גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההורים עוזרים לכם? אתם תממנו להם את הפנסיה

קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר מתכננות לקצץ כ-1% מהקצבאות שמקבלים הפנסיונרים באוצר מתנגדים לקיצוץ בתשלומים לגמלאים ויצטרכו לבחור בין העלאת גיל הפרישה לנשים לבין הזרמה של 200 מיליון שקל בשנה מכספי משלמי המסים

משה כחלון / צילום: איל יצהר
משה כחלון / צילום: איל יצהר

האם המדינה תחזיר לשולחן הדיונים את תפוח האדמה הלוהט של העלאת גיל הפרישה לנשים חודשים אחדים לאחר שהכנסת הצביעה בבירור נגד העלאה שכזו, או שמא היא תזרים ל"עמיתים" עוד כ-200 מיליון שקל מדי שנה, או אולי דווקא תאפשר את קיצוץ הקצבאות למאות אלפי לקוחות של קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר? זו הדילמה שעומדת היום, ערב חג הפסח, בפני שר האוצר משה כחלון וסגנו, יצחק כהן. על פי הערכות, באוצר צפויים שלא לאפשר הפחתת זכויות של כ-1% מהקצבאות ש"עמיתים", כשגם האופציה של הגדלת הסיוע הממשלתי לקרנות נראית כאופציה לא רצויה.

מה שהבעיר את צמרת האוצר זו האמירה של הגוף שמנהל את קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר, "עמיתים" אשר מנוהלות על ידי , כי ללא פיתרון חיצוני, אין לו ברירה והוא ייאלץ לקצץ בקרוב למאות אלפי מקבלי קצבאות כ-1% מה"תלוש" שהוא מעביר להם - כ-50 שקל מדי חודש וכ-600 שקל בחישוב שנתי. זאת, כתוצאה מהחלטת הכנסת ושר האוצר עצמו שהתקבלה ב-2017, שלא להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64 ולהותירו על 62.

לכחלון וצמרת האוצר יש כיום שלוש אופציות: "לפגוע בנשים", ולאפשר האת העלאת גיל הפרישה שלהן - דבר שהוא תמך בעצירתו רק אשתקד, ושיבוא עם מחיר ציבורי, בוודאי בהיבט בפוליטי, גם אם כל הקולות בדרג המקצועי רואים בכך הכרח. לפי שעה נראה שיידרש שינוי מהותי כדי להעביר זאת בכנסת. עם זאת, במידה וכחלון ומשרדו ימצאו פיתרון אפקטיבי לנשים העובדות ב"מקצועות שוחקים", סביר שההתנגדות למהלך תפחת.

האופציה השנייה היא לפגוע בכלל עמיתי הקרנות הוותיקות, שזכויותיהם ייגרעו בגובה בגירעון שנוצר - האופציה שהנהלת "עמיתים" שמה בימים האחרונים על השולחן. האופציה השלישית היא להטיל את העלות על כלל ציבור משלמי המסים ולגשת לתקציב המדינה - כלומר, לגרוע את הסכום הזה מההוצאה הכללית של המדינה עבור שירותים לציבור.

בסביבת האוצר ציינו כי היום כי לאחר החג יהיה דיון בנושא, במסגרתו ינסו לפתור את הבעיה ולמצוא פיתרון ראוי, "אך שבכל מקרה לא תהיה פגיעה בקצבאות". אתמול הבהיר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, כי הוא יתנגד לכל קיצוץ בקצבאות, כשאמר: "ההסתדרות לא תיתן יד ולא תאפשר פגיעה בציבור הגמלאים. הציפייה כי המשאבים לכיסוי הגירעון שאליו נקלעו הקרנות יגיעו מכיסם של הפנסיונרים היא דרישה מופרכת שמביישת את מדינת ישראל".

שורשי הסערה נטמנו כבר בתחילת 2004 (ראו מסגרת). או אז קיבלה הכנסת את חוק גיל פרישה, שבו נקבע כי גיל הפרישה לגברים יועלה בהדרגה עד לגיל 67 וגיל הפרישה לנשים יועלה בהדרגה עד לגיל 64 (בתחילה אף דובר כי גיל הפרישה של נשים יושווה לזה של הגברים). זה היה רכיב מרכזי בהסדר ההבראה וההלאמה של קרנות הפנסיה הוותיקות, שנחקק מספר חודשים קודם לכן. בתחילה דובר על העלאת גיל הפרישה של הנשים בהדרגה החל מ-2012. או אז זה נדחה בחמש שנים, לתחילת 2017.

ב-2017 זה נדחה שוב - וגיל פרישה לנשים הוקפא על ידי דרג הפוליטי באוצר ובכנסת, על המצב הקודם - 62. כעת אין אופק להעלאת גיל הפרישה, מה שמוביל את הקרנות להכיר בגירעון אקטוארי כאמור. בדוחות הכספיים של עמיתים לשנת 2017 מפורט כי "משמעות קביעת גיל הפרישה לנשים על 62 באופן פרמננטי, הינו גידול נוסף בהתחייבויות הקרנות בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל".

האם אפשר לקצץ עתה את הקצבאות? על פי הוראות התקנון האחיד של הקרנות הוותיקות ניתן לגרוע זכויות עמיתים במידה וישנו גירעון אקטוארי שעולה על 5% מסך התחייבויות הקרן, או במידה שישנו גירעון אקטוארי בשיעור של יותר מ-3% מההתחייבויות במשך שלוש שנים ברציפות, כשכל גריעת זכויות כפופה לאישור הפיקוח על הביטוח, כשההפחתה הינה בגובה יתרת הגירעון. הוראות אלה לא רלבנטיות במקרה הנוכחי, שעל פניו אינו מצדיק גריעת זכויות.

מה שמאפשר לקרן לגרוע עכשיו את זכויות העמיתים מנגנון האיזון אקטוארי כולל הוראה נוספת ולפיה אם נוצר גירעון אקטוארי שעולה על 0.65% מסך התחייבויותיה כתוצאה מתיקון התקנון או משינוי בהוראות הדין, יהיה ניתן להפעיל את מנגנון האיזון האקטוארי, גם כן רק בכפוף לאישור הפיקוח על הביטוח. על פי דיווחי עמיתים מדובר בגירעון אקטוארי של 1.5%, שנובע משינוי התקנון בשל הוראות הכנסת (ובהסכמת שר האוצר משה כחלון). לפי שעה נראה שאישור שכזה אולי יתקבל מרשות שוק ההון, אך יעורר זעם ואופוזיציה של ממש בצמרת משרד האוצר.

בדוחות "עמיתים" מובהר כי "ככל שלא יינתן סיוע ממשלתי מתאים לכיסוי התחייבויות אלו, כפי שנעשה עד עתה בנסיבות דומות, לא יהיה מנוס מביצוע איזון אקטוארי שיוביל להפחתת זכויות העמיתים, לשם התמודדות עם ההתחייבויות שנוצרו בשל אי-העלאת גיל הפרישה לנשים מאז שנת 2012". מדובר בגירעון שנוצר ושיש לסגור אותו בין אם באמצעות הזרמה שתגדיל את הנכסים או בין אם באמצעות הקטנת תשלומים - מה שיקטין את ההתחייבויות. את זה עושים באמצעות מנגנון איזון אקטוארי שמשמעותו היא שישנה התאמה בין הנכסים של הקרן להתחייבויות שלה. כך, בעניין הנוכחי, בקרנות הוותיקות שבהסדר מפרטים כי העלות של אי העלאת גיל הפרישה לנשים ל-62 מאז 2012 ואילך היא תוספת התחייבות של 5 מיליארד שקל, ותוספת קדימה של כ-200 מיליון שקל תוספת לשנה. מדובר בגירעון של כ-1.5%.

עם זאת, נשים רבות בוחרות לפרוש לפנסיה לאחר גיל 62 - על פי הנתונים כמחצית מהנשים בוחרות כך, כשגיל הפרישה בפועל הממוצע בעמיתים עומד על כ-64 - כך שככל שרבות יותר ויותר יעדיפו לדחות את הפרישה לגמלאות הגירעון בפועל יהיה נמוך מהצפי כאמור. לכן בעמיתים מדברים עתה על גריעת זכויות בהיקף של כ-1% "בלבד". לאור כך שהקצבה הממוצעת בעמיתים עומדת על כ-5,000 שקל לחודש הרי שמדובר על קיצוץ של עד 50 שקל לחודש (או 600 שקל לשנה).

נכון להיום, גובה הקצבה הממוצעת בעמיתים עומדת על כ-5,000 שקל לחודש, כאשר השכר הממוצע בשלוש הקרנות הגדולות: מבטחים הוותיקה, קג"מ ומקפת הוותיקה, עומד על כ-4.5 אלף שקל לחודש עד 5.4 אלף שקל לחודש. בעמיתים יש כ-1,000 פורשים לפנסיה בחודש. למעשה, הציבור בישראל כבר מממן את הפנסיות הוותיקות, ובסכומי עתק. ישנו סיוע בערכים נומינליים של כ-80 מיליארד שקל נכון למחצית הראשונה של העשור הקודם, ושנכון להיום עומד על סכום גבוה הרבה יותר - כ-150 מיליארד שקל. כך, מדי שנה מעבירה המדינה כ-4.2 מיליארד שקל לקרנות הפנסיה הוותיקות, מתוך תקציב המדינה.

כמו כן, על פי נתוני ה-CIA, תוחלת החיים הצפויה הממוצעת בישראל עומדת על 82.5 - גיל גבוה בהשוואה בינלאומית. עוד מפורט שם כי תוחלת החיים הצפויה לגברים עומדת על כ-80.7 ואילו של הנשים - 84.5 שנים.

מ"עמיתים" נמסר כי "ב-2003 גובש הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות. כחלק מההסדר נקבע שהממשלה תעניק סיוע לקרנות בהיקף המתאים לגיל הפרישה עליו הוחלט בזמנו - 67 שנים לגברים ולנשים. בהמשך, התקבלה החלטה על הקדמת גיל הפרישה לנשים ל-64 והגדלת הסיוע בהתאם, ולאחר מכן הוחלט על דחיית העלאת גיל הפרישה ושוב נקבע מנגנון פיצוי לקרנות. לאחרונה, הכנסת דחתה את מועד עליית גיל הפרישה לנשים מבלי להגדיל את הסיוע הנדרש לקרנות, וכתוצאה מכך נוצר גירעון בהיקף של כ-1.5%. מכיוון שלקרנות אין מקורות כספיים לכיסוי הגירעון שנוצר, ועל מנת לשמור על איזון הקרנות כמתחייב כלפי כלל העמיתים, לא נותרה בידינו ברירה אלא לפעול להפחתת הזכויות הפנסיוניות של עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר בשיעור של 1.5% בממוצע. עמיתים נכונה ליישום כל פתרון שיימצא ובלבד שיבטיח המשך פעילות הקרנות ללא גירעון. ללא כיסוי הפער שנוצר בגין אי העלאת גיל הפרישה לנשים, נאלץ לבצע קיצוץ בשיעור של 1.5% בממוצע בזכויות הפנסיוניות של העמיתים".

שלושה מעמדות בתחום הפנסיה

קרנות הפנסיה הן חלק מהרובד השני של מערכת הביטחון הסוציאלי במדינה, לאחר קצבת הזיקנה של ביטוח לאומי. ישנם שלושה סוגי פנסיה בישראל, שיש בינם הבדלים אדירים.

1. הפנסיה התקציבית. מדובר בפנסיה לה זוכים עובדי הסקטור הציבורי ועוד כמה גופים "סמי-ממשלתיים". הפורש יודע שיקבל שיעור קבוע ממשכורתו, ושניתן לצבור בה עד 70% מהשכר האחרון. בין השנים 1998-2004 המדינה הפסיקה בהדרגה את מתן הפנסיה התקציבית לעובדים חדשים - מאחר ומדובר במודל שאינו יציב לאורך שנים. נכון לסוף 2016 סך ההתחייבות בגין פנסיה תקציבית של המדינה עמד על כ-667 מיליארד שקל, כאשר בשקלול ההתחייבות העתידית שצפויה עבור עובדים שטרם מיצו את כלל הזכויות שלהם כבר מדובר על התחייבות משקית בסכום של 747 מיליארד שקל. העובד אינו מפריש בגין חיסכון זה, שהמדינה ממנת את כולו ממקורותיה.

2. קרנות הפנסיה הוותיקות. מדובר בקרנות פנסיה שניתן היה להצטרף אליהן עד 1995. רובן המכריע התברר בתחילת העשור הקודם כגירעוני, והמדינה הלאימה 8 קרנות. בניגוד לעולם הפנסיוני החדש, שבו החוסך צובר כסף ללא הבטחות לזכויות כלשהן, בקרנות הוותיקות יש הבטחה מסוימת כשהקצבה נקבעת על פי מנגנון שנקשר לשכר, ולא ניתן לנייד מקרנות אלו זכויות פנסיוניות למכשירים אחרים. לצד גריעת זכויות ש'חטפו' עמיתי הקרנות שבהסדר עם הבראתן, הם גם קיבלו מהמדינה סיוע בהיקף של 80 מיליארד שקל במונחי 2004 (יותר מ-100 מיליארד שקל במונחים נוכחיים), כשב-2016 ההזרמה בפועל עמדה על כ-4.2 מיליארד שקל. ברבות השנים קיבלו גם כרית הגנה נוספת, כנגד תנודתיות בריבית.

3. קרנות הפנסיה החדשות. בניגוד לקרנות הפנסיה הוותיקות והפנסיה התקציבית, בקרנות הפנסיה החדשות אין כל הבטחה לעמיתים. קרנות הפנסיה החדשות נוצרו ב-1995 וכיום מנוהלים באמצעותן כ-304 מיליארד שקל. העיקרון שמנחה אותן הוא שחוסך מקבל קצבת זיקנה שמחושבת כנגזרת של מה שצבר לאורך השנים, ללא כל הבטחה, וכשניתן לשנות את הנוסחא בכל עת - ללא כל כיסוי או פיצוי לעמית. מדובר באפיק החיסכון הצומח במשק, ובמהותו הוא לא מבטיח דבר לחוסך מכיוון שבהגדרה הוא לא נכנס לגירעון משום שנעשה איזון תמידי. בדומה לקרנות הוותיקות, המדינה מספקת לקרנות אלה אג"ח מיועדות בריבית קבועה, שמהוות כ-30% מנכסיהן ומספקות בכך הגנה מסוימת לתשואה.

לא להרחיב עוד את האפליה בין הדורות

כמאתיים אלף מקבלי קצבאות זיקנה יש בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר - "עמיתים", שנסמכים על הצ'ק שמגיע מדי חודש, ושיכולים למצוא את עצמם בקרוב מקבלים 1% פחות. זה נראה מעט, אבל עבור פנסיונר שחי מהכנסה קבועה זה ממש לא כך.

הסיבה לקיצוץ שעומד על הפרק נעוצה במהלך דרמטי שביצעה המדינה ב-2003, כשהלאימה את קרנות פנסיה גירעוניות, והובילה אותן להליך הבראה שכלל התחייבויות אדירות וארוכות טווח לסיוע ממשלתי מחד, וקיצוץ זכויות מהותי לחוסכים, שלולא הסיוע הממשלתי היו מוצאים עצמם בפני שוקת שבורה.

בין היתר המדינה קבעה אז כי גיל הפרישה לגברים יועלה ל-67 ושל הנשים ל-64 - מה שלא קרה מאז ועדיין לא קרוב לקרות, וזאת בעקבות החלטת הכנסת שבחרה להשאיר את גיל הפרישה על 62.

לדעת אלה, אי העלאת גיל הפרישה לנשים, במתווה עליו התחייבה אז המדינה הוא בגדר שבירת כללים וכגרימת גירעון שהמדינה כן מחויבת לסגור אותו ממקורותיה, משום שלא עמדה בחלקה בהסדר. בשל כך יש קריאות לפיהן על המדינה עצמה לפתור את הבעיה שיצרה, ולא לגעת בעמיתי ומקבלי הקצבאות בקרנות הוותיקות.

זה אומר שאם המדינה לא תפעל להעלאת גיל הפרישה לנשים, בניגוד לעמדתה החד-משמעית מאשתקד, הרי שמצופה ממנה להזרים כסף - מתקציב המדינה לעמיתי הקרנות. כלומר, להעביר כסף ממשלמי המסים, שיקבלו פחות שירותים או שישלמו יותר, עבור העמיתים ומקבלי הקצבאות בקרנות הוותיקות.

אבל, הזרמות כספים שכאלה לא נעשית בוואקום.

בניגוד למצב של החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות, בהן חוסכים הצעירים, ושבהן אין שום הבטחה לחוסך - המדינה התחייבה לפני פחות מ-15 שנה לספק לקרנות הוותיקות שבהסדר סיוע בשווי של קצת פחות מ-80 מיליארד שקל במונחים נומינליים, שכיום שווים כ-150 מיליארד שקל, במקביל לכך שנקבע אז שגירעונות עתידיים ייסגרו על ידי מנגנון אקטוארי, כלומר על ידי העמיתים והפנסיונרים, ולא על ידי הזרמה חיצונית של כספים נוספים מהמדינה.

אך לא רק זאת, ברבות השנים המדינה העמידה עוד הטבה לקרנות הוותיקות שבהסדר, שאין בקרנות החדשות: כרית הביטחון מפני תנודתיות בתשואות, ששווה כ-11.3 מיליארד שקל. על כן, בהתחשב בהזרמות האדירות שהציבור כבר סיפק לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובצל ההון האדיר שנדרש במקביל גם למימון ההתחייבות האדירה לפנסיה התקציבית, נראה שאין מקום לעוד הכבדה על משלמי המסים. בטח בעולם הפנסיוני החדש, שלא מבטיח דבר למי שאיתרע מזלו להיוולד ב"איחור". נראה שהגיע המועד להפסיק ולהרחיב את האפליה בין הדורות הפנסיוניים השונים. מה גם שנראה שאין מנוס מלהעלות את גיל הפרישה לנשים - בטח כשתוחלת החיים של הנשים בישראל ארוכה מאוד ביחס לעולם.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית מתייצבת לטובת וולט: יש לדחות את התביעה הייצוגית להכרה ביחסי עובד-מעביד

לעמדת בהרב-מיארה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית מאחר וזו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת לאור גודלה של הקבוצה הכולל כ-10,000 שליחים ● עוד  נטען כי לא ניתן להכריע בעניינם של כל השליחים על בסיס נתוניו של התובע הייצוגי

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

משפחות חטופים חוסמות את כביש 1 בדרך לירושלים

משפחות חטופים חסמו את כביש 1: "כל חטוף חייב לשוב"

שרי החוץ של מדינות ה-G7: נמשיך לפעול למניעת הסלמה של הסכסוך בין ישראל לאיראן • הקרמלין: "קוראים לצדדים להפגין איפוק" • דיווח: ביידן שוקל לשלוח סיוע ביטחוני בסך מיליארד דולר לישראל • בפעילות סמוך לטול-כרם: ארבעה לוחמים נפצעו בינוני וקל, מפקד גדוד טולכרם של גא"פ חוסל • עדכונים בולטים 

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

"בעל 4 להבים מתוצרת ישראל": הרחפן שיכול לתקוף גם באספהאן

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה