גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"רק תגידי תוצאה ואני מביא אותה": מניפולציות הסקרים נחשפות

מהקלות שבה ניתן לתמרן את הנסקרים להשיב באופן מסוים, דרך הקשרים העסקיים בין מפלגות למכוני סקרים, ועד לאופן שזה עלול להטות את הסקרים שמתפרסמים בתקשורת וחורצים גורלות ■ G חושף את הנעשה בחדרי-חדרים בתעשייה המשפיעה ביותר על המערכת הפוליטית

מירוץ מסכות פוליטיות בפארק בירקון, ערב בחירות 2015 / צילום: רויטרס - Baz Ratner
מירוץ מסכות פוליטיות בפארק בירקון, ערב בחירות 2015 / צילום: רויטרס - Baz Ratner

יועץ אסטרטגי מוכר גיחך כשסיפרתי לו שאני מכינה כתבה על סקרים פוליטיים. "מפתיע אותי שכלי תקשורת מרכזיים עדיין משתמשים בהם כמדד אמין. אם הם היו יודעים איזה מניפולציות נעשות מאחורי גבם, גם בסקרים המיועדים להם, ולא רק בסקרים הפנימיים של המפלגות - הם היו חושבים פעמיים לפני כל סקר שהם מפרסמים".

מה זאת אומרת?

"אין הרבה מכוני סקרים שמתמחים בסקרים פוליטיים. כמעט תמיד, אותו מכון עובד עם מפלגה ועם כלי תקשורת במקביל. את בטח מניחה שיש הפרדה מוחלטת בין שני הגופים, אבל זו לא הנחת העבודה של הפוליטיקאים. הם ילחצו על הסוקר להטות את התוצאות שמתפרסמות בכלי התקשורת, לטובתם. כמובן שבאופן מאוד מינורי, חמישה מנדטים לא יהפכו לעשרה, אבל לשישה דווקא כן".

היית שותף לשיחות כאלה?

"כן. אלה שיחות שמנהל המועמד עצמו או הקמפיינר שלו. את רוצה לדעת מה אומרים? 'תלך לקראתי, זה ממילא בטווח האפור של הטעות הסטטיסטית, כך שאתה יכול להסתכל על זה מהצד החיובי ולא מהשלילי'. וכשזה לא עובד, הולכים על כיוון יותר רגשי - 'אתה לא יכול לעשות לי את זה. תראה מה אני עובר, החיים שלי בידיים שלך, מחר ישחטו אותי'. הרבה כאן מבוסס על קשרים אישיים ארוכי שנים, ואם אותו מועמד שם את רוב תקציב הסקרים שלו באותו מכון, זה גם עוזר".

הוא כבר חתום על חוזה עם המכון הזה, זה לא עוזר לסוקר להגיש חסין?

"אלה חוזים שאפשר להפסיק מיד. זה לא מכרז בגוף ציבורי, אין כללי תקשי"ר ואתיקה. מה שתיארתי לך פה, זה לא מקרה בודד. תשאלי - האם יש מקרים שהלכו לקראת הלקוח? התשובה היא כן. האם לכלי התקשורת היה מושג? ממש לא. הוא מקבל תוצאה מוגמרת ומפרסם אותה. כמובן שיש סוקרים מאוד נוקשים, שהיכולת לשכנע אותם היא כמעט בלתי אפשרית, אבל לצידם יש את המתגמשים".

אנחנו עדיין לא בתקופת בחירות רשמית ולא בכל שבוע מתפרסם סקר. אז איך הפוליטיקאי יודע מתי ללחוץ?

"כשמדובר בסוקר הבית של אותה מפלגה, ויש מערכת יחסים טובה בין הסוקר למועמד, הסוקר מיוזמתו יעדכן את הפוליטיקאי ש'הולך לצאת סקר בתקשורת - ויצא לך טוב או שלצערי התוצאות לא כל כך טובות'".

מנהל קמפיינים ותיק שמזוהה עם מפלגות אחרות מאלה של היועץ המצוטט כאן, מתאר גם הוא גבולות מטושטשים. "שווה לי לתת נתח משמעותי מתקציב הסקרים שלי למכון סקרים שעובד עם כלי תקשורת שחשוב לי", הוא אומר, "כדי ליצור אצלו מחויבות כלפי ולקבל סוג של שרינג באינפורמציה. החל מזה שאני רוצה מדגם כפול באותו שבוע, והסוקר כבר דוגם עבור אותו עיתון - אז אני גם משתמש במדגם הזה ומקבל מחיר יותר נח. ובעיקר בגלל הרכילות. המועמד ואני רוצים לדעת לפני כולם מה יופיע בטלוויזיה או בעיתון, כדי שנוכל להכין תגובות, להטות את סדר היום ואפילו סתם בגלל שאנחנו פריקים של מידע, ואוהבים לדעת ראשונים מה קורה".

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס - Nir Elias

איך אתה מגיע למעמד כזה מול הסוקר?

"הרבה כאן תלוי בתקציב ובכושר המיקוח שלך. אם אני מתחייב ל-3-2 סקרים בשבוע אצל אותו מכון, הוא יחתום איתי על בלעדיות ברמה הפוליטית - כלומר לא ייקח מפלגות נוספות. אני לא חושב שהוא יטה תוצאות. בכל זאת יש לו מוניטין לשמור וגם אגו, אבל הוא יהיה יותר נחמד אלי".

הוועדה הציבורית לבחינת חוק דרכי התעמולה בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש, שהגישה את מסקנותיה לנשיא המדינה רובי ריבלין בנובמבר האחרון, הבחינה גם היא בניגודי האינטרסים שנוצרים אצל הסוקרים ודרשה "להטיל חובות שקיפות מחמירות יותר בכל הנוגע לסקרים, משום החשש למניפולציות בדעת הקהל". הוועדה המליצה למשל, "כדי למנוע ניגוד עניינים ואף מראית עין של ניגוד עניינים", כי סוקר יפרט לצד תוצאות הסקר שיפרסם עבור התקשורת את פרטי הפוליטיקאי עמו התקשר באותה תקופה.

"היה מבהיל לשמוע איך סוקרים מגיעים לתוצאות בסקר פוליטי", אומר ל-G השר לשעבר אופיר פינס, שנמנה על חברי הוועדה. "התוצאה שמתפרסמת לא דומה בכלל לתוצאות הישירות שמתקבלות אחרי תשאול 500-600 איש. הם עושים אינטרפרטציה דרמטית. למשל, בדרך שבה הם מפרשים את אלה שלא החליטו מה יצביעו או אם בכלל ילכו לקלפי".

וזה כזה דרמטי?

"זה לא בקטנה בכלל. כשביקשנו מהם להבין יותר את הניתוח שכל אחד מהם מסתמך עליו, הם סירבו לחשוף בנימוק שזה סוד מקצועי. אני לא זוכר שסוקרים הודו בלחצים פוליטיים, אבל לא יפתיע אותי לגלות שיש. לפי המלצתנו, כלי תקשורת שעובד עם סוקר, יחויב לפרסם עם איזו מפלגה אותו סוקר עובד בשוטף, כי זה לא מסובך לעשות עיגולי פינות".

"מודל, לא מניפולציה"

הסוקרים, באופן טבעי, מגיבים במחאה גורפת לדברים. "אנחנו מנהלים עם הפוליטיקאים משא ומתן רק על המחיר", אומר מנכ"ל מכון מדגם מנו גבע, המשמש גם כיו"ר איגוד מכוני המחקר בישראל. "האפשרות לשנות את תוצאות הסקר לא עלתה מולנו והיא לא פתוחה למשא ומתן, ואם מישהו היה מעז לבקש כזה דבר, לא היינו עובדים אתו. אני מעדיף לשמור על השם שלי, גם במחיר של איבוד לקוח. אם הצטרפנו לצוות אסטרטגי של פוליטיקאי מסוים, אז ברור שלא ניקח עוד מפלגה, אבל לרוב אנחנו בכלל לא נענים לדרישת הבלעדיות, ומעדכנים כל מפלגה שיש גם אחרות".

ובכל זאת, אתה מספיק שנים בתחום כדי לדעת שהלקוחות שלך לא פראיירים. לא נתקלת במקרים שבהם עשו מניפולציה גם בלעדיך?

"קרה שהזהרנו לקוחות שרצו להוציא לתקשורת נתונים מסקרים פנימיים שביצענו עבורם, והיה נראה לנו שהם עלולים לשחק עם הנתונים, שאם לא נראה בעיתון הלימה מוחלטת לתוצאות אנחנו נגיב פומבית. פעם גם פרסמו במסגרת בחירות לאיזו רשות מקומית סקר שכביכול אנחנו עשינו, אמרתי להם שאם הם לא מסירים אותו מיד אני מגיש תלונה במשטרה והם הורידו".

ד"ר מינה צמח, המנהלת המדעית של מדגם, שעורך סקרים פוליטיים עבור חדשות 2 וידיעות אחרונות, דווקא נזכרת במקרה שבו ניסו ללחוץ עליה. מהבעת פניו של גבע, ניכר שהוא לא נלהב מהעלאת הזיכרונות של צמח, על אף שהיא מדגישה שזה קרה מזמן. בתקופה שעוד עבדה במכון דחף.

"אני זוכרת אפילו באיזה בית קפה ישבתי עם אותו פוליטיקאי כשהשיחה הזו התקיימה", היא משחזרת. "זה היה בתקופה שאחוז החסימה עמד על שני אחוז, ואותו מועמד היה מתחתיו, לפי הסקרים. הוא ביקש שאסדר את זה כך, שהוא יעבור את אחוז החסימה. אמרתי לו - בזה הרגע השיחה הסתיימה. אחר-כך הוא צלצל ואמר 'לא הבנת אותי, בואי נפגש שוב'. אמרתי לו שהבנתי היטב, ושלא יתקשר יותר".

ומה עם סתם שיתוף ברכילות, נגיד יום קודם לפרסום?

"את יודעת מתי אני מקבלת את התוצאות לסקר שאני מכינה ליום שישי בידיעות? רק ביום חמישי בחצות. ולפעמים אני אפילו מבקשת חצי שעה נוספת, ואומרים לי שנוני לא מוכן לחכות יותר עם ההדפסה ואנחנו מתמקחים. רק בעשר בלילה אני גומרת לראיין. אז איך אני יכולה להדליף? כולם רוצים שמירת סודיות, כלי תקשורת שידע שהתוצאות שלו מודלפות יפסיק לעבוד איתנו. לביבי היה יועץ שהיה אומר לי 'אל תגידי לי מנדטים, רק אם יש לך סקר בסוף השבוע'".

אני מניחה שהיית בשיחות שמעולם לא התקיימו, כמו שנהוג לומר על שיחות דיסקרטיות מאוד. אתם יודעים על מי אפשר לסמוך.

"זה נכון שיש יועצים שאת עובדת אתם הרבה שנים ויודעת שאפשר לסמוך עליהם. זה גורם לפעמים לאי נוחות מולם, אבל אני מאמינה שצריך לשמור על סודיות של כל לקוח".

כשאני שואלת את פרופ' קמיל פוקס, שעורך סקרים עבור חדשות עשר, ונחשב לאחד המומחים הבכירים בתחום הסקרים הפוליטיים; מה המחיר המקובל בשוק עבור סקר פוליטי שגרתי, הוא משתהה לרגע. אני מניחה שזה בגלל שסוקרים לא אוהבים לדבר ביזנס בתקשורת, אבל אז משיב פוקס בכנות ש"על הסקרים בכלי התקשורת עובדים בשביל קרדיט. זה הופך את השם שלך למוכר, מביא לך לקוחות, זה נחמד".

פוקס כמובן לא מייצג את כולם, ומן הסתם יש גם משמעות להיקף העבודה הנדרשת. אבל אפשר להניח שאם סוקר בסדר גודל שלו עושה את זה, הרי שהוא לא היחיד. במצב עניינים כזה, שבו כלי התקשורת מקבלים סקר בחינם, סביר להניח שהם לא נתפסים על-ידי הסוקרים כשווי ערך ברמת הדרישות שהם יכולים להציב, בהשוואה ללקוח שמשלם. כלומר הפוליטיקאי.

בואו נדבר על רגע השיא - ליל הבחירות, אני מציעה לסוקרים של שני הערוצים המסחריים. גורמים בכירים באחד הערוצים מספרים שלפני העלייה לאוויר עם תוצאות המדגם בעשר בלילה אתם מתעניינים בתוצאות המדגם אצל המתחרים, כדי לדעת שאתם לא נופלים חזק, ולהרגיש שאתם בסירה אחת עם הקולגות.

צמח משתנקת: "אני לא עונה לטלפונים מארבע אחרי הצהריים, כשאני בדרך לירושלים, כדי לא להתפתות לכל מיני שיחות. אני מוסרת את הסלולרי שלי למישהו מהצוות, כדי לא לענות".

וגבע מוסיף: "את יודעת כמה אנשים משאירים לנו הודעות כדי שנספר להם לאן נושבת הרוח, ואנחנו לא עונים? בכלל, אנשי התקשורת הם אלה שמרימים טלפונים. אנחנו מאמינים במודל שלנו, ולא מעוניינים בכלל לשמוע מה קורה אצל האחרים, כדי שלא להתבלבל. מה גם שרק ברבע לעשר, אנחנו באמת יודעים מה התוצאה".

גם פוקס מעביר את הכדור לאנשי התקשורת. "אני לא עושים בירורים כאלה אבל אנשי הערוצים מדליפים לי משיחות שהם עשו, מה יש אצל המתחרים. אני מודה שזה מעניין אותי. לא אשנה כמובן את התוצאות בסקר שלי, אבל אם יהיה פער גדול ביני לבינם, אז כנראה שאהיה בחרדה", הוא מחייך.

יאיר לפיד / צילום: רויטרס - Ammar Awad

ומה אתה אומר על המניפולציות שאופיר פינס התייחס אליהן?

"אני קורא לזה מודל, לא מניפולציה. מודל שתלוי באיך שאתה משקלל את הנתונים. אני למשל מאמין שהמשתנה שיש לו את הקורלציה הכי גבוהה עם ההצבעה הנוכחית הוא ההצבעה הקודמת".

וצמח מוסיפה: "יש מנגנון של דיסוננס קוגניטיבי. אנשים קשורים להצבעה הקודמת שלהם, כי הם לא רוצים להודות שטעו בהחלטה שלהם. זו גם אחת הסיבות שמצביעי ליכוד ממשיכים להצביע לנתניהו, למרות החשדות לשחיתות. הם משכנעים את עצמם שהוא בסדר, והם בסדר בכך שתמכו בו".

"אנחנו מכירים את התרגילים"

עד עכשיו התרכזנו בסקרים שנעשו עבור התקשורת, אולם סקרים פנימיים שהמפלגה עורכת עבור עצמה, הם כבר סיפור אחר. אז גם צריך להבדיל בין אלה שבהם המועמד מבקש תמונת מצב אמתית ומדויקת, כדי ללמוד את השטח, לבין סקרים פנימיים עם הפנים ליצוא. כלומר סקרים שמתוכננים להיות מופצים בתקשורת, ולעולם יציגו רק את התוצאות שמחמיאות למועמד. כך שמועמד שטוען שבסקרים פנימיים מצבו טוב יותר מכפי שנראה, ובוחר שלא להציג אותם, כנראה יודע למה הוא משאיר אותם במגירה. לא סתם המליצה ועדת ביניש כי סקר שמתפרסם בתקופת הבחירות ומיועד לפרסום בציבור, יועבר לוועדת הבחירות המרכזית, כדי שזו תפרסם באתר שלה - לרבות את כל השאלות שנשאלו באותו סקר, על נוסחן המדויק.

הנה כך מתאר יועץ בכיר לאחת המפלגות את הסקרים שהוא עורך עבורה: "אני לוקח את דף המסרים של המפלגה, וגוזר ממנו שאלות. אם הייתי עובד בשביל הליכוד (והוא לא - ח"ש), הייתי שואל: אבי גבאי אומר שצריך להקים מדינה פלסטינית - האם אתה בעד? יאיר לפיד חושב שצריך להחזיר שטחים - האם אתה תומך?

"אחרי שאני מתמרן אותך עם השאלות המקדימות, שמחממות אותך על כל המועמדים האחרים, ומוסיף שאלה או שתיים שמאדירה את המועמד שלי - אני שואל למי תצביעי. אנשים כבר לא יכולים לתמוך בכל אלה שהם הסתייגו מהמדיניות שלהם קודם, והם אומרים באופן טבעי ליכוד. זו המשמעות של סקר מפלגתי פנימי. רק תגידי תוצאה ואני מביא לך אותה - בתנאי שאת מאפשרת לי לשאול שאלות מקדימות".

פינס חווה על בשרו תרגיל שניסו להריץ עליו באמצעות סקר פנימי. "יום לפני הבחירות במרכז העבודה, שקבעו מי יהיו שרי המפלגה בממשלת שרון, קורא לי בכיר במפלגה ושולף סקר של סוקר ידוע", הוא מספר. "הרעיון אז היה שמי שייבחר ראשון במרכז יוכל לבחור גם תיק ראשון. לפי אותו הסקר הייתי במקום כמעט אחרון, שלא הותיר לי סיכוי להפוך לשר. אין לך סיכוי, אמר לי אותו בכיר והציע לי דיל שנועד לסדר שלפחות אהיה שר בלי תיק. סירבתי ולמחרת נבחרתי למקום הראשון".

יועץ פוליטי מתאר תרגיל שנעשה במפלגות קטנות או בבחירות מוניציפליות, שבהן הקהל מצומצם יחסית. "מביאים לסוקר דיסק עם מספר המתפקדים למפלגה ומבקשים שיבצע מתוכו את הסקר, רק שלפני כן מחסירים ממנו חלק מהמצביעים של מחנה היריב. לא את כולם, כי זה צריך להיראות אמין, אבל מספיק מהם כדי שהמועמד שאנחנו מעוניינים בו יצא המנצח. בקמפיין יש אנשים מתוחכמים מספיק כדי לבצע הטיה עדינה, כך שהסוקר אפילו לא יהיה מודע לה".

הסקרים האחרונים  לפני בחירות 2015

זה כבר גובל בפלילים. למה שמועמד יסתכן בשביל סקר?

"סקר משמש את הפוליטיקאי כדי לתת סטמפה מלאכותית לטיעונים שלו, הוא זקוק לשכבת אמינות בשביל איזה טיעון מופרך - והסקר הפנימי נותן לו את זה ועוזר להשפיע על האנרגיה של הפעילים. כשמועמד יוצא חזק, זה נותן להם מוטיבציה, וכשהוא מוציא מועמד אחר חלש זה מביא לדמורליזציה במחנה היריב".

"זה פשוט פתטי", אומר מנו גבע כשאני מתארת בפניו את משחקי הנתונים עם הדיסק. "אנחנו מכירים את התרגילים האלה מלקוחות פוליטיים ומסחריים. אם אני חושש, שהקובץ לא מכיל את כל המתפקדים למפלגה או את כל הלקוחות של חברה מסוימת - גם את אלה הלא מרוצים - אני אומר ללקוח חד-משמעית, שהתנאי שלנו הוא שמדובר בקובץ שמייצג את כולם ויש לנו דרכים להצליב. כמובן שאפשר לשכפל שמות ולהמשיך לרמות, אבל זה לא מגיע עד לכדי כך".

צמח: "אחרי אזהרות כאלה לוקח לאנשים זמן, ואחריו הם חוזרים אלינו פתאום עם קובץ מתוקן. רוב הלקוחות מאוד קורקטיים ומחפשים תמונת מצב אמתית, ולצדם תמיד יהיו המעטים שינסו לבדוק גבולות. אותי זה מאוד מעליב לגלות שמישהו בכלל מאמין שאפשר לעשות איתנו מונקי-ביזנס".

20 אלף שקל לסקר

מונקי-ביזנס או לא, מעמדם של הסקרים במדיה הישראלית נותר איתן, אפילו שלא אחת הם בוששו לקרוא את המפה הפוליטית, אפילו ימים ספורים לפני הבחירות. בבחירות 2013 למשל הסוקרים כשלו לקרוא את הפריצה הגדולה של יש עתיד. ערב בחירות 2015 הליכוד עוד פיגר אחרי המחנה הציוני בשניים-שלושה מנדטים, לפני שגבר עליו בפער של שישה (והרכיב את הממשלה הימנית ביותר אי-פעם).

סקר ממוצע בן 15-20 שאלות שמקיף קרוב ל-600 איש, יעלה כ-20 אלף שקל. מפלגה שמעוניינת להריץ שאלה בודדת כטרמפיסטית על סקר אחר שקשור, נגיד, לתרבות הצריכה (מה שנקרא בשפה המקצועית - שאלת אומניבוס) יכולה לסגור דיל של 600 שקל בממוצע לשאלה. כל שינוי - כמו תרגום השאלה לשפות זרות, שיגרור גם סוקרים דוברי השפה, יגרור תוספת מחיר.

"שאלת אומניבוס מהווה דרך זולה לייצר כותרת", אומרת יועצת התקשורת תמי שינקמן. "נגיד, שנתניהו רוצה להראות כמה טוב המצב הביטחוני בתקופתו, על אף החקירות. הוא יריץ שאלה - האם לאור העובדה שראש הממשלה בקשרים טובים עם טראמפ, אתה חושב שישראל הפכה למקום בטוח יותר. אנשים ישיבו בחיוב, כי תמיד עוזר שיש קשרים טובים עם נשיא ארצות-הברית, והכותרת תהיה ישראל במצב הבטוח ביותר אי פעם".

"אני מוכן לאומניבוס רק אם השאלה שלי היא הראשונה", מצהיר פוקס, "כי יש משמעות גדולה למיקום שלה. אני לא מוכן שישימו אותי אחרי שאלה על וופלים".

"לישראלים אין סבלנות לשאלונים ארוכים", אומר בעלים של מכון סקרים מוכר. "בסופו של דבר הם עונים עליהם, אבל תמיד יעדיפו שאלות קצרות ומדליקות. הם גם יכולים לשנות את תשובתם לשאלה למי יצביעו, במהלך אותו סקר. כך שאם תשאלי לדעתם בהתחלה ובסוף, הם ישיבו תשובות שונות, תלוי אלו שאלות מיקמת בסמוך. בסלולר הם יותר קצרי רוח מאשר בטלפון קווי, אבל הכי קל זה באינטרנט כשהשאלות פרושות לפניהם".

האם סקרים משקפים מציאות או שמייצרים אותה מעצם פרסומם, היא שאלת מיליון הדולר - אולם עצם העובדה שהתקשורת מייחסת להם מעמד של "חדשות" - ויש שיאמרו שכאן טמון שורש המונח המשוקץ "פייק ניוז", הרבה לפני שטראמפ עשה בו שימוש - אינה עומדת לחובתם של מכוני הסקרים אלא למי שעושה בהם שימוש פופוליסטי. "המדיה היא זו שהייתה רוצה כל יום סקר מנדטים, כי זה מאוד סקסי", אומר בעלי מכון הסקרים שצוטט קודם לכן. "אבל אנחנו הפסקנו עם זה, ועברנו להתמקד בסקרי עומק שמנתחים את המועמדים והמצביעים, כי ראינו שכלכלית זה לא עשה לנו טוב". (הכוונה היא שבסקרי מנדטים, המכונים מחויבים לדגום את כלל האוכלוסייה, ולכן עליהם לתרגם את הסקרים לשפות כמו ערבית ורוסית, ולגייס טלפנים בהתאם).

יועץ התקשורת איל ארד מכנה את ספירת המנדטים "מירוץ הסוסים", ומצהיר שהיא "הדבר האחרון שמעניין אותי בסקר. הרבה יותר מעניין למפות את העמדות והרגשות של הציבור ברגע מסוים כדי לדעת כיצד לפעול ובאילו מילים המועמד צריך להשתמש כדי לשכנע. במובן הזה, הסקרים הם עדיין המודיעין של המערכת הפוליטית".

יועץ התקשורת נסים דואק סבור ש"סקרים מייצרים מציאות, כי אנשים מנהלים לפיהם הצבעה אסטרטגית. הם יבחרו באדם ש'יביא להם את השלטון' ופחות ישנה להם אם הם אוהבים אותו מבחינה ערכית". ואילו היועצת האסטרטגית טל אלכסנדרוביץ מוסיפה כי "אף מפלגה לא תשים את כל הביצים בסל אחד ותעבוד רק עם מכון סקרים אחד. היא תמיד תנסה עוד מכון שעובד בשיטה אחרת, ליתר ביטחון.

הסקרים האחרונים לפני בחירות 2013

"לפעמים גם מזמינים סקרים דרך גורם שלישי, כדי לבדוק קונסטרוקציה פוליטית חדשה או מועמד חדש, בלי להשאיר עקבות. כשאני נכנסת לקמפיין, הרבה יותר מספירת המנדטים, חשוב לי לבדוק באמצעות סקרים מה מהמסרים שלי הכי תופס בציבור, לפני שאני מבזבזת מאות אלפי שקלים על שלטי חוצות".

רפי סמית, מנהל מכון סמית (שגלובס נמנה עם לקוחותיו), מוסיף כי "כל אדם שישי מחליט רק יומיים לפני למי הוא מצביע. החיה האנושית משנה את דעתה כל הזמן. ולאירועים של הימים האחרונים לפני הבחירות יש משמעות גדולה, לא במקרה אוסר החוק לפרסם סקרים ארבעה ימים לפני הבחירות. כך שהסקרים האחרונים מתפרסמים תמיד ביום שישי, כשהבחירות מתקיימות ביום שלישי שלאחר מכן. אם חלק גדול מהסקרים יראה שמפלגה מסוימת לא תעבור את אחוז החסימה, היא כנראה לא תעבור, כי אנשים יושפעו מהניתוח הזה וזו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה".

לשם כך, אגב, דרשה ועדת ביניש, כי בעשרת הימים שלפני הבחירות, יציינו הסקרים כל מפלגה שמקבלת לפחות אחוז אחד, ובכך בעצם לא "יעלימו" אותה מהמפה מהר מדי.

האם אנשים בהכרח ילכו עם המועמד החזק, שסיכוייו לנצח גבוהים? אם כן, איך זה מסתדר עם קמפיין הגוואלד שאפיין את מרצ בבחירות האחרונות, ואפילו את נתניהו שזעק לעזרה לנוכח הערבים שנוהרים לקלפיות? מחקרים במדעי המדינה מאפיינים שתי תופעות: קפיצה על העגלה (של החזק) ותמיכה באנדרדוג. אלה שתומכים במועמד המנצח מתקזזים לרוב עם אלה שדווקא יטו לעזור למי שנושק לאחוז החסימה. אף אחד מהסוקרים שנשאלו בכתבה לא ידע לאפיין את המצביעים שנמנים על שני המחנות האלה, והסביר שמדובר בשאלות מהתחום הפסיכולוגיה ולא הסטטיסטיקה.

ואנקדוטה לפני סיום, למי שמחפש בכל זאת מקום המייצג את הלך הרוחות בציבור היהודי לקראת הבחירות הבאות, ממליץ עופר לוי, יו"ר קבוצת נילסן ישראל על רחובות. "בבחירות 2015 זו הייתה העיר שייצגה את ההצבעה בבחירות הכלליות ברמה של 1:1, אם לא מחשיבים את הערבים. זו העיר הכי ישראלית שיש. גם בבחירות לפני כן היא הייתה מאוד קרובה".

הכתרת את היורשת לתיכון בליך.

"לגמרי. כשסיפרתי את זה ללקוחות מסחריים שלי, הם ביקשו להתמקד בה בסקרים שלהם, כדי לפצח דרכה את הישראליות". 

 

"הסוקרים, בדיוק כמו התקשורת, חיים בין גדרה לחדרה"

יועץ לשעבר של ראש הממשלה מסביר למה רק תיק הצוללות עלול לפגוע בו מבחינה אלקטורלית

אחד מיועציו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו מעריך שתיק 3000 (הצוללות) הוא היחיד שיכול באמת להפיל את בנימין נתניהו, ולפגוע באהדה שממשיכים לרכוש לו מצביעי הליכוד על פי הסקרים. "הסוקרים, בדיוק כמו התקשורת, חיים בטווח שבין גדרה לחדרה, הם לא יודעים לפענח את האלקטורט שמצפון לאולגה ומדרום לאשדוד, ולכן מתפלאים שנתניהו שומר על כוחו בסקרים. זה אלקטורט שבטי, רגשי ומסורתי, עם קודים משלו".

תאר לי איך הוא רואה את חקירות נתניהו.

"הוא מסתכל על תיק 1000 (המתנות שקיבל נתניהו ממילצ'ן) ואומר לעצמו - ביבי לקח מאיתנו? לא, אז מה זה מעניין. גם תיק 2000 לא מעניין אותו, אז נוני ושלדון שיחקו משחק סכום אפס. למי אכפת. לא מעניין את הציבור הזה, מה כותבים בעיתונים כי הוא ממילא לא מעוניין שמישהו יתווך בינו לבין ביבי. מספיק לו לקבל בווטסאפ את הסרטונים שנתניהו מפיץ, בהם הוא מדבר אליו ישירות".

ומה עם תיק 4000? כחלון כבר הוכיח שלאנשים אכפת מאוד מחשבון הסלולרי שלהם, וכאן מדובר בבזק.

"בתיק 4000, עדי המדינה נתפסים כשטינקרים, והציבור לא מבין כמה באמת גנבו אותו. זה לא סלולר עם חשבונית ברורה. לכי תחשבי עם כל הספקים של האינטרנט והקווי והבזק בינלאומי, כמה היית צריכה לשלם באמת לבזק. אף אחד לא יודע".

הגענו לצוללות.

"אם נתניהו יהפוך לחשוד ואחר-כך לנאשם בתיק הזה - זה הסוף שלו. על זה אין מחילה ואין כפרה, כי זה ביטחון המדינה ועל זה בוחרי הליכוד לא סולחים. אם הם יעיפו אותו מבלפור בטיסה ישירה, זה על זה. שם ימתח הקו האדום".

בחייך, צוללות, מי מבין בזה יותר מדי.

"חכי ותראי, אני מאמין שיש לביבי בונקר של 24 מנדטים נאמנים. הם יכולים לגדול, כי ביבי מסוגל להתחייב שזו הפעם האחרונה שהוא ירוץ ויבקש שיתנו לו לגמור את מה שהתחיל ולהכין יורש. שרה תבלוט, הוא מאמין שהיא נכס אלקטורלי ושהם פאוור קאפל. ההערצה שלה אליו גורמת לו להרגיש טוב עם עצמו".

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פגרת הכנסת כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד