גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

6 רפורמות שצריך לעשות - ואף פוליטיקאי לא מקדם

יש החלטות שקשה להעביר, הן מורכבות ומסובכות ודורשות זמן ומשאבים ● אבל יש כאלו שרק מחכות לביצוע: 6 החלטות מדיניות שצריך ואפשר לקדם כבר מחר בבוקר, אם מישהו רק ירים את הכפפה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

מבט לעתיד / צילום: שאטרסטוק
מבט לעתיד / צילום: שאטרסטוק

הרחבה מהירה של שירותי התחבורה הציבורית / נתי יפת

הפער העצום בין חומרתו של משבר הפקקים לבין הפשטות שבה ניתן לפתור אותו, הוא העדות החזקה ביותר לכך שאנחנו חיים בחלם. שר התחבורה מקפיד ליחצ"ן באגרסיביות את פרויקטי הענק של הרכבות הקלות, הרכבלים, חישמול רכבת ישראל והקמה ושדרוג של עוד ועוד כבישים למכוניות הפרטיות, ורק מדבר אחד, החשוב ביותר כרגע, הוא נמנע: הרחבה מהירה של שירותי התחבורה הציבורית. שאר הפתרונות פשוט לא טובים מספיק, ודאי לא לטווח הקצר.

לכל הכתבת בפרויקט ישראל 2048

הכוונה ב"הרחבה מהירה" פשוטה: הגדלת מספר האוטובוסים בתחבורה הציבורית מכ-9,000 ל-15,000 לפחות, במקביל להגדלת מספר מוניות השירות מ-800 ל-5,000, אם לא כפול מזה. המוניות - במודל הקווים הקבועים ובמודל המאפשר להזמין נסיעה משותפת מנקודה קרובה - הן כלי התחבורה האורבני היעיל ביותר. אלפי אוטובוסים נוספים המגיעים מדי יום מכל נקודה במרכז הארץ לגוש דן, הפוגשים אלפי מוניות שירות הנעות בתזזיתיות כמעט בכל רחוב, הם התשתית לשינוי ההכרחי.

כשזה יקרה, יהיה ניתן לקבוע היטלי גודש במקומות העמוסים, לבצע סימון מאסיבי של נתיבי תחבורה ציבורית ולהתאים בהם את הרמזורים לטובת האוטובוסים ומוניות השירות. שילוב הצעדים יחייב עשרות אחוזים מהנהגים הנכנסים מדי יום לאזורי העומס לשנות את הרגליהם. בתחילה הם ודאי יקטרו, אבל מהר מאוד יגלו כמה זה נוח לא לנהוג, וכמאמר הסיסמה המוכרת: פשוט ליהנות מהדרך.

צמצום פערים חברתיים-כלכליים עובר בארנונה / עמרי זרחוביץ'

לאחרונה נפגשתי עם איש חינוך, שאמר לי: "אם הייתי צריך לבחור בתפקיד שר שישפיע באופן מקסימלי על מערכת החינוך - הייתי בוחר להיות שר הפנים. אם רוצים לצמצם פערים כלכליים-חברתיים, הדרך לעשות זאת עוברת בתקציבי הארנונה". תקציב החינוך הוא רק דוגמה, ולמעשה מדובר על כל התקציבים שמיועדים לשירות לתושבים. עיריות עשירות מספקות שירותים טובים יותר לתושבים שלהן, ותושבים בעיריות עניות נשארים מאחור ונאלצים להסתפק בתקציבים שהמדינה מקצה.

איך ניתן לקבוע מדיניות חברתית לאומית, כשבסופו של דבר מקום המגורים הוא זה שקובע את היקף השירותים שהתושב יקבל? גם אם עיריית תל אביב מקצה תקציבים דיפרנציאליים בתוך העיר עצמה, בהתאם למצב הסוציו-אקונומי, תלמיד בצפון תל אביב מקבל אלפי שקלים לשנה בעוד תלמיד ברהט מקבל 400 שקל בלבד.

הדבר חריג עוד יותר כשחושבים על כך שתושב הוא בסך הכל הפסדי לעירייה - השירותים שהוא מקבל נמוכים מהארנונה שהוא משלם. ההכנסות הגדולות של העירייה מארנונה מגיעות משטחי מסחר. כך, קניונים, מרכזים מסחריים ומשרדים הם אלו שמונעים צמצום פערים בחברה.

הבעיה ידועה עשרות שנים, אך חוץ מהקמת ועדה אחר ועדה, לא קורה כלום. לא רק זאת - התלות בשטחי המסחר פוגעת גם ביכולת לתכנן את המדינה בהיגיון, שכן יישובים מפתחים שטחי מסחר רק בגלל הרצון להשיג הכנסות. הגיע הזמן לשנות את מודל הארנונה, ויפה שעה אחת קודם.

אילוסטרציה תלמידים בכיתה / צלם: איל יצהר

שיטת התקצוב של משרד החינוך מצריכה דוקטורט / עמרי זרחוביץ'

בחודש שעבר פורסמה בערוץ עשר ידיעה, ובה נטען כי משרד החינוך מאשר הפרטת בגרויות. כלומר, יהיה ניתן לגבות סכומי כסף נוספים בעבור בגרויות של 5 יחידות במתמטיקה ואנגלית. ככל הנראה, זאת לא הייתה כוונת המשורר, אך בואו נשאיר את כוונתו של משרד החינוך בצד, ונתמקד בניסיון שלו לפרק את המוקש - במשך קרוב לשבוע ניסו במשרד להסביר לכ-10 כתבי חינוך מסמך של עמוד וחצי בלבד, ולא בהצלחה מסחררת.

איך זה יכול להיות? פשוט מאוד (או שלא...) - שיטת התקצוב של משרד החינוך היא מסובכת, במיוחד בכל הנוגע לתקצוב של בתי ספר תיכונים, שנמצאים בבעלויות של עמותות, רשויות מקומיות ורשתות כמו עמל ואורט.

מנהל תיכון - אם אין לו גב מקצועי מהגורם שמחזיק בבעלות על בית הספר שלו - לא צריך להיות איש חינוך משכמו ומעלה, אלא דווקא מנכ"ל מצוין. הוא צריך לדעת לנצל את התקציבים שאפשר לקבל ממשרד החינוך, כדי שהתלמידים שלו יקבלו ערך מוסף. הדברים עמומים, המורכבות מאפשרת לנצל את ההורים לתשלומים נוספים, והפיקוח עצמו פחות אפקטיבי.

תקציב החינוך הוא השני בגודלו בישראל ועומד על קרוב ל-60 מיליארד שקל, לאחר שבעשור האחרון צמח באופן משמעותי. כדי לשפר את מערכת החינוך לא צריך רק לחזק את מעמד המורה או להכניס שיטות לימוד חדשניות, צריך גם להפוך את התקציב לפשוט ויעיל יותר.

להעלות את גיל הפרישה לנשים / עמירם ברקת

גיל הפרישה לנשים בישראל (62) הוא הנמוך ביותר כיום בין מדינות העולם המערבי בעוד תוחלת החיים של הנשים בישראל (84) היא מהגבוהות בעולם. כמעט כל המדינות המערביות העלו בשנים האחרונות את גיל הפנסיה, אך בישראל העלאת גיל הפרישה ל-64 תקועה. שר האוצר חושש להצטייר כמי שפוגע בנשים מבוגרות וקשות יום שיספגו דחייה במועד תחילת קבלת קצבת הזקנה שלהן. הפיצוי שהאוצר מציע לאותן נשים אינו מספק, לדעת חלק מהפעילים בתחום, ומשה כחלון מסרב להכריע כל עוד אין קונצנזוס.

נגידת בנק ישראל, לעומת זאת, תומכת בהעלאת גיל הפרישה ולטענתה הניסיון מהעלאת הגיל הקודמת שהייתה ב-2004 (מ-60 ל-62) מראה שהמהלך לא הגדיל את שיעור האבטלה בקרב הנשים בגילאי הדחייה (60-62).

כל הכלכלנים מסכימים שהשארת גיל הפרישה על 62 מקדימה מאוד את היום שבו המוסד לביטוח לאומי וקרנות הפנסיה הוותיקות לא יוכלו לעמוד בתשלומי הפנסיה והמדינה תיאלץ להעלות מסים כדי לממן אותם. ומה לגבי הנשים? דחיית גיל הפרישה תאפשר להן לחסוך יותר לפנסיה ולהגדיל משמעותית את הגמלה. על-פי בנק ישראל, גמלת פנסיה ממוצעת בגיל 62 עומדת על 71% מהמשכורת האחרונה, לעומת 92% בגיל 67. בקיצור, מדובר בדוגמה מובהקת למהלך הכרחי שלא מתבצע רק בשל היעדר הנהגה.

דרוש דיון ציבורי בהטבות המס / עמירם ברקת

הוצאות המדינה גדלות בשנים האחרונות בקצב מהיר. הגידול הזה הוא ברובו המכריע קבוע, משום שהגדלת קצבאות לנכים, ילדים וקשישים הופכת להוצאה קבועה בכל שנת תקציב. למרבה המזל, קצב הגידול בהכנסות המדינה ממסים הדביק בשנים האחרונות את הגידול בהוצאות. הבעיה שחלק ניכר מתוספת ההכנסות הייתה בזכות אירועים חד-פעמיים, לכן השאלה היא - איך תממן המדינה את הגידול בהוצאותיה בשנים "רזות" שבהן לא יהיו לה הכנסות חד-פעמיות ממיסוי אקזיטים או מייבוא מכוניות בהיקף חריג?

