גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הליכי גבייה מינהליים לא עוצרים מירוץ התיישנות בהליך אזרחי

לאחר פסיקות סותרות שניתנו בבתי המשפט השונים, הכריע העליון וקבע: הליכים מינהליים שנקטה עיריית ירושלים לגביית ארנונה אין בהם כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי לגביית חובות אלה ● ביהמ"ש חייב את העירייה לשלם 4,000 שקל למשיב שלא היה מיוצג

שופט העליון ניל הנדל / צילום: אוריה תדמור
שופט העליון ניל הנדל / צילום: אוריה תדמור

מפלה לעיריית ירושלים בבית המשפט העליון, בסכסוך עם תושב העיר צבי פרידמן על חוב ארנונה בגובה 106 אלף שקל.

הסכסוך סביב חוב הארנונה של פרידמן, שצמח לממדים עצומים, החל עוד בשנת 2000 - עם משלוח התראות בדבר החוב על-ידי העירייה, עבר בשלוש ערכאות שיפוטיות והסתיים לאחרונה במפלתה של העירייה, אשר נרדמה בשמירה בכל הנוגע לגביית חובותיה וזניחת מסלול הגבייה האזרחי, באופן כזה שהעירייה לא תוכל לגבות את חוב הארנונה של פרידמן בבית משפט אזרחי.

התנהלות העירייה בסוגיה גררה ביקורת חריפה מצד שופט העליון ניל הנדל, אשר קבע כי עיריית ירושלים לא כלכלה את צעדיה נכון, תוך שעצמה את עיניה ונשענה על פרשנות הנוחה לה, חרף העובדה שידעה שפרשנות זו נמצאת במחלוקת בפסיקה ועלולה להוביל אותה להימצא בפני שוקת שבורה, עת היא תבוא בדרישה לגביית חובות מתושבי העיר.

המפלה, כאמור, הובילה את בית המשפט העליון לקבוע "הלכה" חדשה בתחום דיני ההתיישנות - "הלכת פרידמן" - במסגרתה נקבע כי הליכי גבייה מינהליים של חוב ארנונה שנקטה רשות מינהלית אינם עוצרים את מירוץ ההתיישנות לעניין הגשת תובענה אזרחית בשל אותו החוב.

בכך עשה בית המשפט העליון סדר בדיני ההתיישנות בהליכים האזרחיים לאחר שנים של פסיקות סותרות בנושא וחוסר ודאות שהתלווה לפסיקות אלה נוכח המחלוקת.

בפסק הדין דחה בית המשפט העליון את טענתה של עיריית ירושלים כי הליכי גבייה מינהליים שנקטה, "מקפיאים" את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי, ותחת זו, קיבל את עמדתו של תושב העיר צבי פרידמן, אשר טען כי תביעת העירייה התיישנה נוכח חלוף הזמן.

אל עמדת פרידמן הצטרף היועץ המשפטי לממשלה, אשר הסכים לכך שהליכי הגבייה המינהליים לא יעצרו את מירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי. יחד עם זאת, בית המשפט לא קיבל את בקשת היועץ המשפטי להחיל באופן פרוספקטיבי (מכאן ולהבא) את "הלכת פרידמן", וקבע בהתאם, שזו תחול גם על תובענות אזרחיות תלויות ועומדות שכבר הוגשו לבתי המשפט.

קביעה זו האחרונה, לצד ההלכה החדשה שנקבעה, עלולות להיות בעלות השלכות תקציביות לא מבוטלות על רשויות מקומיות, אשר ביקשו להסתמך על פרשנות קודמת שניתנה בסוגיה, ובכך, תימנע מהן כעת האפשרות לגבות חובות תושבים מקום שבו חובות אלה התיישנו, ותאלץ את מרביתן לרענן את הפרקטיקה שהייתה נהוגה עד כה, ובהתאם, להתחיל בהגשת תביעות אזרחיות לגביית חובות תושבים לצד נקיטת הליכים מינהליים.

ייצג את עצמו בשלוש ערכאות וזכה

זהו סיפורו יוצא הדופן של צבי פרידמן, תושב העיר ירושלים, אשר צבר בשנים 2008-2000 חובות ארנונה כבדים לעירייה בסך 106 אלף שקל, עקב סכסוך עם העירייה, כאשר העירייה מצידה "חשבה" שהיא לא שוקטת על שמריה ונקטה נגד פרידמן לאורך השנים הליכי גבייה מינהליים כגון משלוח התראות או עיקול נכסים - בין אם מכוח פקודת העיריות ובין אם מכוח פקודת המסים (גבייה).

בשנת 2015, משהבינה כי ההליכים המינהליים שנקטה נגד פרידמן לא נושאים פרי, שינתה העירייה טקטיקה והגישה לבית המשפט השלום בעיר תביעה בסדר דין מקוצר ובו דרישה לחייב את פרידמן בתשלום החוב.

פרידמן, אשר ייצג את עצמו בהליכים אשר הגיעו עד לבית המשפט העליון, לא התרגש מהרשות החזקה העומדת מולו, קיבל רשות להתגונן מבית משפט השלום וטען כי תביעת העירייה התיישנה, שכן חלפו למעלה מ-15 שנים מיום התגבשות החוב עבור השנה הראשונה (2000) ולמעלה משבע שנים ממועד התגבשותו ביחס לשנת החוב האחרונה (תחילת 2008).

בית משפט השלום בעיר (השופט א' נחלון) כערכאה דיונית; ובית משפט המחוזי בעיר (השופטת ש' רנר) כערכאת ערעור (שאותו הגישה העירייה), קיבלו את טענתו של פרידמן, וקבעו כי יש לדחות את תביעת העירייה מחמת התיישנותו של חוב הארנונה.

העירייה לא אמרה נואש ובאמצעות שני עורכי דין מטעמה, פנתה לבית המשפט העליון, ביקשה וקיבלה רשות לערער, תוך שבית המשפט העליון מנמק את היעתרותו במקרה זה, אשר נדחה על-ידי שתי ערכאות קודמות, בין היתר, בפסיקות הסותרות שניתנו בעבר בבתי המשפט השונים בשאלה - כיצד כללי התיישנות הליכי הגבייה המינהלית משליכים על מירוץ ההתיישנות בהליכי גבייה אזרחיים.

בית המשפט הוסיף כי לנוכח חוסר הבהירות המתגלעת דווקא במטריית דיני ההתיישנות, שבה קיימת חשיבות ראשונה במעלה לשיקולי ודאות ובהירות, יש משקל שבית המשפט העליון "ישמיע קולו בעניין" ויכריע בשאלה שבמחלוקת.

לשם כך, הורה השופט ניל הנדל על העברת בקשת העירייה לפני הרכב של שלושה שופטים, וביקש גם לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו.

"הליכי גבייה מינהליים אינם מאפסים את ההתיישנות"

בית המשפט זיקק את הסכסוך בין העירייה לפרידמן לשאלה - האם הליכי גבייה מינהליים שננקטו על-ידי רשות מינהלית - ובענייננו הליכים לגביית חובות ארנונה שננקטו על-ידי עיריית ירושלים - עוצרים את מירוץ ההתיישנות בהליך אזרחי, שננקט על-ידי הרשות המינהלית לשם גביית החוב?

השופט הנדל, אשר כתב את פסק הדין העיקרי בהסכמת יתר חברי ההרכב, ציין כי בקשת העירייה איננה "לאפס" את מירוץ ההתיישנות, דהיינו להתחיל מניינו מחדש, אלא מטרתה "להקפיא" את תנועת מחוגי השעון במשך תקופת נקיטת הליכי הגבייה המינהליים על-ידיה.

יחד עם זאת, השופט הנדל קבע כי אין מקום לגזור מעין גזירה שווה מעמדתו של הנשיא גרוניס לעניין סלומון ובכלל זו "חזקת האיפוס" (שנקבעה ביחס למירוץ ההתיישנות לנקיטת הליכי גבייה מינהליים ע"י רשות, בין אקטיביים ובין פסיביים), הקובעת כי פעולות גבייה מינהליות שנקטה רשות כנגד חוב, והחייב ידע או היה צריך לדעת עליהן, עשויות לעצור את מירוץ ההתיישנות המינהלי.

השופט הנדל התמקד בעניין זה בסעיפי חוק ההתיישנות ובראשם בסעיף 15 לחוק, שעליו ביקשה העירייה להסתמך בטענתה כי המונח "תובענה" בחוק ההתיישנות פורש בפסיקה ככולל אף הליכי גבייה מינהליים.

בית המשפט העליון הסביר כי סעיף 15 לחוק עוסק במצב שבו תובענה ראשונה בזמן נדחית על-ידי בית המשפט, באופן כזה שלא קיימת מניעה כי התובע יגיש תובענה חדשה באותה עילה, כאשר במצב זה קובע הסעיף כי התקופה שבה התנהלה התובענה הראשונה אינה נמנית במניין תקופת ההתיישנות.

לאחר שדן בהוראות הסעיף "ובלשון החוק", קבע השופט הנדל כי סעיף 15 והוראותיו עוסקים בהשעיית מירוץ ההתיישנות עקב הליך של תובענה (אזרחית) בלבד - ולא עקב הליך גבייה מינהלי, כפי שנקטה העירייה.

מכל מקום, הסביר העליון, לא ניתן לראות בהליכי גבייה מינהליים שנוקטת רשות מקומית כ"תובענה" שהוגשה ונדחתה, וזאת מהסיבה הפשוטה, ש"הליך גבייה מינהלי לא יכול להידחות, שכן העירייה תמיד יכולה לנקוט עוד הליכי גבייה מינהליים".

בית המשפט ביצע ניתוח תכליתי לטענת העירייה, ובכלל זו להסתמכותה על סעיף 15 לחוק, וקבע בין היתר כי תכליתו של הסעיף "היא למנוע את השימוש בכלי הדיוני הקשה של התיישנות, כלפי בעל דין שהפסיד את זמנו בניהול הליך לשווא, אך עודנו מעוניין למצות את זכויותיו".

בהתאם קבע בית המשפט כי המסקנה העולה היא כי חוק ההתיישנות אינו מאפשר לרשות להקפיא את מירוץ ההתיישנות באמצעות ביצוע הליכי גבייה מינהליים. תכליתו של הסעיף לדברי בית המשפט, שלובה באופן ניהול ההליכים בערכאה שיפוטית, ולא נובעת ממנה התוצאה של הקפאת מניין ימי ההתיישנות לנוכח נקיטה בהליכי גבייה מינהליים חד-צדדיים שונים, כגון משלוח התראות או התניית העברת זכויות בתשלום חוב.

"דלתי הליך מינהלי לא ננעלו"

חרף התוצאה הקשה לכאורה שמתלווה ל"הלכת פרדימן" בנוגע לגביית חובות על-ידי הרשויות, המונעת מהן הלכה למעשה להסתמך על הליכי גבייה מינהליים שנקטו בעבר במירוץ ההתיישנות בהליך האזרחי, מבהיר בית המשפט העליון כי ההכרעה כאמור, אינה סוגרת את כל "שערי הגבייה" בפני הרשות. "גם אם ננעלו דַּלְתֵי הליך אזרחי - דלתי הליך מינהלי לא ננעלו", קובע השופט הנדל בשפתו המליצית.

ההסבר לכך, לפי הנדל, נעוץ ב"חזקת האיפוס" שקבע בית המשפט העליון, אשר שודרגה בפסק הדין על-ידי הנדל, בכך שחיזק את "עמדת המיקוח" של הרשויות המקומית במסגרת הליכי גבייה מינהליים כנגד פרידמן ודומיו. זאת, בכך שקבע כי שככל ותעלינה כנגד רשות מקומית טענות התיישנות או שיהוי מינהליים ביחס להליכי גבייה מינהליים שנקטה - תקופת ניהולם של ההליכים האזרחיים לא תעמוד לרשות לרועץ ולא תבוא במניין הימים. קביעה זו, מציין בית המשפט העליון, נותנת מקום לאינטרס הציבורי בגביית חובות על-ידי העירייה.

עוד קבע בית המשפט כי "הלכת פרידמן" תחול באופן מיידי, בזמן שהוא מזכיר פעם נוספת כי נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה חדשה פועלת הן רטרוספקטיבית (בראייה לאחור) והן פרוספקטיבית (מכאן ולהבא).

בכך דחה את בקשת היועמ"ש כי זו תחול באופן פרוספקטיבי, נוכח הסתמכותן של הרשויות המקומיות על פרשנות קודמת שניתנה בסוגיה, וההשלכות התקציביות הבלתי מבוטלות העולות מההלכה החדשה על גבייתם של חובות המוערכים בסכומים גבוהים.

בית המשפט לא הסתפק בדחייה כאמור, וביקר בחריפות את התנהלות העירייה בסוגיה זו, תוך שהוא מציין ש"ניתן לומר כי רשות שלא כלכלה את צעדיה ומיהרה לפעול בגדר גבולותיו הברורים של חוק ההתיישנות - לא 'הסתמכה' על פרשנות הפסיקה, אלה בהשאלה, עצמה את עיניה ונשענה על הפרשנות הנוחה לה".

לאור התוצאה שאליה הגיע בית המשפט, ובהתחשב בכך שפרידמן לא היה מיוצג, חייב בית המשפט את העירייה לשלם 4,000 שקל לפרידמן.

לא מיותר לנחש כי להלכה החדשה תהיה השלכה רוחבית על כל הרשויות המקומיות בארץ, אשר תיצור פרקטיקה חדשה של הגשת תובענות אזרחיות לגביית חובות, לצד נקיטת הליכי גבייה מינהליים, על-מנת שעילות התביעה בקשר לחובות אלה לא תתיישנה, או לכל הפחות, מירוץ ההתיישנות בעניינן ייעצר.

עוד כתבות

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה