גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה דווקא אומת הסטארט-אפ היא גם גן עדן להאקרים

הפרצה בכרום שחשפה תמונות אישיות של גולשים ■ דליפת הפרטים של משתמשי זאפ ■ מחדל האבטחה שחשף בסיסים של צה"ל ■ את כל אלה איתר מתכנת מפתח-תקווה בשם רן בר זיק ■ ראיון

ביום שלישי אחד לפני כחודש, ישב רן בר זיק באולם הספורט בבית ספר בפתח-תקווה וצפה במשחק כדורשת של ליגת מאמאנט, גמר גביע העיר ליתר דיוק. בר זיק אומר שבמהלך המחצית הראשונה הוא שמר על ריכוז והיה נתון כמעט כולו לעידוד קבוצת קפלן-אש, שבה משחקת אשתו, אבל את ההפסקה הוא בילה בהשוואת מחירים. מזה זמן שמשפחת בר זיק מתכננת לשפץ את המטבח, ובאותה עת הוא התעניין במחירי מקררים. הוא נכנס לאתר השוואת המחירים זאפ והחל להשוות דלתות וליטרים ומדפים, אלא שבניגוד למרבית הגולשים, הרגיש צורך בלתי נשלט להציץ גם למה שמתרחש מאחורי הקלעים באתר. הוא הפעיל אפליקציה שמודדת את קצב תעבורת הנתונים בינו לבין האתר, וכשבחן אותם ראה שמשהו אינו כשורה. "ראיתי תקשורת כפי שהיא לא צריכה להיות", אמר השבוע ל-G. "זה כמו שאתה עומד ליד שער מבוצר ונעול ואז פשוט רואה אנשים באים אל הדלת ולוחצים על הידית ונכנסים דרכה בלי מפתח".

הוא שלח כמה נתונים לחברו, חוקר אבטחת מידע בשם עידו פרידלנדר ("הוא הבן אדם הרציני משנינו"), ולמחרת השניים נפגשו, נברו עמוק בקוד וגילו שנתונים אישיים של כמיליון ישראלים - שמות, מספרי טלפון, כתובות מייל, חשבונות פייסבוק ועוד - היו חשופים לעיני כל מי שמצויד ביכולת טכנית ממוצעת. הם הכינו מסמך שמפרט את הממצאים, שלחו אותו לחוקר אבטחה נוסף שיאשר את הגילוי, ורק כשהשתכנעו שאכן עלו על פרצת אבטחה משמעותית פנו לתקשורת ולזאפ. כן, בסדר הזה. עוד מעט הוא גם יסביר מדוע. (לכתבה המלאה)

זיהוי הפרצה בזאפ סיים חודש עמוס מבחינתו של בר זיק. בתחילת פברואר הוא הפריך את טענות של ארגון זיר"ה על כך שכניסה לאתרי צפייה ישירה מעמידה את מחשביהם של הגולשים בסכנה, ולקראת סוף החודש הוא הצביע על פרצה באתר קרנות השוטרים, שדרכה אפשר היה להגיע למגוון רחב של פרטים אישיים על אנשי האכיפה. בשנים האחרונות איתר פרצות אבטחה באינספור אתרים: בקשת וברמי לוי תקשורת, במשרד הפנים וברשות הדואר, בג'רוזלם פוסט וגם בגוגל ובפייסבוק. למעשה, בר זיק הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים באיתור והתראה על פרצות אבטחה באתרים ישראלים.

פרצת האבטחה אחרת שלטענתו הוא זיהה ראשון אבל לצערו לא הצליח לחשוף לפני כולם היא זו שהתגלתה בינואר באפליקציית צמידי הכושר של Strava. דליפת המידע מהאפליקציה איפשרה לכל אחד לראות על גבי מפה את מסלולי הריצה של כל מי שענד את הצמידים של החברה. כך, נחשפו לעין המבנה הפנימי, הלא ממופה, של כל בסיסי צה"ל וגם מסלולים של סיורים קבועים. כמו כן, חשפה האפליקציה גם בסיסים סודיים של ארצות-הברית בפינות מרוחקות של העולם. בר זיק מספר שהגיש את המידע על אודות הדליפה לצנזורה והמתין לאישורו במשך שלושה ימים, אולם עד שזה קרה המידע כבר התפרסם בחו"ל וחולל שערורייה. "רציתי למות", הוא מסכם.

לבר זיק, בן 40 מפתח-תקווה, חשוב להבהיר שהוא לא חוקר אבטחת מידע ולא איש אבטחת מידע: "אני מתכנת. אני יודע לבנות אתרים ומודולים וגם האתר שלי, אינטרנט ישראל, מתעסק בטכנולוגיה. כשאנשים נורמליים נכנסים לאתר כלשהו הם רואים מולם ממשק. אני לא. אני מסתכל על כלי המפתחים. אתה יודע, זה כמו הקטע ב'מטריקס', שניאו מסתכל על המסך שמורכב ממלא סימנים ירוקים שיורדים כלפי מטה והוא שואל את הבחור השני שמסתכל על המסך מה הוא בעצם רואה. הבחור השני אומר לו 'מתרגלים לזה, אני אפילו לא רואה את הקוד'. מכיר את זה שיש נרקומנים שלא ממש פורצים למכוניות אלא פשוט עוברים בין מכוניות חונות ומנסים לפתוח כל דלת? אז אני כזה. אובססיבי".

בר זיק / צילום: כפיר זיו

תשלום באונטי? לא בישראל

הוא נולד וגדל בבת ים, מספר שבקושי הצליח להוציא תעודת בגרות. גם השירות הצבאי שלו לא אופייני לשדרה המרכזית של קהילת ההייטק המקומית: עובד רס"ר. "מאוד רציתי ללמוד מחשבים בזמן הצבא ואבא שלי אמר לי, שמע, מחשבים זה לא בשבילך כי אתה לא טוב במתמטיקה. למה שלא תלמד כלכלה? אז הלכתי ללמוד כלכלה בבאר שבע ולא סיימתי את התואר. עבדתי בתנובה ככלכלן בזמן הלימודים וכשהייתי חוזר הביתה אחרי יום עבודה הייתי מתכנת ובסופו של דבר הצלחתי להבין שאני צריך לעבוד בזה. הקריירה שלי החלה ב-012 ומשם התגלגלתי ל-HP ובסוף ל-OATH (מרכז הפיתוח של וריזון, ש' ס')".

מה כל כך דחוף לו לאתר פרצות? ועוד להוציא את זה לתקשורת? בר זיק משיב בכנות: "קודם כל אני עושה את זה בשביל קידום אישי. זה מחזק את המותג האישי שלי לצד האתר שלי שאני מפעיל כבר עשר שנים.

"שנית", הוא ממשיך, "אני באמת רוצה להפוך את העולם למקום יותר בטוח. יש לי את האתר שלי שבו אני מלמד מתכנתים הרבה דברים, וחשוב לי שמתכנתים יידעו לבנות תוכנות מאובטחות. זה לא בשמיים וחשוב לי לחנך ולהסביר. בכל פעם שאני מוצא פרצה אני מסביר מאיפה זה מגיע ואיך סוגרים אותה. מאוד משמח אותי כשמישהו בא אליי ואומר לי שהוא הטמיע באתר שלו תהליך שמחזק את רמת האבטחה בו.

"תראה, יש בישראל הרבה חוקרי אבטחה טובים, לא ג'וחים כמוני, אבל הם לא נוגעים באתרים ישראלים כי אין בארץ את התרבות של תשלום באונטי ושל גילוי נאות. אני למשל מצאתי בדפדפן כרום של גוגל פירצת אבטחה שאיפשרה לאתרים לצלם אנשים בלי ידיעתם באמצעות המצלמה של המחשב שלהם. כשדיווחתי על זה לגוגל הם ענו לי תוך שעה ובשבת ובדקו אם אני זכאי לבאונטי. הם החליטו שזה לא באג אבטחה, שעליו הם משלמים אלפי דולרים, אבל הם נתנו לי שקיפות מלאה על כל הדיון וזה היה מאוד הוגן. מעבר לזה, הם גם משתפים איתך פעולה בחשיפה אבל אתה עושה את זה בתיאום איתם כי כל העניין זה לא לחשוף פרצות לפני שהן תוקנו".

"השוק לא מגיב בסנקציות"

ופה מגיע העניין הזה של פנייה לתקשורת: לדברי בר זיק, בעוד שמחוץ לישראל נהוג לתגמל האקרים שמגלים פרצות אבטחה ולשלם להם על העבודה שבדרך כלל חוסכת לבעלי האתרים כסף או פגיעה ביוקרה, בארץ, כך בר זיק, המצב שונה: "לפני כמה שנים פניתי בפעם הראשונה לחברה ישראלית שגיליתי אצלה חולשה. אמרתי להם, יש לכם באג באתר וקל לתקן אותו. מה קיבלתי בתמורה? מכתב איום בתביעה על כך שלכאורה עברתי על החוק בכך שפרצתי למחשבים שלהם, ואיום שאני לא אעבוד יותר בתעשייה לעולם. אפשר היה לראות שם את כל המשתמשים שלהם ואת כל המידע עליהם, טלפונים, מיילים, מה שאתה רוצה. אני בטוח שבעלי החברה או בעלי המניות שלה לא היו שמחים לדעת שאפשר להגיע למידע על כל הלקוחות שלהם".

ומה עשית כשקיבלת את מכתב האיום הזה?

"התקפלתי כמובן. הייתי במצב כלכלי אחר ועם ילדים קטנים אז אמרתי לעצמי שבתור בן אדם פרטי אין לי סיבה להכניס את הראש שלי לדבר כזה. כל חוקר אבטחה נכווה מדברים כאלו וזה גורם לרבים לעשות את הדבר הכי קל, הכי אנושי והכי מתקבל על הדעת כשהם מגלים חולשה - להגיד פאק איט ולהמשיך הלאה בלי לעשות כלום. אבל אתה יודע מה קרן אלעזרי תמיד אומרת בהרצאות שלה? (אלעזרי היא חוקרת סייבר ואושיית הייטק ידועה, ש' ס') שהאקרים הם תאי החיסון הכי טובים לגוף. ואם מתעלמים מהם אף אחד לא לומד את הלקח ואף אחד לא משלם מחיר. לא המנהלים שאישרו ולא מנהלי הפיתוח שעשו עבודה לא טובה. ואז מה שקורה זה שיום אחד יש פרצת סייבר רצינית ואנשים נפגעים ממש אבל אז זה כבר מאוחר מדי".

הבדלי הגישות לנושא הפרצות וליקויי האבטחה בין אתרים ישראלים ושירותים בישראל לבין מקביליהם בעולם, הוביל את בר זיק לשינוי גישה. כעת, כשהוא מגלה ליקוי אבטחה הוא קודם כל פונה לעיתונאי: "אחרי שהעיתונות מדברת עם אותה חברה היא מתייחסת הרבה יותר ברצינות לעניין וכל התהליך מטופל מהר ונסגר מהר". ואכן, תגובת זאפ לידיעה עם פרצת האבטחה באתר, שפורסמה לפני שבועיים בגלובס, מעידה על לקיחת אחריות ("הנושא נמצא כעת בבדיקה מקיפה ונעשה את כל הפעולות הנדרשות על מנת שהדבר לא יחזור על עצמו"). על תגמול לחושפי הפרצה בחרו בזאפ לוותר.

"זו תרבות ניהולית נטו", אומר בר זיק על מדיניות האי-תגמול להאקרים. "למה נטפליקס נראים כמו שהם נראים והממשק של חברות ה-VOD המקומיות נראה כמו שהוא נראה? למה כמעט כל אתר פה נראה כמו הצרות שלי? רמת אבטחה המידע בישראל לא מספקת משום שאין פה שום סנקציה.

הפגנות למען הגנת הפרטיות בארצות הברית / צילום: רויטרס - Thomas Peter

"בזמנו פניתי לרשות להגנת הפרטיות כשגיליתי את הפרצה באתר של מפלגת הבית היהודי שממנה אפשר היה להגיע למספרי תעודות הזהות, השמות והכתובות של הבית היהודי. קיבלתי מהם תגובה? לא. פניתי אחרי עוד שבוע ואז שוב אחרי עוד שבועיים ולא קיבלתי כלום. מישהו עשה עם זה משהו? לא. ואותו דבר כשאני ועידו קינן (עיתונאי עצמאי שעוסק באינטרנט, ש' ס') כתבנו על דליפת המידע במפלגת העבודה שגם אצלם נחשפו כל הפרטים על אודות המתפקדים שלהם. לאף אחת מהמפלגות לא עשו כלום וגם כשאני חושף פרצת אבטחה בחברה עסקית ציבורית השוק לא מגיב בסנקציה על החברה. זה לא שהמניות של החברות הללו זזות בבורסה כשהידיעה על דליפות המידע מהן מתפרסמות.

"בחברה אמריקאית גדולה, כשמתפרסם מידע על דליפת מידע של לקוחות, אתה רואה את שווי השוק שלהן נחתך מיד ואת המנכ"ל מזומן לתת דין וחשבון לדירקטוריון. פה זה פשוט לא קורה".

"שתי תעשיות הייטק"

בר זיק אומר שעל אף הלחץ הרב, רובו של השוק הישראלי לא ערוך לתקנות הפרטיות של האיחוד האירופי שייכנסו לתקוף במאי הקרוב (מה שידוע כ-GDPR, ראשי תיבות של General Data Protection Regulation). זאת, על אף שאתרים וגופים שלא יעמדו בדרישות המחמירות של האירופאים יודרו מהמשך הסחר עמם תושבי האיחוד.

"כל החברות הגלובליות שפועלות מפה נערכות לשינוי אבל חברות מקומיות קטנות נמצאות במצב של פאניקה מוחלטת", אומר בר זיק. "אם הן לא ישכילו להתאים את המערכות שלהן לתקנים, יהיו נגדן כתבי אישום וקנסות והן ייחסמו מלעשות עסקים. נכון לעכשיו, אתרים ישראלים כל כך דולפים ויש בהם פרצות אבטחה שזורם מהן מידע על אנשים שממש יכול לפגוע בהם".

הפגנות למען הגנת הפרטיות בגרמניה / צילום: רויטרס - Thomas Peter

ממה זה נובע?

"בעיניי זה קורה כי בעצם יש בישראל שתי תעשיות הייטק. התעשייה הראשונה היא התעשייה הגלובלית והסטארט-אפים שמסונפים אליה. לאנשים שעובדים בה יש תנאים טובים ומשכורות יפות והן עובדות בצורה מסודרת ורצינית. תעשיית ההייטק השנייה היא של החברות המקומיות הקטנות שמפתחות בישראל בעיקר עבור חברות שהליבה שלהן לא טכנולוגית.

"בחברות הללו, שמזמינות עבודות ממפתחים מקומיים, תשומת הלב הניהולית שניתנת לנושאים הללו נמוכה בהרבה והחברות שהן לוקחות כדי להרים להן פרויקטים בתחום הטכנולוגי - חותכות פינות. למנהלים בגופים המזמינים את העבודות אין את הידע הטכנולוגי כדי להקפיד על זה שהעבודות יתבצעו כמו שצריך והם רוצים שהכול יהיה מהר, מהר, מהר, וככה זה נראה - מחוויית שירות נוראית ועד פרצות אבטחה. החברות הללו לא מרשות לעצמן מתכנתים טובים שעולים יותר ולכן לאף אחד אין רצון להשתפר והכל נראה קטסטרופה. בעיני זה ישתנה רק כשלרגולטור יתחיל להיות אכפת מהנושאים הללו. עד אז זה לא יזוז".

עוד כתבות

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה