גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משקיעים גילו את השילוב המנצח בין הייטק וחקלאות ישראליים

שניים מהענפים המזוהים עם הכלכלה הישראלית, הייטק וחקלאות, התקשו לעבוד יחד במשך שנים רבות. אלא שהנתונים העדכניים מראים שהסטארט-אפים בתחום נהנים מהשקעות רבות יותר מבעבר, מצד גורמים רבים יותר ● האם הפתרון לרעב העולמי יגיע מישראל?

חרגול/ צילום: shutterstock
חרגול/ צילום: shutterstock

אחרי שנים שבהן פיתוחים טכנולוגיים בתחום החקלאות התקיימו בעיקר במסגרות אקדמיות, ב-2018 האג-טק (שילוב בין חקלאות וטכנולוגיה) מסתמן כאחד התחומים העולים של תעשיית ההייטק העולמית. לפי נתוני חברת המחקר פיצ'בוק והקרן האמריקאית פיניסטר המשקיעה בתחום, בשנה שחלפה הושקעו בתעשיית האג-טק הגלובלית יותר מ-1.5 מיליארד דולר, ומרבית ההשקעות היו בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים. הטרנד הזה לא פוסח על ישראל - להיפך.

בשנים האחרונות נשמעים לא מעט ויכוחים סביב עתיד החקלאות הישראלית, ועד כמה הממשלה צריכה להשקיע בתחום. מהזווית הטכנולוגית, המצב דווקא נראה מבטיח: בסטארט-אפים הישראלים בתחום האג-טק הושקעו בשנה שעברה 185 מיליון דולר שהתחלקו בין 40 סבבי גיוס, לפי נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל. סכומי הגיוס שהחברות האלה מקבלות, ביחס לשאר תעשיית ההייטק, עדיין קטנים מהממוצע, אך בכל זאת מדובר במגמה חיובית: ישראל היא אחת מחמש המדינות המובילות בהשקעות בתחום, וכיום פועלים בה מאות סטארט-אפים שמתיימרים לשנות את פני החקלאות.

סטארטאפ נישן סנטרל

והשינוי הזה נחוץ במיוחד. כשמדברים על חדשנות ועל יזמות נשאלת תמיד השאלה אילו בעיות היזמים נדרשים לפתור. בתחום החקלאות האתגר המהותי הוא הרעב העולמי: 124 מיליון אנשים בעולם סובלים כיום מרעב, לפי דוח של FSIN (רשת מידע לביטחון תזונתי). אוכלוסיית העולם, בעיקר המתפתח, צומחת בקצב מהיר, והצפי הוא שבשנת 2025 יחיו כ-9 מיליארד אנשים. כלומר, הרבה יותר פיות להאכיל.

במקביל לצמיחת האוכלוסייה, המשאבים העומדים לרשות החקלאים הולכים ופוחתים: הקרקעות מוגבלות, מקורות המים נגמרים ומשאבי טבע מזדהמים. שינויי האקלים משפיעים הן על משאבי הטבע והן על הגידולים החקלאיים עצמם. אם תעשיית החקלאות לא תצליח להגדיל את תפוקתה, תוך שימוש חסכוני במשאבים, העולם ייקלע למשבר מזון.

על רקע זה, בשנים האחרונות מתעוררת ההבנה שהחקלאות נדרשת לשלב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים כדי להצליח להאכיל את אוכלוסיית העולם. במקביל משקיעים, תאגידי מזון, חקלאים ויזמים מבינים ששילוב טכנולוגיה בחקלאות הוא גם בעל פוטנציאל רווחי. התוצאה היא שימוש בביג דאטה, בינה מלאכותית רחפנים וכלים אחרים שאנחנו מכירים משאר עולמות הטכנולוגיה כדי לשפר את גידול המזון. בישראל, כך נראה, מושם דגש מיוחד על שימוש בביוטכנולוגיה.

סבבי הגיוס עדיין קטנים

דרכים לא שגרתיות להפיק חלבון

Groundwork BioAg ממזור הוא סטארט-אפ שפיתח שיטה לגידול מסחרי של פטריות מיקוריזה, היוצרות סימביוזה עם הצמח ומשפרות את הגידול שלו. "הפטריה ממש חודרת לשורש של הצמח ומרחיבה את מערכת השורשים שלו. גוף הפטרייה מתפקד בתור מערכת שורשים משנית שמאכילה את שורשי הצמח", אומר ל"גלובס" דן גרוצקי, סמנכ"ל השיווק והמכירות של גראונדוורק.

לפטריות אלה שני יתרונות: הן יכולות להגיע פיזית לחומרים מזינים בעומק האדמה, ששורשי הצמחים אינם מסוגלים להגיע אליהם; בנוסף, ביכולתן לפרק כימית חומרים מזינים שהצמחים לא יודעים לפרק. בחומרי דישון מסורתיים משתמשים בזרחן, אשלגן ופחמן, אך הזרחן נקשר לתרכובות בקרקע שהצמח לא יודע לפרק והופך לבלתי זמין לצמח. המיקוריזה יודעת לפרק את המולקולות שהזרחן נקשר אליהן, ולהפוך אותו לזמין.

פטריית מיקוריזקה אדומה / צילום: שאטרסטוק

לדברי גרוצקי, השווקים הגדולים בתחום הם שוקי התירס והסויה בארה"ב ובברזיל. "בברזיל קיבלנו לאחרונה רישיון וכרגע אנחנו מוצר המיקוריזה היחיד שם, במדינה שבה שוק גידולי הסויה מוערך ב-700 מיליון דולר לפחות. אנחנו עושים גם ירקות וגידולי שדה אחרים, וגם קצת פירות. הגידול הכי רווחי הוא הקנאביס, ואנחנו משחקים גם שם".

בסטארט-אפ חרגול פוד-טק, הפועל במועצה האזורית משגב, פיתחו שיטה לייצור המוני של חגבים למאכל. החברה פונה לשווקים במרכז אמריקה, אפריקה והמזרח הרחוק, שהיקף הכולל מוערך ביותר ממיליארד איש. בשווקים אלה חרגולים משמשים למאכל באופן קבוע, ומהווים מקור זמין לחלבון, וכן ליסודות תזונתיים חשובים נוספים כמו ברזל, אבץ ואומגה 3 ו-6. חרגול פוד-טק פיתחה שיטות גידול "בשבי", שמאפשרות לגדל במהירות, בהיקפים גדולים מאוד ובתנאים סניטריים מוקפדים כמה זנים של חגבים, ולשווקם לכל אורך השנה.

החברה, שהקימה ב-2016 את החווה המסחרית הראשונה בעולם לגידול חגבים, משווקת בנוסף אבקות חלבון המופקות מהחרקים כרכיב לתעשיית המזון האמריקאית. במאי שעבר היא זכתה בגמר תחרות הסטרט-אפים העולמית Get In The Ring, שנערכה בסינגפור. ובכל זאת, מדובר עדיין בחברה קטנה יחסית: עד היום היא גייסה השקעות בגובה של כמיליון דולר, ושוויה מוערך בכ-2.5 מיליון דולר.

חברת הינומן מפתחת חלבונים מן הצומח. בחברה מגדלים בשיטה הידרופונית את צמח המנקאי - עלה עשיר בחלבון יותר מכל צמח אחר שנמצא כיום בשוק, וצורך פי עשרה פחות מים מאשר קייל, הנחשב ל"מזון העל" המוכר ביותר כיום. תהליך הגידול שפיתחה החברה מאור יהודה נועד לאפשר גידול יעיל ומהיר יותר של מנקאי תוך מזעור הפגיעה בסביבה, הימנעות מבזבוז משאבים ושימוש חוזר במים שהצמחים גדלים בהם. במרץ השקיעה ענקית המזון היפנית אג'ינומוטו 15 מיליון דולר בהינומן, ורכשה את זכויות ההפצה הבלעדיות על הצמח ביפן.

מנקאי / צילום: אתר חברת הינומן

אליהן מצטרפות גם חברות אנליטיקה, כמו Taranis מתל-אביב. החברה מספקת פלטפורמת חיזוי וכלים לניהול שדות במטרה לסייע לחקלאים להגדיל תפוקה ולצמצם עלויות. הפלטפורמה אוספת נתונים מצילומי אוויר ברזולוציה סאב-מילימטרית, וכן מחיישנים שמונחים בשדה, תצלומי לוויין, תחזיות מזג אוויר ומידע מאפליקציית סיור בשדה, מפיקה על בסיסם תחזיות בנוגע לאיומים על גידולים, וממליצה על פעולות שיכולות למנוע הפסדים כתוצאה מכך.

בשנה האחרונה הרחיבה Taranis פי 30 את השטח שבו נעשה שימוש בפלטפורמה שלה: החברה מסייעת כיום בגידול סויה, תירס, חיטה, כותנה, קני סוכר ותפוחי אדמה בהיקף של מיליוני דונמים, בישראל, ארה "ב, ארגנטינה, ברזיל ורוסיה. עד היום גייסה החברה 9.5 מיליון דולר בשלושה סבבים, בהובלת פיניסטר וורטקס ונצ'רס.

סטארטאפ נישן סנטרל

 הישראלי

גם הקיבוצים נכנסים לתמונה

עד 2016 פעלו בישראל רק שני משקיעים בולטים בתחום האג-טק: הקרנות הבינלאומיות טרנדליינס וגרין סוייל. מאז נכנסו גופים לתמונה נוספים: קרנות כלליות להשקעה בהייטק, כמו ורטקס ובסמר, שהשקיעו בשישה מיזמי אג-טק ישראליים כל אחת; פירמת האג-טק הישראלית להשקעות סיד, אגריניישן, שמגייסת בימים אלה קרן ראשונה וכבר ביצעה שתי השקעות; באייר, שמשקיעה בישראל באמצעות שיתופי פעולה עם טריידליינס ועם פלטפורמת מימון ההמונים OurCrowd; וגם קופיה, המשקיעה במיזמים שיצאו מהאקדמיה, שגייסה קרן ראשונה של קרוב ל-50 מיליון דולר.

בנוסף פועלות בישראל החממה הטכנולוגית של יכין ו-Tech For Good; חממת האג-טק של טריידליינס; מרכז האג-טק בפארק אדיסון, שהוקם בשנה שעברה על ידי קואליציית החדשנות; ומאגד החקלאות המדייקת של רשות החדשנות, שהוקם השנה בהשקעה של 60 מיליון שקל. מדובר בתכנית של 3-5 שנים לפיתוח מוצרים חדשים לשיפור מדעי החקלאות.

שלא במפתיע, הקיבוצים נכנסו גם הם לתחום האג-טק, בהובלת קרן "המשתלה". הקרן, שהוקמה לפני ארבע שנים, סייעה בשנת 2017 ל-24 קיבוצים להשקיע ב-19 חברות סכום כולל של 75 מיליון שקל. אופיר ליבשטיין, יו"ר הקרן וסמנכ"ל סחר חוץ בתעשייה הקיבוצית, מסביר כי "הקיבוצים מעוניינים לשלב בתוכם חברות הייטק: זה מאפשר להתחדש טכנולוגית, ליצור מקומות עבודה, להביא ולשמר כוח אדם משכיל, וגם להשתמש במשאבים הקיימים שלהם. לצד המשאב האנושי יש להם גם קרקע, תעשיות קיימות שיכולות להוות שותפות או יועצות לסטארט-אפ באותו התחום, וכן אתרים חקלאיים שיכולים להיות אתרי ניסיון לטכנולוגיות אג-טק".

אחת השאלות שעשויות לעצב את גורלו של תחום האג-טק, בישראל ובעולם, הוא עד כמה תאגידי המזון והחקלאות הגדולים ייכנסו אליו, ואם הם ישקיעו בו באופן מסיבי. בכנס שערך המכון הישראלי לחדשנות בחודש שעבר נפגשו עשרות סטארט-אפים עם חברות גדולות מתחום החקלאות, שסיפרו להן על צורכיהן. לאחר מכן, החברות נפגשו עם המיזמים אחד על אחד בכוונה למצוא השקעות בתחום. בין החברות שהשתתפו בכנס היו IBM, כיל, BASS, ו-WRL-BASF, אשר מתעניינות בטכנלוגיות של חקלאות מדויקת, הזנה יעילה של גידולים חקלאיים, ופיתוח תזונה לבעלי חיים ולבני אדם.

דורון מלר, ראש תחום החקלאות החכמה במכון הישראלי לחדשנות, סיפר ל"גלובס" כי "הרציונל הוא לקדם את התחומים האלה במסגרת של אקוסיסטם רחב יותר. החזון שלנו הוא להטמיע את הטכנולוגיה החדשה בשירותים ציבוריים, כדי שמי שיהנה מהשירותים האלה לא יהיו רק 10% מהאוכלוסיה שקשורים להייטק, אלה כל אזרחי ישראל. המטרה של האירוע הזה הייתה להפגיש את ציר ההיצע של החדשנות עם ציר הביקוש, שזה השוק - ארגונים גדולים, חקלאים, חברות תעשייה וחברות מזון".

המחקר נעשה, נשאר רק ליישם

לדברי עדי וגמן, מייסדת ושותפה מנהלת בקרן אגריניישן, ההתעוררות של המשקיעים הישראלים באג-טק אמנם ניכרת, אך מאחרת אחרי העולם, שבו ההשקעות החלו לפרוח עוד ב-2013. "קמו אז המון גופים שמשקיעים בפרה-סיד (השלב הראשוני של הסטארט-אפים), כי היו כבר קרנות שיכלו להשקיע אבל לא מספיק טכנולוגיה", היא אומרת ל"גלובס". מצד שני, ההשקעה הממשלתית בחקלאות לאורך עשורים מעניקה לישראל יתרון חשוב. "מדובר בהשקעה מסיבית של 25 שנה, והתוצאה היא חברות עם טכנולוגיות שמאחוריהן שנים של מחקר ופיתוח. מהאקדמיה יוצאים מיזמים לשוק עם מוצר שכבר פותח, וזה מתאים מאוד לקרנות ההון סיכון - חברה מבוססת מדע, שמישהו אחר כבר מימן את המחקר שלה".

וגמן מסבירה שהצמיחה העולמית של האג-טק התרחשה בעקבות שילוב של מספר גורמים: "אחד מהם הוא אסונות טבע. אם פעם דיברו על 11 אירועי מזג אוויר חריגים בשנה, היום מדברים על 44. אירועים כמו סופות קשות ובצורות גורמים לאנשים להבין שתקופת השפע שבה אנחנו חיים לא תימשך לעד. במקביל טכנולוגיות הביג דאטה הגיעו להבשלה, וגם החומרה שמאפשרת ליישם אותן בחקלאות. לכך צריך להוסיף שינוי טעמים קיצוני: צריכת העופות בסין עולה ב-100% כל שנה, ולעומת זאת במערב אנחנו רואים מעבר לטבעונות וצמחונות. שינוי הטעמים הזה הוא קטליזטור לתעשייה. כשהכריזו על האבוקדו כ'מזון-על', המכירות שלו הכפילו את עצמן. בעקבות השינויים הללו, בין 2015 ל-2017, 20 גופי המזון הגדולים בעולם הקימו קרנות הון סיכון".

גם כיום, עם פריחת התחום, השילוב בין חקלאות להייטק מלווה בלא מעט מהמורות. ראשית, יזמים בתחום החקלאות לא תמיד מצליחים לשכנע חקלאים שכדאי להם לשלב את הפיתוחים שלהם. כמו בתעשייה המסורתית, לא פשוט עבור מיזמי הייטק להכנס ולשנות תחומים שמתנהלים באותו אופן כבר עשרות שנים, מבלי להיתפס כמנותקים ומתנשאים. חסם נוסף מגיע מכיוון המשקיעים: מבחינתם, לא תמיד ברור כיצד פיתוח פתרונות לבעיית הרעב העולמית יוכל גם להיות רווחי. בשנים האחרונות אנו עדין להתחזקות טרנד האימפקט, שבמסגרתו הקרנות והמשקיעים בוחרים חברות על סמך תרומתן לאנושות, אך גם כשזאת הגישה - המטרה היא עדיין לעשות כסף.

חממת הסטארט-אפים של יכין ו-Tech For Good הוקמה בין היתר במטרה להתמודד עם שני האתגרים האלה. מול הטענות על כך שהאג-טק מתעכב בגלל חוסר הפתיחות של חקלאיים מסורתיים, מבקשים שם לעזור ליזמים להבין את הצרכים שעולים מהשטח. בעיני עמרי בורל, מייסדת Tech For Good, אין סתירה בין פיתוח טכנולוגיות שיפתרו את הרעב העולמי לבין רווחיות.

"היום לתאגידים הרבה יותר קשה לפעול באופן שמזיק לחברה", אומרת בורל ל"גלובס", "אם פעם היה ברור שבתור תאגיד המחויבות שלך היא לעשות הכי הרבה כסף, אז זה כבר לא מקובל - הציפיות השתנו בעידן השקיפות, והצרכנים דורשים מהתאגידים אחריות חברתית. לכן אנחנו רואים שהתאגידים משנים את דרכיהם, ומסתכלים על הנושאים החברתיים כמנועים להצלחה שלהם בעתיד. הם מבינים שאם המוצרים שלהם והתקשורת שלהם עם הצרכנים לא יהיו סביב נושאים חברתיים ואימפקט וקיימות, אז הם פשוט לא יהיו רווחיים יותר".

ב-2015 הגדיר האו"ם 17 אתגרים שצריך לפתור עד 2030 כדי שהאנושות תוכל להתפתח באופן בר קיימא. בין הנקודות ניתן למצוא נושאים כמו שוויון מגדרי, דאגה לאקלים, מלחמה בעוני וברעב. בורל סבורה שכיום החברות הגדולות שמות דגש על הנקודות הללו: "אם כתאגיד אתה מסתכל חמש שנים קדימה הרווחים שלך לא ייפגעו, אבל אם אתה מסתכל 30 שנה קדימה - תיתקל בכשלים מאוד משמעותיים. ברגע שאנחנו משנים את המיינדסט שלפיו העניינים החברתיים זה נושא צדדי שצריך לתרום לו טיפה כסף, ומסתכלים על הנושאים האלה כעל הזדמנות עסקית ממשית, אז גם אפשר להרוויח".

דוגמה לכך מגיעה מתחום פסולת המזון: לאורך כל השרשרת החקלאית, מהשדה לצלחת, מתבזבז כשליש מהמזון בעולם. "אלה מספרים פסיכיים", אומרת בורל. תאגידי החקלאות והמזון חקרו את הנושא, ו"היום הם יודעים להגיד שעל כל דולר שהם מוציאים על מניעת בזבוז מזון, הם מרוויחים 14 דולר. זה פשוט הופך להיות גוד ביזנס".

עוד כתבות

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי