גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פאנל ישראל 2048: "המדינה צריכה לעודד גם שכירות"

כך אמר מנהל אגף בכיר במשרד הבינוי והאחראי על יישום תוכנית מחיר למשתכן בוועידת הנדל"ן של "גלובס" ● מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר: "רמת חיים גבוהה זה רכב פרטי" ● חן הרצוג: "העדר התכנון לטווח ארוך יצור את המשבר העתידי"

מימין: דרור מרמור, סוניה גורודיסקי, עדיאל שמרון, קרן טרנר, חן הרצוג ובני דרייפוס / צילום: שלומי יוסף
מימין: דרור מרמור, סוניה גורודיסקי, עדיאל שמרון, קרן טרנר, חן הרצוג ובני דרייפוס / צילום: שלומי יוסף

"רמת חיים גבוהה זה רכב פרטי, אבל גם בעולם מחזיקים רכב פרטי ונהנים מתחבורה ציבורית טובה. אפשר להגיע למקומות העבודה בטווח זמן סביר אם חולקים נסיעה ברכב, כי לא יכול להיות שבכל רכב יושב נהג לבד, או אם משתמשים בתחבורה ציבורית, ולכן מעודדים תשתיות לתחבורה ציבורית"", אמרה היום (ד') מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר בפאנל "ישראל 2048 - איפה יגורו 20 מיליון תושבים?" בוועידת הנדל"ן של "גלובס". "הציבור אולי עוד לא רואה את זה אבל השקענו בהרבה דברים ויש חנו עוד הרבה עבודה אנחנו מנסים לצמצם פערים של עשרות שנים. שילשנו את תקציב ההשקעה בתשתיות בעשור האחרון פרויקטים שהיו תקועים נמצאים לקראת סיום אם זה הרכבת הקלה בירושלים".

לצד טרנר השתתפו בפאנל, בהנחייתו של עורך נדל"ן "גלובס" דרור מרמור וכתבת תשתיות ותחבורה ב"גלובס" סוניה גורודיסקי, בני דרייפוס, מנהל אגף בכיר ואחראי על יישום תוכנית מחיר למשתכן במשרד הבינוי, חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי BDO, ומנהל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון. 

טרנר התייחסה למצב התחבורה בישראל ולהישגי משרד התחבורה, שבראשו עומד שר התחבורה ישראל כ"ץ מזה 9 שנים: "בעשור האחרון אנחנו משלימים פערים של הרבה שנים. במבט אופטימי יותר בסוף אנחנו מדינה מודרנית וגודש בתנועה יש בכל עיר מודרנית בכניסה לערים. לא נפנה בניינים עם רמת החיים רמת המינוע עולה. הריביות נמוכות ואנשים קונים רכבים. שואפים לתת החלפת להתניידות באמצעות נסיעה משותפת וציבורית. אנחנו משקיעים לא רק לטווח ארוך ולפרויקטים שייתמששו עוד הרבה שנים, למשל הרכבת הקלה, רכבות, לפני עשור תקציב הרכבת היה פחות מ2 מיליארד שקלים הרכבת מגיעה כמעט לכל מקום במדינה, אנשים נהנים לגור שלא בתוך תל אביב לפני כן לא יכלו לעשות את זה. הושקעו הרבה כספים בעשור האחרון בתחבורה הציבורית".

בני דרייפוס התייחס להאם מודל סבסוד הקרקע במחיר למשתכן הוא מודל ארוך טווח: "שני דברים משמעותיים שמחיר למשתכן מייצר לנו 2048 - בממד החברתי האתגר הגדול כרגע זה צמצום הפערים בין המעמדות בחברה ואחד הכלים שיש לנו בכך שהמדינה היא הבעלים המשמעותית של קרקעות היא יכולה לנווט לכן ילכו המשאבים. מחיר למשתכן מאפשר לנו לצמצם פער במובן שזוג צעיר יכול לקבל עדיפות ברכישת דירה והוא לא צריך להתחרות עם בעלי הון או עם משפרי דיור. אנחנו נמצאים עם דור שמתחיל עם הון עצמי משמעותי. יש לזה משמעויות. המדינה הייתה צריכה אולי לעודד גם שכירות ואנחנו מעודדים בעלות אבל יש לזה יתרונות. "

אבל מה עם מחיר למשתכן ארוך טווח?

"נרצה להיות מדינה ממוצעת ב- OECD לקנות דירה ב-100 משכורות. אנחנו רחוקים משם. לא פחות חשוב מהצד החברתי זה הצד של היזמים במחיר למשתכן. זה מאפשר לשחקנים חדשים שלא היו מוכרים ודומיננטיים להיכנס כשווים ולבנות יחידות דיור באזורים שונים בארץ מאחר והתחרות היא לא רק על מחיר הקרקע. לא רק מי שיש לו את ההון הגדול ביותר שיכול לאסוף קרקעות. זו תופעה שמחלקת את עושר בין עוד קבוצות בשוק הנדל"ן. הקונספט שלא מתחרים על ערך הקרקע הגבוה ביותר הוא לא ייעלם, זו תהיה התופעה שנראה בשנים הבאות אולי לא רק במגורים אלא גם במסחר ובדיור מוגן. רמ"י מנהלת מגוון רחב של משאבים והיא תצטרך לחלק את זה באופן חכם".

חן הרצוג התייחס למצב התשתיות בישראל: "חייבים לדאוג לתשתיות במבט של 30 שנה קדימה. 30 שנה זה מחר בבוקר. רוב התשתיות שמשרתות אותנו היום קיימות מ-1988. ההחלטות של היום מכתיבות את התשתיות העתידיות. העדר תכנון לטווח ארוך מביא לכשלים. דוגמה אחת זה נושא המים וההתפלה. אפשר להתווכח היכן יגורו אנשים, אבל הם יצטרכו מים בכל מקום. לא נגלה יותר מים ולכן כל תופסת המים בישראל חייבת לבוא מהתפלה. צריכים תוך 30 שנה עוד מיליון מטר קוב של התפלה, זו עובדה. צריך לבנות עוד 7 מתקני התפלה. איפה הם יקומו? לאורך קו החוף. אפשר ליישב את הנגב אבל לא להתפיל אותו והיום יש שם לאורך קו החוף תחנות כוח. תחנות הכוח שמגיעות לסוף חייהן הכלכליים יועברו לפנים הארץ. אבל מה שאנחנו עושים זה הפוך, השנה המדינה החליטה להקים תחנות חדשות בחדרה ובאשכול. מפקיעים מהציבור את אתרי החוף, מקריבים אותם לעוד 30-40 שנה לייצור חשמל. זו עיוות, העדר התכנון לטווח ארוך יצור את המשבר העתידי".

הרצוג התייחס גם למצב התעופה: "נתב"ג משרת 20 מיליון נוסעים כל שנה. אומרים שהוא הגיע למיצוי, אבל 30 שנה קדימה יהיו פה 60 מילון נוסעים ונתב"ג לא יכול להכיל את זה. צריך עוד שדה תעופה, המדינה מנסה לקדם שדה משלים ברמת דוד. האם זה יוכל לענות על צרכי המשק ב2048? נתב"ג יהפוך למשני, בתקופה כזו צריך שדה שיודע לקלוט תנועה של 40 מיליון עם עורף לוגיסטי חזק. זה לא יכול להיות ברמת דוד. אין פתרון ארוך טווח. נתב"ג נמצא בלוד על בסיס החלטה של הבריטים לפני 80 שנה. שדות גדולים בעולם משרתים גם 80 מיליון נוסעים וזה לא יכול לקרות ברמת דוד. חוסר התכנון לטווח ארוך מראה שאנחנו מקבלים החלטות שגויות שיהיו בכייה לדורות".

עדיאל שמרון אמר כי "אין מחלוקת שצריך לייצר מיליון וחצי דירות עד 2040. נגיד שאין תשתיות, זה לא אומר שלא נתכנן. צריך לייצר יחידות דיור לגידול הטבעי במדינה. בעולם של ההיצע ושל העסקאות, אנחנו מיישרים את הקו של המספרים. צריך לפתור את סוגיית התשתיות. יש בעיה בעולם של תכנון וביצוע, אף אחד גם לא רוצה שזה יהיה לידו. התכנון קיים ולפעמים יש פער. מרבים לדבר על ראש העין ועל הפקקים. בוקר טוב אליהו, יש פקקים בכביש 5 מזה 20 שנה עוד לפני שאכלסו את ראש העין. הפקקים הם בכניסה לערים אז מה לא נבנה? אז יעמדו בפקקים קצת יותר עד שהרכבת הקלה תהיה".

התחנה נמצאת 2 ק"מ צפון מזרחה לישוב. אולי התכנון היה לקוי?

"נדרשת השקעה משמעותית בתשתיות, לא חולק על זה. רמ"י לפעמים משקיעה מאות מיליוני שקלים לפיתוח תשתיות שאמורות לשרת את יחידות הדיור שנבנות על גגות המדינה. מוסדות התכנון עושות לנו את 'המוות' בעולם של התשתיות. אנחנו נבהלים מהגבעות המזרחיות של ראש העין אז מה נעשה? לא נשים 50 אלף יחידות דיור כל שנה?".

אולי בוחרים בפתרונות קלים שבונים איפה שאפשר ולא איפה שצריך.

"ראש העין זה מרכז הארץ. לא שולחים אנשים לעפולה. המדינה דמוקרטית וליברלית ואנשים יכולים לגור איפה שרוצים ומה רע בעפולה?".

שמרון הוסיף כי "נדבר על 2048. אנחנו רוצים שיהיה היצע בפריפריה אם המדינה מבצעת פעולות לאומיות כדי לתמרץ אנשים לגור שם. הטענה שאומרת שאין מחיר למשתכן במרכז היא פשוט לא נכונה. ראש העין זה מרכז. יש מכרז של יותר מ-1,000 יחידות דיור במה שהיה אצטדיון מכבי יפו בתל אביב. מול מודיעין יש 8,000 יחידות דיור ששווקו בשנים האחרונות. בלי הסכם הגג על יתרונותיו וחסרונותיו לא היו משווקת מעולם כמות כזו של יחידות דיור בתקופה קצרה כזו. בפתח תקווה, ראש העיר מתנגד אבל ממילא יש פקקים ולא נכון להגיד שלא נבנה שם כי יש פקקים. הקו האדום שבבנייה אמור לייצר פתרון משמעותי. יש הסתכלות שפותרת את הבעיה: בעיניי להגיד אנחנו עוצרים ומקטינים את היקפי הבנייה בגלל בעיית תשתיות היא לא התשובה. בקריית גת, הסכם גג ל-7000 יחידות דיור וכולן שווקו. וזה נחשב הסכם רע, היו לנו ויכוחים עם ראש העיר. המכרזים הראשונים לראש העין פורסמו באמצע שנת 2015. ובתים מאוכלסים. אין יחידה אחד שלא שווקה. לא מסכים עם האמירה שהסכמי הגג הם עסקניים. גם כשחונכים את מנהרות הכרמל יש סוגיה פוליטית. בסוף כשיש שר אוצר או שר תחבורה ויש אירוע ועושים טקס זה בסדר. מאחורי הסכמי הגג יש רתימה של הרשויות המקומיות".

"בממשלה יש אנשים מצוינים, אבל כמה רחוק הם מתכננים?"

"היום חיים באזור המרכז יותר תושבים מכלל תושבי המדינה ב2001. אם נמשיך עם המגמות הקיימות, בשנת 2048, המדינה הולכת להכפיל את עצמה, וזה בלי לקחת בחשבון אפשרות של עלייה גדולה נוספת. בעוד אזור תל אביב והמרכז הולך ומצטופף הפריפריה תתרסק, הנגב והגליל יישארו מאחור, עם פערי השכלה, הכנסה הולכים וגדלים", אמרה אליאור בר, מנהלת האסטרטגיה של תנועת אור, בנאום שנערך בפתיחת הפאנל.

אליאור בר / צילום: שלומי יוסף

תנועת אור הוקמה לפני כ- 15 שנה על-ידי 4 חברי ילדות מגוש דן, בהובלת רוני פלמר ואופיר פישר. לאורך השנים הקימה וחיזקה מעל 70 יישובים וסייעה ליותר מ-40 אלף אנשים לעבור לנגב ולגליל. בשנה-שנתיים האחרונות מקדמת התנועה את חזון ישראל 2048, והיא פועלת, ביחד עם שותפים, לגיבוש חזון כולל, עם דגש על הצורך בתכנון ארוך טווח. התנועה מאמינה כי צריך להקים שלושה מרכזי חיים, עצמאיים, שמקיימים יחסי גומלין, אבל משחררים את המדינה מהתלות בתל אביב.

"מבין מדינות ה-OECD, ישראל היא המדינה עם המספר הגבוה ביותר של מכוניות לק"מ כביש - ב-OECD פחות מ-780, ואצלנו? מעל 2,700. זה רק יילך ויחריף. אנחנו פשוט גדלים מהר מדי, נוסעים בעיקר ברכב פרטי ולא מצליחים להדביק את הקצב", אמרה בר. "כבר היום, תל אביב דוחקת את המעמד הנמוך ומעמד הביניים החוצה, צריך כמעט 300 משכורות כדי לרכוש דירה, לשם השוואה במדינות ה-OECD, נדרשות רק 99 - אז איפה הם יחיו? איפה הבן שלי יגור כשיהיה בן 30? האם מישהו מתכנן את זה?".
"הממשלה מובלת על ידי אנשי מקצוע מצוינים, שאכפת להם, שמקדמים את הנושאים הכי בוערים. לראיה, היצע הדירות וסלילת הכבישים בצמיחה, גם מסלולי אופניים ותחבורה ציבורית. כולם גם מתכננים. השאלה - לאיזה טווח? לאיזה קנה מידה? והאם יש חזון משותף? התשובה היא שאין חזון כולל, מחבר ומתואם שממנו נגזרת תוכנית העבודה, שמייצרת כיוון, וצמיחה ונותנת מענה לאתגרי החיים השונים", הוסיפה בר.

בר אמרה בהצגה של התוכנית של תנועת אור כי "כיום אנו נעים במעגל קסמים, שחובה לשבור אותו. היום, כשבפריפריה חיים כל כך מעט אנשים, בשטח כל כך גדול, השקעות רבות נראות בעלות תועלת נמוכה מאוד, ולכן המדינה משקיעה במקומות אחרים ועסקים רבים לא מגיעים. אך כשמתכננים מתוך הבנת גודל האוכלוסייה שצפויה לחיות פה, לפתע ההשקעות הופכות להגיוניות. וכשמתחילים לפתח תשתיות למען העתיד, התושבים, שהיום כבר חיים כאן, זוכים בקפיצה משמעותית באיכות החיים, שמובילה לצמיחה באוכלוסייה וכן הלאה".

כחלק מהניסיון ליצור שלושה מרכזי חיים חזקים, בר ציינה מספר צעדים אותם צריך להתחיל ליישם כבר עתה: "לתכנן יחידות דיור מזמינות, כאלו שיגרמו לנו לרצות לבוא לגור שם. דיור בר-השגה ודיור להשכרה לטווח ארוך לצעירים כהחלטה ערכית ומשמעותית שתביא בשורה אמיתית, עשורים קדימה; תחבורה נגישה ומחברת -מדברים על רכבת קלה בבאר שבע. ורכבת מחברת בדרום, שתגיע מדימונה, מאופקים, מערד... ובצפון רכבת מחברת בין חיפה, הגליל והגולן. שדה תעופה בנגב ואולי גם בגליל יהווה מנוע צמיחה שיזניק את התיירות וייצר מקומות עבודה. יש עוד הרבה מנועי צמיחה שצריך לפתח, אבל מה שבאמת מעניין זה שעל כל משרה שהמדינה תשכיל לייצר, יתפתחו 2 משרות נוספות באופן אנדוגני מצריכה ושירותים של האוכלוסייה".

עוד כתבות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

התקיפה באיראן: איזה חימוש משוטט קצר טווח מחזיקה ישראל

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

ב-200 אלף שקל תקבלו רכב עם סטטוס יוקרתי. ומה לגבי הביצועים?

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה