גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הנפגעים העיקריים ממשבר הדיור הם השוכרים"

מחקר שפרסם הדוקטורנט עופר רז-דרור מצא כי בין 2008 ל-2016 העבירו שוכרים למשכירים תשלומים "עודפים" של כ-50 מיליארד שקל בשל העלייה במחירי הדיור ● "כסף עודף עבר מאוכלוסייה חלשה לאוכלוסייה חזקה"

עליית מחירי הדיור / צילום: שאטרסטוק
עליית מחירי הדיור / צילום: שאטרסטוק

הנפגעים העיקריים ממשבר הדיור בעשור האחרון הם שוכרי הדירות ולא רוכשי הדירות, הסבירות כי קיימת בועת מחירים בשוק הנדל"ן הישראלי נמוכה יותר וההתמודדות עם בעיית ההיצע למגורים בישראל היא מרכזית יותר בפתרון משבר הדיור ממה שנחשב עד כה. אלה המסקנות שעולות ממחקר שפרסם עופר רז-דרור, לשעבר כלכלן במועצה הלאומית לכלכלה, במסגרת פרק בעבודת הדוקטורט שלו, פרק שעסק במחירי השכירות בישראל ובשיטת המדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שככל הנראה לקתה בחסר. רז-דרור מכהן כיום כסמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת וכן מרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית. 

חלק מהפרק האמור, הנוגע לבעייתיות במדידת השינוי בשכר הדירה, פורסם בעבר כחלק מדיוני הוועדה המייעצת ללמ"ס ונחשף ב"גלובס" בינואר האחרון. לפי בדיקה שהציג לוועדה רז-דרור, מאז 2008 עלה מדד שכר הדירה בכ-65% (נומינלית), לעומת עלייה כוללת של כ-34% (נומינלית) לפי מדד שכר הדירה הקיים של הלמ"ס. כעת מתפרסם הפרק המלא שכולל עוד כמה נקודות מעניינות, בעיקר על השפעת הפער בין המדידה לעליית שכר הדירה בפועל. המחקר פורסם במסגרת פרסומי מכון אלרוב לחקר הנדל"ן באוניברסיטת תל-אביב.

"מחקר זה מחדד את הבנתנו לגבי מי נפגע ומי הרוויח ממשבר הדיור הנוכחי", כך כתב רז-דרור בפרק, "ואת השפעתו של המשבר על רמת האי-שוויון במשק. מן המחקר עולה בבירור כי הנפגעים העיקריים הם השוכרים (משקי בית חלשים יחסית), ששכר הדירה המשולם על ידם עלה נומינלית בכ-59% (לאחר ניכוי איכות), וכי העלייה הגדולה הזו בשכר הדירה עברה לידי המשכירים (משקי בית חזקים יחסית). אם נניח כי שכר הדירה ששולם בסוף שנת 2007 הוא שכר דירה המבטא תשואה סבירה למשכיר הדירה, הרי שבתקופת המשבר (2008-2016) הועברו תשלומים "עודפים" של כ-100 אלף שקל למשק בית שהתגורר בשכירות בתקופה זו, מאוכלוסייה חלשה בחברה לאוכלוסייה חזקה בחברה. ובכל התקופה הועברו כ-50 מיליארד שקל תשלומים "עודפים" מהשוכרים למשכירים (מעבר לשכר הדירה כפי שהיה בסוף שנת 2007)".

עוד כותב רז-דרור כי: "למחקר זה השפעה מהותית על ההערכות בקשר לקיומה של בועת מחירים בשוק הדיור הישראלי בעת משבר הדיור הנוכחי. קיומה של בועת מחירים במובנה הכלכלי הוא ניתוק של מחירי הדירות מנתוני הבסיס של הנכס. שכר הדירה הוא נתון הבסיס החשוב ביותר ומחקר זה מראה כי הפער בין עליית מחירי השכירות ועליית מחירי הדירות קטן יותר משמעותית ממה שהיה ידוע עד כה. על כן הסבירות כי קיימת בועת מחירים בשוק הדיור במובנה הכלכלי פחתה משמעותית בעקבות מסקנות מחקר זה".

רז-דרור מתייחס גם לסוגיית היצע הדירות: "למחקר זה השלכות על הניתוח של הגורמים העומדים בבסיס משבר הדיור הנוכחי... במקרה שמחירי השכירות עלו ריאלית בכ-20%-25%, הרי שהחלק הארי של עליית מחירי הדירות אינו יכול להיות מוסבר על ידי עליית מחירי השכירות. מכאן שעיקר עליית המחירים בשוק הדיור נוצרה כתוצאה משינויים בביקוש להשקעה בדירות, ולא כתוצאה מסוגיות הקשורות לביקוש למגורים. מחירי השכירות הם הברומטר הטוב ביותר על מנת לאמוד את קשיי הרחבת ההיצע, שכן הם אינם מושפעים ישירות ובאופן נרחב משינויים בציפיות הפרטים ומגובה הריבית. לפיכך, אם מחירי השכירות עלו יותר משחשבנו, נובע מכך שההתמודדות עם בעיית ההיצע היא מרכזית יותר בפתרון משבר הדיור".

"מדד מחירי השכירות מוטה כלפי מטה בצורה חדה"

"מטרתי המרכזית הייתה לאמוד את השינויים האמתיים בשכר הדירה בישראל בשנים 2008-2015", מסביר רז-דרור בעבודת הדוקטוקט שלו. "הראיתי כי בעת עליות המחירים בשוק השכירות בשנים האלה, עליות המחירים שנרשמו בדירות עם דיירים חדשים, היו גבוהות יותר בסדרי גודל, מעליות המחירים בדירות עם דיירים ותיקים המחדשים חוזה. בנוסף הראיתי כי משקל הדיירים החדשים אינו זניח כלל. לפיכך, אי הכללתם של הדיירים החדשים במדד מחירי השכירות יוצרת הטיה כלפי מטה של מדד מחירי השכירות, החל משנת 2008. כדי לאמוד את השינויים במחירי השכירות השתמשתי במתודה ההדונית במגוון וריאציות. בכל הרגרסיות שערכתי נרשמה עליית מחירים נומינלית של 57% לפחות. בבדיקות הטובות יותר, עליית המחירים הנומינלית נעה בין 59% ל-69%, ועליית המחירים הריאלית נעה בין 47%-56%. זאת לעומת עלייה נומינלית של כ-34% ועלייה ריאלית של כ-24% במדד מחירי השכירות. מכל האמור לעיל אני מגיע למסקנה כי מדד מחירי השכירות מוטה כלפי מטה בצורה חדה, ועליות המחירים בשוק השכירות הן גבוהות יותר משמעותית ממה שהיה ידוע עד כה".

רז-דרור מציע תיקונים במדד מחירי הדירות של הלמ"ס: "להערכתי ניתן לתקן חלק ניכר מההטיה במדד מחירי השכירות על ידי מעבר למעקב אחר דירות, כך שניתן יהיה להכליל דירות עם דיירים חדשים במתודת ההשכרה החוזרת, וכן יש לתקן את הטיית הגיל באופן קבוע. אציין כי גם לאחר תיקון זה, עדיין שיעור הדירות הנעזבות במתודת ההשכרה החוזרת יהיה נמוך משיעורן באוכלוסיית הדירות השכורות, ולכן יש לנפח את המשקלות של דירות אלה, על מנת ששינויי המחירים בדירות עם שוכרים חדשים יקבלו את המשקל הראוי להן במדד. בנוסף, מן הבדיקות שערכתי עלה כי קיים פער לא קטן ברמת המחירים, בין הממוצע הפשוט לממוצע המשוקלל של שכר הדירה הארצי. בפועל, הממוצע המשוקלל של שכר הדירה גבוה מהממוצע הפשוט. על כן מומלץ להפסיק לפרסם את הממוצע הפשוט של שכר הדירה ולפרסם במקומו את הממוצע המשוקלל. פרסום הממוצע הפשוט מביא להטיה כלפי מטה של שיעורי התשואה הנאמדים בשוק הדיור לרכישת דירה, עליהם מסתמכים שחקנים בשוק".

במסגרת עבודת הדוקטורט ובמיוחד בפרק הרלוונטי, שעסק במדד השכירות ,מציין רז-דרור לטובה את הלמ"ס שאפשרו לו לראשונה לבחון את נתוני סקר שכר הדירה. "מחקר זה לא היה אפשרי ללא עזרתם ותמיכתם של אנשי הלמ"ס. ברצוני להודות לעובדי הלמ"ס על מקצועיותם, שיתוף הפעולה ושיתוף הנתונים בנושא רגיש זה, וכן על העזרה הרבה שהגישו לי, אשר אפשרה לי להשלים עבודה זו. להבנתי זו הפעם הראשונה שנתוני סקר שכר דירה הוצאו אל מחוץ ללמ"ס ואני מקווה שמכאן ואילך יונגש סקר שכר דירה המעודכן לכל דורש, דבר שיוכל להרחיב את המחקר על שוק השכירות בישראל, שכמעט ולא נחקר עד עתה".

עוד כתבות

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

סנקציות במקום תגובה צבאית ישראלית: זו התוכנית של אירופה להתמודד עם המשבר במזה"ת

מדינות המערב מנסות בימים האחרונים לגבש בקדחתנות עיצומים חדשים על הרפובליקה האסלאמית ● המטרה: לשלוח מסר מאוחד, אבל בעיקר לשכנע את ישראל למתן את תגובתה הצבאית ● השאלה העיקרית: האם אחרי עשורים של סנקציות טהרן תחדל להעביר כסף לטרור

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: יח''צ

כמעט 100 מיליון שקל בשנה: זה שיאן השכר החדש בבורסת ת"א

עלות שכרו של מנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס בשנת 2023 עמדה על כ-26 מיליון דולר, רוב הסכום ניתן כתגמול הוני ● פרנסיס עקף בכך את ברק עילם, מנכ"ל נייס והפך לשיאן השכר בבורסה המקומית ● בשנה שעברה הביעו בעלי המניות של טבע מחאה על התגמולים הגבוהים לעומת ביצועי המניה באותה עת ● בתוך כך, טבע קיבלה אישור FDA לתרופת ביוסימילר

אווטאר של חברה וירטואלית ב־Replika / צילום: מתוך אתר החברה

לא רק ChatGPT: שישה כלי AI שכדאי להכיר

בשוק יש היום שורה של צ'אטבוטים ייעודיים למשימות נקודתיות ● אלה יכולים לסייע הן בחיים האישיים והן בחיים המקצועיים - מכתיבת קורות חיים, דרך חבר וירטואלי ועד שיווק

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

אוקראינה עברה מהצלחה צבאית לכישלון. זה יכול לקרות גם לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: המציאות העגומה של ההגנה האווירית באוקראינה עלולה לקרות גם לישראל, סין הולכת על קו דק במזרח התיכון ואפל מבצעת עדכון למערכת אחרי סערת האימוג'י של דגל פלסטין ● כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

סימנים ראשונים מעידים - תרחיש הבלהות של המשק עשוי להתממש

האינפלציה בפברואר הגיעה לקצב של 2.7% - מעל מהציפיות המוקדמות ● החשש המרכזי הוא ממגמה שלילית שתביא לחריגה מהיעד של בנק ישראל, כפי שצופים יותר ויותר גופים בשוק ● וכשזה המצב, קשה לראות את הריבית יורדת בקרוב

מארק קיובן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המיליארדר שהתחיל כמוכר שקיות אשפה חושף כמה מסים שילם ואומר: "אני שמח"

"אני משלם את מה שאני צריך. ארה"ב עשתה הרבה בשבילי, ואני גאה להחזיר לה במסים כל שנה", אומר המיליארדר מארק קיובן, שצפוי שלם מס של 275.9 מיליון דולר על הרווחים שלו ב-2023

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

שכונת קריית משה ברחובות / צילום: איל יצהר

פינוי בינוי ברחובות: 65 מ"ר תוספת לכל דירה ומענק כספי של 100 אלף שקל

במרינה בהרצליה ייבנה מלון יוקרה שיכלול 365 חדרים שבו שותף גם הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו ● במסגרת פרויקט פינוי-בינוי בשכונת קריית משה ברחובות, יהרסו 40 דירות ישנות ובמקומן ייבנו 224 דירות חדשות ● שכונה חדשה בבאר שבע תכלול 840 יחידות דיור שיוקמו ב-11 מבני מגורים ● חדשות הנדל"ן

הוועדה לקידום המאבק בפשיעה בחברה הערבית, ספטמבר 2023 / צילום: חיים צח-לע''מ

הפשיעה בחברה הערבית גואה, אבל הממשלה לא נותנת מענה

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם: בשיתוף "יוזמות אברהם", התוכנית לטיפול בפשיעה והאלימות בחברה הערבית

סם אלטמן / צילום: כדיה לוי

המיזם החדש של סם אלטמן במפרציות ואיך יכול להיות שישראל נותרה בחוץ

הדיווחים על ביקוריו של מנכ"ל OpenAI באיחוד האמירויות ובסעודיה נמשכים, ולפי הערכות המטרה היא הקמת תשתיות לפיתוח שבבי בינה מלאכותית ● ישראל לא חלק מהתוכניות, אבל בענף לא דואגים: "אם אלטמן יחפש את ההון האנושי, ישראל עשויה להיות חלק מהתמונה"

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

טיל איראני ליד ים המלח, ששוגר לעבר ישראל ויורט / צילום: Reuters, ALON BEN MORDECHAI

איראן אוזרת אומץ ולוקחת הימור מסוכן בעימות גלוי מול ישראל

ההתקפה של טהראן על ישראל סימנה שינוי אסטרטגי בעימות בין המדינות ●  מלחמת הצללים הפכה לעימות ישיר, ולא ברור עדיין מה יהיה הצעד הבא ● ברקע, הלחץ על איראן להוכיח כי היא מובילה את 'ציר ההתנגדות' מתגבר

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

הפגנה של פרו-פלסטינים נגד גוגל, 2022 / צילום: ap, Eric Risberg

הפגנות ומעצרים: פרויקט נימבוס הישראלי מעורר סערה בארה"ב

מספר עובדי גוגל פתחו בשביתת מחאה נגד העבודה של החברה עם ממשלת ישראל במסגרת פרויקט נימבוס להעברת המחשוב הממשלתי לענן ● באתר Wired דווח כי עשרות עובדים התבצרו במשרדי החברה בניו יורק ובקליפורניה, ואחרי מספר שעות, האבטחה של גוגל האשימה אותם ב"הסגת גבול"