נשים בישראל: פחות בעמדות מפתח ומרוויחות 35% פחות

לפי נתונים שעיבד ארגון ויצ"ו, נשים מופלות בשכר גם במגזר הציבורי ומיוצגות בחסר בפוליטיקה ובעולמות המשפט והאקדמיה

נשים בהייטק / צילום: שאטרסטוק
נשים בהייטק / צילום: שאטרסטוק

בימים האחרונים התעוררה ביקורת רבה על כך שבין הזוכים בפרס ישראל שהוכרזו השנה נמצאת רק אישה אחת. לאורך כל שנות חלוקת הפרס זכו רק 106 נשים מתוך 755 זוכים. ואולם אי השוויון בין נשים לגברים חוצה תחומים ובא לידי ביטוי בעולם העבודה, בייצוג נשים בפוליטיקה ובאקדמיה ובמערכת המשפט - כך עולה גם ממדד "תקרת הזכוכית" שפירסם הבוקר (ד') ארגון ויצ"ו, תנועה ציונית בינ"ל של נשים מתנדבות לשיפור החברה בישראל, לרגל יום האישה הבינ"ל שחל מחר. בויצ"ו אף הציבו בשדרות רוטשילד מיצג "תקרת הזכוכית", שמחייב את הולכי הרגל לכוכף את ראשם, וציינו כי המיצג מעביר את תחושת הקושי בניפוץ החסמים שמונעים מנשים להתקדם בסולם הדרגות המקצועי והחברתי.

לפי המדד, נשים הרוויחו ב-2015 35% פחות מגברים. הפער אף גבוה יותר דווקא בקרב בעלי השכלה גבוהה ומגיע ל-39%. בענף ההיי-טק הפערים מתונים יותר ויש הפרש של 7% בין שכר הנשים לשכר הגברים, אך הוא מעמיק בקרב נשים מעל גיל 40 ועומד על 18%. המדינה כמעסיק לא נותנת גם היא שכר שוויוני - כך למשל, לפי נתוני השכר החציוני, במשטרת ישראל בכל הדרגות (למעט ניצב), נשים משתכרות פחו מגברים בדרגה הזהה להן. בשב"ס המצב חמור אף יותר, ופערי השכר ניכרים בכל הדרגות.

האפליה המגדרית לא באה לידי ביטוי רק בשכר, אלא גם בייצוג נשים - רק 34.5% מהמנהלים הבכירים במשק הן נשים, ורק 15.5% מכלל המנכ"לים במשק נשים. נכון לשנת 2017, בחברות הממשלתיות נשים מהוות כ-20% מחברי הדירקטוריון ורק כ-10% מכהנות כיו"ר דירקטוריונים. בניגוד למגמה, בתחום הפיננסי דווקא יש נשים מאיישות תפקידים בכירים רבים - שלושת מתוך חמשת הבנקים הגדולים מנוהלים על ידי נשים (דיסקונט, לאומי והבינלאומי) וכן נשים מאיישות את תפקיד נגידת בנק ישראל, המשנה לנגידה, המפקחת על הבנקים, החשבת הכללים באוצר, הממונה על ההגבלים העסקיים והמפקחת על שוק ההון והביטוח.

ואולם העולם הפיננסי הוא כאמור חריג - בפוליטיקה, למשל, ניתן לראות ייצוג חסר: 

בכנסת הנוכחית יש מספר שיא של חברות כנסת (33 - 28% מכלל חברי הכנסת), אך הן עדיין מיעוט. בהשוואה לעולם, ישראל נמצאת במקום ה-57 בשיעור הנשים המכהנות בפרלמנט. בקרב שרי הממשלה שיעור הנשים אף נמוך יותר ועומד על 17% בלבד. המצב חמור במיוחד בשלטון המקומי, שכולל 257 רשויות מקומיות ורק בראשן של 6 רשויות עומדות נשים. שיעור נמוך של נשים נשמר גם בשאר התפקידים הבכירים בשלטון המקומי כאשר נשים מהוות רק 13% מכלל חברי המועצה בישראל. כמו כן, ב-98 יישובים אין כיום כל ייצוג לנשים. בעולם המשפט והאקדמיה המצב לא יותר טוב - כרבע משופטי העליון הן נשים ופחות משליש מהסגל האקדמי הן נשים. בקרב הפרופסורים באקדמיה, רק 17% הן נשים, ובראש האוניברסיטאות עומדת אישה נשיאה אחת.

ויצ"ו אספו את הנתונים ממגוון מקורות של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לססטיסטיקה), אתר ממשלת ישראל, דו"ח הכלכלן הראשי במשרד האוצר, אתר המטה הכללי, אתר הכנסת, אתר בית המשפט העליון, מדד המגדר של מכון ון-ליר , מכון אדווה, מדד המגדר בשלטון המקומי, עמותת כ"ן, ודוח פירמת הייעוץ דלויט.