גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סלקציה בשוק הפרסום: "מעלימים מהדף ערבים שעושים לייק"

מפרסמים רבים מחפשים דרכים להגביל את החשיפה של תוכן ממומן בפייסבוק לערבים ■ "זו גזענות. תתרכזו בלעשות פילוח טוב שנוגע למוצר, לא לקהל היעד"

פרסום/ צילום שאטרסטוק
פרסום/ צילום שאטרסטוק

"איך לעזא#@$ נפטרים מכל הבני דודים המתישים האלה????????" - נשאל בקבוצה של מפרסמים בפייסבוק. השאלה זכתה לעשרות תגובות ועצות מאנשי פרסום בפייסבוק, שעבורם מדובר בשאלה מקצועית שגרתית. למעשה, בכל קבוצות הפייסבוק הגדולות של אנשי שיווק, חוזרות שאלות בנוסח "איך למנוע מערבים לעשות לייקים לעמוד שלי?".

אמנם לא כל המפרסמים מתנהגים כך, אך הפוסטים בקבוצות המקצועיות שמבקשים עצות בנושא זה, זוכים לתגובות מתנגדות לעתים נדירות. אלה כמה דוגמאות מהקבוצה הגדולה ביותר בתחום, "מקצועני פרסום בפייסבוק", המונה למעלה מ-20 אלף חברים: "יש לי רשימת אקסקלוד (exclude) לתחומי עניין של בני דודים, אולם אני לא מצליח לעשות קופי פייסט לאקסקלוד, ניסיתי גם דרך אד מנג'ר. מישהו נתקל?". "למישהו יש רשימה של יישובים של בני דודים כדי לעשות אקסקלוד במודעות?". "שמעתי שיש בקבוצה קובץ שעוזר לצמצם את קהל היעד על מנת להוריד ערבים שעושים לייק בלי סיבה. מישהו יכול להפנות אותי אליו?".

פרסום/ צילום שאטרסטוק

ריבוי השאלות, והאופי הטכני שלהן, מלמדים על כך שההדרה של ערבים אינה זרה למפרסמים, ואפילו להפך. קשה שלא להגיע למסקנה שהמניע להדרה הזאת הוא גזענות. כשיאן קוטליארסקי, מנהל "מקצועני פרסום בפייסבוק", נתקל בפרסומים הרבים שהשתמשו בביטוי "בני דודים", הוא כתב בפוסט: "מילה על 'בני דודים': מדי כמה זמן עולה כאן פוסט ו/או תגובות שבהן מבקשים אנשים דרכים למנוע מ'בני דודים' להגיע לפוסטים שלנו. אז הנה אנחנו מודיעים, כל האדמינים, קבל עם ועדה: כל מי שישתמש בביטוי הזה ו/או בביטויים כגון 'איך להימנע מטירגוט ערבים' יימחק מהקבוצה".

מאז 2016 הקשיחה פייסבוק את מדיניותה סביב פילוח קהלי יעד לפי מאפיינים אתניים, בשל שתי חשיפות של ProPublica. הראשונה הייתה כי בניגוד לחוק הקובע אי-אפליה בדיור בארה"ב, פייסבוק מאפשרת למפרסמים לבחור את קהל היעד שייחשף למודעות נדל"ן לפי מוצא אתני. השנייה הייתה שמפרסמים יכולים לעשות פילוח של קהל היעד כך שיפנה לבעלי תחומי עניין אנטישמיים. השינוי האחרון חל בדצמבר 2017 ומאז מודעות בעלות פילוח קהלים החשוד בגזענות או באפליה עוברות לבדיקה שאורכת עד כמה ימים לפני שהן מאושרות.

ובכל זאת, אחד המשאבים המבוקשים בקרב אנשי פרסום בפייסבוק בישראל היא עדיין רשימת "אקסקלוד לבני דודים". גרסאות שונות שלה כוללות פירוט של כל היישובים הערביים בארץ, של תחומים הקשורים לשפה הערבית ולאסלאם ושל תחומי עניין כמו Arab Idol BBC arabic ו-Free Ahed Tamimi. הרשימות מוזנות לכלי הקידום הממומן של פייסבוק, שבו ניתן להגדיר קהלי יעד לפוסט או למודעה, וכך לטרגט (כלומר לכלול) או להוציא קהל יעד לפי מאפיינים כמו גיל, מגדר, אזור מגורים ותחומי עניין.

