שרלוק הולמס או הרקול פוארו: מי אתה, המפכ"ל רוני אלשיך

אוגוסט 2017: ארי הרו - עד מדינה ■ יולי 2017: מיקי גנור - עד מדינה ■ פברואר 2018: שלמה פילבר - עד מדינה ■ מארס 2018: ניר חפץ - עד מדינה ■ ומה אלשיך אומר על איכויות החקירה? ■ פרשנות

מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך / צילום: רויטרס
מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך / צילום: רויטרס

פשפשים. מעצרים. מקקים. קרציות

ד"ר יואב ספיר, ראש הסנגוריה הציבורית, יום ב', ועדת חוקה בכנסת. "יש במדינת ישראל ריבוי מעצרים, יותר מאשר במקומות אחרים בעולם, ויותר ממה שהיה בעבר. בשנת 98' היינו ב-38,000 מעצרים וב-2016 היו 61,000 מעצרים... משהו כמו 70%, בתוך תקופה של כשני עשורים, זה גידול אדיר במספר המעצרים... לא, לא היה גידול בפשיעה... הגידול ביחס גם לא פרופורציונלי לגידול באוכלוסייה. יש גידול מדהים במספר המעצרים - ועל הרקע הזה אני חושב שיש להתייחס בחשדנות לבקשות הארכת מעצר".

ספיר ממשיך: "פשפשים עלו לכותרות, ואני מברך על זה שעלו לכותרות. אם לא במשך שנים שהסנגוריה הציבורית מתריעה על זה - טוב שעלו לכותרות עכשיו. ניר חפץ לא לבד, ואני מדבר עכשיו בשם האזרחים המוחלשים... אנחנו כותבים בדוחות על פשפשים, בגבגים ועל מקקים ועל קרציות, וזה רק חלק מהעניין... וזה לא ייחודי לבית מעצר אחד... עצור בבית מעצר ניער את השמיכה לנגד עיני המבקרים, וכמות גדולה של טפילים ירדה מהשמיכה".

הרקול פוארו, שרלוק הולמס

תחילת אוגוסט 2017. ארי הרו - עד מדינה. "איש סודו של ראש הממשלה, שר האוצר של משפחת נתניהו, יספק פרטים על קבלת טובות הנאה ומגעים לשוחד".

סוף יולי 2017. מיקי גנור - עד מדינה. "החבל מתהדק סביב נתניהו".

אמצע פברואר 2018. שלמה פילבר - עד מדינה. "איש סודו של ראש הממשלה צפוי להעיד כי...".

השבוע, תחילת מארס 2018. ניר חפץ - עד מדינה. "ללא ספק הציג ראיות משכנעות נגד ראש הממשלה".

הרקול פוארו, חוקר משטרת בלגיה, אחר-כך לונדון, פותר התעלומות האגדי מספרי אגאתה כריסטי המהוללת, ייחס את יכולותיו ל"תאים האפורים הקטנים". שרלוק הולמס, הבלש המיתולוגי הגאוותן מספרי סר ארתור קונאן דויל, ייחס את יכולותיו ואת הצלחותיו לכוח ניתוח הגיוני מסודר וקפדני לצד הכרת הטבע האנושי, "אין צורך שהבלש יתרוצץ ככלב ציד בעקבות טרפו".

מה רב-ניצב רוני אלשיך אומר על איכויות החקירה?

שבוע אחד. 70 שנה

פרק שלישי בסרט "סלאח, פה זה ארץ ישראל" שודר השבוע - וסערת הדור שעלה מצפון אפריקה, הושלך ממשאיות בחול המדבר של עיירות הפיתוח תוך רמיה וכפייה מתנשאת ומודעת - בשיאה. כעס עמוק. טינה שעברה לצאצאים, גם היום אחרי ש"התערבבו והשתלבו" כמו שאוהבים לומר כאן. הסרט (רות יובל, דוד דרעי ודורון גלעזר) מציג פרוטוקולים שנפתחו רק בשנים האחרונות. למשל ציטוט של גיורא, גאורג, יוספטל, ח"כ מפא"י בשנות ה-50: "מדובר בעלייה בעלת משקל מוסרי ירוד, רמה חברתית פחותה ומטען רעיוני דל. הם עלולים להוריד את המדינה למצולות של חברה לבנטינית, בדרגת שפל השווה לזאת של עמי כל האזור". הסרט מתיישב גם על פרשת "ילדי תימן החטופים" מאותן שנים בדיוק, שעד היום לא נפתרה.

דוח הממונה על השכר

עובדי מדינה נהנו מקפיצה של פי 4 מהשכר הממוצע במשק: השכר הממוצע במשק עלה ריאלית ב-6% - עובדי המדינה קיבלו העלאה של 23% ויותר. לא כולל העלות הכספית של ה"קביעות" שמשמעותה 3,000-6,000 שקל בחודש. תלוי בשכר ובדרגה.

"יום האישה". הלמ"ס: הפער בשכר הממוצע בין נשים לגברים עולה, עומד על 35%.

השבוע נמשכה הכרזת זוכי פרס ישראל. מה שהיה הוא שיש: מזרחי אחד למען סתימת פיות וחצי- אישה, כלומר אישה מופלאה וענקית אחת, דיתה ברוניצקי, שמקבלת את הפרס עם "בעלה" יהודה ברוניצקי. סיכום: 216 גברים זכו עד היום בפרסי ישראל - וגם 50 נשים. שר החינוך נפתלי בנט, שקלט הרבה יותר מדי מאוחר את עומק הבושה שבאחריותו, אמר שיוסיף סעיף בתקנון פרס ישראל המחייב לפחות אישה אחת בכל חבר שופטים. בעברית זה אומר: רק אישה אחת ומי יודע כמה זכרים. למה לא להפך, אדוני השר, לפחות עד שנתאזן?

לפני שבוע

"על יוהרה, סכלות ומסרוני וואטסאפ", כותרת דוח השופט בדימוס פרופ' אליער ריבלין בעניין השופטת, החוקר והנייד. היה גם נייר עמדה של נציב הביקורת על הפרקליטות דוד רוזן: "חשש שטענות בלתי מדויקות מוצגות בפני שופט המעצרים, כאשר להגנה ואולי אף לפרקליטות אין יכולת להתחקות אחר הדברים".

70 שנים ארוכות ויגעות - הניקיון רק מתחיל.

רץ ברשת

בית משפט, עיירה דרומית בטקסס. התובע קורא לעדה ראשונה, סבתא שגדלה בעיירה. "האם את מכירה אותי, גברת ג'ונס?" היא משיבה: "כמובן שאני מכירה אותך מר וויליאמס, מאז שהיית ילד קטן. למען האמת אתה אכזבה גדולה מבחינתי. אתה משקר, בוגד באשתך, מניפולטיבי ומדבר מאחורי הגב. אתה חושב שאתה איזה סיפור הצלחה, ואין לך השכל להבין שלעולם לא ייצא ממך כלום. כן, אני מכירה אותך". התובע, המום ומבולבל, הצביע לצד השני של האולם: "גב' ג'ונס, האם את מכירה את עו"ד ההגנה?".

העדה משיבה: "כן, כמובן. אני מכירה את מר בראדלי מאז שהיה צעיר. הוא עצלן, דו-פרצופי ויש לו בעיית שתייה. הוא לא מסוגל לנהל מערכת יחסים נורמלית, הוא אחד מעורכי הדין הגרועים במדינה, שלא לדבר על זה שבגד באשתו עם שלוש נשים שונות, אחת מהן הייתה אשתך. כן, אני מכירה אותו".

עו"ד ההגנה כמעט התעלף ואז דרש השופט מעורכי הדין לגשת לדוכן ובקול שקט לחש: "תקשיבו, מטומטמים, אם אחד משניכם שואל אותה אם היא מכירה אותי, אני שולח את שניכם לכיסא החשמלי!". זה בטקסס. לא בתל-אביב ולא בירושלים.

stella-k@globes.co.il