אחרי 20 שנה: מי יתמודד מול חולדאי במירוץ לעיריית תל-אביב?

בעוד כחצי שנה ייערכו הבחירות לראשות עיריית ת"א-יפו • אחרי 20 שנה קשה לדמיין את העיר ללא רון חולדאי, ויותר מזה, איך ייראה העידן שיבוא אחריו • "גלובס" משרטט את המועמדים הפוטנציאליים שמעוניינים להחליפו ואת סיכוייהם • בין השמות: דב חנין, אופיר אקוניס ומיטל להבי

רון חולדאי / צילום: תמר מצפי
רון חולדאי / צילום: תמר מצפי

רון חולדאי, שבקרוב ימלאו לו 74, כבר הודיע שיתמודד בפעם החמישית על ראשות עיריית תל-אביב-יפו בבחירות שייערכו ב-30 באוקטובר 2018. לאור ניצחונותיו בפעמים הקודמות, נראה כי מתמודדים אחרים לא קופצים לזירה בלב שלם. חולדאי נחשב לראש עיר פופולרי, ויחד עם זאת, בדמוקרטיה, כמו בכל דמוקרטיה, שלטון מכהן יש להחליף. לשם כך נועדו בחירות. חולדאי מכהן ברציפות מאז 1998. כבר היום, הוא ראש העיר המכהן את התקופה הארוכה ביותר אי-פעם בתל-אביב. אם ייבחר שוב, יישב על כיסא ראש העיר רבע מאה. יש מי שטוענים שהעובדה שאין בישראל הגבלת כהונה על ראשי ערים או בכלל, היא בעוכריה של השיטה הדמוקרטית.

תל-אביב אינה כשאר הערים במדינה. היא מתנהלת במובנים מסוימים כמדינה בתוך מדינה. ראש עיריית תל-אביב הוא דמות פוליטית רבת כוח, שקול למעמד של שר, הן מבחינת תקציב והן מבחינת הכוח וההשפעה. את שירי ההערצה ומבטי הערגה שומרים הישראלים לירושלים, אך בתל-אביב הם מנהלים את החיים עצמם.

זירת ההצבעה ברשויות המקומיות מבוססת בעיקר על יכולתם של המתמודדים להביא כמה שיותר מצביעים לקלפיות. בפעם שעברה שיעור ההצבעה עמד על 31% בלבד. ב-2018 המשימה הזו תהיה בעלת טוויסט נוסף. בבחירות המקומיות הקרובות יוכרז לראשונה יום ההצבעה כיום שבתון. חידוש נוסף הוא הענקת תקציב מימון בחירות עודף בשיעור 15% לכל סיעה שתציב אישה בין שלושת המועמדים הראשונים ברשימה. בתל-אביב ממילא שיעור המתמודדות היה גבוה בפעם שעברה בהשוואה לערים אחרות, אך נקודה זו גם היא חשובה למערכת הבחירות הבאה.

מי שמעוניין להתמודד מול חולדאי צריך להחליט על כך עד ה-30 ביולי 2018. לגלובס נודע כי מספר מועמדים בודקים את מצבם בסקרים פנימיים, אך טרם קיבלו החלטות סופיות. חברי כנסת או שרים ששוקלים להתמודד, לא צריכים להתפטר מן הכנסת ויכולים להתמודד במקביל. במערכת הבחירות הקודמת עשה זאת ח"כ לשעבר ניצן הורביץ שזכה ל-38% מהקולות, לעומת חולדאי שזכה ב-53%.

"גלובס: משרטט את המועמדים הפוטנציאליים להחלפת חולדאי ומה סיכוייהם.

מועמדים פוטנציאליים לראשות עיריית תל אביב-יפו
 מועמדים פוטנציאליים לראשות עיריית תל אביב-יפו

 

 

שר המדע אופיר אקוניס: תל-אביב תשוב לידי הליכוד?

אחת השאלות הפוליטיות המסקרנות היא האם מישהו מטעם תנועת הליכוד יחליט ללכת על הזירה התל-אביבית. הליכוד העמיד בעבר ראשי ערים בתל-אביב: שלמה להט (צ'יץ) ואחריו רוני מילוא. מאז כניסתו של חולדאי, איש מפלגת העבודה שרץ תחת רשימה עצמאית, ללשכת ראש העירייה ב-1998, הליכוד איבד כמעט לחלוטין את תל-אביב . סגן ראש העיר מטעם הליכוד, ארנון גלעדי, נתפס כחלש מבחינה פוליטית בעיר. בעבר דובר בו כמי שירצה אולי להתמודד על ראשות העיר, אך בחודשים האחרונים הוא נעצר ונחקר בנוגע לפרשות השחיתות הקשורות בחשדות נגד ח״כ דוד ביטן, ועתידו הפוליטי הפך לא ברור.

האם שר המדע הטכנולוגיה, אופיר אקוניס, ירצה לטבול גם הוא בקלחת המקומית? יש להניח שאקוניס, ששמו עלה בהקשר של ראשות העיר, יקבל החלטה בעניין כבר בשבועות הקרובים. אקוניס נתפס כפוליטיקאי נקי כפיים. אף פרשת שחיתות, מבין הפרשות הרבות המטילות צל כבד תנועת הליכוד, לא דבקה בו. בנוסף, בשנים האחרונות הוא אינו כרוך בטבורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא נחשב מקורבו במשך שנים רבות מאז שימש דוברו. כיום, הוא לא בצוות התגובות שקופץ להגן על ראש הממשלה בכל דבר ועניין. יתכן וזה יתרון בעיניהם של מרבית תושבי העיר הליברליים, חילוניים ואף שמאלנים.

מצד שני, בזירה המקומית, רוב האנשים לא טורחים להצביע לפי שייכות מפלגתית אידיאולוגית אלא לפי ניסיון ויכולת לעסוק בחינוך, זבל, תאורת רחוב, מקומות חניה, מחירי ארנונה ובעיקר - פקקים, אוטובוסים ורכבות. בתחום הזה, אין לאקוניס רקע ביצועי. משרד המדע, עם כל הכבוד, לא מכשיר אדם להיות ראש עיר.

נראה כי אקוניס כבר חשב על ההתמודדות על ראשות העיר כאשר התבטא בגלוי נגד חוק המרכולים בדצמבר האחרון. הוא יצא בגלוי נגד הקואליציה ונגד ראשי הסיעות החרדיות, והסביר בכל מקום שהחוק יפגע בליכוד במערכת הבחירות הבאה בקרב החילוניים שלא רוצים לראות כפיה דתית.

בסופו של דבר, כאשר החוק הגיע לקריאה שניה ושלישית, אקוניס התייצב עם המשמעת הקואליציונית והצביע בעדו. תל-אביב אמנם מוחרגת מן החקיקה, שכן חוק העזר העירוני נכנס לתוקף לפני שהחוק תוקן, אך בשל אופייה החילוני והצעיר, הנושא עשוי לעמוד במרכז מערכת הבחירות. מי האדם שיהיה מוכן להיאבק ככה עבור החירות של תושבי עיר הבילויים?

להתמודדות של אקוניס עשויה להיות תועלת מבחינת הבלטת שמו, סיקור חדשותי רחב יותר. מנגד, הפסד בעיר כמו תל-אביב עשוי לפגוע בו. אף פוליטיקאי לא רוצה להסתובב עם התווית של כישלון במערכת בחירות גדולה, כמו המערכה על תל-אביב.

מיטל להבי: מסגנית לראשת העיר?

למרות השיח הפמיניסטי, ושינויים בחקיקה כאמור לעיל, נראה שיש רק אישה אחת שרואה עצמה מועמדת לראשות העיר. מיטל להבי, סגנית ראש העירייה וראש סיעת מרצ בת"א, מכהנת במועצת העיר מאז 2003. להבי הייתה שנייה ברשימתו של ניצן הורוביץ שפרש לאחר ההפסד והעניק לה את הבכורה. יחד הם הכניסו את מספר חברי המועצה הגדול ביותר, שישה חברים מתוך 31. לאחר הבחירות ב-2013 חברה מרצ בראשות להבי לקואליציה של חולדאי, והיא מונתה לסגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה.

עיריית תל-אביב, אם כן, היא הזירה היחידה במדינה בה מרצ היא סוג של אימפריה. להבי מוכרת ברחבי העיר, והסיכוי שתכריז שהיא מתמודדת גבוה. מה הם סיכוייה לזכות? כל עוד חולדאי הוא ראש העיר המכהן, יש להניח שלא תוכל לנצח.

ח"כ דב חנין: ינסה את כוחו בשנית?

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת, חד"ש) היה מועמד פופולרי בשנת 2008. חולדאי ניצח אז עם 50.7% מהקולות וחנין השיג 34%, בדומה לניצן הורוביץ שרץ בבחירות לאחר מכן גם הוא על הטיקט החברתי. אחרי אותה מערכת בחירות חזר חנין לכנסת. האם ינסה חנין לחזור לזירה התל-אביבית גם השנה? מוקדם לדעת. באופן טבעי, חנין נתפס כאופוזיציה לחולדאי בשל תפיסתו הכלכלית-חברתית. לחנין יש בסיס תמיכה משמעותי בתל-אביב, וגם קהל צעיר שמעריך אותו מאוד. יחד עם זאת, גם הוא לא מגיע עם רקע מקצועי של ניהול תקציבי ענק כמו של תל-אביב. יש פער גדול בין חבר כנסת המנהל ויכוחי תקציב, תחבורה, זיהום סביבה ומיסוי - מעמדת האופוזיציה, לבין ניהול עירוני.

כולם מניחים שזו תהיה הקדנציה האחרונה של חולדאי. אם כך, מי שיגיע מן הזירה הלאומית, חברי כנסת או שרים לשעבר, ומי שישב בעירייה בחמש השנים הבאות, בין אם כסגן ראש העיר, או כחבר מועצה, יכול להכין את הקרקע לתקופה של אחרי חולדאי.