בשיחה עם "גלובס", קוטליארסקי הסביר: "צרם לי השימוש של האנשים בקבוצה במונח 'בני דודים' כאשר מדברים על אי הכללה של קהל - אני לא רואה אנשים שואלים איך להימנע מלייקים של להט"בים או רוסים. זה לא משנה אם מישהו עם שם ערבי או יהודי-ישראלי עשה לך לייק. בשורה התחתונה, אם קיבלת 100 אלף לייקים מדוברי עברית, אבל אף אחד לא קנה, הכול בסדר? לא. עדיין העסק שלך לא עובד, אז מה זה משנה מי עושה לייק?".

כל הערבים פיקטיביים?

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שלייקים רבים במיוחד מגיעים ממשתמשים ממוצא ערבי. אחד ההסברים לתופעה הוא שמשתמשים ערבים רבים הם פיקטיביים. לפי ההסבר הזה, מדובר במשתמשים שעושים לייקים לעמודי פייסבוק ולפרופילים ברשתות חברתיות תמורת תשלום דרך גורמי צד שלישי. מעולם לא התבצע מחקר מקיף בנושא, אך נטען שהגורמים הללו מפעילים את מה שמכונה "חוות לייקים" במדינות מתפתחות כמו בנגלדש, וייטנאם וכן במדינות המזרח התיכון.

מאחר שפייסבוק מסירה פרופילים שהיא מזהה כפיקטיביים, פרופילים כאלה עושים לייקים גם שלא בתשלום, כדי לייצר פרסונת פייסבוק אמינה. התוצאה עשויה להיות שעמוד יזכה ללייקים רבים, לאל מלקוחות אמיתיים.

הקלות שבה הפרופילים הללו מגיבים למודעות ממומנות הופכת אותם לקהל זול ומשתלם. אם הפילוח שנעשה לקהל היעד של מודעה אינו מספיק מהודק, פרופילים פיקטיביים יימצאו על ידי האלגוריתם כמתאימים, הסבירות שהמודעה תוצג להם תעלה והכסף שהושקע בפרסום - המשולם לפי חשיפה - יתבזבז. "פייסבוק תמיד תנסה להשיג את המחיר הכי טוב למפרסם, והם הקהל הכי זול, שעושה לייק הכי בקלות". אמרה נעמי כרמי, מנהלת ומרצה על שיווק בסושיאל, ל"גלובס". "אם המון פיקטיביים עושים לך לייק לעמוד, התפוצה שלך יורדת".

כרמי יצרה את אחת מרשימות האקסקלוד המבוקשות. למרות השיח בקבוצות, מטרתה המוצהרת של הרשימה היא למנוע לייקים מפרופילים פיקטיביים ולא מערבים. כרמי סיפרה שיצרה שתי רשימות. הראשונה היא רשימה של תחומי עניין שהיא מזהה כג'יהאדיסטים, כמו האחים המוסלמים ואל-קאעידה, אבל גם מסגד אל-אקצה. לדבריה, נקודת המוצא שלה היא כי "מי שבאמת מתעניין בתחומים האלה, בסבירות גבוהה לא יהיה לקוח משלם של עמוד ישראלי. זה גם מאפשר להעיף את הפיקטיביים מחוות לייקים לידנו, כי את הלייקים שלהם הם מוכרים גם לתחומי העניין הללו". כרמי הוסיפה שאין ביטחון לגבי פיקטיביות של פרופילים, אך ניתן להניח זאת בסבירות גבוהה.

מאז הקשחת המדיניות של פייסבוק, הרשימה הזו כמעט שאינה רלוונטית כי לא ניתן לבחור ברבים מתחומי העניין שעשויים להצביע על השתייכות אתנית. בתגובה לכך, יצרה כרמי רשימה אחרת של תחומי עניין ערביים שלא נחסמו, כמו העולם הערבי, הקוראן או הליגה הערבית. "עכשיו אם מנסים לעשות אקסקלוד לכל תחומי העניין הערביים, ואומרים 'אני מוותר על ערביי ישראל, ואני לא אקבל את הפיקטיביים', לוקח למודעה כזאת כ-48 שעות להיות מאושרת. אלה זמנים מטורפים באינטרנט, שזה עולם של כאן ועכשיו. ואם את מורידה את תחומי העניין האלה את מסתכנת בלקבל את כל הפיקטיביים".

לגבי הרשימה הנוספת היא אמרה שמעולם לא השתמשה בה בעצמה ושיצרה אותה עבור מפרסמים של מוצרים שפונים לקהל יהודי בלבד: "יש גם מוצרים מסוים שמיועדים ליהודים ולא לערבים כמו מוצרי דת, מוצרי חגים. מי שמוכר סוכות, פחות מחפש אנשים שמתעניינים בקוראן".

קוטליארסקי סבור שאין כל רע בהימנעות משיווק לאזור מסוים או בשפה מסוימת, אך אין די בעובדה שאדם הוא ערבי כדי לשלול אותו כלקוח פוטנציאלי. "הרי לא כולם מוכרים תשמישי קדושה. וגם אם יבוא ערבי וירצה לקנות תשמישי קדושה, לא יגידו לו לא - כסף הוא כסף".

למרות הדברים הללו, הרשימה של כרמי ואחרות משמשות מפרסמים רבים כדי להדיר ערבים מלהיחשף לתכנים שלהם באופן קבוע ושרירותי. הטענה על חוות הלייקים עשויה להוות הסבר חלקי לתופעה, אך לא מצדיקה הדרה של כל 20% מאזרחי ישראל האמיתיים למדי.

כמו כן, אם מקבלים את הטענות של חוות לייקים, די היה באקסקלוד של עזה והגדה, אך הרשימות כוללות יישובים ערביים בישראל, בהם נצרת, יישובים באזור המשולש, ואף מגיעות לרמת פירוט של שכונות בערים מעורבות דוגמת לוד.

"גם חרדים לא שמים תמונה"

בדומה לכרמי, מאמר שהתפרסם ב-2014 באתר "המתכנה", העוסק בתוכן בדיגיטל, העלה טענות בדבר פיקטיביות המשתמשים הערבים. הטענות התבססו על דפוסי שימוש יוצאי דופן שלהם ברשת החברתית. רבים מהפרופילים נשאו תמונות גנריות שנראות כאילו נלקחו מגוגל, וממוצע הלייקים שעשה כל משתמש היה גבוה פי כמה מהרגיל, לדעת כותב המאמר.

"אני לא חושב שהם בהכרח יוזרים פיקטיביים, אולי חלק הם פיקטיביים כמו שחלק מהיוזרים דוברי העברית הם פיקטיביים", אמר נמרוד דוויק, מנכ"ל סוכנות הניו-מדיה דייס מרקטינג. דוויק סבור שדפוסי השימוש השונים של הפרופילים הללו נובעים מפערי תרבות. "זה כמו שאנשים יסתכלו על יוזרים של חרדים ויגידו שהם פיקטיביים כי חרדים לא שמים תמונה אמיתית ומשתמשים בשמות בדויים. אולי חלק מהיוזרים הערבים האלה מגיעים ממשפחות מסורתיות ומסווים בכוונה את הפרופיל כדי שההורים לא יראו את זה?".

נתונים שאסף איגוד האינטרנט הישראלי בסקר שערך ב-2016 תומכים בטענה. הוא נערך בקרב 1,213 משיבים (600 מהאוכלוסייה הערבית ו-613 מהאוכלוסייה היהודית) שגובשו לכדי מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל.

לפי הסקר, באוכלוסייה היהודית 89% גולשים באינטרנט ובאוכלוסייה הערבית 78%, אך השימוש ברשתות החברתיות גבוה יותר באוכלוסייה הערבית: 62% לעומת 60%. הנתון הקיצוני ביותר היה כי בעוד במגזר היהודי 28% מהמשתמשים מבקרים ברשתות החברתיות כמה פעמים ביום, במגזר הערבי 73% עושים זאת. נתונים אלה יכולים להסביר את הפערים בקלות שבה מפרסמים מקבלים לייקים מערבים, בניגוד למשתמשים יהודים.

בעניין זה, כרמי וקוטליארסקי מסכימים - גם אם המשתמשים הללו אינם פיקטיביים, דפוסי השימוש שלהם הופכים אותם לקהל יעד משתלם יותר בעיני האלגוריתם. קוטליארסקי הסביר ש"המערכת לוקחת את המטרה שהגדרת לה לעשות - לקבל לייקים מ-100 אלף איש. מתוכם היא מבינה ש-20 אלף הם חבר'ה שבממוצע עושה יותר לייקים. סטטיסטית הם כנראה יהיו ערבים פשוט כי הם עושים יותר לייקים. המערכת אומרת: יש לי פה 20 אלף שעושים את מה שביקשת וזה יוזיל לך עלויות".

קוטליארסקי הוסיף: "זה הגיוני שיש אנשים שקל יותר להניע לפעולה ויש כאלה שפחות. על אותו עיקרון אם תפרסמי עכשיו להודו, לאינדונזיה, למדינות פחות מפותחות, אנשים יעשו לייקים יותר בקלות. לעומת הגרמנים, למשל, שאותם אומרים שהכי קשה להניע לפעולה".

מחקר שערך ב-2013 בית הספר לעסקים של אוניברסיטת וילאנובה, מצא שמיעוטים בארה"ב מגיבים למותגים בעוצמה גבוהה יותר מאשר קבוצות הרוב: הם מדווחים על רגשות חמים וחזקים יותר כלפי מותגים. עם זאת, הם גם דיווחו על רגשות שליליים בעוצמה חזקה יותר, במקרים שבהם הרגישו שאינם מובאים בחשבון. טענת החוקרים היא שהדרה של המיעוטים בשוק, אם באופן אקטיבי ואם פסיבי, גורמת להם לקנות פחות למרות העובדה שהם חיוביים יותר.

ואכן, הדוח הרבעוני האחרון של פייסבוק ל-2017 הציג נתונים שלפיהם המדינות מתפתחות הן היחידות שבהן יש צמיחה במספר המשתמשים. כמו כן, במדינות אלה נרשמה תדירות השימוש הגבוהה ביותר לכל משתמש ומספר המשתמשים היומיומיים הגבוה בעולם. עם זאת, הרווחים מפרסום במדינות אלה הם הנמוכים ביותר.

"20% מהאוכלוסייה זה כוח קנייה ענק"

אם אכן מדובר בקהל עם אחוזי המרה נמוכים, מדוע מפרסמים צריכים לפנות אליו? אבל יכול להיות שהם האשמים באחוזי ההמרה הנמוכים. לדברי דוויק: "הרבה אנשי שיווק רואים את הדפוס של הערבים ואומרים 'אני חייב לסנן אותם'. אבל בתכלס הם חלק מהמדינה הזאת. בגלל שהם אוכלוסייה צעירה יותר הם קהל אפקטיבי יותר, אז אם אתה רואה הרבה לייקים מערבים, תחליף את הפרסום שלך לפרסום שגם פונה לערבים".

דוויק וקוטליארסקי סבורים שמפרסם שיידע להגדיר קהל יעד מדויק ואיכותי ולבנות אותו בהתאם למותג, לא יצטרך להוציא קבוצות שעשויות לכלול לקוחות פוטנציאליים. "הם 20% מהאוכלוסייה, זה כוח קנייה מטורף, בואו ניתן קצת ריספקט", אמר דוויק.

הוא הוסיף כי מי שמבקש להימנע מערבים הם בעיקר עסקים קטנים: "החברות הגדולות רואות את שורת הרווח, הן לא רואות מי נכנס לחנות. המשווקים בישראל עובדים עם המגזר היהודי, והם מונעים מתפיסות גזעניות ומיושנות שלפיהן ערבים לא משולבים במרחב הכל-ישראלי. אני מבין שאנשים רוצים לפגוע בקהל היעד המדויק ביותר, אבל אני חושב שעדיף לעשות פילוחים טובים שנוגעים למוצר ולא לקהל היעד".

את ההודעה שהעלה קוטליארסקי הוא סיים כך: "אם מראש אתם מחליטים שיש אוכולוסייה שלא מתאימה לכם, וזו 'במקרה' תמיד אותה אוכלוסייה, אנא הימנעו מכך :) והנה טיפ: אם אתם מקבלים קהל לא רלוונטי - רוב הסיכויים שהבעיה היא בדרך שבה אתם עובדים עם המערכת. ועוד טיפ: עדיף שתתמקדו בלבדוק כמה מכרתם ולא כמה לייקים הבאתם. עם לייקים לא הולכים למכולת".

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פגרת הכנסת כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב