גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה שוקלים תקרת שכר בכדורגל הישראלי?

דוח אופ"א מראה כי בתוך עונה אחת זינקו הוצאות השכר של קבוצות הליגה הישראלית ב-23%, ובמינהלת הליגה מחפשים מודל שיעצור את הסחף ■ בין האופציות האפשריות: תקרת שכר קבוצתית מקסימלית, שתאפשר להחריג מספר כוכבים שיוכלו להרוויח סכומים ללא הגבלה

טוני וואקמה  / צילום: רויטרס
טוני וואקמה / צילום: רויטרס

בשבועות האחרונים מתקיים במינהלת הליגה בכדורגל דיון סביב אפשרות של התקנת תקרת שכר בליגת העל. 13 מ-14 קבוצות הליגה בעד המהלך, כאשר מכבי ת"א היא היחידה שמתנגדת. הסכום שנזרק לאוויר מדבר על 42 מיליון שקל שכר שחקנים מקסימלי לקבוצה, ובנוסף תתלווה רצפת שכר של 6 מיליון שקל לקבוצה (פרסום ראשון לידיעה היה באתר ONE).

למרות הרצון המוצהר להחיל את המהלך בעונת המשחקים הבאה - לא נראה שזה יקרה. העונה הזאת אוטוטו מסתיימת, והעברת החלטה בעייתית מבחינת מגבלות השוק החופשי וההתנגדות הנחרצת מכיוון מכבי ת"א מצריכים עוד זמן. במינהלת מסבירים שהמהלך של תקרת שכר נובע מתוך רצון למנוע מבעלי הקבוצות לברוח מהכדורגל בכך שיאפשרו להם "לחיות בכבוד" - כלומר להקטין את עלויות השכר של השחקנים ובכך למנוע או לפחות להקטין הפסדים.

במינהלת גם מעוניינים להעביר את ההחלטה פה אחד, כלומר שתהיה מקובלת גם על מיטש גולדהאר ומכבי ת"א. החשש שמוביל לעדינות מול מכבי ת"א: אם גולדהאר יבין שהוא לא יכול לנהל כאן את העסק כמו שהוא חושב לנכון ולשלם כמה שהוא רואה לנכון, הוא ייקח את הרגליים ויילך.

כעת מנסים למצוא פיתרונות יצירתיים. אחד המדוברים הוא סעיף החרגה שדומה לליגת ה-MLS האמריקאית - לקבוע לקבוצות תקרת הוצאה מקסימלית, אבל לאפשר למספר שחקנים-כוכבים לקבל שכר שאינו מוגבל בתוך התקרה (שלושה שחקנים) - כך עדיין יוכלו הקבוצות הגדולות לקבל חופש מסוים ולהביא שחקנים יקרים שיסייעו להם להתמודד על תארים ובמסגרות האירופיות. בתגובה לפניית "גלובס" בעניין תקרת השכר האפשרית, אומר מנכ"ל המינהלת ניקולס לב, כי "השאיפה שלנו תהיה לליגה מאוזנת יותר כלכלית, והמטרה היא למצוא מודל שמוביל לשם מבלי להגביל קבוצות שרוצות להצליח באירופה".

80% מההכנסות הולכות לשכר

סוגיית השכר לא הגיעה משום מקום לשולחן הדיונים במינהלת. ליגת העל הישראלית תפסה מקום מכובד בפרק העוסק בשכר השחקנים בדוח הבנצ'מרקינג החדש של אופ"א. לפי הדוח שמכיל את נתוני 2016, מבין 20 הליגות הבכירות ביבשת לפי דירוג אופ"א - שם נכללת גם ישראל (מקום 19) - הליגה הישראלית היא זו שרשמה את הזינוק הגדול ביותר בתשלומי שכר: עלייה של 23% בתוך שנה אחת, הרבה מעבר לשיעור הממוצע האירופי שעומד על עלייה של 8.6% בלבד. שכר השחקנים בישראל עומד על שיעור לא סביר/לא בריא של 80% מההכנסות של הקבוצות, השני הכי גבוה מבין 20 הליגות הבכירות באירופה, והרבה מעבר לשיעור האירופי הממוצע העומד על 62.2%.

שכר השחקנים באירופה, להבדיל ממה שנהוג לחשוב, נמצא במגמת התייצבות והגעה לאזורים נורמליים. הסיבה העיקרית היא רגולציית הפייננשל פייר פליי של אופ"א, שגם אם לא סגרה הרמטית את הקבוצות - עדיין הצליחה לייצר הרתעה. אבל גם רגולציות שמנהיגות הליגות עצמן: באנגליה, למשל, קיימת מגבלת מקומית להפסדים כספיים של קבוצות, כך שהדרך לעמוד בתקרה הזאת היא דרך התכנסות בנושא שכר השחקנים.

הסיבה הנוספת להגעה לממדי שכר נורמליים קשורה לעלייה בהכנסות של הקבוצות. הכדורגל האירופי ברמות הגבוהות מייצר בכל שנה גידול עצום במחזור. למשל, 10 המועדונים המכניסים בעולם ב-2018 רשמו מחזור כולל של 5.34 מיליארד אירו, עלייה של 113% בהשוואה לעשור קודם לכן. הגידול בשכר השחקנים לא מצליח לסגור את הפער שנוצר מול הגידול בהכנסות. בדוח של אופ"א, העלייה בשכר השחקנים בכדורגל האירופי בתוך שנה הסתכמה כאמור ב-8.6%, בעוד שהעלייה בהכנסות באותה תקופת זמן הסתכמה ב-9.5%. בשלוש מארבע העונות האחרונות שנבדקו (2013-2016) ההכנסות של הקבוצות עלו בשיעור גבוה יותר משכר השחקנים.

בישראל הזינוק המטורף בשכר השחקנים נובע מסיבה מרכזית: החתימה על הסכם השידורים ב-2015, ששווה 126.5 מיליון שקל בעונה בהשוואה ל-43 מיליון לעונה בהסכם שלפני זה. הסוכנים והשחקנים ידעו שאפשר לבקש יותר - וגם בעלי הקבוצות שיחררו את הרסן. כך הפכה ליגת העל הישראלית בתוך קיץ אחד מעסק חסר הגיון כלכלי עבור הבעלים לעסק חסר הגיון ומסוכן.

שיעור שכר השחקנים מתוך ההוצאות של קבוצות הכדורגל

איפה שיש כסף - יש גם הגיון

העיוות בשכר השחקנים נמצא במקומות הפחות זוהרים. בסרביה סעיף השכר עומד על 113% ביחס להכנסות הקבוצות, באוקראינה 110%, בסלובניה 101%, בקרואטיה 90% וברומניה 89%. כשתשמעו על קריסה של ליגה שלמה - זה יקרה שם. דווקא ברמה הגבוהה, איפה שיוצא כסף עצום וגם נכנס כסף עצום, המצב יציב. אם לוקחים את חמש הליגות הגדולות באירופה, אז בפרמיירליג האנגלית השכר מהווה 63% מההוצאות של המועדונים - שיעור סביר ונורמלי לגמרי; בבונדסליגה הגרמנית סעיף השכר 50% בלבד מההוצאות; בספרד 57%, בליגה האיטלקית 68% ובצרפת (טרם עידן ניימאר) סעיף השכר מהווה 69% מההוצאות של המועדונים.

מבין מועדוני העילית של היבשת, גם שם יש היגיון: בראש המועדונים שמשלמים את השכר הגבוה ביותר ניצבת ברצלונה עם 372 מיליון אירו בעונה, ובסך הכל 60% מהמחזור מופנה לשכר; מנצ'סטר יונייטד (שנייה בסעיף השכר) מפנה רק 47% מההכנסות שלה לשכר, ריאל מדריד 49%, צ'לסי 68% ומנצ'סטר סיטי 55%. סביר וסולידי בהחלט, בהתחשב שבקבוצות הללו מתרוצצים על המגרש שחקנים עם שכר של 300 אלף אירו ומעלה בשבוע.

השריר הכלכלי של הפרמיירליג הוא כל כך משמעותי, שלראשונה בהיסטוריה עומד סעיף השכר של הליגה על פי שניים מהליגה הבאה אחריה: סך המשכורות המשולמות בליגה האנגלית הוא 3.08 מיליארד אירו, לעומת הליגה הספרדית שמדורגת שנייה עם 1.43 מיליארד אירו. הקבוצות באנגליה יכולות לשלם שכר מטורף ועדיין להישאר רווחיות. דוגמה אחרונה היא ליברפול, שפרסמה בשבוע שעבר את הדוחות הכספיים של עונת 2016/17 שבה לא השתתפה במפעלים האירופיים ולא התקרבה לזכייה בשום תואר. השורה התחתונה: רווח נקי של 39 מיליון ליש"ט.

כסף בסירקולציה

הנתון המעניין ביותר שקשור לדוח השכר של אופ"א מנפץ אחת ולתמיד את המיתוס של שוק ההעברות השחקנים. ומי שמתעקש להמשיך ולדבר על שוק ההעברות הבועתי, שישמיד בקרוב מאוד את הכדורגל, אז בפועל המצב רחוק מאוד מהמציאות ונראה כך: הכסף נטו (רכישת שחקנים בניטרול מכירת שחקנים) שנשרף בשוק ההעברות מהווה 1.1% בלבד מההוצאות של הקבוצות בכדורגל האירופי. ובמספרים, 204 מיליון אירו יצאו נטו על רכש, מתוך הכנסה כוללת של 18.7 מיליארד אירו של קבוצות הכדורגל האירופיות שנכללות בדוח של אופ"א. הסיבה: בסופו של דבר הכסף נע במעגל סגור, קבוצות קונות ובצד השני גם מוכרות, והסירקולציה הזאת משאירה כמעט את כל הכסף ביבשת. הסירקולציה הזאת נראית כך: מתוך 711 קבוצות בליגות הבכירות באירופה שנבחנו בדוח - 33% מהמועדונים (233 קבוצות) הפסידו כסף בשוק ההעברות, בעוד ש-41% מהמועדונים (291 קבוצות) הרוויחו כסף בשוק, ועל 26% מהמועדונים הסתיימה הפעילות פחות או יותר באיזון.

גם כאן הירידה האחוזית בפעילות בשוק ההעברות קשורה בעיקר לחוסר היכולת להדביק את שיעור הגידול בהכנסות. שש שנים קודם לכן, ב-2010, שיעור ההוצאה נטו של מועדונים בשוק ההעברות היווה 7.3% מהמחזור.

ודבר אחרון: כשמדברים על שכר מתכוונים בעיקר לשכר השחקנים. ואכן, שכר השחקנים מהווה את המרכיב העיקרי - 71% מהוצאות השכר הולכות לשחקנים והיתרה לעובדי המועדון האחרים (צוות מקצועי, צוות טכני, עובדי מנהלה וכו'). אבל במועדון יש עוד כמה עובדים. מנצ'סטר יונייטד, למשל, נכון לשנת הדיווח האחרונה - הוא עסק ענק שמשלם משכורות ל-914 עובדים.

איפה שורפות קבוצות הכדורגל

עוד כתבות

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

במערב מתכננים סנקציות על תוכנית הכטב"מים האיראנית. איך זה יקרה בפועל?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן, ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

נרשמה עלייה של 19% במחזור הקניות בכרטיסי אשראי בהשוואה לשנה שעברה / צילום: Shutterstock

החשש מתקיפה איראנית וחג הפסח הובילו לעלייה ברכישות מזון ומוצרי חשמל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי מספר הרכישות בענף החשמל נותר דומה, אך בשל עליות המחירים שילם הציבור כ–20% יותר

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

בנימינה / צילום: נעמה מצגר טבול

"משלמים שכר דירה של 7,000 שקל בחודש ולא מקבלים דירה": הפרויקט שהסתבך והעלויות

ב־2018 זכו 18 משפחות בהגרלה של מחיר למשתכן בבנימינה, אולם עד כה הפרויקט לא התקדם ● היזם מאשים את המועצה והוועדה המרחבית שלא מאפשרות להוציא היתר בנייה, והוועדה טוענת שההיתרים שהגיש היזם אינם תואמים את תוכנית הבינוי החדשה ותרמו לעיכוב

צוות המייסדים של מנטי רובוטיקס / צילום: Mentee Robotics

ישטוף כלים ויעשה כביסה? אמנון שעשוע משיק רובוט דמוי אדם

הרובוט המכונה "מנטיבוט", פותח במסגרת חברה שהקים שעשוע לפני כשנתיים עם פרופ' ליאור וולף, שבעבר היה חוקר בינה מלאכותית במטא ● מדובר ברובוט דמוי אדם המיועד לבצע מטלות בסיסיות במשקי הבית או במחסנים תעשייתיים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

תחנת הכוח צומת של OPC אנרגיה / צילום: באדיבות החברה

החליטו שלא להחליט: הסחבת שמעכבת הקמת תחנת כוח חדשה

ברוב של שמונה מול שישה החליטה היום הממשלה להחזיר את התוכניות לדיונים בות"ל בנוגע להקמת תחנת הכוח ריינדיר ● ההחלטה הזו מתווספת לסחבת תמוהה של רשות החשמל שבמשך שנה לא פרסמה אסדרה לשלוש תחנות כוח שהקמתן דווקא כן אושרה

יירוטים באשקלון מהתקיפה האיראנית / צילום: Reuters, Amir Cohen

המתקפה האיראנית ייקרה את עלויות גיוס החוב של ישראל

בתחילת החודש עמדה התשואה על אג"ח ממשלתי של ישראל לתקופה של עשר שנים על 140 נקודות אחוז מעל התשואה של אג"ח אמריקאי מקביל ● בעקבות ההתלקחות, זינקה התשואה על אגרות החוב של ישראל לפער של כ-180 נקודות בסיס מעל ארה"ב ● בהמשך השבוע נרגעה מעט ה"הסלמה" בתשואות האג"ח הישראלי

חברת ארמיס / צילום: שלומי יוסף

ארמיס רוכשת חברת סייבר ישראלית ב-150 מיליון דולר

סילק מפתחת פלטפורמה המאפשרת למנהלי אבטחת מידע לזהות ולתעדף שלל חולשות ואף לתקן אותן ● לאחר הרכישה, ארמיס תטמיע את הפלטפורמה של החברה בתוך המערכות והפלטפורמה שלה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, איל יצהר

בדיקת רשות ניירות ערך והשאלה: מה שמותר לנתן חץ ולדוד פורר אסור לאחים אמיר?

האחים יוסי ושלומי אמיר התקפלו השבוע בפני הרגולטור והחילו על עצמם "וולונטרית" את ההגבלות של בעלי שליטה ● אבל האחים אמיר הם לא היחידים שהתנהלו כמו בעלי שליטה ללא ההגבלות, אז מדוע דווקא הם תפסו את תשומת הלב של רשות ניירות ערך?

עסקים ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

תביעה ייצוגית נגד מילואימניק העלתה מחלוקת ישנה. האם נמצא לה פתרון?

תובעים ייצוגים מתנגדים זה שנים לרצון לחייב אותם להתריע בפני עסקים טרם הגשת תביעה נגדם ● אולם כעת, סיפורו של בעל עסק שחזר מעזה וגילה שהוא נתבע ב־2.5 מיליון שקל, עשוי לגרום לזה לקרות ● מומחים חלוקים לגבי ההשלכות

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

רשות המסים שכרה מקומות חניה ל-17 עובדים. כמה היא משלמת?

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

הטרנד שמרוויח מהריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

הקאמבק של הקרנות הכספיות: המשקיעים חוזרים לטרנד שמרוויח מהריבית

בסוף 2023 נראה היה שהקרנות הכספיות דועכות. אבל מאז, האפיק הסולידי הציג התאוששות מסחררת שהגיעה לשיא החודש עם גיוסי עתק של 3 מיליארד שקל בשבועיים - פי שניים מבכל פברואר ● מומחה: "המשקיעים הבינו שהריבית הגבוהה תישאר"