גם נגד אזרחי ישראל מתנהל "מלחמת מידע". מי אמור לטפל בה?

בארה"ב נלחמים בגניבת הדעת של הרוסים ■ בישראל, מעשים דומים מתקבלים בסלחנות ■ דעה

טוויטר / צילום: שאטרסטוק
טוויטר / צילום: שאטרסטוק

"לוחמת מידע נגד ארצות הברית". כך הגדירו האזרחים הרוסים, שנגדם הוגשו בשבוע שעבר כתבי אישום על ידי הרשויות האמריקאיות, את הפעילות שלכאורה ביצעו. פעילות שכללה יצירת מאות חשבונות פייסבוק וטוויטר באמצעותם התחזו לפעילים חברתיים אמריקאים; קידום קמפיינים בעד ונגד מועמדים שונים; וביום הפגנות פוליטיות.

לאחר הבחירות, נטען, ארגנו הרוסים שתי הפגנות בניו יורק באותו היום: בעד טראמפ ונגדו. האמריקאים שצעדו בהן לא שיערו שהם למעשה פיונים שמופעלים ממוסקבה.

העובדה שמדובר בהתערבות מצד אזרחי מדינה אחרת הפכה את הטיפול בעניין למחמיר במיוחד: "קנוניה פלילית לרמות את ארצות הברית של אמריקה", לפי כתב האישום. אולם טקטיקות של התחזות והטעיית הציבור במטרה לקדם מטרות שונות אינן המצאה רוסית, אינן מופעלות רק לצורך השפעה על הפוליטיקה ואינן מתרחשות רק מעבר לים: שיטות דומות ננקטו גם בישראל, לטובת קידום אינטרסים פוליטיים - וגם עסקיים.

קחו למשל את הקמפיין האגרסיבי נגד ועדת ששינסקי, שביקשה להעלות את המיסוי על טייקוני הגז. עתירה לבג"ץ, שהשחירה בטענות שווא את פרופ' ששינסקי, הוגשה על ידי עמותה שעוסקת רשמית במעורבות חברתית - אך למעשה נהגתה ומומנה על ידי יועציו של יצחק תשובה. מודעות ענק שרמזו כי ששינסקי פועל "למען הגז הערבי" עלו מיליונים, אולם זהות המממן נשמרה בסוד - כמו גם מודעות ומהלכים אחרים נגד שר האוצר דאז. "אין ספק שחברות גז ונפט שונות עמדו מאחורי הדבר הזה", אמר לי יובל שטייניץ.

אחד הגורמים שהובילו קמפיין נגד ששינסקי הוא היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט, שבעבר פורסם כיצד הפעיל אנשים שהוצגו בתקשורת כפעילים אותנטיים נגד עושק הצרכנים על ידי הבנקים. קלוגהפט תיקשר גם את מחאת המילואימניקים לאחר מלחמת לבנון השנייה נגד אולמרט - מאבק שהוצג כא-פוליטי ובדיעבד התברר כי נתמך מאחורי הקלעים על ידי נתניהו. ארגון שהיה פעיל במחאה ההיא, "אם תרצו", הוביל בעזרת קלוגהפט קמפיין תוקפני נגד ארגוני השמאל, תוך שהוא מקפיד להגדיר עצמו כ"ארגון מרכז" - ולהצניע את העובדה שמוביליו הם אנשי ימין מובהקים.

להסתרות ולהטעיות הללו יש מטרה אחת: להשיג מקסימום השפעה על תודעת הציבור ועמדותיו. בדיוק כמו ש"פעילים חברתיים ופוליטיים אמריקאים", ישפיעו על התודעה של גולשי הרשתות החברתיות כמו שאף רוסי גלוי לעולם לא יוכל.

הבעיה היא, שבניגוד לטיפול הקשוח שבו נוקטות כעת הרשויות האמריקאיות נגד השקרים הרוסיים, כשמדובר בשקרים פנים-מדינתיים היחס רך בהרבה. חברות מסחריות מוכרות לבעלי עניין בישראל ובעולם עוקבים מזויפים בטוויטר, ולא נראה שמישהו עומד לפעול בעניין. העיתונות חשפה כיצד פוליטיקאים הפעילו צבא טוקבקיסטים מזויפים לקידום עמדותיהם, אך העניין התקבל לא כהונאה חמורה, אלא כעוד טריק של העולם הפוליטי המלוכלכך.

בהקשר זה נזכיר כי המשטרה חוקרת חשדות שלפיהם ראש הממשלה, המשוחד לכאורה, לא קיבל אגורה, אלא הבטחות לעוות את המידע שמסופר עליו לציבור. השחיתות החדשה, מתברר, אינה בהכרח גניבת כסף - אלא גניבת דעת.

התופעות המכוערות הללו מתפרשות כהתנהלות צינית, אך לגיטימית - ונדמה שאנשים אינם מפנימים עד כמה הן מסוכנות ומקוממות. מדובר הרי בהטעיית הציבור שמבקשת להשפיע באופן נכלולי על מדיניות הממשלה ועל קבלת החלטות פוליטיות וכלכליות מהמעלה הראשונה - או כפי שהגדירו זאת בצורה קולעת החשודים הרוסים, ב"לוחמת מידע". לוחמה נגד אזרחי ישראל - שההחלטות הללו קובעות את גורלם.

■ הכותב הוא עיתונאי ב"המקור" בערוץ 10