גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלכה חדשה מגדילה את הפיצויים שיקבלו נכים בתביעות נזיקין

שופטי עליון שינו את ההלכה הנוהגת מאז 2014 וצמצמו את הסכומים שמאושרים לחברות הביטוח לנכות מסכומי הפיצויים שנקבעים לנכים ■ עד כה היה נהוג להפחית מסכום הפיצוי שחברת הביטוח משלמת לניזוק-הנכה את סכום התגמולים העתידיים שיקבל הניזוק מהביטוח הלאומי ■ העליון שינה את שיטת החישוב של התגמולים העתידיים, באופן הגורם להפחתתם

הפסד דרמטי לחברות הביטוח: צומצמו הסכומים שחברות הביטוח יכולות לנכות מהפיצויים שעליהן לשלם למבוטחים-נכים, ושגובהם היה עד כה בגובה התגמולים העתיידיים שלהם זכאים אותם נכים מהמוסד לביטוח לאומי. עד כה היה נהוג לנכות מסכום הפיצוי שחברת הביטוח משלמת לניזוקים-הנכים את סכומי התגמולים העתידיים שיקבלו הניזוקים מהביטוח הלאומי. לפי ההערכות, מדובר בהפסד של כ-2 מיליארד שקל בשנה לחברות הביטוח, המתבטא במאות אלפי שקלים שיישארו בידי הנכים הזכאים לפיצויים.

צמצום הנתח של חברות הביטוח בפיצויים לנכים מעוגן בפסק-דין חדש של בית המשפט העליון המגביל את הסכומים שמאושרים לחברות הביטוח ולמדינה לנכות מסכומי הפיצויים שנקבעים בתיקי פיצויים לנכים. השופטים, יצחק עמית, יעל וילנר וענת ברון, צמצמו את התחולה של הלכה קודמת שנקבעה בעניין, וקבעו כללים חדשים לאופן שבו יש לחשב תגמולים עתידיים של הביטוח הלאומי לבעלי נכות - וזאת לטובת ניכוי סכום התגמולים העתידיים מסכום הפיצוי שנקבע כי על חברות הביטוח לשלם להם במסגרת תביעות נזיקין. המשמעות הישירה של ההכרעה היא, כי המדינה וחברות הביטוח יפסידו מאות מיליוני שקלים שאותם נהגו לנכות עד כה מסכום הפיצויים שעליהן לשלם לניזוקים.

בהתאם להלכה (הלכת אלחבאנין), שנקבע ב-2014, נהגו בתי המשפט לנכות מסכום הפיצוי שנקבע כי על חברת הביטוח לשלם לניזוק, את סכומי התגמולים העתידיים של אותו ניזוק מהביטוח הלאומי. לפי אותה הלכה, נקבע כי הניכוי צריך להיעשות לפי הערכת תוחלת החיים במקרה הספציפי, ולא לפי תקנות ההיוון (חישוב ערך עתידי של סכום) של הביטוח הלאומי. הפסיקה החדשה של העליון מצמצת את תחולת הקביעה הזו למקרים חריגים בלבד.

שתי שיטות חישוב

הניכוי מסכום הפיצוי מבוסס על הרעיון שלא יהיה "כפל פיצוי" או פיצוי ביתר לנפגעים - גם תשלומים מהביטוח הלאומי וגם מחברות הביטוח, על אותו נזק. כאשר בית המשפט פוסק שלתובע מסוים נגרם נזק כתוצאה מתאונה או רשלנות בסכום מסוים, ועל כן הוא זכאי לסכום זה מחברת הביטוח; אם התובע, במקביל לסכום הזה, קיבל כספים נוספים מביטוח לאומי כתוצאה מהתאונה או הנזק, אז יש לנכות אותם מהסכום שנפסק לטובתו.

כך, למשל, אם ביהמ"ש פסק לאדם פיצויים בסך מיליון שקל, אבל במקביל נקבעו לו 300 אלף שקל מהביטוח לאומי לכל החיים (לפי אחוזי נכות שנקבעו) - הרי שלפי "הלכת אלחבאנין" חברת הביטוח ראשית לנכות את 300 אלף השקלים ממיליון השקלים שעליה לשלם. הניכוי נעשה ב"מכה אחת", בהליך המכונה "היוון" (תשלום חד-פעמי) ולא בתשלומים חודשיים. במצב כזה, הביטוח הלאומי זכאי לתבוע מחברת הביטוח או מהמדינה (תלוי נגד מי נפסקו הפיצויים) את הסכום ששילם לתובע.

החלטת העליון - שלה השלכות רוחב על תיקי פיצויים רבים ותביעות נגד חברות ביטוח - ניתנה במסגרת דיון בעניינה של א' (מטעמי פרטיות השם שמור במערכת), שנפגעה לפני כעשור כתוצאה מפרוצדורה רפואית שעברה בבית החולים רמב"ם. א' תבעה פיצוי מחברת הביטוח וביהמ"ש המחוזי בירושלים פסק לה פיצויים מחברת הביטוח בגובה של 6.7 מיליון שקל. מסכום זה, קבע המחוזי, יש לנכות את סכום התגמולים העתידיים ש-א' זכאית לקבל מהביטוח הלאומי בשל מצבה הרפואי בגובה של 3 מיליון שקל - כך שבפועל חברת הביטוח חויב לשלם רק 3.7 מיליון שקל. א' ערערה על הכרעה זו לעליון - באמצעות עוה"ד אסף פוזנר, שמואל רוזנר, אריה גרוסמן ונתנאל פוזנר - בטענה שהמחוזי שגה באופן שבו חישב את גובה הניכוי. בערעור נטען, כי יש לבצע את הניכוי בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (היוון), שלפיהן הסכום המקסימלי אותו ניתן לנכות הוא 2.08 מיליון שקל בלבד.

השופטים עמית, וילנר וברון דנו בשאלה - מהם המקרים שבהם יש להחיל את ההלכה הקובעת שהניכוי צריך להיעשות לפי תוחלת החיים (הלכת אלחבאנין), לעומת המקרים בהם יש לקבוע את סכום הניכוי בהתאם לתקנות ההיוון של הביטוח הלאומי.

ההבדל בין שתי השיטות נובע מהשוני שבו מחושבת תוחלת החיים של הניזוק בכל אחת מהן: לוחות ההיוון (חישוב ערך עתידי של סכום ליום החישוב) של הביטוח הלאומי מבוססים על הנחה סטטיסטית, שלפיה תוחלת החיים של אוכלוסיית הנכים נמוכה משמעותית מתוחלת החיים הממוצעת הכללית בחברה.

לעומת זאת, בתי המשפט קובעים את תוחלת החיים של הניזוק על-פי חוות הדעת המוצגות להם ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המובילים לרוב לתוצאה של תוחלתחיים הקרובה לתוחלת הממוצעת באוכלוסייה - ולכן היא גבוהה מהתוחלת שנקבעת לפי לוחות ההיוון של הביטוח הלאומי.

המשמעות היא שככל שתוחלת החיים שנקבעה לניזוק בביהמ"ש גבוהה יותר, התגמולים שהוא צפוי לקבל לאורך השנים מהביטוח הלאומי גבוהים יותר, ומכאן הצדקה לנכות את הסכום של אותם תגמולים עתידיים מסכום הפיצויים שלהם זכאי הניזוק לקבל מחברת הביטוח במסגרת תביעת הנזיקין נגדה - וזאת, כדי למנוע מצב של כפל פיצוי.

את הקביעות הללו הגביל כעת ביהמ"ש העליון, כאשר קבע כי "הלכת אלחבאנין" - המאפשרת לנכות את סכום התגמולים העתידיים מביטוח לאומי מסכום הפיצוי שאותו חיובה חברת הביטוח לשלם - מתאימה רק למצבים שבהם תוחלת החיים שנקבעת לניזוק קצרה יותר מתוחלת החיים לפי תקנות הביטוח הלאומי - ומדובר במיעוט של מקרים. ביהמ"ש קבע כי במצבים אלה יש להעדיף את הניכוי לפי הסכומים העתידים להיות משולמים לניזוק בפועל לפי החישוב שערך ביהמ"ש, כדי להימנע ממצב של ניכוי ביתר.

קביעת סדרי עדיפויות

יש לציין כי ניכוי סכום התגמולים העתידיים מסכום הפיצויים שנפסקו לניזוק, לא אמור להטיב עם המזיק-הנתבע (לרוב מדובר בחברות הביטוח). זאת, מאחר שעל אף שסכום הפיצויים מופחת, חברת הביטוח לרוב תידרש לפצות את המדינה על ההפרש במסגרת תביעת שיבוב שהמדינה תגיש נגדה.

הבעיה שנוצרת בעקבות החלת "הלכת אלחבאנין" על מצבים שבהם ביהמ"ש קובע לניזוק תוחלת חיים גבוהה יותר מזו שנקבעה לו בביטוח הלאומי, היא שלמרות שהסכום שינוכה מהפיצויים שעל חברת הביטוח לשלם, גבוה יותר בהתאם לתוחלת החיים שנקבעת בהליך המשפטי, הרי שהמדינה מוגבלת בסכום שהיא יכולה לתבוע בחזרה מהביטוח הלאומי במסגרת תביעת השיבוב - וזאת בהתאם לתוחלת החיים הנמוכה יותר שנקבעה לפי תקנות הביטוח הלאומי. המשמעות היא שהמזיק/חברת הביטוח לא נדרש להשיב למדינה את כל ההפרש בין גובה הפיצוי שנקבע לניזוק ובין התשלום ששולם לו בפועל לאחר ניכוי סכום התגמולים. השופט עמית, שכתב את פסק-הדין המרכזי, התייחס לכך וציין, כי "במקרים כאלה של א-סימטריה יש לקבוע סדרי עדיפויות... ולטעמי - פיצוי יתר לניזוק עדיף על-פני חיוב חלקי של המזיק.

פסק-הדין מצמצם למעשה באופן משמעותי את המקרים שבהם ניתן לנכות את הפיצוי על-פי החישוב הישן (באופן המוביל לצמצום משמעותי של הפיצוי לניזוק) למקרים חריגים בלבד שבהם "מתעורר חשש לקיפוח של ממש של הניזוק".

השופט עמית מדגי כי ברור ש"הענקת תוקף נורמטיבי לתקנות ההיוון לצורך הניכוי מהפיצוי מרחיקה אותנו מן האמת העובדתית", אך מוסיף, כי מכיוון שמדובר בדיון "שמבוסס מטבע הדברים על פיקציות והשערות, לצורך בירור משפטי זה הותקנו תקנות ההיוון ככלי עזר, ועלינו לעשות בהן שימוש גם אם הן מרחיקות אותנו מן האמת העובדתית".

ההלכה הישנה, קבע העליון, לא עסקה במקרים שבהם תוחלת החיים שקובע ביהמ"ש לצורך חיוב חברת הביטוח בפיצויים, ארוכה מזו הקבועה בתקנות ההיוון. "אין להחיל את ההלכה באופן מכני גם על מקרים של תוחלת חיים ארוכה יותר מזו שעל-פי תקנות ההיוון. במקרים אלה, הבחירה בין שתי החלופות (ניכוי מתגמולי הביטוח הלאומי לפי תקנות ההיוון או לפי קביעת ביהמ"ש במקרה הקונקרטי) היא בעלת משמעות כלכלית שונה", פסק. "המסקנה זאליה הגעתי מתיישבת במארג הנורמטיבי הקיים. היא מסבירה את מקומה והיקפה של 'הלכת אלחבאנין', וכן את מקומן ומעמדן של תקנות ההיוון. בתמצית: ניכוי על-פי תקנות ההיוון הוא הכלל, ו"הלכת אלחבאנין" היא החריג".

בעקבות קביעתו אלו נקבע כי במקום שחברת הביטוח תוכל לנכות סכום של 2.985 מיליון שקל מסכום הפיצויים שחויבה לשלם ל-א', הניכוי יעמוד על 2.08 מיליון שקל - כך ש-א' תזכה לתוספת פיצוי של 905 אלף שקל.

עוד כתבות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

חיזבאללה מפרסם את שמותיהם של 5 מפעילי הארגון שנהרגו בחלב

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?