נפרדים מסטיבן הוקינג: פיזיקאי פורץ דרך, לא רק במדע

המדען שניצח את הסטטיסטיקה של חולי ה-ALS גילה משוואה שתומכת בתיאוריית המפץ הגדול ועסק בשאלת הזמן והאפשרות לקיומם של יקומים מקבילים ■ הוא פספס את פרס נובל, אבל השפעתו על התרבות הפופולרית ועל איכות חייהם של נכים אינה מוטלת בספק

סטיבן הוקינג / צילום: רויטרס - Lucas Jackson
סטיבן הוקינג / צילום: רויטרס - Lucas Jackson

פרופ' סטיבן הוקינג מאוניברסיטת קיימברידג', שנחשב אחד המדענים המובילים בתחום הפיזיקה התיאורטית, מת אמש בבריטניה בגיל 76, לאחר 50 שנה של התמודדות עם מחלת ניוון השרירים ALS. תוחלת החיים הממוצעת מגילוי המחלה היא חמש שנים, אך מחלתו של הוקינג התקדמה בקצב איטי יותר. הוקינג הותיר אחריו שלושה ילדים מנישואיו הראשונים, ושלושה נכדים.

הוקינג חקר את טבעם של חורים שחורים ואת גבולות הזמן. הוא נחשב חוקר מצוין ואף זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס וולף הנחשב מנבא זכייה בפרס נובל. הוא לא זכה בפרס נובל עצמו משום שמחקריו התיאורטיים לא גובו על ידיו במחקר אמפירי. רבים מהקולגות שלו מודים כי פרסומו הגיע לו בזכות דמותו הייחודית ואופיו יוצא הדופן, ולא רק בזכות תגליותיו.

סטיבן הוקינג / צילום: רויטרס - Andrew Winning
 סטיבן הוקינג / צילום: רויטרס - Andrew Winning

מלחמת החורים השחורים

התגלית פורצת הדרך הראשונה שלו הייתה בתחילת שנות ה-70: משוואה שהתבססה על מה שידוע לגבי חורים שחורים ותמכה בתיאוריית המפץ הגדול. הוקינג הראה שכפי שבמרכזם של חורים שחורים ישנה נקודה אחת בעלת מאסה כה גבוהה שניתן להתייחס אליה כמאסה אינסופית ("נקודת הסינגולריות"), כך ייתכן שגם היקום שלנו התחיל מנקודת מאסה אינסופית כזו.

הוקינג הראה בחישוביו כיצד התחלה כזו יכולה הייתה להוביל למצבו הנוכחי של העולם ובכך חיזק את התמיכה בתיאוריית המפץ הגדול, שהייתה שנויה במחלוקת בתקופה שבה יצא לאור מחקרו בתחום.

באמצע שנות ה-70 הראה הוקינג כי חורים שחורים אמורים לפלוט קרינה. זאת, בניגוד לתיאוריה הרווחת עד אז ולפיה דבר אינו נמלט מחור שחור. היום קוראים לקרינה זו "קרינת הוקינג". היא לא אותרה מעולם בפועל, אך ייתכן שזה משום שעוצמתה חלשה מכפי שהמכשירים הקיימים יכולים לקלוט.

הוקינג הוסיף וחישב כי אם קרינה נפלטת מחורים שחורים, הרי שהם יפיקו אנרגיית חום שתכלה אותם בהדרגה ותוביל לפיצוץ. הוא טען כי חורים שחורים גדולים עוברים את התהליך הזה לאט, ולכן איננו נראה, אולם ישנם גם מיני-חורים, שעוברים את התהליך בקצב שאמור להיות בר גילוי באמצעים הקיימים ברשותנו. גם התיאוריה הזאת לא הוכחה עדיין אמפירית, אולם היא מקובלת על ידי מדענים רבים.

עם זאת, יש בה גם רכיב מעורר מחלוקת: הוקינג טען שבעת הפיצוץ בסוף חייו של חור שחור, אובד כל המידע שהיה אגור בו. זאת, בניגוד לתיאוריות מקובלות שגרסו כי היקום לא יכול לאבד מידע. המאבק סביב הרעיון הזה היה מר וכונה "מלחמת החורים השחורים". לבסוף, הודה הוקינג כי הוא כנראה טעה.

הוקינג נחשב שחצן למדי, בעל חוש דרמטי, אולם הסכים כאמור להודות בטעותו לגבי אובדן מידע מתוך חורים שחורים. הוא עשה זאת בדרך שמדגימה היטב את גישתו לחיים - בפאב רועש מלא סטודנטים, הוא הגביר למקסימום את מכשיר התקשורת שלו, והודיע "אני יוצא מהארון!". לאחר שתפס את תשומת לב כולם, אמר: 'אני יוצא מהארון - אני מוכן להודות שייתכן שמידע מחורים שחורים אינו הולך לאיבוד!" למעשה, יכולתו של הוקינג להודות בטעות הובילה לכמה פריצות דרך משמעותיות במחקריו. כך, למשל, חזר בו מהצהרתו הנחרצת מתחילת הקריירה שלו כי חורים שחורים אינם יכולים לקטון, וכשחיפש כיצד בכל זאת הם קטנים, הוא גילה שהם מפיקים קרינה - אחת מתגליותיו הגדולות.

סטיבן הוקינג / צילום: אריאל ירוזולימסקי
 סטיבן הוקינג / צילום: אריאל ירוזולימסקי

המסיבה שאף נוסע בזמן לא הגיע אליה

מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת, הוקינג עבר לעסוק בפיזיקה ספקולטיבית יותר, המעוגנת פחות במתמטיקה. הוא דן רבות בשאלות על מהות הזמן ובשאלת היקומים המקבילים. דיונים אלה הציתו את הדמיון של רבים שחיפשו עולם מעבר לחושיהם. ומי מתאים יותר לדבר על האפשרות שהזמן אינו זורם רק לכיוון אחד מאשר מי שעצם נוכחותו מזכירה לנו שזמנו קצוב, כלומר הזמן של כולנו קצוב?

לדברי הוקינג, הזמן לא התקיים לפני המפץ הגדול, ולכן שאלת תחילת היקום היא חסרת משמעות. הוא השווה את רגע תחילת היקום לקוטב הצפוני - אין שם גבול שממנו העולם מתחיל, אולם כל ניסיון ללכת צפונה מגיע לקוטב, ואי אפשר ללכת צפונה ממנו. כך גם הזמן, אם מלווים אותו אחורה עד ההתחלה, מגיע לנקודה יחידה שממנה לא ניתן ללכת עוד אחורה, אולם היא איננה נקודת גבול. גישה כזו מגדירה יקום סגור, ובעצם "כדורי" אם מתייחסים לזמן כאל ממד.

מה ההשלכות של כך? לדברי הוקינג, גישה כזו מפריכה את התנ"ך משום ש"ביקום כזה לשום אלוהים לא הייתה האפשרות לבחור איך היקום התחיל". בספרו "קיצור תולדות הזמן" הוא טען כי לא חייבים להניח אלוהים כדי להסביר את היקום שאנחנו רואים היום. עם זאת, הוא אמר כי כאשר נבין את היקום במלואו, "נבין את אלוהים".

הוקינג תמך בתיאוריית היקומים המקבילים, שלפיה כולם יכולים להתקיים בו זמנית, באותו מקום וזמן, אך אנחנו חווים (או אולי בוחרים לחוות?) רק אחד מהם. בשנות ה-2000 הוא היה שותף לפיתוח תיאוריה בשם "קוסמולוגיה מהכלל אל הפרט" , שעל פיה היקום התחיל בכל דרך אפשרית, אך רק חלק מהדרכים השפיעו על האופן שבו אנחנו רואים את היקום היום. הגישה הזו יונקת מהתפיסה הקוואנטית, שלפיה בכל רגע יש הסתברות להתרחשות של כל מיני מצבים. בדרך כלל ייבחר המצב הסביר, אבל לא תמיד.

למרות גישתו המיוחדת לזמן, הוקינג האמין שמסע בזמן איננו אפשרי. לכן ערך מסיבה שעליה הכריז רק בדיעבד, כדי לבדוק אם נוסעים בזמן כלשהם יגיעו אליה. ב-28 ביוני 2009 ישב הוקינג בין השמפניה לבלונים לבדו, אך אף נוסע בזמן לא בא, בינתיים.

סטיבן הוקינג / צילום: רויטרס - Russell Boyce
 סטיבן הוקינג / צילום: רויטרס - Russell Boyce

בדיחות והתערבויות עם פיזיקאים

הוקינג אובחן כלוקה במחלת ניוון שרירים בגיל 21, זמן קצר אחרי שהתקבל ללימודים באוניברסיטת קיימברידג'. במקום לחגוג את תחילת חייו הבוגרים, קיבל גזר דין שלפיו הוא עומד להתנוון בהדרגה ולמות בסבל בתוך כחמש שנים. איש אינו יודע אם היה זה כוח רצון ייחודי או פשוט מזל, אך הוקינג הצליח להאריך את הזמן שניתן לו פי עשרה, ולחיות מעל חצי מאה אחרי האבחון. הזמן הקצוב דרבן אותו, סיפר בעבר. הזמן נחווה על ידיו כבעל ערך יוצא דופן, והוא החליט לעשות כל שיוכל כדי לקדם את הבנת היקום בתקופה שנשארה לו. דווקא אחרי האבחון, המחקר שלו החל להתקדם, ובמקביל הוא הפך לדמות ידועה וידועה לשמצה בקמפוס.

הוקינג הלך בעזרת קביים במשך כמעט עשור, עד שלבסוף הסכים לשבת בכיסא גלגלים. גם לאחר שאיבד את יכולתו ללכת, התנגד לתדמית הנכה ונעצר כמה פעמים בעוון נהיגת-כיסא חסרת רסן ברחבי קיימברידג'. אפילו על רחבת הריקודים של האוניברסיטה, הוקינג והכיסא היו מראה ייחודי וקבוע, שגנב את ההצגה.

התנהלות זו הפכה לסמל המסחרי שלו: הפיזיקאי המבריק שאיננו מתנצל, איננו מתאבל והופך את החיסרון לכאורה ליתרון של ייחודיות.

בנאומו בבית הנשיא ביל קלינטון, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, הוא התייחס לפרשת האהבים שלו עם מוניקה לוינסקי, ומן הסתם נהנה מההלם שאחז בכל מי שלא ציפה לסטייה כזו מהפרוטוקול מאדם שהוא גם מדען נאצל וגם משותק. הוקינג נהנה לנצל את שבירת הסטריאוטיפים הזו להאדרת המותג שלו. הוא השתתף בתוכניות טלוויזיה רבות, שבהן הגיש בדיחות לא תמיד תקינות פוליטית, ונהג לבצע התערבויות מתוקשרות עם עמיתיו הפיזיקאים, שברובן הפסיד. בין היתר הימר נגד קולגה כי "חלקיק האלוהים", חלקיק בוסון-היגס, לעולם לא יימצא. החלקיק נמצא והוקינג נאלץ לשלם מאה דולר. במקרה אחר, נאלץ לרכוש לקולגה מנוי למגזין פנטהאוז.

ב-1964 התחתן עם ג'יין ויילד, שהתאהבה בו עוד בתקופת הלימודים ולפני שאובחן (אך על פי הביוגרפיה שלה, דווקא לאחר שנאמר לה שהוא שחצן ואינו לגמרי מחובר למציאות). הם נפרדו ב-1991, לדבריה משום שהאגו שלו היה גדול מלהכיל, ובמגמת התפשטות תמידית. השניים התווכחו על נושאים רבים, ובהם על דת. ויילד הייתה נוצרית אדוקה והוקינג נהנה לערער על הנחות היסוד של דתה. השניים הביאו לעולם שלושה ילדים.

זמן קצר לאחר הפרידה, נישא הוקינג למי שהייתה אחת האחיות שטיפלו בו, אליין מייסון. נישואיהם נמשכו כ-11 שנה וזכו לביקורת מצד קולגות וחברים, שטענו כי מייסון מפרידה את הוקינג מסביבתו החברתית. השניים התגרשו ב-2007.

משמעות וטכנולוגיה למשותקים אחרים

העובדה שהוקינג היה כה מבריק, מפורסם, מצחיק (לפחות בעיני עצמו), שחצן, בלתי נשלט ונכה פתחה יקום אלטרנטיבי לנכים רבים, בעיקר חולי ניוון שרירים משותקים לחלוטין. הם מצאו בו מודל לחיקוי שאינו מוותר על דבר בחייו, למרות התלות האדירה של אדם במצב כזה בסביבתו הקרובה. מעבר להשפעה התרבותית של נכותו, הייתה גם ההשפעה הפרקטית של התפתחות מכשירי תקשורת והתניידות שאינם דורשים שימוש בקול או בגפיים. חלק מהמכשירים האלה פותחו באופן מותאם אישית להוקינג ולאחר מכן הותאמו למשותקים נוספים. הם היו השראה לפיתוח מכשירים אחרים, מתוך כך שהבהירו שתקשורת וניידות עבור אדם משותק, כולל בקולו (אנשים "נעולים" בגופם, כפי שהם מכונים לעתים), הם אופן החיים ההגיוני עבור משותקים אלה, ולא פריבילגיה ייחודית. בין היתר בזכות תרומתו של הוקינג, הבין העולם עד כמה משותקים אחרים "פוספסו", אף שהיו יכולים להיות בעלי תרומה משמעותית לחברה ולחיות חיים בעלי ערך. היום, המצב השתנה לחלוטין.

התרומה לתקשורת המדע

רוק סטאר של הפיזיקה; לא צריך להבין כדי ליהנות ממדע:  הוקינג היה הפנים של הפיזיקה בעשורים האחרונים. דמותו המעוותת על כיסא הגלגלים, המפיקה קול מתכתי ולא תמיד ברור, התאימה לתפיסה של אנשים את הפיזיקה המודרנית: מידע שזמין רק למוחם של אנשים מאוד לא-סטנדרטיים.

הוקינג הנכיח את התחושה כי לא תמיד צריך להבין מדע עד הסוף כדי ליהנות מהחשיפה אליו. רבים נהנו להקשיב לו מדבר על עולמות מקבילים ועיוותי חלל וזמן, גם אם לא יכלו לשפוט באופן עצמאי אם דבריו אמת או רק חלום היו.

ספרו "קיצור תולדות הזמן", שיצא לאור ב-1988, שבר שיא גינס כשנשאר ברשימת רבי המכר של "טיימס" הבריטי במשך 237 שבועות, עם מכירות של 10 מיליון עותקים. אולם למרות ההבטחה של הספר להסבר של פיזיקה מודרנית להדיוטות, הוא היה למעשה בלתי קריא ברובו עבור רוב האוכלוסייה. בכל זאת הוא המשיך להימכר, ואנשים המשיכו לדפדף בו, בתחושה שמסתורין אצור בו, גם אם מעט מעבר להישג מוחם. הוקינג פרסם ספרים נוספים, ובהם הספר בעל השם הצנוע "התיאוריה של הכול".

לפני כמה שנים הודיע כי בכוונתו לטוס לחלל ואף בילה כמה שעות בתנאי חוסר כבידה. הוא גרס כי אכלוס החלל הוא התקווה היחידה של האנושות, בשל התפוצצות האוכלוסין וכילוי משאבי כדור הארץ. כמו כן, הזהיר מפני בינה מלאכותית ויצא נגד הדת הממוסדת כל עוד היא מאמינה כי "גופנו הוא יותר מאשר מחשב שמתקלקל בסופו של דבר". התבטאויותיו בנושאים מדעיים נשתו בצמא גם על ידי מי שאינם עוסקים בנושאים אלה ביום-יום. מאמרו האחרון פורסם להורדה חינמית באינטרנט ב-2016, ושבר את שיאי ההורדות.

תפיסת העולם של הוקינג

חייזרים, חרם אקדמי על ישראל ומאבק למען הרפואה הציבורית בבריטניה: האג'נדות של המדען:

סטיבן הוקינג האמין שהאנושות נמצאת בסכנה בגלל פצצות אטום, וירוסים, התחממות גלובלית וסכנות אחרות שאיננו יכולים אפילו להבין, ולכן יש לצאת לחלל.

הוא האמין כי לאור גודלו העצום של היקום, סביר להניח שהיכן שהוא מסתתרים חייזרים, אך טען כי עדיף לא לחתור למגע איתם, שכן התוצאה תהיה "כמו כניסת הבריטים לאמריקה מבחינת האינדיאנים", כשאנחנו בתפקיד האינדיאנים.

לגבי בינה מלאכותית טען כי הדבר אפשרי, וכי ההזדמנויות הגלומות בה אדירות, אך גם הסיכונים. הוא אף שקל אם ניתן לומר כי וירוסי מחשב הם יצור חי. אף שלא טען מעולם כי אלוהים אינו יכול להתקיים, אמר לעתם כי הוא "אינו סביר" והצהיר כי גן עדן הוא מיתוס, וכך גם העולם הבא. ב-2014 אמר שהוא אתאיסט.

הוקינג הצביע ותרם למפלגה הדמוקרטית, צעד (על קביים) נגד מלחמת וייטנאם וכינה את הפלישה האמריקאית לעיראק ב-2003 "פשע מלחמה". הוא תמך בחרם האקדמי על ישראל, אך גם ביקר כאן ב-2006. הוא התנגד לברקזיט ותמך מאוד ברפואה הציבורית הבריטית, וטען כי הוא חב לה את חייו. תמיכתו ב-NHS, שירות הבריאות הציבורי בבריטניה, היה אחד מהמאבקים המשמעותיים של חייו הציבוריים.

10 דברים על סטיבן הוקינג - הסטודנט הבעייתי הפך לבעל הון של כ-20 מיליון דולר

1. הונו מוערך ב-20 מיליון דולר, בעיקר ממענקי מחקר וספרי מדע פופולרי. יורשיו יהיו כנראה שלושת ילדיו - לוסי, טימות'י ורוברט, ואולי גם אשתו לשעבר ג'יין ויילד, שאליה התקרב מחדש בשנים האחרונות.

2. הוא כתב יחד עם בתו סדרת ספרי פיזיקה עלילתיים לילדים בשם "ג'ורג' והמפתח הסודי ליקום", "ג'ורג' והמפץ הגדול", ו"ג'ורג' והירח הכחול".

3. השחקן שגילם את דמותו בסרט הביוגרפי "התיאוריה של הכול" מ-2014, אדי רדמיין, זכה באוסקר על הופעתו.

4. הוא אמר כי "כסף הוא אמצעי להשיג מטרה כמו בריאות, ביטחון אישי או קידום רעיונות, אך נכסים פיזיים אינם צריכים להיות מטרה בפני עצמה".

5. לפני שאובחן כחולה ב-ALS, הוקינג נחשב לסטודנט מבריק אך בעייתי ולא ממומש. הוא שכנע את המרצים שלו באוניברסיטת אוקספורד להעניק לו ציונים גבוהים "כי רק כך אעזוב אתכם לנפשכם ואלך לקיימברידג".

6. הוא התכוון ללמוד מתמטיקה, אך אביו שכנע אותו ללמוד באוקספורד כמוהו, ושם לא היה תואר מלא במתמטיקה אלא רק בפיזיקה.

7. את כל החישובים המתמטיים המורכבים המהווים את הבסיס לעבודתו הוא חישב בראש, משום שלא יכול היה לכתוב.

8. בראיון עם לארי קינג אמר הוקינג כי הסיכון הגדול ביותר לאנושות הוא "הטמטום ותאוות הבצע שלנו".

9. הגילוי המדעי החשוב ביותר של זמננו, לדעתו, היה שהיקום מתפשט בקצב הולך וגדל.

10. הוקינג מעולם לא זכה בפרס נובל, משום שהתיאוריות שלו אמנם הוכחו מתמטית אך לא אוששו על ידי נתונים פיזיים.

קיצור תולדות הזמן
 קיצור תולדות הזמן