גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאנל פועלי הבניין: "אף יזם לא ישב בכלא בגלל תאונה"

אהוד דנוך, מנכ"ל שיכון ובינוי סולל בונה, בוועידת הנדל"ן של "גלובס": "כדי להקטין באופן חד את מספר התאונות בעבודה יש לשנות את התרבות הארגונית של ניהול השמירה על הבטיחות בחברות"

דני מריאן, גדיר ניקולא, הדס תגרי, אשר גרין ואלונה בר און / צילום: שלומי יוסף
דני מריאן, גדיר ניקולא, הדס תגרי, אשר גרין ואלונה בר און / צילום: שלומי יוסף

"בעבודות בתחום הבניין והתשתיות תמיד יהיו סיכונים בטיחותיים" כך אמר מנכ"ל סולל בונה אהוד דנוך בוועידת הנדל"ן של "גלובס" שמתקיימת הבוקר בגני התערוכה בתל אביב במסגרת הפאנל "מחיר הדמים - מי שומר על פועלי הבניין?". את הפאנל פתח שר העבודה והרווחה חיים כץ. "הנושא הזה ימשיך לעמוד בראש מעיינינו ולכן חשובה מאוד השיטה שבה אנחנו בוחרים להקטין את הסיכונים על מנת שכל אחד מעובדינו יחזור בסוף יום העבודה ללא כל פגע. צריך תמיד לשאוף לשלמות אבל גם להבין שתמיד יהיו נקודות חולשה חדשות. במצב היום בישראל, יש לכולנו עוד הרבה מה לעשות".

דנוך התייחס לתאונות העבודה שבהן מוצאים את מותם עובדים רבים באתרי בנייה בישראל בשנים האחרונות: "אנחנו עושים הכל כדי שהעובד שמגיע בבוקר למקום העבודה, לפעמים כשהראש שלו טרוד בכלל בעניינים אחרים, יהיה מודע לכל הסיכונים שעומדים בפניו ויתנהל בהתאם". לדברי דנוך סולל בונה משקיעה משאבים רבים בחקירת תאונות במטרה למנוע אותן בעתיד. "אין ארגון שאין בו טעויות ותקלות גם אם הוא מקצועי מאוד וטכנולוגי מאוד כמו חיל האוויר הישראלי. אבל כמו בחיל האוויר, גם אצלנו בשיכון ובינוי סולל בונה, אנחנו מתחקרים כל דבר, לומדים מהמסקנות ופועלים הרבה מעבר לדרישות החוק לצמצום רמת הסיכונים למינימום".

"אף יזם לא ישב בכלא בגלל רשלנות ביצוע באתר בנייה שלו"

הפאנל, בהנחיית משנה לעורך נדל"ן ב"גלובס", הלית ינאי לויזון, נפתח בסרטון שהציג את שמותיהם של ההרוגים בתאונות באתרי בנייה בשנתיים החולפות. "העיצומים הכספיים היה אחד האמצעים המשמעותיים שנקט בהם השר בשנה האחרונה" אמרה עו"ד גדיר ניקולא, רכזת תחום עובדים ערבים בעמותת קו לעובד . "אבל זה כלי חדש יחסית שנכנס מה-1 בינואר, המפקחים שהוסיפו אינם מספיקים, ואפילו ספירת ההרוגים אינה מדויקת, כי מינהל הבטיחות המשרד העבודה והרווחה לא סופר תאונות עבודה כתוצאה מדריסה למשל, או תאונות מעבר לקו הירוק. בשנה שעברה עכבנו אחרי 256 תאונות שדווחו על ידי מד"א, כאשר פציעות קלות לא מדווחות כלל. כמעט בכל תאונה אנחנו מבקשים לדעת אילו פעולות פיקוח ננקטו בעקבות התאונה. מצאנו ש-165 תאונות שגרמו לפציעה בינונית לא קיבלו מענה ממינהל הבטיחות, כי כנראה במיהנל הבטיחות חושבים שפציעה בינונית אינה מספיק חמורה המצדיקה הקצאת משאבים. כל עוד לא חוקרים כל תאונה ולעובד אין כתובת להגיש תלונה למינהל הבטיחות אנחנו רחוקים מפיתרון".

עו"ד הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין, העבירה גם היא ביקורת על העדר פיקוח ואכיפה מצד הרשויות בכלולותן: "רק אחרי מאבק קשה יש החלטה להקים יחידה לחקירות תאונות במשטרת ישראל, כאשר עד היום הוגשו פחות מ-5% כתבי אישום נגד אחראיים לתאונות בנייה. גורם נוסף שלא עושה כלום זה משרד השיכון, שבתחומו יושב רשם הקבלנים, שיש בסמכותו לפעול נגד קבלנים במקרה של הונאת רוכשים, אי עמידה בחוק המכר, אך הוא אינו פועל במקרה שחברה קבלנית מתרשלת בשמירה על חיי הפועלים. גם שמשרד העבודה שולח מפקח ורואים תקלה בטיחותית, ושולח צו בטיחות, מי שצריך היה להפעיל סמכות בעניין היה רשם הקבלנים במשרד השיכון. במקרה שחברה מתרשלת שוב ושוב בבטיחות באתר בנייה ראוי היה שרשם הקבלנים היה מזמן אותה לשימוע ואם צריך גם שולל את רישיונה. אנחנו רוצים לראות שיפור, ב-2016 ספרנו 50 הרוגים באתרים ב-2017 ספרנו 35 הרוגים. זה אמנם פחות אבל זה עדיין קטסטרופלי. אנחנו צריכים לראות ירידה דרסטית מתמדת. במספר ההרוגים והפצועים של לפחות 30% ב-2018. אנחנו במצב לא טוב. כי רק בינואר פברואר 2018 היו 13 הרוגים באתרי בנייה".

דני מריאן , יו"ר איגוד המהנדסים, אמר: "קנסות סנקציות וענישה זה חשוב ואני מחזק את הממשלה שמחמירה את אותן. אבל יש סקטור שלם שלא יעשה הכל מפחד. אי אפשר לחנך ילד רק על ידי פחד. כמו שלא לקטוף פרחי בר זה עניין של חינוך ולא של ענישה. יש אמצעים לחנך קבלנים כתמריצים, כמו למשל בעלויות הביטוח. למה שקבלנים שמשקיעים בבטיחות, ואין אצלם תאונות עבודה לא יקבלו תגמול מהממשלה בדמות הנחה בביטוח? חברות מחו"ל שבאות לבנות פה, השאלה הראשונה ששואלות כשבוחרות קבלן מבצע היא כמה תאונות היו לקבלן? לא משנה אם זה פקיד ממשלתי, או יזם, או קבלן, או פועל, כל אחד צריך לדבר ולנשום בטיחות".

תגר הוסיפה כי "אחד העיוותים הגדולים הוא שליזם אין אחריות פלילית. אף יזם לא ישב בכלא בגלל רשלנות ביצוע באתר בנייה שלו. עם כל הכבוד לחברות שמשקיעות בבטיחות עד שאין שום כלום לא קורה ואם אין סנקציות או מחיר של מוניטין שלילי שום דבר לא יזוז. איפה החברות שמשקיעות כל כך בבטיחות היו באוקטובר נובמבר 2015 שנהרגו 21 אנשים באתרי בנייה?"

סגן נשיא התאחדות בוני הארץ, אשר גרין, התייחס לאחריות של המדינה במכרזים לביצוע פרויקטים גדולים שנעדרים התייחסות לנושא הבטיחות: "המציאות בישראל היא שמזמין העבודה הגדול ביותר של הפרויקטים הציבוריים הגדולים, מוסר עבדה לגורם הזול ביותר שחוסך בכל דבר. אנחנו בהתאחדות בוני הארץ מסבירים למשרד האוצר שיש פיתרון פשוט. תכניסו במכרזים ממשלתיים פרק בטיחות שיכלול סעיפים מותאמים לפרויקט, ושישלמו עבור סעיפי בטיחות שהמחירים בו קבועים ואין תחרות על הפרק הזה. סולל בונה יכולה אולי להשקיע בבטיחות, אבל יש קבלנים קטנים לא מסוגלים לאמץ תקן בטחות, ולכן הפיתרון הוא לשלם עבור בטיחות. ברגע שישלמו עבור זה, תהיה ירידה בתאונות עבודה".

בהקשר זה הבהירה ניקולא: "מאיתנו תצא דרישה לממשלה לתמחר את מרכיב הבטיחות בפרויקטים ציבוריים. והתניה למי מותר להשתתף בפרויקטים אלה. 20 הרוגים בשנתיים האחרונות היו באתרי בנייה של פרוקטים ציבוריים. מרשות ציבורית אנחנו מצפים ליותר. אם רשות ציבורית תשנה את ההתנהלות שלה זה ישפיע גם על חברות פרטיות".

אלונה בר און, יו"ר גלובס והבעלים של החברה היזמית "בית וגג", הוסיפה כי אחת הבעיות בנושא טמונות בעצות המשפטיות שמקבלים יזמים מיועצים משפטיים: "העצה שמקבל יזם מהיועץ המשפטי הוא להתרחק מאירוע של בטיחות ואיכות, על מנת להקטין חשיפה לאחריות. בעיה שנייה היא המרווחים הקטנים שיש לקבלני הביצוע בכל פרויקט ולכן הם עושים הכל בזול. הכיס של הקבלן הוא לא עמוק כמו שנוהגים לחשוב וראיה לכך היא כמות פשיטות הרגל של קבלנים. אין פה שאלה של רעים וטובים. אף אחד לא קם בבוקר ואומר אני רוצה שיהרגו פועלים במשמרת שלי. לכן יש מקום אולי יותר לשתף פעולה עם היזמים והקבלנים ופחות לנקוט בתוקפנות".

"הרגולציה משתרכת הרחק מאחורי המגזר הפרטי"

דנוך אמר גם כי "המצב בתחום הבטיחות בעבודות בנייה בישראל, הוא כזה שהרגולציה משתרכת הרחק מאחורי המגזר הפרטי. המדינה אמנם החליטה להגביר את האכיפה והקנסות, אך כולנו יודעים שכמו במלחמה בתאונות הדרכים לא מספיקה האכיפה והאפקטיביות שלה אינה מספיקה. כדי להקטין באופן חד את מספר התאונות בעבודה יש לשנות את התרבות הארגונית של ניהול השמירה על הבטיחות בחברות. צריך תקנים מחייבים. המצב כיום בישראל הוא שקומץ חברות כמונו מאמץ תקנים מתקדמים בתחום ניהול הבטיחות המקובלים מזמן במדינות המתקדמות בעולם, וזה מבלי שהחוק דורש זאת מהן, ומבלי שהדבר נותן לחברה יתרון מסחרי כלשהו מול מתחרותיה שבחרו שלא לעבור את התהליך המפרך של קבלת התקן.

קחו למשל את התקן לניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה 18001 אשר אומץ בשיכון ובינוי סולל בונה החל משנת 2012 בבנייה, ובכבישים משנת 2013. מדובר בתקן המתקדם בעולם בתחום ניהול הבטיחות, כאשר בתחום הבנייה מדובר בהיערכות מורכבת לפני ובמהלך כל פרויקט ביצוע במסגרתו לוקחת החברה אחריות גם על קבלני המשנה שלה וכל העובדים המעורבים בפרויקט. התקן כולל בנוסף להכנת סקרי סיכונים, ביצוע פעולות מתקנות ומונעות, מבדקים פנימיים, תחקור ולמידה הנדרשים גם בחוק, גיבוש מדיניות בנושא בטיחות, ביצוע בדיקות, מדידה וניטור של ביצועי בטיחות והערכות תקופתיות של התאמה לדרישות רלוונטיות על פי החוק. אישור מכון התקנים למערכות ניהול הבטיחות לפי דרישות תקן זה ניתן רק לאחר תוצאות בדיקות ביחס לעמידת החבר בכל דרישות התקן הנערכות פעמיים בשנה על ידי מכון התקנים. בסולל בונה השקענו הרבה כסף ומאמצים כדי לקבל את ההסמכה, וכמונו גם חברות נוספות למרות שמדובר בתקן וולנטרי לחלוטין".

אהוד דנוך / צילום: שלומי יוסף

לדברי דנוך, מדינות בעולם דוגמת מדינות האיחוד האירופי וחברות המבקשות לגשת למכרז בסקטור הציבורי נדרשות לעמוד בדרישות שונות בתחום הבטיחות ובתקני ניהול בטיחות. "למרות זאת, כאן בישראל, המדינה לא דורשת עמידה בתקן הזה מחברות בנייה ותשתיות. המדינה שהיא מזמין העבודה הגדול ביותר בענפים אלה מוציאה מכרזים שאינם כוללים אפילו תנאי סף ספציפי אחד בכל הקשור בתחום השמירה על הבטיחות ובוודאי שאינה מתנה השתתפות במכרזים בעמידה בתקן בטיחות כלשהו".

לדברי דנוך, יישום התקן בישראל נותר לשיקול דעתם ולרצונם הטוב של מנהלי החברות הפרטיות. "לו הממשלה הייתה מזמינה עבודות לפי התקן הזה כסטנדרט נדרש בבטיחות בתנאי סף ובקריטריונים למתן עדיפות במכרזים, אני בטוח שהמצב היה משתנה. אם המדינה הייתה מייצרת תמריץ כלכלי להשקעת חברות בתחום הבטיחות, הדבר הזה יהיה מועיל בהרבה מכל יחידת אכיפה שתורחב וקנסות שיוגדלו. אכיפה היא דבר חשוב אבל לא מספיק. תקן לעומת זאת, תמיד יהיה מקצועי יותר מהחוק ויכלול בתוכו אלמנטים מובנים של תחקור, למידה והשתפרות תמידית שלא מתוך חשש מקנסות אלא מתוך הרצון והצורך לעמוד בתקן . אני מקווה שהתקנים יאומצו על ידי הממשלה כתנאי סף לביצוע פרויקטים של המדינה, אבל עד שזה יקרה אני קורא לכל יתר החברות בארץ לאמץ באופן וולנטרי את התקנים למען בטיחות העובדים שלנו".

עוד כתבות

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי