גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקשר בין אזריה לפסקת ההתגברות

ליברמן סירב להתייחס ל"פסקת ההתגברות" בשל המצב הביטחוני. כלום לא יכול להוציא אותה מסדר היום

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: לע"מ, קובי גדעון
בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: לע"מ, קובי גדעון

אביגדור ליברמן, שר הביטחון, קצת התבלבל השבוע. ליברמן כנראה שכח שהוא חי במדינה דמוקרטית, שבה יש תקשורת חופשית שתפקידה לבקר את השלטון ולשאול שאלות קשות, וסירב לענות לשאלות, טלי מורנו, מגישת החדשות של ערוץ 10, על יוזמת חקיקת "פסקת ההתגברות". ליברמן נימק את הסירוב בכך שזה לא לעניין לשאול שאלות בגלל המצב הביטחוני. הוא גם הטיח במורנו שהתקשורת אובססיבית, מצדדת תמיד בצד של בית המשפט ויוצאת נגד הממשלה. "כל האובססיה הזאת דווקא במצב שכולנו עסוקים בביטחון מראה את הסימביוזה המסוכנת בין התקשורת לביהמ"ש", אמר שר הביטחון.

אבל אנחנו לא ניתן לליברמן ולחבריו, או לתימרות האש והעשן העולות מסוריה, להשכיח את מה שקרה כאן השבוע בשדות אחרים של הפוליטיקה והציבוריות. את החגיגה סביב שחרורו מהכלא של "החייל היורה", אלאור אזריה, או את יוזמת החקיקה שנועדה להגביל את כוחו של בית המשפט העליון. אנחנו כבר מזמן לא חיים בזמנים שבהם כשהתותחים יורים, המוזות צריכות לשתוק.

לכאורה, אין קשר בין היוזמה של ליברמן ונבחרי ציבור אחרים להוסיף פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ברוב של 61 חברי כנסת, לבין היחס המלטף של אותם פוליטיקאים בכירים לאזריה. אבל בעצם יש קשר: שני המקרים מגלמים את ההתדרדרות שחלה ביחס של נבחרי הציבור שלנו אל שלטון החוק. בשני המקרים, אותם פוליטיקאים, המגובים ברוח גבית של חלקים רחבים מהציבור, מטילים ספק בעקרונות ובאמונות שחשבנו כנראה בטעות שהם חלק מהאתוס של הדמוקרטיה הישראלית. "אדם קם בבוקר ומרגיש כי הוא עם, ומתחיל ללכת", כתב אמיר גלבוע. הדמוקרטיה הישראלית קמה בוקר אחד והרגישה שהיא התחילה ללכת. אבל ללכת לאחור.

עורכי-הדין מתעוררים

הם לא פראיירים, אותם פוליטיקאים בכירים, ליברמן, רה"מ בנימין נתניהו, שרת המשפטים, איילת שקד, שר החינוך, נפתלי בנט, ח"כ בצלאל סמוטריץ, השר יריב לוין וחבריהם. הם מבינים היטב לאן הרוח הציבורית מנשבת, הם אלופים בקבלת מחיאות כפיים מההמון ובגריפת קולות בקלפי. הם מדברים בשם ה"עם" ומתהדרים בבוז ל"אליטות הישנות" - לביהמ"ש העליון, לאקדמיה. הם בזים אפילו למנהיגי העבר של הליכוד, דן מרידור, בני בגין ואחרים. והם חושבים שהעובדה שהגיעו לשלטון בבחירות דמוקרטיות, נותנת להם את ההכשר לכרסם בעקרונות היסוד שבבסיס הדמוקרטיה.

אבל הם טועים. דמוקרטיה שביטויה היחיד הוא בריצוי רצון הרוב, גם כאשר הרוב מבקש לרמוס זכויות של מיעוטים ושל פרטים, אינה דמוקרטיה. מדינה שנבחרי הציבור שלה שותפים לחגיגת שחרורו מהכלא של חייל שהפר בבוטות את החוק, הפר את פקודות הצבא, והפר את כל כללי המוסר הבסיסיים, היא מדינה בצרה. הצרה, אגב, היא לא של אותם פוליטיקאים בכירים, אלא של הציבור הרחב ובעיקר של החלקים החלשים והמוחלשים בו. אלו שקל להפלות אותם לרעה או לפגוע בחירות, בקניין, ובחופש הביטוי שלהם. אלו הזקוקים להגנה יותר מאחרים.

יש גם נקודות אור באפלה. אחת מהן היא ההתגייסות, החריגה במקומותינו, של עורכי-דין בכירים מהשוק הפרטי להגנת מערכת המשפט שבתוכה הם פועלים. אותם עורכי-דין שממעטים לעסוק בשאלות ציבוריות ורוב הזמן עסוקים בענייניהם הפרטיים, לא יכלו לשתוק עוד נוכח הפגיעה המסתמנת במערכת המשפט.

שלשום (ד') התפרסמה עצומה של עורכי-הדין נגד חקיקת פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת. חתמו עליה, בין היתר, עורכי-הדין אלי זהר, פיני רובין, רם כספי, נוית נגב, איל רוזובסקי, אלקס הרטמן, גיורא ארדינסט, דוד תדמור, אביגדור קלגסבלד, רחל בן-ארי. מי שיזם את עצומת עוה"ד נגד חקיקת פסקת התגברות, ולא במקרה, הוא עו"ד נדב ויסמן. אותו ויסמן שהסכים להתגייס לשירות מילואים מיוחד כדי להוביל את התביעה במשפט אלאור אזריה. העמדה של ויסמן מספקת עוד הוכחה לקשר בין שני המקרים.

בראיון שערכנו עם ויסמן בדצמבר 2016, הוא אמר כי משפט אזריה הוא "משפט על הערכים שלנו כמדינת ישראל ועל הערכים של צה"ל". ויסמן הוסיף ואמר כי "זה משפט שאי-אפשר לנהל אותו אם אתה לא מאמין שאתה עושה את הדבר הנכון". ויסמן צדק. אבל במבט לאחור, הוא לא הצליח להשיג את מה שביקש. אזריה אמנם הורשע בהריגת המחבל וגם קיבל עונש מאסר (קל באופן חריג-עד-מתמיה ביחס לעבירות שבהן הורשע), ואולם הערכים שבשמם יצא ויסמן למערכה המשפטית כפוית-הטובה לא בוססו, אלא להיפך - התבוססו במי האפסיים של היחס הציבורי והפוליטי המלטף לאזריה.

בשורה התחתונה, בשל החיבוק שהעניקו הפוליטיקאים וחלקים נרחבים מהציבור לאזריה, במקום שהערכים של טוהר הנשק, קדושת החיים, שלטון החוק, יחוזקו במשפט הזה - הם נשחקו. אזריה נתפס היום כקורבן ולא כעבריין, כ"ילד של כולנו" שנזנח בשדה הקרב, ולא כפושע שירה בראשו של מחבל כפות. המילים הקשות שכתבו שופטי אזריה בהכרעת הדין, התפוגגו. נשארנו עם קריאות השמחה של הפוליטיקאים ועם תקיעות השופר שבהן התקבל אזריה בשובו לביתו.

היסטריים וחמוצים?

אם תשאלו את שרת המשפטים, איילת שקד, כל אלה, כמונו, שמתריעים מפני התדרדרות הדמוקרטיה הישראלית, היסטריים. אם תשאלו את רה"מ נתניהו, אנחנו "חמוצים". אם תשאלו רבים מהטוקבקיסטים (שיגיבו גם לרשימה הזאת), אנחנו "סמולנים עוכרי ישראל". מה שנתניהו, שקד והטוקבקיסטים שוכחים זה שביקורת עניינית על השלטון שנועדה לשפר את המצב, היא מעשה פטריוטי; שהגנה על זכויות אדם היא לא עניין של ימין או שמאל.

בעניין הזה צודק עמית סגל, הפרשן של חברת החדשות שטען השבוע שבג"ץ איפשר בחלק מהמקרים לממשלה להתנהל בברוטליות כלפי המתנחלים בזמן ההתנתקות. אבל המסקנה מהביקורת של סגל על יחס בג"ץ למתנחלים שפונו מגוש קטיף, לא צריכה להיות שיש צורך לבטל את הביקורת החוקתית, אלא שהשימוש בביקורת החוקתית צריך להיעשות באופן שוויוני.

שוב - הגנה על זכויות אדם היא לא עניין של ימין או שמאל. אז לסיכום, אדוני שר הביטחון, אנחנו יכולים לתמוך בפעולות הממשלה וצה"ל בסוריה בימים אלה, ולהאמין שצריך להשיב מנה אחת אפיים לכל מי שקם עלינו להורגנו, ובאותה הנשימה, להתריע מפני פגיעה באזרחים חפים מפשע ולבקר את הממשלה על הצעת חוק שהיא לטעמנו גרועה ומסוכנת, או על היחס המלטף שלה לחייל שבגד בכל הערכים שעליהם גדלנו. אין סתירה בין הדברים.

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אולם תצוגה של קבוצת צ'אנגן בסין / צילום: Reuters, Stringer

לקראת כניסה לישראל: משלחת של קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין נפגשה עם יבואנים

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-7%, טסלה ב-2.5%

נאסד"ק עולה ב-0.1% ● הצמיחה השנתית בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● האסטרטג של ג'יי.פי מורגן מזהיר: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר נוספים בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות בעולם

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?