גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוח הסודי שיאפשר למשרד הביטחון לדרוש תוספת תקציב

הדוח שהגיע לידי "גלובס" חושף תמונה מדאיגה של הסכם הסיוע ומשמעותו חשש לפיטורי 22,000 עובדים וסגירת מפעלים רבים ■ לפיו הקושי בהמרת כספי הסיוע לשקלים יוביל לרכש מחברות אמריקאיות ■ התעשיינים: "נדרוש מהאוצר להגדיל תקציב הביטחון"

כיפת ברזל/ תמר מצפי
כיפת ברזל/ תמר מצפי

פיטורים של כ-22,000 עובדים במשק ואבדן של כ-7 מיליארד שקל במונחי תוצר - אלה המספרים שמסכמים ניתוח מקיף שנעשה במשרד הביטחון על השפעת הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי החדש על התעשיות הישראליות. מדובר בהסכם שנחתם בין ישראל לארה"ב ב-2016, בשלהי כהונתו של הנשיא ברק אובמה.

ההסכם החדש מגדיל את היקף הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל בעשור שבין 2019 ל-2028 ל-38 מיליארד דולר, מסכום של 34.4 מיליארד דולר בעשור שלפניו. עם זאת, הוא כולל סעיף שמבטל בהדרגה את היכולת של ישראל להמיר רבע מכספי הסיוע מדולרים לשקלים - באופן שכיום עדיין מעניק למשרד הביטחון מרחב תקציבי שמאפשר לקיים רכש בשקלים מהתעשיות הביטחוניות הישראליות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה.

המשמעות: למרות שתקציב הרכש הביטחוני מכספי הסיוע יגדל בכ-500 מיליון דולר בשנה, לקראת אמצע העשור הבא משרד הביטחון לא יוכל להמיר כ-25% ממנו כדי לקיים על בסיסו רכש מחברות מקומיות, והוא יהיה חייב למצות את כל הסכום לרכש של אמצעי לחימה, מערכות, ציוד ביטחוני ועוד - מחברות אמריקאיות בלבד.

מדובר במיליארדי שקלים שלא יהיו פנויים לקיום רכש מחברות בארץ. בתעשייה חוששים מסגירה של מאות חברות, פיטורים של רבבות עובדים במשק, מפגיעה קשה בהשקעה במו"פ של חברות לקראת העמדת מוצרים חדשים ובייצור תעשייתי לחו"ל. "אם רק חצי מהתחזית הזאת תתממש - זה יהיה אסון", אמר בכיר במשק ל"גלובס".

"זאת בעיה לאומית, לא רק ביטחונית", אומר ל"גלובס" גורם בכיר בתעשייה שנחשף לניתוח שהכנתו הושלמה בימים האחרונים במשרד הביטחון ועיקריו הוצגו לשר הביטחון, אביגדור ליברמן ולמנכ"ל המשרד, האלוף (במיל') אודי אדם. את הניתוח עשה הכלכלן הראשי של המשרד, ואתמול הוא הוצג בפני בכירים במספר תעשיות הביטחוניות ולנשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. "הנתונים האלה מצמיתים. מאות חברות תעשייתיות, רובן המוחלט קטנות ובינוניות ומאות מהן פועלות בפריפריה פשוט לא ישרדו את השנים האלה אם המדינה לא תתערב באופן יזום, תעמיד להן כלי סיוע יעילים ותמצא חלופות", אומר ברוש.

לפי הדוח, הפגיעה העיקרית תורגש ב-600 חברות, בעיקר בתעשיות המתכת והאלקטרוניקה: כ-180 חברות מענף המתכת ועוד כ-160 חברות מענף האלקטרוניקה נסמכות במידה רבה על היכולת של משרד הביטחון להמיר רבע מכספי הסיוע, להפנות אליהן הזמנות שוטפות. חלק מהן מתקשרות כקבלניות משנה של חברות ביטחוניות גדולות שמקבלות הזמנות למוצרים ממערכת הביטחון.

לחברות אלה מתווספות עשרות חברות בתחומי השירותים, החומרים, האופטיקה, המכונות והתוכנה. "מדובר במאות חברות שמספקות שירותי קבלנות משנה במיליארדי שקלים בשנה בעיקר עבור החברות הביטחוניות המרכזיות כמו אלביט מערכות, תעש, רפאל והתעשייה האווירית. אם משרד הביטחון יצמצם את הרכש מהן - הקטנות יגוועו וייסגרו", הזהיר גורם בכיר.

"המצב החדש יורגש שם החל מעוד ארבע שנים, וכדי להתמודד איתו בצורה חכמה המדינה צריכה להיערך כבר עכשיו", אמר גורם בכיר שנחשף לנתוני משרד הביטחון. "אנחנו ומשרד הביטחון רואים את הדברים עין בעין ואין ספק שצריך לפעול לצמצום הנזק", אומר בכיר בתעשיות הביטחוניות ל"גלובס". "ראוי שמשרדי הכלכלה והתעשייה והאוצר יבינו את האיום המתהווה על התעשיות הישראליות. אנחנו קיבלנו את הרושם שמשרד הביטחון מבין את הבעייתיות, עכשיו צריך שמשרדי הממשלה האחרים יבינו".

היערכות: פתיחת חברות בחו"ל

בחברות הביטחוניות הגדולות ניכרת בשנה האחרונה היערכות להסכם החדש, והן פועלות להעמקת פעילות בשוק האמריקאי באמצעות הסכמים לשיתופי פעולה שהן כורתות עם חברות ביטחוניות בארה"ב, או פותחות חברות בנות שיפעלו עבורן בשוק זה. באותן חברות מצפים שבאמצעות חברות בנות שיהיו רשומות בארה"ב, או בשיתופי פעולה תעשייתיים עם חברות מקומיות, משרד הביטחון יוכל להפנות אליהן רכש שמקורו בכספי סיוע - כך שהיקף המכירות שלהן לא יפגע באופן משמעותי, בשל ביטול היכולת להמיר דולרים לשקלים. "החברות הגדולות תמיד ידעו להסתדר, וגם אם שורת הרווח שלהן תיחתך קצת - זה לא איום קיומי. הבעיה היא אצל הקטנות, שנאנקות וחלקן אף מתקיימות בזכות ההזרמות השוטפות ממשרד הביטחון", אומר בכיר בתעשיות הביטחוניות.

גורמים בתעשייה טוענים בשיחות עם "גלובס" כי מגמה להעברת יצור מישראל לארה"ב תוביל להתייקרות של פרויקטים ותכניות הצטיידות של צה"ל ומערכת הביטחון; התארכות של לוחות זמנים בכל פרויקט; פגיעה ביכולת היצוא של חברות ובעצמאות השימוש של הלקוח הסופי של המוצר - צה"ל; ניוון יכולות הפיתוח בתעשיות הישראליות וצמצום בהיקפי היצוא של התעשיות הביטחוניות הישראליות - זאת בתקופה שממילא שוקי היעד שלהן מתאפיינים בתחרות גוברת מצד חברות מקבילות בעולם.

בין הפתרונות המוצעים על ידי גורמים שונים, מוצעים פניות למשרד האוצר. לדברי שרגא ברוש, "נבקש ממשרד האוצר להגדיל את תקציב הביטחון השקלי, כדי לשמר את הרכש הביטחוני מחברות ישראליות בהיקף שקיים כבר היום. אין מנוס ממתן סיוע ממוקד כזה".

המשבר שמעורר דאגה מזה זמן רב בקרב גורמים ממשלתיים-כלכליים, מציג את הניסיונות של המערכת אף לפעול לשינוי ההסכם. גורם בכיר אמר ל"גלובס", כי "עלתה מחשבה לבקש מהאמריקאים לשנות את הסכם הסיוע הביטחוני באופן שיקל יותר על התעשיות הישראליות ואף יבטל את הסעיף שימנע את ההמרות מדולר לשקל. ההסכם נחתם מול ממשל אובמה, שיחסיו התאפיינו במתיחות רבה עם מדיניות ממשלת ישראל. כעת יושב בבית הלבן גדול ידידי ישראל, דונלד טראמפ ויתכן שיש עם מי לדבר".

אולם, גם הפתרון הזה אינו פשוט. אותו גורם מזכיר כי "זה אותו טראמפ שהכריז על מדיניות של 'אמריקה תחילה'. הוא מטיל מכסים גבוהים כדי להגן על התעשיות המקומיות בארה"ב, ובכלל - הוא לא הכי צפוי. ניסיון מצדנו לבקש שינוי של ההסכם עוד עלול להעמיד אותנו בפני מצב חדש, שבו נצטרך להתמודד עם הסכם בתנאים הרבה פחות טובים. ואסור לנו לשכוח משהו אחד - הסכם טוב יותר או פחות, עדיין מדובר במיליארדי דולרים שהממשל האמריקאי מזרים לישראל בכל שנה במתנה".

ההסכם החדש: ישראל לא תוכל לקבל כספים נוספים להצטיידות

מלבד כספי הסיוע הביטחוני, שבעשור האחרון הסתכמו ביותר מ-34 מיליארד דולר, הממשל האמריקאי העמיד במהלך התקופה סיוע כספי נדיב לישראל לפיתוח יכולות ההגנה שלה מפני טילים ורקטות. כלומר, סכום נוסף לכספי ההסכם בין המדינות. בין 2010 ל-2017 הסתכם הסיוע האמריקאי למטרות אלה בכ-5.5 מיליארד דולר.

בכל שנה במהלך העשור האחרון הסתכם הסיוע האמריקאי לתכניות ההצטיידות של ישראל במערכות ליירוט רקטות מסוג כיפת ברזל, ולפיתוח והצטיידות במערכות היירוט מסוג שרביט קסמים, חץ 2 וחץ 3 בסכומים של 400-500 מיליון דולר.

הסיוע שישראל תקבל בתחומים אלה ב-2018 צפוי להיות גדול יותר ולהסתכם ב-705 מיליון דולר. סכום זה כולל הקצאה מיוחדת של 200 מיליון דולר למימון סדרה של ניסויים במערכת טילי חץ 3, שתיערך במהלך השנה הבאה באלסקה.

אלא שכרגע לא ברור מה יהיה עם הכספים הנוספים האלו: עם החתימה בספטמבר 2016 מול ממששל ברק אובמה על ההסכם שקובע את מתווה הסיוע הביטחוני האמריקאי לשנים 2019-2028, התחייבה ישראל כי לא תפנה לקונגרס האמריקאי בבקשה לקבל הקצאות נוספות של תקציבים מעבר לכספי הסיוע.

מתוך הדוח - השפעת ההסכם על התעשייה:
אבדן גמישות תפעולית בחברות הגדולות
פגיעה ביצוא וירידה בהשקעה במו"פ
סגירת מאות מפעלים קטנים ובינוניים ופיטורים המוניים

מתוך הדוח - השפעת ההסכם על מע' הביטחון:
אבדן יכולות פיתוח של מערכות מתקדמות
מגבלות שימוש שיוטלו על מוצרים ומערכות נשק שיירכשו בארה"ב
פגיעה בעצמאות וביכולות הייצור של נשק בחירום

עוד כתבות

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נאסד"ק ננעל בירידות יום שישי ברציפות; מניית אנבידיה צנחה ב-10%

ה-S&P 500 רשם את השבוע השישי ברציפות של ירידות - ברצף ההפסדים הארוך ביותר שלו מזה למעלה משנה, הנאסד"ק סגר יום שישי ברציפות של ירידות לראשונה מאז אוקטובר 2022 ● הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט התמתן ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

מאחורי הציפייה לאירועים שליליים / צילום: Shutterstock

מדעי האימה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מחכים לטיל איראני, או אפילו לזריקה

לא נרדמתם בציפייה לטילים האיראניים? מחקרים שעוסקים בציפייה לאירועים שליליים מגלים מה מתרחש במוח בזמן המתנה מורטת עצבים, מה הקשר בין ציפייה לזריקה להתנהגות כלכלית לא רציונלית, וגם איך מתמודדים עם תחושת האימה וחוסר השליטה

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

השקל נחלש אל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדיווחים על תקיפה באיראן הביאו לצלילת השקל, אך לא לאורך זמן

שני אירועים שהתרחשו הלילה הובילו לפיחות בשער השקל מול הדולר: הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת S&P ודיווחים על תקיפה ישראלית באיראן ● אלא שלאורך שעות הבוקר השקל החל להתייצב ● מה הוביל לשינוי ומה ניתן ללמוד מהעבר?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט