גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קיצור שבוע העבודה במשק: לא בדיוק מה שחשבתם

בסופו של דבר, העובדים יעבדו שעה פחות בשבוע ■ המהלך נולד כחלק משיתוף פעולה בין האוצר, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים ■ השאלה הגדולה: האם הפריון במשק יעלה ■ ניתוח "גלובס"

אבי ניסנקורן / צילום: שלומי יוסף
אבי ניסנקורן / צילום: שלומי יוסף

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, חתם הבוקר (א') על צו ההרחבה שמחיל על כלל המשק את קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות. המהלך לקיצור שבוע העבודה התאפשר בזכות הסכם קיבוצי כללי שנחתם לפני כשנה בין יו"ר ההסתדרות ניסנקורן לבין יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, ואומץ לפני כחודשיים על ידי שר האוצר משה כחלון.

1. מי ייהנה מהשינוי?

השינוי ייכנס לתוקף בתחילת החודש הקרוב (ב-1 באפריל 2018). שכרם של העובדים לא ייפגע אך הם ייאלצו לעבוד עבורו 4 שעות פחות - 182 שעות עבודה בחודש, במקום 186, כפי שהיה נהוג עד כה.

שכר המינימום החודשי לא ישתנה ויעמוד על 5,300 שקל, אך מכיוון שמספר שעות העבודה יירד, הערך של כל שעה יהיה גבוה יותר ב-63 אגורות ויעלה מ-28.49 שקל ל-29.12 שקל.

זו הפעם הראשונה מאז שנת 1995, שהעובדים בישראל נהנים מקיצור שבוע העבודה. בזכות השינוי, הישראלים יעבדו 50 שעות פחות בכל שנה קלנדרית, וזאת ללא הפחתה בשכרם. יום העבודה המקוצר בשבוע ייקבע על ידי כל מעסיק, בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים.

השינוי ישפיע על הגדרת שעות העבודה של כלל העובדים, אבל בפועל רלוונטי רק לעובדים ש"מחתימים" כרטיס ומקבלים שכר על שעות נוספות. כלומר מי שמקבל שכר גלובלי שכולל גם שעות נוספות לא ייהנה מהתוספת. גם עצמאים לא ייהנו כמובן מהשינוי.

זאת בעצם דרך נוספת של ניסנקורן להראות שיפור במצבם של העובדים. בתחילת דצמבר עלה שכר המינימום מ-5,000 ל-5,300 שקל, וזאת היתה ההעלאה הרביעית של שכר מינימום בשלוש שנים. ניסנקורן מדבר אמנם על "צמצום פערים חברתיים" ו"צעדים מקדמי שוויון", אך העובדים לא ייקחו יותר כסף הביתה בסוף החודש. התועלת לעובדים, שאי אפשר לזלזל בה, היא בתחום הרווחה.

2. למה הוחלט על 42 שעות?

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הוביל את המהלך לצמצום שעות העבודה ל-42, אך כבר הצהיר כי מבחינתו זהו שלב בדרך לצמצום שעות העבודה ל-40 - כפי שנהוג במרבית מדינות ה-OECD. אז למה בעצם ניסנקורן לא הלך עד הסוף כבר כעת? הוא מבין שני דברים: היכולת שלו לקדם מהלכים כאלו בהדרגה היא גדולה יותר - לא רפורמות ענק, אלא צעדים קטנים שבסופו של דבר יביאו למטרה הרצויה.

במקביל, גם המשק יכול לספוג את זה מכיוון שמי שנושא בנטל אלו המעסיקים - הם יקבלו פחות שעות עבודה מהעובדים, או שייאלצו לשלם יותר כסף על שעות נוספות. לא מדובר רק במעסיקים במגזר הפרטי - המהלך יעלה למדינה 350 מיליון שקל, עלות שנובעת מכך שהשכר של חלק מהעובדים במגזר הציבורי מורכב בפועל משכר מינימום ומתוספות שונות.

שר האוצר, משה כחלון, הסכים לצמצום שעות העבודה במסגרת דיל שאיפשר לו להעביר את תקציב המדינה ל-2019. ניסנקורן אפשר לכחלון לחסוך 1.8 מיליארד שקל בהוצאות ל-2019 כשהסכים לדחות את פעימות העלאת השכר לעובדי המגזר הציבורי בתמורה להגדלת סך תוספת השכר מ-7.75% ל-7.9%.

3. ומה לגבי סוף שבוע ארוך?

התוכנית לקבוע 4-6 סופי שבוע ארוכים בישראל נקברה לפני כחצי שנה. המשמעות היא כביכול זהה - קיצור של 50 שעות עבודה בשנה. ואולם 4-6 ימי חופש נוספים בשנה היו רלוונטיים כנראה לחלק גדול יותר מאוכלוסיית העובדים.

כך, הירידה במספר שעות העבודה השבועיות של הישראלים היתה גורפת יותר. למעשה, אם סבורים כי צריך לשפר את רווחת העובדים במטרה להגדיל לשפר את התפוקה, אז כעת עושים את זה באופן חלקי. ההסכמה על ויתור על סוף שבוע ארוך בתמורה לצמצום שעות העבודה היתה במסגרת דיל בין התאחדות התעשיינים לניסנקורן.

4. האם המהלך יגדיל את הפריון?

השאלה הגדולה היא מה יעשה קיצור שעות העבודה לפריון - התפישה של ההסתדרות היא כי הגדלת הפריון מגיעה עם שבוע עבודה מקוצר, והם מציינים כי כך היה במדינות מפותחות שעשו צעד דומה. כלומר, התפוקה הכוללת לא ירדה, מכיוון שהמפתח במדינות מודרניות הוא איך מארגנים את העבודה, ולא כמה שעות עבודה יש.

בדו"ח של הממונה על השכר במשרד האוצר, שפורסם בשבוע שעבר, העלו כלכלני האוצר סימן שאלה סביב הנושא: "רווחת עובדים גבוהה יותר תשפיע לחיוב על התפוקה השולית של שעת העבודה, אך לא ברור האם התפוקה הכוללת תעלה או תרד".

באוצר כתבו גם כי "פריון העבודה בישראל, המוגדר כסך התוצר חלקי שעות העבודה, נמוך ביחס למדינות ה-OECD. בהקשר זה נשאלת השאלה האם העובדה שפריון העבודה בישראל הוא נמוך בהשוואה למדינות אחרות הוא הסיבה לכך שבישראל עובדים מספר שעות רב יותר? או שמא מספר שעות העבודה הגבוה יחסית בישראל הוא הגורם לכך שהתפוקה לשעת עבודה נמוכה ביחס למדינות מפותחות".

הפריון אמנם לא מושפע רק משעות עבודה, אבל הוא כן מושפע מהון אנושי ומהכנסת טכנולוגיות. כאן יש למגזר הציבורי עוד הרבה לאן להתקדם, אך לא רק בו. השנה נחתם הסכם בין הממונה על השכר במשרד האוצר לניסנקורן שמטרתו שילוב של טכנולוגיות חדשות במדינה ללא מאבקים ארגוניים.

גם מיומנויות בלתי מספקות של כוח האדם בכל התחומים בישראל פוגעת בפריון. ולכן נשאלת השאלה האם אפשר להשוות את ישראל למדינות מפותחות אחרות, שעשו מהלך דומה של צמצום שעות העבודה.

בהקשר הזה ניסה נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, לצנן את ההתלהבות.הוא בירך על ההסכם אך אמר כי "בראייה לטווח ארוך, עלינו לזכור שאם אנו רוצים בעתיד לשפר באופן משמעותי את השכר ובמקביל להפחית את שעות העבודה בישראל לממוצע במדינות ה-OECD, עלינו לפעול ביתר שאת להעלאת פריון העבודה שלנו, שעדיין נמוך ב-25% משל העובדים באירופה וארה"ב. 25% הבדל הינו פער משמעותי, שמקשה על העלאת רמת החיים בישראל, וניתן לצמצם אותו רק על ידי השקעה מסיבית בהטמעת ציוד טכנולוגי מתקדם והכשרת כוח אדם טכנולוגי ברמה גבוהה למקצועות העתיד בתעשייה".

5. מה יקרה למשמרות הלילה?

שינוי נוסף אליו הסכים ניסנקורן נוגע לתנאי ההעסקה של עובדי משמרות לילה. בשבוע שעבר אושר השינוי בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, ובמסגרתו מפעלים יוכלו להעסיק עובדים לשבוע של משמרות לילה בכל שבועיים, ולא בכל שלושה שבועות כפי שהיה עד היום. כך, המעסיקים יוכלו להגדיל את היקף העבודה של העובדים שלהם בלילות, דבר שגם יכול להביא לצמצום המועסקים.

בהסתדרות צופים כי המצב לא יוביל לפיטורים ומציינים כי הדבר יאפשר למפעלים שפועלים בלילה לעשות אופטימיזציה של כוח האדם שלהם ולהקל עליהם את שיבוץ העובדים למשמרות.

עוד כתבות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

יבשת בחרדה: באירופה מקווים לצלוח את אירועי הקיץ ההמוניים ללא מתקפות טרור

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-12%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?