מנהל רשות המסים: "ישראל הפכה למקלט מס מהגרועים שיש"

"חוק מילצ'ן", המעניק הטבות מס ודיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, ועומד בליבת החשדות נגד ראש הממשלה  בנימין נתניהו בתיק המתנות (תיק 1000), נדון היום (ב') בוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ שלי יחימוביץ'. החשדות נגד נתניהו בהקשר זה כוללים חשד לפיו ראש הממשלה פעל לחוקק את החוק המעניק הטבות מס מפליגות ופטור מדיווח על נכסים עבור ארנון מילצ'ן.

במהלך הדיון בוועדת הבקורת עלה, כי לא רק שהניסיונות החוזרים ונשנים לבטל את ההטבות שמעניק החוק נדחו פעם אחר פעם (ניסיונותיו של מנהל רשות המסים משה אשר, בתמיכה שר האוצר), אלה שגם ניסיון לתקן את החוק בחוק ההסדרים 2019, כך שלא יתאפשר להאריך את הפטור שהוא מעניק ל-20 שנה, במקום 10 שנים, אף הוא נקבר ופוצל מחוק ההסדרים.

יו"ר הוועדה, ח"כ  שלי יחימוביץ', אמרה על כך, כי "מדובר כאן על חוק שיש בו אך ורק נזק פעיל למדינת ישראל, ואין לו שום יתרון. מדובר בפטור גורף ובלתי מידתי בעליל, שהופך את מדינת ישראל למקלט מס מהסוג הנחות ביותר, וגורם לה נזק תדמיתי אדיר. לא זו בלבד שמטרת החוק אינה מושגת, אלא שהוא משיג את ההיפך הגמור: הוא מעודד ירידה, ולא עלייה. מדובר על פרצת מס שמתאימה למדינות עולם שלישי. מכניסים לכאן הון שחור, בניגוד לכל סטדנדרט בינלאומי, והניסיון לתקן את הפרצה הזו חומק לו באורח פלא שנה אחר שנה מתחת לרדאר. כל גורמי המקצוע לדורותיהם מחזיקים בעמדה שיש לבטל את הסעיף הזה בחוק - ופעם אחר פעם הם מוותרים ולא מצליחים להעביר את ביטולו".

עוד הוסיפה יחימוביץ': "אני לא מוכנה לקבל את האמירה שמשרד הקליטה לבדו מנע את ביטול החוק; יש ראש ממשלה, יש שר אוצר, יש קואליציה - ולכולם היה מאוד נוח לתת לסעיף הזה לחמוק בשקט בשקט מחוק ההסדרים, כולל בחוק ההסדרים לשנת 2019. מ - 2013 ועד עצם היום הזה, ברציפות - ביטול החוק נכנס לטיוטות חוק ההסדרים אבל מחליק משם באופן מסתורי. כנראה שלמישהו יש אינטרס להוסיף חטא על פשע, להשאיר על כנה גם את האופציה להאריך את הפטור ל-20 שנה.

"המשותף לכישלונות החוזרים לבטל את החוק - בין השנים 2013 עד 2019 - הוא שראש הממשלה היה תמיד בנימן נתניהו. שני שרי אוצר אפשרו לחוק המושחת להישאר על כנו: לפיד וכחלון. נוכח האירועים הפליליים האחרונים, וכתמי השחיות העזים שדבקו בחוק - אני קוראת לראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון להשיבו לחוק ההסדרים".

כבר בחוק ההסדרים ב-2013 כלל משה אשר הוראה המבטלת את הפטור מחובת הדיווח לעולים חדשים וכן את האפשרות הקיימת בחוק להאריך את תקופת הפטור מעבר ל-10 שנים ואולם הוא זכה להתנגדות עזה מצד משרד הקליטה.

בהמשך, בחוק ההסדרים הבא, כלל מנהלת רשות המסים, שוב, הוראה דומה, אך הבחירות ב-2015 שיבשו את התוכניות. גם הצעת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 כללה הצעה לבטל את ההטבות לעולים בכללותן; אך למרות שהנושא עלה בדיונים המקדימים לחקיקה, הצעת חוק התקציב המעודכנת, שפורסמה ב-31 באוקטובר 2016, כבר לא כללה התייחסות לסוגית ההטבות לעולים.

שוב ושוב נתקל משה אשר בהתנגדות מצד גורמים גלויים - משרד העלייה והקליטה, תחילה בראשות השר זאב אלקין ובהמשך בראשות השרה סופה לנדבר - וכן מצד גורמין לא גלויים. למרות שביטול ההטבות זכה לתמיכת האוצר, נראה היה כי לא ניתן להביא לביטולו.

מנהל רשות המסים, משה אשר, הסביר מדוע ניסה לבטל את החוק לאורך כל כהונתו, מאז 2013 ועד היום. "הפטור מדיווח פסול מעיקרו, ואין כל סיבה לתת אותו. אנחנו הולכים כעיוורים כבר 10 שנים: אנחנו לא יודעים כמה הפטור עולה, כמה אנשים קיבלו אותו, כמה עלו בעקבותיו, כמה הם השקיעו, מה קיבלנו ומה איבדנו. זה עשר שנים שישראל הפכה למקלט מס מהטובים - או מהגרועים - שיש בעולם, ולא מצאנו עוד אף מדינה בעולם שיש בה חוק דומה", אמר. עוד הוסיף אשר, כי "מדובר גם על נזק תדמיתי גדול. עוד משהו שכדאי להבין הוא שהחוק מעודד השקעה בחו"ל - ולא בארץ - מכיוון שעל השקעות בארץ העולים והחוזרים משלמים מס מלא מהיום הראשון. ניסינו לבטל את החוק שנה אחר שנה. ב-2013-2014 זה עבר קריאה ראשונה, אבל אז פוצל מחוק ההסדרים ולא קודם, בשל "שיקולים כלליים" של העברת התקציב. גם בתקציב 2019 הניסיון לבטל את סעיף 14(ד), המעניק לשר האוצר את האפשרות להאריך את הפטור בעשר שנים נוספות, פוצל מחוק ההסדרים, בטענה שהוא יקודם במסלול רגיל כשהצעת חוק נפרדת. לדעתנו הגיע הזמן לתקן את החוק הזה - ויפה שעה אחת קודם".

המבקר מזהיר מכספי פשע

החוק זכה גם לביקורת בינלאומית חריפה על כך שישראל משמשת "מקלט מס" לכסף שחור, וגם ביקורת מבית, ובין היתר מכיוון מבקר המדינה. באוקטובר 2014 פרסם מבקר המדינה דוח על כשלי המדינה בנושא המאבק בהון השחור, כאשר אחד הנושאים עליהם התעכב היו הטבות מס והקלות דיווח המוענקות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. לדברי המבקר אז, הטבות והקלות אלה יוצרות סיכון למשיכת גורמים עברייניים הזכאים לעלות לארץ מכוח חוק השבות.

עוד כתב המבקר, כי הפטור מדיווח פוגע בשקיפות וביכולת להילחם בהון השחור, וציין כי האופן הגורף שבו ניתן הפטור "אינו עומד באמות מידה בינלאומיות של שקיפות וחילופי מידע, וכן קיים חשש שבעקבותיו יוחדרו לישראל כספים שמקורם בפשע".

באשר להיעדר השקיפות נכתב בדוח המבקר, כי ישראל ספגה ביקורת בפורומים שונים בעולם בנוגע למדיניות המס שהיא מנהיגה כלפי עולים חדשים. "בדוח ה-OECD מצוין, בין היתר, כי נוצר פער בין כמות המידע על חברות זרות שנשלטות ומנוהלות על-ידי תושבים ישראלים, ובין כמות המידע על חברות זרות שנשלטות ומנוהלות על-ידי עולים או תושבים חוזרים ותיקים, שלגביהן יש פטור מדיווח על זהות בעלי השליטה. הדוח (של ה-OECD), ציין כי קיומו של פער כזה אינו ראוי, והמליץ למדינת ישראל לוודא שבידי הרשויות שלה יהיה מידע מלא בנוגע לבעלויות על כלל החברות הזרות שנשלטות ומנוהלות מישראל", כתב המבקר.

עו"ד צחי סעד, מנהל החטיבה כלכלית במשרד מבקר המדינה, שהשתתף בדיון היום אמר כי דוח הביקורת על תיקון 168 (חוק מילצ'ן) נעשה במסגרת בדיקה כוללת של נושאים שונים המשפיעים על ההון השחור. הדוח פורסם בשנת 2014, כשש שנים לאחר התיקון שהסתיים בשנת 2008. הדוח איננו מבקר את הליך החקיקה אלא מצביע על הבעייתיות במצב הקיים.

"פקודת המס העניקה פטורים מסוימים אותם מגדיל ומרחיב התיקון. תיקון 168 מעניק פטור על תשלום מיסים לעולים חדשים ותושבים חוזרים לתקופה של עשר שנים על הכנסות ונכסים הנמצאים מחוץ למדינת ישראל. נוסף על כך מעניק פטור מדיווח והצהרת הון - וזהו ליבו של הדוח. התיקון מכניס מתחת לרדאר של רשות המיסים וגורמי האכיפה אוכלוסייה וכספים בלי ידיעת ההיקף ובלי אפשרות של בקרה", אמר והוסיף: "במשך השנים קיבלנו דגלון אדון מהרשויות ברמה הבינלאומית. הצבענו על כך שהפטור מדיווח לא עומד באמות המידה של השקיפות ומאפשר כניסת כספי פשע. בבדיקה שביצענו גילינו כי לגבי 5 עולים התקבלו בקשות לקבלת מידע מחו"ל, לגבי 2 מהמשטרה בישראל בסוגיות של סחר בנשים והלבנת הון. יש פה יותר מנורות אזהרה אדומות לפעילות בלתי חוקית.

"כבר בעת החקיקה לא היו נתונים אמפיריים שהיה ניתן לבסס באמצעותם את העמידה בציפיות בעידוד העלייה. בפרסום בשנת 2014, תשובת משרד הקליטה הייתה שהוא סבור שיש לשתף פעולה ולקבוע חובת דיווח על פי תקרה שתקבע, כדי לגלות מקרים ניצול לרעה של החוק. בהתאם לכך יזם המבקר שולחן עגול עם רשות המסים ומשרד העלייה אך לא הייתה התקדמות לאור התנגדות משרד הקליטה למרות התשובה לדוח."

פרופ' יוסף אדרעי, מומחה לדיני מס, הוסיף, כי מההתחלה החוק לא נראה ראוי. "מלכתחילה, בדיונים על החוק ב-2008, נדהמתי מעמדת רשות המיסים. ראש הרשות יהודה נסרדישי וסגנו גידי בר זכאי אפילו "ירדו עלי" ואמרו לי שאני עוכר ישראל המתנגד לעלייה. כבר אז אמרתי שהחוק לא טוב, הוא לא יעודד עליה, ולא יביא לפה אף תושב חוזר. בפועל מה שקרה הוא שהחוק הזה עודד ירידה: מה שקרה הוא שאנשים עשו תכנון מס עוד יותר אגרסיבי: המדינה באה ואמרה להם "אל תמהרו, תישארו בחו"ל 10 שנים, ורק אז תחזרו." אני לא מכיר שום חקיקה כזו או דומה לו בחו"ל. לא הייתה שום עבודת מחקר או עבודת מטה מקצועית בחקיקת החוק הזה, שום נתונים אמפיריים, והכל התבסס על הערכה אישית של מנכ"ל משרד הקליטה. זו המצאה ישראלית ייחודית במינה.", אמר.

יואל נוה, הכלכלן הראשי, הוסיף: "אני מסכים לחלוטין עם העמדה המקצועית של רשות המיסים. אני רוצה להעיר שכבר ב-2014 קיבלנו הערות חמורות מהפורום הגלובלי של ה-OECD על כך שמשטר המס הישראלי איננו עולה לחלוטין בקנה אחד partially compliant)) עם מדיניות הארגון. היו כבר שני בנקים בינלאומיים שהודיעו לנו בעקבות זאת שיפסיקו לעבוד איתנו. הצלחנו לדחות את ההחלטה בטענה שבאותו זמן בדיוק נפלה הממשלה והוכרזו בחירות. עם כינון הממשלה יזמנו את כל תיקוני החקיקה הרלוונטים, כולל התיקון הזה - אבל זה לא הצליח להגיע לחקיקה. לא פעם הממשלה מחליטה בניגוד לעמדתנו כדרג מקצועי. אני מסכים לחלוטין עם מה שנאמר כאן ע"י פרופ' אדרעי, אבל בשל החלטות ברמה הפוליטית, בין אם בממשלה או בכנסת, זה לא עובר."

ואולם, בדיון נשמעו גם עמדות אחרות. מיכל שטרית, היועצת המשפטית של משרד הקליטה והעליה, אשר מנע את ביטולו של החוק לאורך השנים אמרה בדיו, כי החוק חשוב לצורך עידוד העליה. לדבריה, "חשוב לנו להמשיך ולעודד עליה ולוודא שהחוק לא ינוצל להלבנת הון. חשוב לומר שמי שהוביל את התיקון היה ראש רשות המיסים נסרדישי, שסיפר בזמנו איך עבדו על התיקון במשך שנתיים. זה לא נכון שכל הדרג המקצועי התנגד. לצבוע הכל בשחור זה פשוט לא נכון. יש כאן שתי תפיסות של פקידי ממשלה בנוגע למדיניות המס. יש לעשות שינויים נקודתיים כדי לחסום הלבנות הון, ויש כבר שינויים שהוכנסו בשנתיים האחרונות בחוק לאיסור הלבנת הון."

ח"כ יוסי יונה ציין, כי "מחקירות המשטרה בפרשת תיק 1,000 ניתן ללמוד על הנסיבות המפוקפקות שהביאו ללידתו של חוק זה; הן מלמדות גם על ניסיון בוטה ואף לכאורה פלילי, של ראש הממשלה נתניהו, ניסיון שלא צלח, להאריך את תקופת תחולתו של החוק וזאת כדי להיטיב עם מקורבים במסגרת של ״יחסי תן וקח". לאור גילויים אלה אין ספק שבשלה העת לבטל את החוק השערורייתי הזה ולהוציא את מדינת ישראל מהמועדון המפוקפק של מדינות מקלטי המס. חוק מילצ׳ן הוא מרשם להשחתה של המערכת הפוליטית; הוא ביטוי חמור ומטלטל ליחסי הון-שלטון במופעיהם הכעורים ואף הפליליים. על החוק הזה לעבור מהעולם ועל כנסת ישראל להתגייס כדי להבטיח שזה יקרה."