גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיכר שמשנה את הכלכלה הכפרית עם מטבע קריפטוגרפי

מטבע וירטואלי שהושק בכפר זעיר הפך להיות האמצעי המועדף בעסקאות שונות

ביטקוין / איור: רויטרס - Dado Ruvic
ביטקוין / איור: רויטרס - Dado Ruvic

האיכר הרוסי מיכאיל שליאפניקוב טוען שהדרך הטובה ביותר להחיות את הכלכלה המקרטעת בכפרו המרוחק היא לקטוע את הקשרים הפיננסיים עם מוסקבה.

שליאפניקוב השיק מטבע קריפטוגרפי שמכונה קוליון, על שם הכפר הזעיר קוליונובו, השוכן במרחק של כ-129 ק"מ דרום-מזרחית למוסקבה. המטבע כבר זכה להשקעה ראשונית בסך חצי מיליון דולר ממשקיעים רוסים וזרים.

מאז השקתו אשתקד, הופך הקוליון בהדרגה למטבע המועדף בקוליונובו ובעיירות הסמוכות לביצוע עסקאות שונות - מחלב ועד טרקטורים.

"לא רואים כאן הרבה רובלים", אמר שליאפניקוב בריאיון שהעניק לאחרונה ליד בית העץ שבו הוא מתגורר. "יש לנו כאן מדינה משלנו ומטבע משלנו. אנחנו מסתדרים טוב מאוד בעצמנו".

בדומה למדינות רבות אחרות, רוסיה שוקלת אם לאמץ או לאסור את המטבעות הקריפטוגרפיים, והנשיא ולדימיר פוטין הורה לחבר עד הקיץ תקנות לתעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים הלא-מפוקחת. במסגרת מאמצים אלה, עוקבים פקידי ממשלה אחר הניסוי של שליאפניקוב כדי להבין כיצד מתפקדים מטבעות קריפטוגרפיים.

מיכאיל שליאפניקוב / איור: גיל ג'יבלי

"הדוד מישה" ניצל את הפירצה

שליאפניקוב, המכנה את עצמו אגרו-אנרכיסט, נכנס דרך הפירצה הרגולטורית הזו כדי לערוך ניסוי ייחודי של אוטונומיה כלכלית באזור הכפרי שאותו הזניחה מוסקבה במשך זמן רב, לדבריו.

מאמציו ממחישים את הפער הקיים ברוסיה בין ערים משגשגות לבין קהילות כפריות מבודדות. הכסף ממכירות הגז והנפט שזרם לרוסיה בעשרים השנים האחרונות יצר במרכזים העירוניים מעמד ביניים שמשתמש בטכנולוגיה מיובאת ויוצא לחופשות בחו"ל. אך בכפרים הקטנים שורר עוני בשל התשתיות המתפוררות, האוכלוסייה המידלדלת והשירותים הממשלתיים הגרועים.

שליאפניקוב, גבר מוצק וכבד בעל זקן אפור, שאותו מכנים בכפר "הדוד מישה", רוצה להרחיב את השימוש בקוליון, כדי שתושבי קוליונובו וכפרים סמוכים יוכלו לשלם זה לזה עבור שירותים מוניציפליים כמו פינוי שלג ואשפה, שאת רובם כבר מבצעים התושבים בעצמם.

הוא אומר שכבר הצליח לשכנע 100 תושבים אחרים להשתמש במטבע שלו, בעיקר לצורך מכירת ורכישת ירקות ומוצרי חלב באזור עני זה.

הוא הרחיב את השימוש בקוליון בכלכלה המקומית באמצעות מערכת הלוואות שבמסגרתה הוא מספק לאיכרים שאפתניים אינקובטור ו-50 אפרוחות. האפרוחות הופכים לתרנגולות שמתחילות להטיל ביצים. האיכר מוסר את מחצית הביצים לשליאפניקוב, ואת המחצית השנייה הוא מוכר כראות עיניו. התנאי היחידי שמציב שליאפניקוב הוא שעסקאות אלה יבוצעו בקוליון.

"הבנקים לא רוצים להלוות לאיכרים זעירים", אומר שליאפניקוב. "אז יצרנו את המטבע של עצמנו". הוא הוסיף כי אינו רושם רווח אישי, ועל פניו הוא אכן חי בצניעות.

שיטה זו פופולרית בחלק מהאזורים הכפריים ברוסיה, שבהם אין לתושבים גישה לאשראי בנקאי בעלות נמוכה. הבנקים הרוסיים ניסו להרחיב את חדירתם בעיירות ובכפרים הקטנים, וב-2016 שירות הדואר של רוסיה אף פתח בנק בתקווה לענות על צורך זה. אך הריבית במרבית הבנקים המסחריים גבוהה לעתים קרובות מ-10%.

בשל חוסר היציבות הפיננסית לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991, ניסו אזרחי רוסיה מגוון של חלופות להשקעות פיננסיות מסורתיות, אך לחלופות אלה היה סוף רע, כמו למשל השוברים שהנפיקו המפעלים הסובייטיים לעובדיהם ותוכנית הפונזי הענקית MMM של שנות התשעים.

המטבעות הקריפטוגרפיים הציתו עניין חדש באפשרות לפעול מחוץ למערכת הפיננסית הרוסית ולהימנע משימוש ברובל התנודתי שאיבד מחצית מערכו ב-2014 עקב הצניחה במחירי הנפט.

"הדוד מישה ניצל את ההזדמנות", אמר יואן וורונין, מומחה למטבעות קריפטוגרפיים ומייסד פלטפורמת המסחר Tradisys. "כשהוא השיק את הקוליון היה בקרב המשקיעים עניין אדיר במטבעות קריפטוגרפיים, והוא עושה מאמצים להפוך את הקוליון לחלק מהכלכלה האמיתית".

מטבע חלופי פופולרי

מטבעות קריפטוגרפיים, שבהם נעשה שימוש באמצעות פרוטוקול קריפטוגרפי מבוזר ומקוון למעקב אחר עסקאות, הפכו למטבע חלופי פופולרי גם לביצוע השקעות וגם בכלכלה האמיתית. מוכרים מקוונים משיקים מספר הולך וגדל של מטבעות קריפטוגרפיים משלהם שבהם ניתן להשתמש לתשלום עבור המוצרים והשירותים שמספקים אותם מוכרים.

מאז השקתו של הקוליון, שיקף ערכו את אותו המסלול המזגזג שרשם גם הביטקוין - המטבע הדיגיטלי המבוזר העולמי הראשון, אך שליאפניקוב אינו חושש.

"במסחר יש עליות ומורדות, אך בסופו של דבר בקוליונובו תמיד אפשר לקנות באמצעות הקוליון חלב ובשר", אמר שליאפניקוב.

איגור לוויטין, לשעבר פועל בחווה קולקטיבית, מספר כי הצטרף לכלכלת הקוליון של שליאפניקוב, ושכעת יש לו שתי עיזים ו-300 תרנגולות שכולן נרכשו בקוליון. חלק מהתרנגולות סופקו בידי שליאפניקוב כהלוואה. כעת הוא מעביר חלק מהביצים לשליאפניקוב, ואת החלק האחר הוא מוכר תמורת רובלים או קוליונים.

"כשאתה חי בשממה, אתה מנסה לשרוד אפילו באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים", מציין לוויטין.אשתקד הצליח שליאפניקוב לקנות אפילו טרקטור משומש באמצעות הקוליון. הוא שילם 4,500 קוליון, שהיו שווים באותו הזמן ל-10,000 רובל.

שליאפניקוב מקווה שהתקנות שמגבש כעת הקרמלין יאפשרו לו להמשיך בניסוי שלו. אחרי ככלות הכול, כבר היו לו בעבר התכתשויות עם רשויות החוק.

ב-2015 שמו הרשויות הרוסיות קץ לניסיונו להשיק באזור שטרות כסף משלו, שגם הן זכו לשם 'קוליון'. בניגוד למטבע הקריפטוגרפי, היה ערכו של שטר הכסף 'קוליון' שווה ל-1 קילוגרם תפוחי אדמה. לאחר שנודע לרשויות על שטר הכסף של שליאפניקוב, הטיל אחד מאנשי התביעה הציבורית המקומית איסור על השימוש בשטר הקוליון, בטענה שהוא עלול לערער את היציבות החוקתית של רוסיה. שטרות הקוליון הוחרמו, ושליאפניקוב נאלץ להסכים לחדול מהשימוש בהם.

"זאת הסיבה שקפצתי על ההזדמנות להשיק מטבע קריפטוגרפי. העדר הרגולציה הוא הזדמנות, וניצלתי אותה", מצהיר שליאפניקוב.

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין