ולהנהלה החדשה יש את אותם אינטרסים בדיוק כמו להנהלה ולבעלי השליטה הישנים: לקדם כמה שיותר מהר את ביטול ההפרדה המבנית, ביטול שיאפשר לבזק להתייעל ולשפר את מיצובה התחרותי בשוק התקשורת, מיצוב שהוא בלאו הכי די חזק.

הסבר קצר על "חובת ההפרדה המבנית", שעלתה לכותרות בחקירות. בחוק התקשורת נתונה לשר סמכות להורות על הפרדה חשבונאית בין שירותים שונים שניתנים על-ידי אותה קבוצה (במקרה הזה בזק) וכן סמכות לדרוש קיומם של תאגידים נפרדים לצורך מתן שירותים שונים, ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי. ברישיון של בזק נקבע, כי על החברה לקיים הפרדה מבנית בינה לבין חברות-הבת שלה, ובמסגרת זו נדרשת, בין היתר, הפרדה מלאה בין הנהלות החברה. לרגולציה הזו יש השפעה על כל משק בית במשק הישראלי, כיוון שהוא מקבל בנפרד שירותים מבזק (נייח ואינטרנט), yes (טלוויזיה רב-ערוצית) ובזק בינלאומי (גישה לאינטרנט ושיחות בינלאומיות) ואינו יכול לקבל שירותי טריפל המשלבים את כל השירותים הללו תחת קורת גג אחת.

עוד בסוף 2016 החליט מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לבטל את חובת ההפרדה המבנית, תחת תנאים מסוימים, בין השאר תוך התחייבות של בזק להשקעה בתשתית שלפיה תאיץ החברה את הפרישה של תשתית רחבת פס (סיבים אופטיים) ולקבוע תוכנית פריסה מואצת ל-76% מבתי האב שתסתיים תוך 3 שנים. על בסיס ההודעה הזו קידמה בזק את עסקת המיזוג עם yes - כעסקת בעלי עניין עם אלוביץ - עסקה שסיבכה את אלוביץ בחקירות ובהמלצות להגשת כתבי אישום על ממשל תאגידי פגום ובעיקר על מניפולציות בדוחות yes כדי לקבל תמורה יותר גבוהה בעסקה.

השורה התחתונה: החקירות הקפיאו את קידום ההפרדה המבנית, והחלפת השליטה בבזק עשויה בהחלט להפשיר את זה. בעלי השליטה החדשים, כנראה עם הנהלה חדשה, ירצו לפתוח דף חלק עם הרגולטורים, אבל המטרה שלהם תהיה אותה מטרה: לקדם בצורה סופית את ביטול ההפרדה המבנית. זה שווה להם הרבה מאוד כסף, ואגב - זה גם עשוי להיטיב עם הצרכן.

4. התייעלות - משמעה צמצום במספר העובדים: קבוצת בזק מעסיקה כיום כ-12 אלף עובדים. על-פי הדוחות השנתיים האחרונים של בזק, החברה מעסיקה בבזק עצמה כ-5,650 עובדים, בפלאפון כ-2,600 עובדים, בבזק בינלאומי כ-1,900 עובדים ובחברת הלוויין yes כ-1,750 עובדים ויתרת העובדים בחברות נוספות.

ה"מוטיבציה" של הבעלים החדשים לצמצם את מצבת העובדים בבזק נובעת משלושה גורמים: הראשון, הטבעי, הם רוצים להחזיר את ההשקעה כמה שיותר מהר ואחת מהאפשרויות היא לצמצם את מספר העובדים ולחסוך בכך כסף; השני - בזק מותקפת תחרותית בשתי חזיתות עיקריות: בטלוויזיה הרב-ערוצית, דרך המיזמים של סלקום ופרטנר, ובאינטרנט דרך רפורמת השוק הסיטונאי שצברה (למרות הביקורת עליה) תאוצה ומספר המנויים הסיטונאיים באינטרנט עומד על כחצי מיליון. תחרות היא סיבה טובה להתייעלות; השלישי - ביטול ההפרדה המבנית יאפשר להתייעל במיזוג מטות וכדומה.

השורה התחתונה: בזק תחת בעלי השליטה החדשים תפעל, במוקדם או במאוחר, לצמצום מצבת כוח האדם בחברה. אגב, דבר שבלאו הכי קורה תחת ההנהלה הנוכחית ב"טפטופים" ובלי שזה יעורר כותרות. בשנת 2016, למשל, נפרדה בזק מכ-620 עובדים על כל החברות-הבנות שלה - לא מספר של מה בכך.

5. אתר וואלה: דווקא החברה הכי פחות משמעותית בקבוצת בזק, שאין לה משמעות דרמטית מבחינה פיננסית, הפכה עכשיו למקור צרות חדש לאלוביץ' ולהנהלת בזק. יהיה מעניין לראות אם הבעלים החדשים סיידוף יחליט להשאיר את ה"צעצוע" התקשורתי הזה תחת כנפיו או להיפטר ממנו, כי בעלות על כלי תקשורת מושכת אליו אש ובדרך כלל מזמינה צרות. בשביל מה הוא צריך את כאב הראש הזה? לכן, יש אפשרות מעשית שסיידוף יחליט להיפטר מאתר וואלה ולשים אותו על המדף. מתעניינים יש, השאלה היא רק המחיר. וואלה, על-פי הדוחות השנתיים האחרונים של בזק, הפסיד בשנת 2016 כ-26 מיליון שקל ובשנת 2015 הפסיד כ-2 מיליון שקל.

יחד עם זאת, מבחינת הביצועים הפיננסיים לאורך זמן, וואלה הוא האתר הכי מצליח בישראל. תזכורת: במהלך ספטמבר 2010 החליטה וואלה, בראשות המנכ"ל אילן ישועה (היום עד בתיק 4000), לרכוש 75% ממניות אתר הלוחות למכירה ולהשכרה "יד 2" ב-117.5 מיליון שקל, ובסוף 2013 השלים וואלה את רכישת השליטה ב-50 מיליון שקל נוספים. במאי 2014, שימו לב, מכר וואלה את "יד 2" לאקסל שפרינגר הגרמנית ב-806 מיליון שקל (!), כלומר פי ארבעה ויותר מההשקעה לפני פחות מארבע שנים. זו הייתה אחת העסקאות הרווחיות ביותר במשק, בוודאי של כלי תקשורת, שרובם ככולם מדממים והתמכרו להזרמות בעלים אדירות. ישועה היה בין היחידים שהבין שאתר תקשורת לא יכול להרוויח מעסקי הליבה שלו - תוכן - אלא מהשקעות במיזמים משיקים.

צריך להדגיש שרוב הרווח של וואלה מהעסקה עלה למעלה - בדיבידנד לקבוצת בזק - כדי לשרת את חובותיו של אלוביץ, ומיעוטו נותר בוואלה להשקעות נוספות.

השורה התחתונה: קיימת סבירות לא קטנה שסיידוף יחליט להיפרד מוואלה עם תג מחיר שנע עד 200 מיליון שקל. היו בטוחים: יבואו קונים.

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הירידות בוול סטריט מתמתנות; מטא צוללת ב-10%, אנבידיה עולה ב-4%

נאסד"ק יורד בכ-1.2% ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM צוללת ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● ישראליות: מובילאיי וצ'ק פוינט יורדות בעקבות הדוחות ● המניה המועדפת על ביל אקמן מזנקת לאחר הדוחות ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

העובדים והיזמים ייהנו מ-100 מיליון דולר. מאחורי הקלעים של אקזיט הענק

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה הישראלית החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35