גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שלום רוסי?

מה דעתכם על הזמנה להצטרף אל סידור אסטרטגי חדש - תעודת ביטוח רוסית תמורת קיצוץ הכנפיים?

השגרירה האמריקאית לאו"ם ניקי היילי עם השגריר הרוסי וסילי נבנזיה / צילום: רויטרס - Eduardo Munoz
השגרירה האמריקאית לאו"ם ניקי היילי עם השגריר הרוסי וסילי נבנזיה / צילום: רויטרס - Eduardo Munoz

איזה הבדל בין 11 באפריל 2018 ל-26 במאי 1967. ב-11 באפריל, נשיא רוסיה מחזיר טלפון לראש ממשלת ישראל. הם מדברים על המתח הגואה בגבול ישראל-סוריה. הם כבר נפגשו, הם יחזרו וייפגשו. ב-26 במאי, שגריר ברית-המועצות מעיר את ראש הממשלה לוי אשכול בשלוש לפנות בוקר, ומוסר לו איגרת מראש ממשלתו, אלכסי קוסיגין, שמאשים את ישראל בכך שהיא מרכזת צבא בגבול סוריה. אשכול מציע להסיע מיד את השגריר לגליל, כדי שייווכח במו עיניו. הוא גם מציע לצאת למוסקבה, כדי להסביר לקוסיגין פנים-אל-פנים. הסובייטים לא טרחו לענות. ניסיון רציונלי ליישב אי-הבנות ייתכן רק אם שני הצדדים מעוניינים ביישובן.

תום שגב, שראיין את צ'ובאחין שנים רבות אחר כך, כתב שהדיפלומט הסובייטי המנוסה דווקא תמך בפגישה. הוא חשב שאילו יצאה אל הפועל, אפשר שהמלחמה הייתה נמנעת. (שגב, "1967", עמ' 287).

ברית-המועצות שקדה כמעט תמיד על טריקת הדלתות. היא ניתקה את הקשרים עם ישראל פעמיים, ובפעם השנייה הם נותרו מנותקים עשרים שנה ויותר. במרוצת עשרים השנה האלה התחילה לעמוד בספק עמדתה הקודמת, שלישראל יש הזכות להתקיים.

ב-1970, בעיצומה של מלחמת ההתשה, כוחות צבא סובייטיים התחילו להיפרס על אדמת מצרים ומטוסי קרב סובייטיים ריחפו בשמיה (חיל האוויר הפיל ארבעה מהם). שר הביטחון משה דיין דיבר אז על "סובייטיזציה של מצרים", ועל האפשרות של עימות ישיר.

ב-1973, הנשיא ניקסון נאלץ להעמיד את ארצות-הברית בכוננות גרעינית עליונה, כדי להניא את הסובייטים מהתערבות במלחמת יום הכיפורים, כאשר היה נדמה להם שישראל שוקלת לעלות על דמשק ועל קהיר.

היסטורית, היו בארץ אנשים כבדי-ראש, שחשבו כי האינטרס העצמי של ישראל מצריך פנייה לעבר ברית-המועצות. ביניהם היו דמויות מפתח במערכת הביטחון, כמו משה סנה ויצחק שדה. מפ"ם, אז המפלגה השנייה בגודלה, הרחיקה מאוד לכת בעניין הזה, והתקרבה לקבל עליה עול מצוות מרקס וסטאלין.

מוסקבה לא הייתה מעוניינת בציונים, אפילו כשנשבעו אמונים ל"מולדת השנייה". אבל תיאורטית, אילו ישראל בחרה מדיניות של "אי-הזדהות", נניח ב-1950, סביב משבר קוריאה, אולי היה נמצא לה מקום במערכת השמש הסובייטית. שנה אחת אחר כך, האופציה חדלה להתקיים, אפילו על הנייר.

נמאס לה מן המערב

רוסיה אינה ברית-המועצות. היא אינה שולטת בחצי אירופה, היא אינה מחזיקה בסיסי צבא באפריקה ובאסיה, היא אינה מעורבת במלחמות ובסכסוכים מעבר לאוקיאנוס, היא אינה נושאת הדגל של חלופה רעיונית לקפיטליזם הנצלני ולקולוניאליזם המערבי. אבל היא רוצה להיות חשובה, חזקה ומכובדת. היא רוצה שמאגר הטילים הגרעיניים שלה יתורגם ללשון של השפעה. היא ספגה שורת השפלות מידי המערב בתחום ההשפעה ההיסטורית שלה, בין נהר הדנייפר לים האדריאטי, בין הים השחור לים הבאלטי.

בהדרגה היא פיתחה דפוסי התנהגות היאים לימי המלחמה הקרה. אפשר עכשיו להגיד עליה שהיא שוחרת עימות עם המערב. מאמר מדהים למדי מאת ולדיסלב סורקוב, יועץ מדיני של הנשיא פוטין, הכריז בשבוע שעבר, כי הקיץ הקץ על "ניסיונותיה החוזרים והעקרים של רוסיה להפוך לחלק מן הציוויליזציה המערבית". לפי סורקוב, הניסיונות האלה נמשכו "400 שנה ויותר".

ההפרזה המגוחכת הזו, גם בתאריכים וגם במניעים, אינה צריכה להיבחן אקדמית. היא מעניינת וצריכה ציטוט באשר היא מבטאת מצב-דעת כמעט מוטרף. אם נאמץ את נוסחת סורקוב, רוסיה מגלה עכשיו נטיות מסוכנות יותר ממה שגילתה "זה 400 שנה". היא מחפשת שדות קרב בכוונה יתרה. באירופה מעריכים שאחד השדות האלה הוא מערב הבלקן, זאת אומרת יוגוסלביה לשעבר. סוריה היא השדה השני, עם פוטנציאל התרחבות אפשרי לחלקים אחרים של המזרח התיכון.

היי שלום, דמוקרטיה מערבית

האם ישראל צריכה לחתור אל הסכמה אסטרטגית רחבה עם רוסיה, על חשבון יחסיה עם ארצות-הברית? מוטב לקוות שבחירה בין רוסיה לאמריקה לא תהיה נחוצה. מקומה הטבעי של ישראל מוסיף להיות במחנה הדמוקרטיות המערביות, אם כי ייתכן שבעניין זה אני מביע רק משאלת לב. האגף הימני-לאומי-דתי של הפוליטיקה הישראלית אולי אינו מעוניין עוד בדמוקרטיה המערבית, והוא מעדיף גלגול סמכותני (אותוריטרי) שלה, בנוסח הונגריה.

ההתקפה על מרכזי המחקר והפיתוח של נשק כימי בסוריה אינה צריכה להטעות אותנו. עד כמה שאפשר לשפוט, דונלד טראמפ אינו מתכנן עתיד ארוך-טווח בסוריה, או באיזושהי ארץ במזרח התיכון. הוא להוט להחזיר את ארצות-הברית "הביתה", גם אם ישמור לעצמו את הזכות לשלח טילים מפעם לפעם, ממרחק בטוח.

הבדל חשוב אחד בין ההווה לבין תור הזהב של השפעת ברית-המועצות במזרח התיכון הוא שפחת מאוד ערכה של שנאת ישראל בשער החליפין הערבי. ישראל חדלה להיות האויבת העיקרית ברוב הארצות הסוניות. בניגוד לשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, ספק אם רוסיה תצא נשכרת מניתוק היחסים, או מצינונם, אלא אם כן היא תחליט לכונן ברית אסטרטגית ארוכת-טווח עם איראן ועם טורקיה, השוחרות את פירוק ישראל.

הייתכן שגיאופוליטיקה חדשה משתלטת על מחוזותינו? הייתכן שישראל תוזמן להחליט בשנים הבאות אם היא רוצה להפוך לחלק מ"שלום רוסי" (Pax Russica), שיבטיח את קיומה, אבל גם יגביל את חופש התמרון שלה? "שלום רוסי" הוא רעיון המפעפע עכשיו במערכת הפוליטית של רוסיה. נודפים ממנו הניחוחות הלא-נעימים של שיגיונות אימפריאליים. אבל סבירותו מתחזקת ככל שאמריקה מתרחקת משאר העולם.

ישראל כוואסאלית של רוסיה? לא סביר, אבל אולי פחות לא סביר ממה שהיה. זה הזמן לוויכוח ציבורי רציני.

עוד כתבות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"