ביהמ"ש: "הפרקליטות והמשטרה מונעות פיקוח על חקירה"

השופט דוד שאול גבאי-ריכטר ביקר את התנהלות הפרקליטות והמשטרה בחקירת פרשה של סחר לא חוקי בזהב ■ שניים מהחשודים ביקשו לשחרר חלק מרכושם שנתפס בחקירה, והשופט הורה לפרקליטות ולמשטרה להגיש לו דוח חקירה עדכני ■ הדוח שהוגש אכזב את ביהמ"ש, והשופט הורה בצעד חריג לחשוף חלק מהדוח הסודי ולאפשר לב"כ החשודים לחקור את עורכי הדוח

ליאת בן ארי / צילום: שלומי יוסף
ליאת בן ארי / צילום: שלומי יוסף

חומר למחשבה מבית המשפט לפרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן-ארי, ולמפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך. "הציפיות שלי ממדינת ישראל הן גבוהות. היא שבה ומאכזבת אותי בתיקים מסוג זה" - את הביקורת החריפה הזאת מותח שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי-ריכטר, על לא אחרת מאשר פרקליטות מיסוי וכלכלה - אחת הפרקליטויות המקצועיות והמרכזיות ביותר במערך הפרקליטות - ועל המשטרה - כזרועות ארוכות של המדינה.

הביקורת נמתחה על המדינה - על הפרקליטות ועל המשטרה כמייצגות את עמדת המדינה - במסגרת דיון בבקשה לשחרור רכוש תפוס במסגרת פרשת "הסחר בזהב". מדובר בפרשה שבמסגרתה נעצרו בנובמבר האחרון, במבצע מעצרים רחב-היקף, 19 חשודים, שלפי החשד עסקו בסחר בזהב מתחומי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לישראל וכן הלבינו הון והעלימו מסים בהיקף של למעלה מ-500 מיליון שקל.

שניים מהחשודים שנעצרו בפרשה, הגישו לבית המשפט בקשה לשחרור חלק מהרכוש שנתפס על-ידי המשטרה במהלך החקירה, והשופט הורה למדינה - היינו לפרקליטות ולמשטרה - להגיש לו דוח חקירה עדכני. אולם, הדוח שהגישה הפרקליטות בתגובה להחלטת בית המשפט "אכזב" את השופט גבאי-ריכטר, בלשון המעטה, וזה בחר למתוח ביקורת חריפה על הפרקליטות בעקבות זאת. בין היתר, ציין השופט כי המדינה אינה מאפשרת לו לפקח על החקירה, וכי היא מבססת את עמדתה בפניו על "סיסמאות" שלא מרשימות אותו.

"ביום ה-24 בדצמבר 2017 הוריתי באופן מפורש להגיע לדיון עם דוח חקירה עדכני בצירוף אסמכתאות. הדוח שהוגש לי שב ופורס את המידע שכבר ידוע לי, מבוסס על סיסמאות ואלה כבר לא מרשימות אותי", כתב השופט, והורה למדינה להגיש באופן מיידי את הדוח המבוקש על התקדמות החקירה.

תיעוד פיקטיבי וחברות-קש

ברקע הביקורת קבע השופט שתי החלטות משמעותיות בהליכי תפיסת רכוש: האחת - על חשיפתו של דוח שהוגדר כדוח סודי והוגש ככזה לבית המשפט; והשנייה - על מתן אפשרות לסנגור בתיק לחקור את המשטרה ואת עורכי הדוחות הסודיים על תכני הדוחות.

במהלך השנה האחרונה הובילה המשטרה חקירה סמויה בשיתוף שתי יחידות מרשות המסים: חקירות מכס מע"מ-ירושלים ויחידת יהלום, שבמסגרתה עלה כי סוחרי זהב מישראל נהגו לרכוש זהב מסוחרים מרמאללה, מעבדים אותו במפעלים, יוצרים תכשיטים ולבסוף היו מייצאים את תכשיטי הזהב לחו"ל.

מחומרי החקירה שנאספו עלה כי במהלך כשנתיים העלימו החשודים הכנסות והלבינו הון באמצעות תיעוד מזויף, תוך שימוש בכיסוי חשבונאי פיקטיבי של חברות-קש וחברות קיימות. היקף העבירות נאמד בסכום עתק של בכ-500 מיליון שקל.

בנובמבר אשתקד, עם מעצרם של החשודים' הפכה החקירה לגלויה, בפעילות מבצעית מתוכננת ובשיתוף כוחות צה"ל מחטמ"ר בנימין, אז נעצרו 19 חשודים, מתוכם 15 תושבי מרכז הארץ והצפון, שני חשודים, תושבי מזרח ירושלים, ושני חשודים פלסטינים, תושבי רמאללה.

במהלך הפעילות המשטרתית נתפס רכוש רב הכולל, בין היתר, המחאות, תכשיטי זהב, עשרות שעוני יוקרה, כסף מזומן רב בהיקף של מעל מיליון שקל, 22 כלי רכב ששימשו את החשודים ובנוסף נתפס חומר החשוד כסם.

בין החשודים בפרשה נעצרו ונחקרו גם שני אחים השותפים בעסק צ'יינג' (נותן שירותי מטבע - חלפנות כספים), שלפי החשד שימש כ"צ'יינג' הבית" של החשודים האחרים בפרשה. מהחקירה עלה החשד כי העברת הכספים מהפעילות הבלתי-חוקית של רכישת הזהב "השחור" בוצעה בכסות של עסקאות לגיטימיות בחשבונות הבנק של חברות-הקש כחלק מפעילותן השוטפת. בסוף התהליך, לפי החשד, הכספים הגיעו לצ'יינג' של האחים ונפרעו במזומן לצורך העברתם לספקים ברשות הפלסטינית. זאת, תוך הסתרת רכישת הזהב "השחור", מקורו והותרת הפעילות העבריינית "מתחת לרדאר".

האחים חשודים, בין היתר, בביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף מאות מיליוני שקלים וכן בביצוע עבירות מרמה ועבירות מס. בין הנכסים של השניים שנתפסו במהלך החקירה, בכוונה לחלט אותם בסוף ההליך: שני מכשירי אייפון, רכב מסוג מרצדס הרשום על-שם אמם, מחשבים ניידים וטאבלטים, שני שעונים (AP ו-Cartier), מזומנים ומט"ח. כמו כן עוקלו חשבונות בנק של האחים שבהם מופקדים מעל 5 מיליון שקל.

מאחר שאחד האחים סובל מבעיה בריאותית חמורה, הוא שוחרר לביתו בתום החקירה, ושמם של האחים נאסר לפרסום על-מנת לשמור על פרטיותו.

התפיסה השביתה את העסק

בחודשים האחרונים פנו האחים למשטרה בניסיון להגיע לפשרה שעניינה הסרת ההגבלה/ההקפאה שהוטלה על חשבונות הבנק שלהם, תוך הותרת סכומי כסף קטנים לצורך קיום תנאי מחיה סבירים ולצורך המשך הפעילות העסקית של הצ'יינג'. אולם, לטענתם, בקשתם זו נדחתה. על רקע זה, הגישו השניים בקשה לשחרר חלק מהרכוש שתפסה המשטרה במסגרת החקירה.

לטענת האחים - באמצעות עו"ד אורי גולדמן - בעקבות הליכי החקירה ותפיסת החפצים וכתוצאה מסירובה של המשטרה להסיר את ההגבלה מחשבון הבנק העסקי של הצ'יינג' שבבעלותם ולהשיב לידיהם את הכספים שנתפסו במזומן ואת ההמחאות שניכתה - פסקה לחלוטין פעילותה העסקית של החברה שבבעלות האחים, המפעילה את הצ'יינג'.

עוד נטען בבקשה כי בין הנכסים התפוסים ישנם חפצים שלא שייכים לאחים, אלא לצדדים שלישיים, ביניהם שעונים, תכשיטים ומסמכים סחירים; ואותם צדדים שלישיים פנו בבקשה להשיבם אליהם. האחים מבקשים לשחרר, בין היתר, את האייפונים שלהם, כלי הרכב, המחשבים ואת השעונים שנתפסו. עוד מבקשים השניים להשיב כספים במזומן שנתפסו והנחוצים להם לצורך פעילותם העסקית כנותני שירותי מטבע והמחאות. האחים מבקשים גם להסיר הגבלות על חשבונות בנק שבבעלותם שבהם סכומים של כ-2 מיליון שקל, וזאת לצורך קיום תנאי מחיה סבירים ולצורך מימון הטיפולים הרפואיים שלהם נזקק אחד האחים.

המדינה התנגדה לשחרור מרבית הרכוש, אם כי הבהירה כי אין התנגדות מצידה להשבת השעונים לאחים, בכפוף להפקדת סכום שווי-ערך. גם את הרכבים של החשודים הסכימה המדינה לשחרר, בכפוף להפקדת 30% משווים ולשעבודם.

באשר לחשבונות הבנק, סירבה המדינה לשחרר את הכספים המופקדים בהם, אלא אם הם יועברו לחשבונות האפטרופוס הכללי וישמשו לצורך הבטחת חילוט עתידי.

חלקים לא סודיים בדוח

במהלך הדיונים בבקשת האחים לשחרור חלק מהרכוש שנתפס, הורה השופט למדינה - למשטרה ולפרקליטות - להגיש לו דוח על התקדמות החקירה, על-מנת לשקול את בקשת שחרור הנכסים התפוסים. עוד הורה בית המשפט על העברת צווי התפיסה ודוחות החיפוש, בהם מפורטת סמכות המשטרה לתפוס את הרכוש, לידי האחים.

בדיון האחרון' שהתקיים בתיק לפני מספר ימים, טענו האחים כי עד כה הם לא קיבלו העתקים מהצווים בעניינם, "על אף בקשות חוזרות ונשנות ליחידה החוקרת' ועל אף שבית המשפט נתן דעתו בעניין".

בא-כוחה של המדינה, עו"ד ניר מסורי מפרקליטות מיסוי וכלכלה, טען כי אין התנגדות להעביר את הצווים, וכי הם יועברו. עוד הגיש נציג הפרקליטות לבית המשפט שני דוחות סודיים, בהתאם להוראתו של השופט, שבהם יש פירוט לגבי האחים (דוח א') ושל נכסיהם שנתפסו במסגרת החקירה (דוח ב').

אולם דברים אלה לא שכנעו את השופט גבאי-ריכטר, שסבר כי הדוח שהוגש אינו עונה לדרישה שהעמיד בפני המדינה. ראשית קבע השופט כי חלק מהדוח הסודי אינו אמור להיות סודי כלל, וכי את אותו חלק לא סודי יש להעביר בתוך יומיים לאחים.

"בדוח שסומן א' ישנו חלק מודיעיני שחסוי בשלב זה. בחלקו השני של הדוח (דוח ב') שאינו מעומד, אך מתחיל בכותרת 'נכסים שמיוחסים ל-ו', מפורטים כל הנכסים שלפי החשד קשורים בביצוע העבירות. חלק זה של הדוח אינו צריך להיות חסוי, ובכפוף להסרת הערות הנוגעות להערכה מודיעינית או חקירתית, הפרטים בחלק הזה של הדוח יועברו בתוך יומיים לאחים".

בהמשך לכך שאל השופט גבאי-ריכטר את נציגת המשטרה בדיון, רס"ר יפית חג'אג, כיצד מתקדמת החקירה, וזו השיבה: "יש התקדמות. אנו לקראת סיום, אני לא יודעת להגיד צפי של סיום כל פעולות החקירה שנותרו, אבל אנחנו בהתקדמות מהפעם האחרונה".

לשאלת בית המשפט, הבהירה נציגת המשטרה, כי אין לה תוצרים של פעולות אחרונות שביצעה המשטרה במסגרת חקירת הפרשה.

"חומרת המעשים לא מעוורת אותי"

דברי המדינה - באמצעות נציגי המשטרה ונציגי הפרקליטות - לא הניחו את דעתו של השופט גבאי-ריכטר, שבחר להביע את חוסר שביעות-הרצון שלו בהחלטה.

בין היתר קבע בית משפט השלום כי המדינה לא עומדת בציפיות הגבוהות שלו ממנה, ושבה ומאכזבת אותו פעם אחר פעם בתיקי תפיסת רכוש ומעצרים.

עוד כתב השופט גבאי-ריכטר בהחלטה: "אני מודע לחומרת המעשים, ואני מצטרף להערכה כי מדובר במעשים חמורים. לצד זאת, הדבר אינו מעוור אותי, והתפקיד שלי הוא לפקח על התקדמות החקירה בצורה סבירה, אלא שהיחידה החוקרת אינה מאפשרת זאת".

על הרקע הזה, הורה השופט גבאי-ריכטר למדינה להגיש לו דוח מפורט של פעולות החקירה האחרונות החל מ-1 בדצמבר 2017 ועד היום, עם תוצרי פעולות אלה. "הכוונה לקבלת כל החומרים הגולמיים שהושגו כתוצאה מפעולות החקירה", הסביר השופט למשטרה ולפרקליטות.

עוד הורה השופט על הגשת דוח מפורט של פעולות החקירה המתוכננות לביצוע, תוך ציון לוחות הזמנים לביצוען; וכן הערכה נפרדת של הפרקליטות לגבי מצב הדברים בתיק. "לאחר שאקבל את כל החומרים, אתן החלטה, תוך שאני נותן משקל מלא לטיעוני הצדדים", פסק בית המשפט.

באופן חריג, השופט גבאי-ריכטר אף נעתר לבקשת האחים לאפשר לבא-כוחם לחקור את חוקרי המשטרה על הדוחות הסודיים שיגישו, וקבע כי הדיון בעניין זה יתקיים בסוף החודש. לדבריו, לדיון בעניין זה בסוך החודש יגיעו נציגי המדינה (המשטרה והפרקליטות) ומי שהכינו את הדוחות שהוגשו לבית המשפט. זאת, על-מנת שמכיני הדוחות יוכלו להיחקר בחקירה נגדית על-ידי בא-כוחם של החשודים.

ממשרד גולדמן ושות' נמסר: "איננו נוהגים להתייחס לתיקים תלויים ועומדים". 

לדברי גורם מרשויות האכיפה המכיר את התיק, הטיפול בבקשות הנוגעות למעצרים ולתפוסים בשלבי החקירה הוא באחריות היחידה החוקרת, וכך גם הצגת ההתקדמות החקירה בפני בית המשפט. בדיון הקודם לפני החלטת בית המשפט התבקשה הרשות החוקרת (המשטרה) להגיש דוח סודי מעודכן, ואותו דוח הוכן והוגש מטעם הרשות החוקרת.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "מדובר בפרשה מורכבת ורחבת-היקף, המטופלת כיום על-ידי מספר גופי חקירה וכוללת עשרות חשודים וחומרי חקירה נרחבים. הביקורת המופנית בהחלטה בנוגע להליך החקירה אינה מכוונת לפרקליטות מיסוי וכלכלה, שמטבע הדברים אינה עוסקת בחקירות". 

הליכי תפסית רכוש: בתי המשפט לא מעבירים לחשודים את דוח החקירה הסודי ולא מאפשרים לבאי-כוחם לחקור את עורכיו

כלי החילוט ותפיסת הרכוש של חשודים ונאשמים הפכו זה מכבר למקור גאווה עבור רשויות האכיפה שרואות בתפיסה ובחילוט כלים מרכזיים במלחמה שהכריזו נגד ההון השחור, שנתפס בעיניהם כמכת מדינה. אולם הכלים הללו מעוררים מחלוקות תדירות בין הסנגורים למדינה על רקע הטענות לפגיעת יתר בזכויות החשודים בשם המאבק בהלבנות ההון.

במקרים רבים תוקפים החשודים את צווי התפיסה ומבקשים מבית המשפט שישחרר את רכושם או חלקו. בהליכים אלה - בדומה להליכי מעצר - נחשפים השופטים לחומרים ולדוחות סודיים שמגישה המדינה על-מנת להצדיק את המשך תפיסת הרכוש של החשוד, ולהבהיר כיצד מתקדמת החקירה.

במרבית המקרים הדוחות הסודיים לא נחשפים בפני החשודים ובאי-כוחם, והם לא יכולים לחקור את עורכי הדוח על תוכנו של הדוח. במקרה של האחים החשודים בפרשת הסחר בזהב, השופט החליט לחשוף חלק מתוכנו של דוח חסוי שהוגש לו, וכן לאפשר לסנגור של החשודים לחקור את המשטרה על הדוחות הסודיים שהיא עתידה להגיש בתיק.

לדברי עו"ד ציון סהראי, סנגור מוביל, המנהל בימים אלה מאבק בבית המשפט העליון סביב חוקיות הליכי תפיסה, מדובר בהחלטה יוצאת דופן של השופט. "בהליכי מעצר, קודם להגשת כתב אישום, הסנגור ראשי לחקור את מגיש בקשת המעצר או הטוען המשטרתי. פרקטיקה זו קבועה בחוק. בהליכים הנוגעים לתפיסת רכוש בשלב החקירה, אין פרקטיקה דומה הקבועה בחוק, ושופטים מחליטים אם לאפשר לסנגור לחקור את הטוען המשטרתי, על-פי שיקול דעתם.

"מרבית השופטים אינם מאפשרים לסנגור לחקור את נציג המדינה בטענה, שאין לו זכות קנויה בחוק. עם זאת, במספר מקרים בתי המשפט התירו לסנגור לחקור את נציג המדינה בהליכים אלו בנימוק, כי ההליך דומה באופיו להליך המעצר ויש ללמוד ממנו גזירה שווה".

עוד מציין עו"ד סהראי כי גם הפרקטיקה הנהוגה בהליכי תפיסה ושחרור של רכוש בשלב החקירה, במסגרתה מתירים בתי המשפט לנציג המדינה להציג דוח סודי שלא מועבר לעיון הצד השני, אינה קבועה בחוק. "בהליכים הנוגעים לתפיסה ושחרור של רכוש, כל בתי המשפט מונעים חשיפת דוחות המוגדרים כסודיים לעיון הסנגור, בטענה שחשיפתם תוביל לפגיעה בחקירה, אף על-פי שהדבר איננו קבוע בחוק".

לדבריו, "לעתים, כאשר בית המשפט מתרשם שהמידע איננו 'סודי', ואין מניעה לחשוף אותו, הוא מורה למדינה לעשות כן", ואולם אין מדובר בנוהג רגיל של בתי המשפט.