אפשר להגדיל את הגירעון התקציבי, אבל בנק ישראל, קרן המטבע הבינלאומי וה-OECD סבורים שהנהגה אחראית לא צריכה לגלגל חובות ולשעבד את עתיד ילדיה. במקום הגדלת הגירעון הם ממליצים למדינה להגדיל את הכנסותיה ממסים. לפני שמגיעים לצעד הכל כך לא-פופולרי הזה אפשר לבדוק אם ניתן להפחית את הטבות המס.

על פי דוח הכלכלן הראשי באוצר, כחלק ממדיניות הפטור המדינה תוותר ב-2019 על הכנסות בהיקף 66.7 מיליארד שקל לפחות, או כ-21% מכלל הכנסותיה ממסים*. חלק ניכר מהטבות המס מוצדקות, אבל האם כולן? קחו למשל גופים שנהנים מפטור היסטורי ממסים כמו הסוכנות או קרן רוטשילד קיסריה, קחו את הפטור ממס למי שמשכיר דירה במחיר שנמוך מ-5,030 שקל לחודש. הרשימה כוללת עשרות הטבות לגופים וקבוצות שחלקם זכו להטבה רק בזכות כוח פוליטי.

"החיסרון הגדול של הטבות המס נובע מהיעדר דיון ציבורי לגבי התועלת שבהן", כותבים באוצר, ואנחנו כמובן מסכימים.

* כלכלנים בכירים ובהם ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, טענו בעבר כי האומדן של האוצר מופרז משום שביטול הטבות המס יקטין בהכרח את הפעילות הכלכלית שנהנית מההטבות האלו וכתוצאה מכך, גם את תקבולי המס. 

הגיע הזמן לאיחוד רשויות / דרור מרמור

עוד לפני שהכרזנו על עצמאות, ראש הממשלה הראשון פחד מתל אביב. "יש בידינו להקים מדינה עירונית גדולה בתל אביב, עם מיליון תושבים ויותר", כתב בן גוריון בשנת 1935, "אבל סופה יהיה כסופה של קרתגה: אותה התרבות התלושה, אותו חוסר השורש, אותה התלות בסביבה כפרית זרה, אויבת, אותה העצמיות המדומה - הנחכה גם לאותו הסוף?".

וכך, בין אם באמתלה היסטורית ובין אם מתוך רצון לבצר את השלטון המרכזי כך שהשלטון המקומי יהיה סמוך על שולחנו, נולד גם אצלנו מודל "הפרד ומשול". 257 רשויות מקומיות, 1,220 ישובים, פחות מ-2,000 משקי בית לכל ישוב בישראל.

עיריית תל אביב - יפו / צילום: תמר מצפי

היום (ואתמול ושלשום) כבר ברור שזה לא עובד. שצו השעה הוא מיזוג ואיחוד רשויות. זה לא רק הבזבוז הכספי של המנגנונים הכפולים והכר הפורה לשחיתות (או לסתם חוסר מקצועיות) במאות ישובים קטנטנים שבהם הקבלן, ראש העיר וראש האופוזיציה נפגשים ברחוב, אלא בעיקר היכולת לתכנן פריסה מרחבית שפויה של מגורים, מסחר, תעסוקה, מבני חינוך, תחבורה ועוד. תכנון שבו שכונת גבעתיים (60 אלף) ושכונת בת ים (130 אלף), הן חלק בלתי נפרד מהשכונה המרכזית שנקראת תל אביב (450 אלף), שבאורח נס אוחדה בתחילת שנות ה-50 עם יפו.

אבל הסיכוי שזה יקרה שואף כמובן לאפס. הרי מה כבר נשאר לפוליטיקאים שלנו בירושלים, חוץ מתחושת השליטה המוגזמת והמיותרת ברשויות המקומיות? גם ככה תל אביב מפחידה אותם, עם תקציב מאוזן ופחות מחצי מיליון תושבים (ראו מלחמות חולדאי והשר כ"ץ). אז תפסיקו לפנטז על עוד כמה ערים יותר מדי חזקות.

עוד כתבות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

ח'ליל אל-חיה, בכיר בזרוע המדינית של חמאס שלקח חלק במשא ומתן לעסקה, במהלך ראיון לסוכנות הידיעות AP / צילום: Associated Press, Khalil Hamra

בכיר חמאס ל-AP: חמאס תניח את נשקה אם תקום מדינה פלסטינית

חבר הזרוע המדינית של חמאס, ח'ליל אל-חיה, קרא להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67 • דיווח: צה"ל תקף בעומק השטח הלבנוני בבעלבכ • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • אחרי פרסום הסרטון: מחאה בירושלים להחזרת החטופים • עדכונים בולטים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● סביבת גרטלר: "הוא נוקה מכל ההאשמות המופרכות על תשלום שוחד"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר