גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נוכחים-נפקדים: איך מתכננים לטווח ארוך בלי 20% מהציבור?

ערביי ישראל נעדרים כמעט לחלוטין מוועדות התכנון, מהאקדמיה ומשירות המדינה, מה שלא פעם גורם להשלכות הרסניות עבורם ועבור כולנו ● תאגידי המים הם משל להדרה שיצרה קריסה בתשתיות, אבל זה ממש לא המקרה היחידי ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

ערבים בירושלים / צילום: shutterstock
ערבים בירושלים / צילום: shutterstock

איש מבין הוגי ומתכנני חוק תאגידי המים והביוב לא היה ערבי או דרוזי. הקביעה הזאו לא נבדקה ברשומות הכנסת ולא נבדקה בגוגל. אבל היא נאמרת בביטחון, שכן השלכותיו של החוק על המגזר הלא יהודי כה הרסניות, שברור לחלוטין שהן כלל לא נבחנו במהלך הכנתו. איך? החוק מחייב הקמתם של תאגידי מים וביוב וקובע לשם כך כללים ומגבלות וכך יישובים לא יהודים רבים פשוט לא מצליחים להקים תאגידים, בגלל המגבלות שאינן תואמות את נתוניהם (למשל, מספר תושבים מינימלי של 60 אלף). כך למשל, ביישובים הדרוזיים שעל הכרמל, דליה ועוספיא, ניסו במשך שנים להתחבר לתאגידי ביוב של ערים ומועצות אחרות, אך נענו בשלילה.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048 

עוספיה / צלם: גיל ארבל

לכן לא הוקמו בהם תאגידים, לכן תשתית הביוב שלהן קורסת ומזהמת, ולכן אין אפשרות לתת היתרי בנייה לבתים חדשים, שכן אין תאגיד חוקי שבסמכותו לתת היתר כזה. התוצאה: יותר מ-6,000 בתים נבנו ביישובים אלה ללא היתר, פשוט כי אין אפשרות אחרת. התמונה זהה בעוד יישובים רבים אחרים במגזר הערבי. זו לא הסיבה היחידה לתופעת הבנייה הבלתי חוקית במגזר, אבל היא מסבירה לפחות חלק ממנה.

האשם חוסיין, שסיים לא מכבר את כהונתו כמנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, אומר כי הסיבה לכך היא שאף אחד לא היה שם להסביר למכיני החוק בכנסת ובממשלה את הנתונים הייחודיים ליישובים במגזר הלא יהודי. הנה עוד דוגמה: כביש 85 בגליל מחבר בין עכו לצומת עמיעד, ובשנים האחרונות שופץ ללא הכר והפך לדו-מסלולי בכל כיוון עם גדר הפרדה ותאורה. אלא שבקטע אחד, זה שבין כרמיאל לכפר ראמה, בכביש 85 יש רק מסלול אחד לכל כיוון. למה? ככה. חוסיין, תושב ראמה, אומר כי הבעיה נעוצה בתכנון, או ליתר דיוק בהיעדר הקשר בין המתכננים לבין המצב בשטח. בפניותיו אל משרד התחבורה התברר כי הם לא שמעו ולו נציג אחד של תושבי האזור הלא יהודים, לא הביאו בחשבון את גודל האוכלוסייה ואת צרכיה. התוצאה: נסיעה בת דקות ספורות בכביש פתוח הפכה ברבות משעות היממה לפקק מתמשך בן ארבעים דקות ויותר.

קיבוץ בארי חילק לחבריו דיבידנדים של

"החלטות שמהוות בכייה לדורות"

ראש הממשלה בנימין נתניהו צוטט פעם כאומר: "אם אתה מנכה את הערבים והחרדים ממדדי האי-שוויון - אנחנו נמצאים במצב מצוין...". נתניהו, שהשיקול הכלכלי היה חשוב לו תמיד, יודע כמובן שאי אפשר להפריד, ושחשיבות שיפור מצבו הכלכלי ושילובו של המגזר הלא יהודי בכלכלת ישראל חשובים לאין ערוך למדינת ישראל. זו הסיבה העיקרית שהממשלות בראשותו הן מובילות השינוי העיקריות בנושא, כולל גולת הכותרת - תוכנית החומש למגזר שהתקבלה לפני שנתיים. הפערים גדולים אבל צמצומם בר ביצוע, אלא שאחד מהמכשולים העיקריים בדרך לכך הוא היעדרם של נציגי המגזר ממוקדי קבלת ההחלטות, אפילו מוקדי קבלת ההחלטות בענייניהם שלהם.

לאחר בחירות 2013 הקים נתניהו את צוות 100 הימים ובו עשרות פקידים בכירים, אנשי מקצוע מהאקדמיה, אנשי עסקים וכלכלנים במטרה לגבש עקרונות אסטרטגיים ליישום מעשי במדיניות הממשלה. מתוך קרוב ל-100 משתתפים נמנה רק לא יהודי אחד, האשם חוסיין, שהיה אז איש משרד ראש הממשלה. לקראת סיום עבודת הצוות הגיע לכמה מהדיונים גם איימן סייף, כלכלן שעבד גם הוא במשרד ראש הממשלה.

"זו רק הדוגמה לכך שבעת קבלת ההחלטות החשובות ביותר עבור הציבור הלא יהודי בישראל, נציגיו של ציבור זה נעדרים ממנו, והדבר גורם להחלטות הנוגדות את המצב בשטח, ולעתים מהוות בכייה לדורות, כמו במקרה כביש 85", אומר חוסיין, "מי שלא מיוצג - פשוט נדפק". בתפקידיו השונים במשרדי הממשלה ובראשם כמנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, הוא נוכח לראות שאין כמעט מעורבות של נציגי המגזר בתכנון הכללי בישראל, וזה נובע מהיעדרם מהמשרות הבכירות, מהפקידות הבכירה. הוא מוסיף, כי גם אם יש נציגים כאלה הם לעתים ממודרים ממוקדי קבלת החלטות בנושאים המוגדרים "רגישים". חוסיין מעיד עם זאת, כי בהכנת וביצוע תוכניות הנוגעות ישירות למועצה או עיר, ראשי היישובים מעורבים יותר, הן בתהליכי קבלת ההחלטות והן בביצוען.

כיום לאחר סיום תפקידו של חוסיין, הפקיד הערבי הבכיר היחידי בממשלה הוא סמנכ"ל במשרד המשפטים. בממשלה מכהן שר לא יהודי, איוב קרא שר התקשורת.

סייף, ערבי-ישראלי תושב ערערה, נכנס לשירות המדינה ב-1994 כאשר ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל ביקש לשנות את התמונה, והורה על קבלת 30 אקדמאים ערבים למשרות ממשלתיות. סייף החל לעבוד ככלכלן במשרד הכלכלה ובתפקידו האחרון כיהן כמנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזרי המיעוטים. לדבריו, נוכחותם הדלה של פקידים בכירים ערבים מעידה כי הממשל בישראל עדיין לא מצליח לעכל קידום של עובדיו הערבים. יש תקרת זכוכית מוחשית, הוא אומר, ורבים מהפקידים הערבים כלל לא ניגשים למכרזים על משרות בכירות מתוך הבנה כי אין להם סיכוי לקבל את התפקיד, ואת זה צריך לשנות. המעורבות הפוליטית באיוש משרות בכירות מקשה עוד יותר, שכן יש מעט מאוד ערבים במפלגות השלטון שמהן באים שרי הממשלה.

איימן סייף / צילום: איל יצהר

סייף מצביע על עוד מוקד בעייתי - התכנון הפיזי של היישובים הערביים וסביבתם. אין כמעט בכלל נציגות ערבית בוועדות התכנון המחוזיות, ובוודאי לא בגופי התכנון הארציים, המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ורשות מקרקעי ישראל. הגופים הללו קובעים את ההחלטות הכי משמעותיות בתחומם כמעט בלי לשמוע את נציגי האוכלוסייה, ויתרה מכך - בוחרים משרדי אדריכלות ותכנון רק מהמגזר היהודי, כאלה שלא בהכרח מבינים את אופי וצורכי החברה הערבית. "אנחנו לא במשחק", הוא מסכם.

עוזר פקיד בכיר במגזר הציבורי, ערבי-ישראלי, אומר בנוגע לכך: "יושבים להם כמה פקידים בירושלים או בתל אביב, מוקפים יועצים ומקורבים, כולם מאותו שטאנץ, שוכרים חברת תכנון או ייעוץ מאזור המרכז ואחרי כמה ישיבות מחליטים החלטות עם השפעה מכרעת על תושבי הפריפריה ובכללם הפריפריה המגזרית, האוכלוסייה הלא יהודית של ישראל".

לדברי סייף, בעשור האחרון יש שינוי של ממש במדיניות הממשלה ושיאו בהחלטה 922, תוכנית החומש המקצה 15 מיליארד שקל שמטרתם העיקרית צמצום הפערים מהמגזר היהודי. סייף, האחראי על יישום התוכנית, אומר כי ההתחלה הייתה לא קלה אבל בחודשים האחרונים ניכרת תזוזה, התכנון מתקדם ועמו ההסדרה של קרקעות ומבנים, ואפילו הרחבה של ממש בשטחי השיפוט של מועצות ערביות.

תוכנית החומש הזו מעידה גם על השינוי בגישת הממשלה. לראשונה השתתפו בקביעת עקרונות התוכנית האסטרטגית הזו הן חברי כנסת (אחמד טיבי ואיימן עודה) והן פקידים בכירים דוגמת סייף, ועמם כמה מראשי השלטון המקומי הערבים. בתוכנית עצמה הוקצה מימון להתמקצעות והכשרה של אנשי הרשויות המקומיות הערביות, מתן כלים ויכולות לתכנון נכון, שימוש בתקציבים ועוד.

"הממשלה צריכה להסתכל על החברה הערבית כנכס ולא נטל, כמנוע צמיחה של המדינה, וזה יוביל לשינוי תפיסה ולקידום האמיתי של המגזר ושל המדינה", אומר סייף. החזון שלו הוא למצוא את התחומים שבהם למגזר הערבי יש יתרון יחסי, כמו למשל מקצועות פארמה ומקצועות פרא-רפואיים שבהם יש אלפי אנשי מקצוע ערבים, ולהכריז עליהם כבעלי עדיפות לאומית בתחום, כפי שנעשה עם באר שבע שהוכרזה עיר הסייבר.

"לצערי היעד לא נמצא בראש סדר העדיפויות של ראשי הציבור הערבי", הוא מעיד וקורא לראשי המגזר להוביל את השינוי, להכניס אנשי מקצוע לגופי ממשל ולקדם ערבים-ישראלים לתפקידים בכירים, כפי שניסה לעשות ח"כ אחמד טיבי, שעמד בראש ועדה פרלמנטרית שחקרה מ-2008 את בעיית קליטת העובדים הערבים במגזר הציבורי.

אחמד טיבי / צילום: איל יצהר

טיבי, שהקים לאחרונה עוד ועדה בכנסת שתעסוק באותו נושא, מעודד מהכפלת אחוז המועסקים הערבים בשירות המדינה - 10% כיום לעומת 5% בלבד בשנת 2010 . "הפעם נעסוק במשרות הבכירות", הוא מבטיח, "שם מתקבלות ההחלטות ואנחנו רוצים וצריכים להיות שותפים להן".

הוא מציג את הנתונים העגומים שלפיהם רק 2% מעובדי הכנסת ערבים, ורק 2.5% מהעובדים במוסדות האקדמיים בכל הרמות הם ערבים. לפי דוח נציבות שירות המדינה, האוכלוסייה הערבית מהווה היום רק 3.2% מהסגל הבכיר בשירות המדינה בכללותו (דרגות 44 ומעלה); ורק 5.3% מ"סגל תיכון" (דרגות הביניים הגבוהות, 42-43, שמהן מקודמים עובדים לסגל הבכיר) - כרבע ממשקלם היחסי באוכלוסייה בישראל.

לדברי טיבי, ההיעדרות מתהליכי קבלת ההחלטות במישור התכנוני-אסטרטגי בישראל גורמת לכך שניתן אולי מענה לצרכים עכשוויים, אבל הם לא עוסקים בתכנון עתידי אמיתי. טיבי היה מהשושבינים של תוכנית החומש הממשלתית, ולדבריו אי-השילוב הכלכלי של המגזר הערבי עולה למשק הישראלי כ-40 מיליארד שקל בשנה.

על הנתון הזה סומכים את ידיהם גם אנשי משרד האוצר. אחד מבכירי המשרד אומר ל"גלובס": "זו לא רק התדמית והנתונים המוצגים מול העולם ומשפיעים בין השאר על הדירוג הבינלאומי שלנו. זו הזדמנות אדירה לתוספת צמיחה של קרוב לאחוז בשנה, אם אכן נדע לסגור את הפער בין המגזרים, ונבין את הדרך לעשות כן בסיוע אנשי מקצוע בכירים מתוך המגזר, כאלה שיבנו את הגשר הנכון לשילוב הכלכלי הזה".

למי דואגים הח"כים הערבים?

נהוג לבקר את חברי הכנסת הערבים כי הם עוסקים בענייני הסכסוך הישראלי-פלסטיני בלבד ומגינים בעיקר על הפלסטינים תושבי השטחים במקום על בוחריהם. סקר שפורסם לפני הבחירות האחרונות הראה שגם בוחרים אלה, הערבים-ישראלים, חושבים כך על נציגיהם. אלא שמחקר של נעמי היימן-רייש מהאוניברסיטה העברית מגלה שזה לא ממש מדויק.

מהמחקר עולה, כי חברי הכנסת הערבים פעילים בחקיקה במגוון רב של נושאים, רבים מהם הנוגעים לתחומים החשובים למגזר שאותו הם מייצגים, אבל לא רק שם. רוב החקיקה שהם הובילו או השתתפו בה הייתה בנושאים חברתיים ותקציביים, ורובם עוסקים בבעיות המעסיקות את המגזר שלהם. את העניינים הפולייטים-מדיניים הם משאירים לנאומים ולהצהרות, שהפרובוקטיביות שלהם באוזניים ישראליות ממסגרת את תדמיתם כנציגי הפלסטינים יותר ממייצגי הערבים-ישראלים.

עוד כתבות

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

המנכ"ל שמכר מניות בעשרות מיליוני שקלים: "במבט לאחור עשינו דברים מסוכנים מאוד ברמה האישית"

יאיר נחמד הקים את חברת הפינטק נאייקס עם שני שותפים, הנפיק אותה בת"א לפי שווי של כמעט מיליארד דולר ובהמשך הוביל אותה לנאסד"ק ● הגיוס בנאסד"ק בוצע אחרי שהמניה עלתה בעשרות אחוזים מתחילת 2024 ● "לא רציתי למכור", טוען נחמד, "אני מאמין בחברה ולא רוצה למכור מניות. יכולנו גם לא להנפיק, אבל היו לנו סיבות"

רועי קדוש, סמנכ''ל ההשקעות בהכשרה ביטוח / צילום: שירעד שליט

הסמנכ"ל שמזהיר: "להוציא מהתיק את מניות גוגל או מיקרוסופט זו נאיביות"

רועי קדוש מהכשרה ביטוח מודה כי התמחור הגבוה בשווקים "בעייתי", וממליץ להשקיע במדדי וול סטריט במשקל שווה - כדי לנטרל את הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" ● חלק מהכסף הוא מציע להשאיר כיום במזומן, כדי "לנצל הזדמנויות כשיגיעו ירידות"

מגרש מכבי יפו לשעבר / צילום: תמר מצפי

מעט הצעות ומחיר נמוך בתל אביב: אקרו ואשדר זכו במכרז - 412 דירות במכבי יפו

הזכייה במכרז היא על שטח שהיה בעבר של אצטדיון מכבי יפו בתל אביב תמורת 378.5 מיליון שקל ● מדובר בסכום נמוך ב-149.5 מיליון שקל ממחיר השומה שעמדה על 528 מיליון שקל

ג'ו וג'יל ביידן / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הנתונים נחשפים: כמה מרוויחים ג'יל וג'ו ביידן בשנה?

הנשיא האמריקאי והגברת הראשונה דיווחו על הכנסה ברוטו של 619,976 דולר ב-2023 ● לפי אתר החדשות אקסיוס, בני הזוג שילמו 146,629 דולרים למס ההכנסה הפדרלי - מדובר בשיעור מס של כ-24% ● בניגוד לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, ביידן מקפיד לפרסם את דוחות המס שלו מאז שכהונתו התחילה

אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

המשנה לנגיד בנק ישראל: "לשקל הדיגיטלי תהיה השפעה על התחרות בבנקים"

אנדרו אביר אמר בכנס TECH IL של גלובס כי כי בשבועות הקרובים בנק ישראל יוציא לדרך פרויקט טכנולוגי משמעותי, כחלק מתהליך בחינת ההיתכנות להנפקת מטבע דיגיטלי ● לפי התוכנית של בנק ישראל, "השקל הדיגיטלי יהיה פלטפורמה לחדשנות"

שיגור מיירט ה'חץ' במהלך המלחמה / צילום: דוברות משרד הביטחון

"הדבר הכי טוב שאנחנו מכירים בשוק": ההתעניינות במערכות היירוט הישראליות בשיא

ביצועי ההגנה האווירית בשבת זכו לסיקור תקשורתי באירופה, ולגלובס נודע כי בחברות הביטחוניות בישראל נרשמה התעניינות גבוהה מהרגיל בטכנולוגיות שלהן בימים האחרונים ● בגרמניה, המדינה היחידה שרכשה את חץ 3, היוו היירוטים הוכחה לכך שההשקעה הייתה נבונה. כעת עולה במדינה השאלה: "מתי כבר היא תגן עלינו?"

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר בצמרת, מיטב בתחתית: אפיקי ההשקעה שמאחורי התשואות

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות אלטשולר שחם, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

שר המשפטים יריב לוין, יו''ר הוועדה לבחירת שופטים / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המערכת קורסת תחת העומס, אבל הוועדה לבחירת שופטים לא מינתה שופטים

למרות שהייתה אמורה למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב, מרכז ולבית משפט השלום בירושלים, הוועדה לבחירת שופטים התכנסה אך לא בחרה שופטים חדשים ● השופטים בישראל דנים בעשרות ומאות תיקים בו זמנית, ובינתיים בתי המשפט נותרים במחסור גדול של שופטים וקורסים תחת העומס, כך שהציבור נפגע

חן חיים, סמנכ''לית התפעול של חברת הרחפנים XTEND ליאור סגל, מנכ''ל חברת גילוי הרחפנים, העין השלישית, חגי בלשאי, מנכ''ל חברת הרובוטיקה הצבאית רובוטיכאן בשיחה עם אסף גלעד / צילום: כדיה לוי

"פרדוקס": מנהלי חברות הרחפנים חשפו – זו הסיבה שסין מנצחת אותנו

חן חיים, סמנכ"לית התפעול של XTEND, ליאור סגל, מנכ"ל עין שלישית, וחגי בלשאי, מנכ"ל חברת רובוטיכאן, השתתפו בפאנל בכנס TECH IL של גלובס ● הם שוחחו עם אסף גלעד על הלקחים מהמלחמה, ולאן מתקדמת טכנולוגיית הרחפנים

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

המנכ"לית שתקבל מיליונים בזמן שמחזיקי האג״ח יחטפו תספורת

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ-בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

השופט בדימוס ד''ר עדי זרנקין / צילום: פאול אורלייב

בן הבורר הוא בכיר בחברה מתחרה - האם זו עילה לפסילתו?

ביהמ"ש דחה את בקשת קבוצת סיגמא לפסול את הבורר ד"ר עדי זרנקין, שופט בית המשפט המחוזי בדימוס, בשל טענה לחשש לניגוד עניינים, מאחר שבנו מכהן כבכיר ומחזיק במניות של חברה מתחרה לחברה שבלב המחלוקת

שיחה משותפת בין אילנית אדסמן, ר' נבחרת ביטוח ופינטק, KPMG, לבין עופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות, KLMG / צילום: תמר מצפי, כדיה לוי

הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

במסגרת כנס TECH IL של גלובס, אילנית אדסמן ועופר גולן, שני בכירים מפירמת KPMG, דנו במאבק החם על שוק התשלומים העתידי, שכולל מגוון הזדמנויות לצד לא מעט סכנות ● השניים שוחחו על היתרונות והחסרונות של מטבעות דיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ''לית מרכז המו''פ של AT&T בישראל, בכנס TECH IL / צילום: כדיה לוי

סגנית נשיא AT&T העולמית: שלושה אנשים יושבים בחדר וממציאים מוצר שנוגע במיליוני אנשים - זה התבלין הסודי שלנו בישראל

רינת זילברשטיין, סגנית נשיא ומנכ"לית מרכז המו"פ של AT&T בישראל, אמרה בכנס TECH IL של גלובס כי מה שייחודי בדנ"א של ההייטק הישראלי הוא "הפיוז'ן שקיים פה בין סטארט-אפים לחברות גדולות, החינוך לטכנולוגיה, המיקס של חוש הישרדות ומנהיגות שמפתחים בצבא"

גבול לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

צה"ל חיסל את מפקד גזרת החוף של חיזבאללה

שלושה נפצעו מפיצוץ שני כטב"מי נפץ בבית הלל, בלבנון דיווחו על הרוגים בתקיפת רכבים בדרום המדינה ● באיראן נערכים לתקיפה ישראלית, ומזהירים: "אנחנו מוכנים להשתמש בנשק שמעולם לא השתמשנו בו" ● פיקוד צפון תרגל מעבר משגרה לחירום "במתכונת פתע" ● איזיג'ט בהודעה דרמטית: מבטלת את כל הטיסות לישראל עד אוקטובר ● עדכונים שוטפים

מייסדי אנטייטל - מימין: אבי זצר ורון נסים / צילום: דימה קרמינסקי

החזר של פי 10 על ההשקעה: חברת הסייבר אנטייטל נמכרת ב-150 מיליון דולר

חברת אנטייטל של היזמים רון נסים ואבי זצר הודיעה על רכישתה ע"י חברה אמריקאית בסדר גודל בינוני, BeyondTrust, שמבצעת כאן את הרכישה הראשונה שלה וצפויה להפוך את הפעילות הישראלית למרכז הפיתוח המקומי שלה ● נסים: "העסקה שנחתמה בתקופה זו משקפת כבוד למדינה"

מערכת חץ 3 / צילום: דוברות משרד הביטחון

הזמנות בשיא וביקוש מקומי: האם החברות הביטחוניות ירוויחו מהתקיפה האיראנית?

מערכות ההגנה האוויריות בישראל קיבלו חותמת משמעותית כאשר הדפו 99% מהאיומים במתקפה האיראנית ● כעת העניין במערכות מצד ממשלות מסביב לעולם מזנק, והביקושים עולים ● בתעשייה האווירית מרגיעים: "יודעים לתת איזון בין צרכי מדינת ישראל לבין הלקוחות"

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

המתקפה האיראנית יצרה "פקק" בנתב"ג: זה הפתרון של משרד התחבורה

בימי שגרה אין המראות מנתב"ג בשעות הלילה המאוחרות ● בליל המתקפה האיראנית המרחב האווירי של ישראל נסגר, ולמרות ביטולי הטיסות הרבים, עם חידוש הטיסות לישראל וממנה נוצר פקק ● במשרד התחבורה הנחו על פתרון ליומיים הקרובים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים ירד ב-1.2%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● התנודתיות החריגה בשווקים לאור המתיחות בין איראן לישראל ממשיכה, וגם בשאר העולם אי הוודאות מורגשת ● אי.בי.אי מתייחסים לזינוק באגרות החוב הממשלתיות: "ניתן לנצל את עליית התשואות להארכה הדרגתית של מח"מ התיק" ● מדד המחירים לצרכן הפתיע לרעה, והסיכויים להפחתת ריבית הולכים ומתרחקים ● לאומי: "התנודתיות תימשך, בגלל רגישות מחיר הנפט למתיחות באזור"