גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך התנתקו מדעי המחשב באקדמיה מעולם ההייטק שבחוץ

סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, שמצפים למצוא עבודה בסוף התואר, מגלים שאין להם כישורים רלוונטיים למעסיקים ולתחומים שמעניינים אותם ■ ההייטק פשוט מתקדם מהר מדי, ומחייב את מוסדות הלימוד לחשוב מחדש על מבנה התארים ■ דעה

סטודנטים בספריה / צילום: שאטרסטוק
סטודנטים בספריה / צילום: שאטרסטוק

בזמן ההפסקה בתיכון, בין הצלצולים, דמיינתי את עצמי שם, בהייטק. עשיתי את כל ההכנות הדרושות: חרשתי בשדה המספרים המרוכבים וסיימתי 5 יחידות במתמטיקה, ואפילו התחלתי ללמוד קורסים בנושא באוניברסיטת בר אילן. לכך הוספתי אליהן 10 יחידות במדעי המחשב. הכיוון היה ברור: לשרת ביחידה טכנולוגית, ואז ללמוד באקדמיה את כל מה שצריך כדי לעבוד בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית. דמיינתי את התעודה הנחשקת כזו שתהפוך אותנו, החנונים, ליפים והנכונים. אם לא של פנאי פלוס, לפחות של המיט-אפ הקרוב.

אז התגייסתי לחיל התקשוב, והתחלתי במקביל תואר בניהול ובמדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. אחר כך עבדתי בתמיכה טכנית, משרה מלאה אבל נוחה לסטודנט. זה היה נחמד, אבל די מהר הגעתי למסקנה שעדיף שאתחיל כבר לעבוד במקצוע מדמ"חניקי באמת, ולצבור ניסיון עוד במהלך התואר. ואז הבנתי שאין לי באמת מושג מה אני יכול להציע למעסיקים, ומה רלוונטי אליהם מתוך הידע שלי. התברר שדי מעט.

כן, ידעתי מה זאת כתיבת קוד. וקצת אלגוריתמים. וקצת על תקשורת נתונים וקומפילציה, ואוטומטים. חקרתי את האינטגרל הלא אמיתי. לגבי מבחן קושי - לא היה ברור אם כך הוא נקרא בגלל הקושי לשבץ אותו בקורות החיים. עכשיו, ארבעה קורסים מסיום התואר בניהול עם חטיבה במדעי המחשב, ברור לי שיש לתואר משמעות. אבל לא ברור לי עדיין מהי.

במבוא ללימודי מדעי המחשב נלמד המושג "יעילות". הוא מתאר את סדר הגודל של כמות הפעולות שאלגוריתם צריך כדי לתת מענה לבעיה. ככל שאלגוריתם דורש מהמחשב פחות פעולות, הוא נחשב יעיל יותר. בואו נבחן את העיקרון הזה בנוגע לתואר במדעי המחשב: בין היתר הוא דורש שנה לימוד של מתמטיקה ברמה מאד גבוהה; לימודים ברמה הספרתית, ה-0 וה-1 (שזה חשוב, אבל פרקטי למעטים), והכרה של מושגים ברמת הכותרת והנוסחה (תקשורת). שלוש השנים האלה הן בהכרח דרך לא יעילה להגיע לחומר, לרוב האנשים.

כשהבנתי את זה, נכנסתי ל-Camp - תקופת לימוד אינטנסיבית, מהבוקר עד הערב, שהתמקדה רק בפיתוח ווב. חמשת החודשים האלו היו יעילים יותר מאשר שלוש שנות התואר. הם היו ממוקדים, הנגישו תפיסות חדשות, דרשו ממני ליצור דברים בעצמי. כאלה מוחשיים, שאפשר ליישם במציאות. משם המשכתי למשרה הראשונה שלי, כמתכנת ווב באסותא. הפערים בין האקדמיה למציאות רק הלכו וגדלו.

בתואר נדרשתי לכתוב אלגוריתם יעיל, או לחשב סדר גודל של כמות הפעולות; בעבודה, אני מבקש אפיון של מה שצריך לתכנת, מבין את התהליכים שקודמים לכך, ומתכנן אותם עם הגורמים הנכונים. רק אז מגיע שלב האלגוריתם היעיל, שנכתב בהתאמה לAgile-, סוג של שיטה ניהולית לפיתוח מהיר. כל אלו גישות רלוונטיות ביותר למתכנת ב-2018, שלא הוזכרו ולא במעט בתואר, חלק מהבנה של מערכת גדולה וכוללת. סטודנטים לכלכלה לומדים מיקרו ומאקרו. החוויה שלי, ושל סטודנטים למדעי המחשב ששוחחתי איתם, היא שאנחנו נשארנו ברמת המאקרו.

מה עם לימודי ענן? או גיימינג?

חשוב להדגיש: אין ציפייה מהאוניברסיטה שתלמד הכל, שזה יעד לא ריאלי. כל תת-תחום בתכנות מתפתח בקצב מעריכי; כמפתח ווב, כל יום עולה מאמר מהפכני שמספר למה טרנד כזה יותר טוב מטרנד אחר, ולמה גישה אחת יעילה בפועל יותר מקודמתה.

אלא שישנה הצדקה לצפות שהתואר יאפשר לנו לפחות לבחור קורסים שבהם נוכל לתכנת בעצמנו, בתחום שבו אנחנו מתעניינים: ענן, גיימינג, האינטרנט של הדברים. פחות לפי שפת תכנות, יותר לפי תחום, ובהתאם לתפיסות הניהול של התעשייה: פרויקטים שיש מאחוריהם תכנון, שנבחנים לא רק ברמה הטכנית, אלא גם ברמת חוויית המשתמש. רק לאחרונה התפרסם סקר מקצועות הטכנולוגיה הנחשקים של Stack Overflow, אתר הבית של מתכנתים רבים ברחבי העולם. לרבים מהם, ובטח למקצועות קשורים (מעצבים, מנהלי מוצר), סט הכלים האקדמי מועיל מעט מאוד.

הבעיה הזאת לא מוגבלת לאוניברסיטאות: צוריאל יאמין, מתכנת אוטומציה, סיים תואר במדעי המחשב במכללה. "רוב הדברים שלמדנו לא רלוונטיים ביומיום של העבודה", הוא אומר, "קורסים של אינפי, אלגברה ליניארית, מתמטיקה בדידה, קומבינטוריקה - הם לא נמצאים בשגרה. אולי זה קשור לתפקידים ספציפיים, אבל לא לרוב מקצועות התעשייה". את מה שהיה רלוונטי לעבודה שלו, הוא מעיר, "היה ניתן לקצר לשנה".

לדבריו, "מי שמגיע עם אפס ניסיון, עם או בלי תואר, מאוד מתקשה למצוא עבודה. לקורסים המקצועיים אין תדמית טובה, אבל חשוב להבין שלפעמים גם בוגרי תואר מאוניברסיטה יתחילו מלמטה. גם להם חיפוש העבודה לא תמיד פשוט כמו שהוא נשמע. אני לא מצטער שעשיתי תואר, אבל הוא לא נתן לי הרבה ברמה הפרקטית-יומיומית".

"הפער בין הפרקטיקה לבין הלימודים האקדמיים גדול. למעשה, הלימודים האקדמיים מהווים רק נקודת פתיחה שאינה מספיקה לצורך קבלה לרוב המשרות בשוק", אומר גם רז רודיטי, יו"ר ובעלים משותף של חברת קומפאי טכנולוגיות, העוסקת בבניית פלטפורמות עבור ארגונים גדולים וסטארט-אפים. כתוצאה מהפער בין הלימודים למציאות, החברה שלו פתחה תכנית הכשרה לסטודנטים, שכוללת בנייה של פרויקטים אמיתיים. חברות אחרות, ובהן וויקס, נהגו באותו אופן. "זיהינו שחוסר ניסיון מונע מצעירים מוכשרים להתקבל לעבודה", הוא מוסיף, "הרעיון הוא שלאחר חודשיים האנשים שלומדים אצלנו יכולים להיכנס לעבודה על פרויקטים בתחומים כמו ווב, מובייל ומציאות מוגברת".

צריך להתנסות, ולעשות טעויות

א', סטודנט למערכות מידע באקדמית תל אביב יפו, דווקא קיבל כתרגיל פרויקט שביצע בממשק ווב, עם צד שרת וצד לקוח. לו ולחבריו לא נאמר איך לעשות את הפרויקט, והמכללה פתוחה לקבל ביצוע של מערכת כזאת באמצעות טכנולוגיות שונות. כסטודנט למערכות מידע, הדרישה שמולה הוא ניצב נגעה בעיקר לרמת התכנון של המערכת: ברמת בסיס הנתונים, המסכים ואבטחת המידע. אלא שבמכללה הוא לא למד את הטכנולוגיות שבהן השתמש, ודרישת הפרויקט הייתה גם ללמוד לבד. שזה מצוין, גם במציאות נדרש ללמוד לבד, וזאת כניסה טובה יותר לעולם האמיתי מזו שאני קיבלתי. אבל באמת צריך את האקדמיה כדי ללמוד לבד?

איתי רז'ינסקי, מתכנת פרילנסר, החליט שמבחינתו זה מיותר. "נפגשתי פעמיים עם לימודים גבוהים: הפעם הראשונה הייתה במכינה של הטכניון. שם למדתי מתמטיקה, פיזיקה - ושאני לא רוצה ללמוד בטכניון. בסיבוב השני למדתי בכלל ביולוגיה ימית, בבאר שבע". גם בתחום הזה, הוא מספר, רק 10% מהחומר היה קשור למה שביקש ללמוד. "כל השאר היה מתמטיקה, משוואות". כשביקש לבנות פרויקט תכנות ("משהו שקשור לטאבים של גיטרה"), הוא חיפש דרך יעילה להשלים את הידע שחסר לו. לכן הוא החל לחפש עבודה כשכיר: "השתמשתי במה שעשיתי עד אז כהדגמת יכולות, הסכמתי לשכר נמוך יחסית ולנסיעות ארוכות, וטיפסתי לאט-לאט". הוא מצא עבודה במשרד פרסום, שם בנה אתרי תדמית ודפי נחיתה, התפתח - ויצא לעצמאות.

עוד קודם לכן, אומר ר'זינסקי, הוא למד את הבסיס באינטרנט: בעזרת האתר codeschool, שעתיר באנימציות, סיפורים, שירים ותרגילים. "לדוגמה, היה שם סיפור על משפחה עם חנות תכשיטים שצריך לבנות לה אתר. קודסקול בנוי בצורה מאוד טובה: הסטנדרטים גבוהים, למדתי מזה הרבה". למי שרוצה להיכנס לעולם הזה הוא מייעץ "קודם כל ללמוד HTML, ג'אווהסקריפט ו-CSS. חשוב לזכור שמתכנתים הם לא רופאים. זה עולם שמותר לעשות בו טעויות. אפשר להתחיל מלמטה, ללמוד לבד, לנסות, ומקסימום לפשל. יש מקום למתכנתים מתחילים וזוטרים, כי הם עושים את העבודה השחורה. פעם, פעמיים, 30 פעם. בסוף לומדים".

ובכל זאת, חשוב לומר: החוויה של כל סטודנט ששוחחתי איתו, באוניברסיטה או במכללה, הייתה שונה מעט. גם ההכללה הנפוצה, שלפיה "באוניברסיטאות לומדים מתודולוגיה, במכללות פרקטיקה", חוטאת לאמת, ולא רק מהצד של המכללות. גם באוניברסיטאות יש מרצים שמוכנים לקבל פרויקטים חדשניים ופרקטיים. מבנה העבודה הסמינריונית, והיעילות שלה בעולם האמיתי, משתנה מאוד בין מרצה למרצה, בין קורס לקורס, בין רכז לרכז.

ובכל זאת, התחושה היא שתואר במדעי המחשב, או תואר שכולל את מדעי המחשב, הופך לפחות ופחות רלוונטי. לא רק בגלל התכנים שהגופים האקדמיים בוחרים לכלול בו, אלא בעיקר בגלל המהירות שבה התחום גדל ומתפתח. פשוט אין דרך לכסות את כל עולם המחשב, גם ברמה הראשונית ביותר, והדבר דומה כיום לסטודנט לרפואה שרוצה ללמוד את כל חלקי הגוף בשלוש שנים בלבד. ללמוד קצת אלגוריתמים, ומעט תקשורת, וקמעה מערכות ספרתיות וכזית מערכות הפעלה - זה לא רק לא ממש פרקטי, זה כבר אפילו לא נותן בסיס אמיתי.

אז מה עושים? הפתרון שנראה לי כהגיוני ביותר, ונראה שצומח בימים אלה, הוא לוותר על גישת "הכל מהכל", ולעבור להתמקצעות והתפקסות. האוניברסיטאות עצמן התחילו להבין את זה: בבן גוריון ובאוניברסיטה הפתוחה יש תארים במדעי המחשב ובאבטחת מידע, ובבר אילן יש תואר בטכנולוגיות אינטרנט. נכון, תמיד יתפתח עוד תת-תחום, ותמיד יהיה צורך לפתוח מסלולי התמחות חדשים בתוך התואר, ולסגור ישנים. וכן, גם אז האקדמיה תתקשה לסגור את הפערים מול עולם ההייטק האמיתי. אבל היא לפחות תחזור להיות איתו במגע.

■ הכותב הוא סטודנט לניהול ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה ומתכנת ווב באסותא

עוד כתבות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023