גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך לעקוף את הפקקים (ואת משרד התחבורה)

משרד האוצר מקדם רפורמה של ביטוחי רכב בהתאם להיקף הנסועה בפועל ● השיטה תוזיל את הביטוח של רוב הנהגים ותפחית את הגודש בכבישים, אבל תייקר את הביטוח של נהגי הרכב הצמוד - מקבוצות הלובי החזקות בישראל - מה שמעלה ספק לגבי סיכויי יישומה בישראל

פקקים / צילום: איל יצהר
פקקים / צילום: איל יצהר

בחודשים ינואר-מארס עלו על כבישי הארץ כ-95 אלף כלי רכב פרטיים חדשים. מדובר בקצב דומה לזה של השנה שעברה ואם לא יהיו שינויים דרמטיים גם השנה הנוכחית תסתיים עם נתון של כ-280 אלף מכירות, פלוס מינוס.

למען מי שעדיין לא מתרשם מהמספרים, נציין שבפרק זמן של ארבע שנים בלבד - מתחילת 2015 ועד סוף השנה הנוכחית - צפויות להסתכם מכירות הרכב החדש בישראל בכמיליון יחידות, תוספת נטו של קצת יותר מחצי מיליון כלי רכב חדשים לכבישים (בניכוי הגריעה). שימו את כלי הרכב הללו פגוש מול פגוש וקיבלתם טור מתכת של 2,000 קילומטר - יותר מפי שלושה מאורכה של המדינה. זו, כאמור, רק התוספת נטו.

נגד תחבורה שיתופית

כאשר מציבים את קצב הגידול במצבת הרכב אל מול היקף הכבישים הנוכחי והמתוכנן ואל מול לוח הזמנים האופטימי ביותר לסיום עבודות התשתית המרכזיות של התחבורה הציבורית (בהנחה שאלה אכן יניבו שינוי מהותי), הרי שעד סוף העשור הנוכחי צפוי לנו כשל תחבורתי מסיבי בעורקי התחבורה המרכזיים בשעות העומס. עוד שעה-שעתיים ביציאה לעבודה ובחזרה ממנה.

אלא שמשרד התחבורה - הנושא באחריות לקוצר הראייה התכנוני שהוביל אותנו למצב הזה - מנטרל ביעילות פתרונות ביניים. המשרד מתנגד להגדלת "מקדם המילוי" בכלי רכב באמצעות אימוץ אגרסיבי של תחבורה שיתופית מתקדמת נוסח אובר, שולל עקרונית תחבורה ציבורית 24/7 (כולל שבתות), שתייתר את הצורך של רבים ברכב פרטי, ומעכב כל ניסיון להתחיל ביישום אגרת גודש. כמובן, אם תשאלו את בכירי המשרד, הכל "פייק ניוז". הם בכלל קיבלו את הצרות האלה בירושה ומה כבר אפשר להספיק לתקן ב-10 שנים עם תקציב "דל" של 200 מיליארד שקל.

אבל פה ושם, בדרג המקצועי של משרד האוצר, נותרו עדיין מי שמנסים למצוא פתרונות ביניים יעילים, עוקפי משרד התחבורה, שמטרתם להקטין את השימוש ברכב פרטי ולמנוע, או לפחות לעכב, את הקטסטרופה התחבורתית שלפתחנו.

בארגז הכלים של האוצר אין הרבה פתרונות. מיסוי הדלק כבר נמצא ממילא קרוב לשיא עולמי ואין לו השפעה של ממש על הנסועה. אגרות הרכב המנופחות, שמזרימות לאוצר 5 מיליארד שקל בשנה, הן ביצת זהב פיסקלית, שאף אחד לא ייגע בה. מס גודש ישיר הוא כאמור טאבו פוליטי, ומה שנותר זה לווסת את הביקוש באמצעות התאמה של חלק ממרכיבי ביטוח החובה והביטוח המקיף, שמגלמים את סיכון התאונות, בנוסח "שלם בהתאם להיקף הנסיעה". נקדים ונאמר שלא מדובר בתרגיל אקדמי: מאחורי המהלך הזה ניצבת החלטת ממשלה והוא מופיע בצורה מפורשת גם בתוכנית הכלכלית החדשה, שאופק היישום שלה הוא 2019.

העולם כבר שם

הרעיון של ביטוח שמחירו נגזר מהיקף הנסועה בפועל במקום תעריף קבוע אינו חדש ואינו מקורי. בארה"ב, אירופה ומדינות מפותחות נוספות בעולם יש כיום מיליוני נהגים עם תוכניות ביטוח לרכב שהפרמיה בה נגזרת מהיקף הנסיעה בפועל. הצפי הוא ששיעור החדירה של פוליסות כאלה יטפס מאחוזים בודדים ליותר מ-30% בתוך שנים ספורות.

הסיבה להצלחת השיטה היא, שמדובר במצב של Win-Win משולש. נקודת המבט של חברות הביטוח היא שנהגים שנוסעים מעט יחסית מייצגים סיכון מופחת לתאונות בהשוואה לנהגים "כבדים". לנהגים שממעטים להשתמש ברכבם, השיטה יכולה להפחית משמעותית את עלות הביטוח המקיף. ואילו המדינה נהנית מיצירת מוטיבציה כלכלית להפחתת הנסועה, על כל היתרונות הנגזרים מבחינת הפחתת הגודש, הקטנת הזיהום והתחלואה ועוד. כלומר, זה מעין מס נסועה בדלת האחורית.

על פי עבודת מחקר שפרסם השנה הכלכלן הראשי באוצר, שינוי המודל לביטוח על פי נסועה בישראל עשוי להביא לגידול של 23% בעלות המשתנה של השימוש ברכב וכתוצאה לירידה של 2% עד 7% בנפח התנועה בכבישים, מה שיביא לחיסכון של 2.4 מיליארד שקל בשנה בהוצאות הדלק למשק כמו גם להפחתה משמעותית של עלויות התאונות והתחלואה למדינה. זה גם יביא גם להפחתת הביטוח לכ-62% מהמבוטחים בישראל.

מבחינה טכנולוגית, מודל הביטוח הזה הוא נגיש, בר ביצוע ואינו מורכב יחסית. כמעט כל רכב מודרני מצויד כיום לכל הפחות ביציאת נתונים, שמחוברת למחשב המנוע ואוספת נתונים על הרכב לצורך דיאגנוסטיקה, וביניהם גם נתון הנסועה. רוב שיטות ה"שלם לפי נסועה" בעולם מבוססות כיום על איסוף נתונים מהרכב באמצעות התקן שידור חיצוני זול ופשוט שמתחבר לאותו שקע, וקיימות בשוק טכנולוגיות רבות אחרות כמו חיבור "קופסה שחורה" חיצונית למחשב המנוע, שימוש באפליקציות לסמארטפון ומערכות מולטימדיה וקישוריות מתקדמות, כמו אלה שמוצעות כיום בארץ ברוב הדגמים החדשים. בקיצור, הטכנולוגיה לא מהווה מכשול ולמעשה היא כבר מיושמת כיום בארץ על ידי שתי חברות ביטוח (הפניקס ו-AIG), אם כי בינתיים רק בצורה מוגבלת עבור נהגים חדשים.

המכשולים שבדרך

דו"ח הכלכלן הראשי מציין שורה של גורמים שעשוים לעכב את החדרת השיטה, כמו חוסר מוטיבציה של חברות הביטוח (שחלק מלקוחותיהן ייפגעו), חשש מפגיעה בתחרות, סיכון מסחרי גבוה למיישמים הראשונים של המודל וחשש מפגיעה בפרטיות. אבל האמת היא, שלאוצר יש יכולת לאכוף על חברות הביטוח להציע את השיטה לפחות כאופציה לבחירה בסל השירותים שלהן.

המכשול האמיתי מסתתר במשפט קטן במחקר, שקל לפסוח עליו: "הסוגיה הופכת מעט מורכבת יותר מכיוון שאחוז לא מבוטל מהנהגים מקבלים רכב ממקום עבודתם". בפועל, זה המוקש הגדול ביותר בדרך ליישום רפורמת הביטוח על פי נסועה. כלי הרכב הצמודים בישראל הם כידוע צרכני הקילומטרים ויצרני הגודש הגדולים ביותר בשעות העומס. נסועה ממוצעת של מעל 30 אלף ק"מ בשנה לרכב צמוד, לעומת כ-16 אלף לרכב פרטי, מציבה את רכבי הציים באחוזון ה-90 של הנסועה בישראל. פירוש הדבר, על פי תחשיבי האוצר, התייקרות של כ-2,640 שקל בשנה בביטוח הרכב לנוסעים הכבדים. חלק נכבד מחברות הליסינג הגדולות כלל לא מבטחות את כלי הרכב בביטוח מקיף, כך שביטוח על פי נסועה לא ישפיע עליהן. אם כבר, הוא יקטין את המוטיבציה של חברות ליסינג "צדיקות", שכן מבטחות, ושל ציים בבעלות פרטית, לעשות ביטוח מקיף.

ייתכן שבמסגרת הרפורמה יהיה ניתן לחייב את חברות הליסינג להעניק ביטוח מקיף, אבל זו תוספת עלות לא מבוטלת למחיר הליסינג, שבה יצטרכו לשאת המעבידים ו/או העובדים. כנ"ל במקרה של צי הרכב הצמוד המסיבי של עובדי המדינה - כולל צה"ל והכנסת - שנמנה עם הצרכנים הכבדים ביותר של קילומטרים בישראל.

במילים אחרות, הרפורמה עשויה לפגוע בכיס של אחת מקבוצות הלובי החזקות החסינות ביותר במשק הישראלי, שלא בכדי היא ה"חסינה" ביותר בפני שימוש כלשהו בתחבורה ציבורית. יתר על כן, שימוש בביטוח לפי היקף הנסיעה שמבוסס על טכנולוגיה עלול לפתוח את "תיבת פנדורה" של שווי השימוש ולתת דחיפה לדרישת הציים לקבוע את שווי השימוש בצורה דיפרנציאלית בהתאם לנסועה בפועל - מהלך שהאוצר מנסה לחסום. אנחנו לא שוכחים גם את משרד התחבורה, שמן הסתם יראה במהלך "ביטוח טכנולוגי" כזה מעין פיילוט לקראת מיסוי גודש אמיתי - הטכנולוגיה היא אותה טכנולוגיה - שלו הוא מתנגד.

היינו רוצים לראות את המהלך החיובי הזה מתממש ואת ישראל עושה צעד מעשי לקראת רציונליזציה של שימוש רכב פרטי. אבל כל מהלך שפוגע בכיסן של האליטות נדון מראש לכישלון (זוכרים את מס דירה שלישית?) ולא משנה עד כמה הוא יפחית את העלויות לרוב הנהגים או ייטיב את מצב הפקקים. כי אחרי 70 שנה של עצמאות, נראה כי מה שנותר מהערכים של הכלכלה הישראלית (חוץ מדגל על אנטנת רכב הליסינג) זה "אם אתה לא קרוב לצלחת, אתה לא קיים".

ביטוח לפי נסועה

■ מספר מנויים בביטוח לפי נסועה (PAYD) בעולם (סוף 2016): כ-4.8 מיליון (סוף 2016)
■ צפי מנויים לשנת 2020 (על פי פרוסט אנד סאליבן): מעל 100 מיליון
■ פוטנציל הירידה בנסועה בעקבות מעבר לשיטת הביטוח החדשה: 2%-7%
■ חיסכון בהוצאות הדלק: 0.7 עד 2.4 מיליארד שקל בשנה
■ אחוז המבוטחים שישלמו פחות בשיטה החדשה: 62%
■ העלייה הממוצעת בפרמיה לנוסעים "כבדים": כ-2,600 שקל בשנה

עוד כתבות

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

תקיפה באיראן: ישראל הרשמית שותקת - אין שינוי בהנחיות לעורף

מוקדם יותר: פגיעה ישירה בגליל העליון, לא היו נפגעים • לראשונה אחרי שבועיים: אזעקות הופעלו באשקלון, שיגור אחד נפל בשטח פתוח • ארה"ב הטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל • בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" • גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים • עדכונים בולטים 

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

מספר מניות אירופיות יכולות להציג תשואות עודפות למשקיעים / צילום: Shutterstock

פתיחת מסחר אדומה באירופה; השקל מתייצב מול הדולר

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי ננעל בירידה של כ-2.5% ושנזן ננעל בירידה של אחוז ● הזינוק במחירי הנפט מתמתן: מחיר חבית ברנט עומד על 88 דולר ● מחיר הזהב בשיא של כל הזמנים