בנט רוצה להאריך את כהונתה של יו"ר הות"ת יפה זילברשץ

על רקע בדיקת מבקר המדינה את התנהלות המועצה להשכלה גבוהה, רוצה בנט להאריך כהונת זילברשץ ב-3 שנים נוספות

פרופסור יפה זילברשץ / צילום: עודד קרני
פרופסור יפה זילברשץ / צילום: עודד קרני

שר החינוך נפתלי בנט רוצה להאריך את כהונתה של יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת) פרופ' יפה זילברשץ - כך נודע ל"גלובס" מפי גורמים שמקורבים למועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). זילברשץ תסיים בחודש ספטמבר הקרוב 3 שנים בתפקידה, וכדי להאריך את כהונתה ב-3 שנים נוספות נדרש לבנט אישור של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). בנט מכהן גם כיו"ר המל"ג ובהצבעה על המשך הכהונה, שתתקיים בצורה חשאית, צפויים להשתתף 25 חברי המל"ג.

בתקופת כהונתה של זילברשץ נרשמה עלייה בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה מ-10 מיליארד שקל ב-2016 לכ-12 מיליארד שקל השנה. ב-2022 צפוי התקציב להגיע לכ-13 מיליארד שקל. בין השאר, בשנים הקרובות יושקעו מיליארד שקל בקרנות המחקר ובתשתיות המחקר, בהנגשת ההשכלה הגבוהה לפריפריה ובהגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק. כמו כן, המל"ג משקיעה במשיכת סטודנטים חרדים וערבים וכן בקליטה של סטודנטים זרים.

הרצון של בנט להאריך את כהונתה של זילברשץ מגיע על רקע בדיקה של מבקר המדינה יוסף שפירא את התנהלות המל"ג, ובמסגרתה גם של הוות"ת. ממצאי הבדיקה צפויים להתפרסם בעוד כשנה, בדוח השנתי הבא של המבקר, לאחר שההצבעה כבר תתקיים.

המבקר בודק את התנהלות המל"ג בהקשר לחילופי המנכ"לים האחרון, הן בשל תהליך איתור המנכ"ל הממושך והתקופה הארוכה שבה אין מנכ"ל למל"ג - המנכ"ל הנבחר מתניהו אנגלמן צפוי להיכנס לתפקידו רק בחודש הבא, חמישה חודשים לאחר ההודעה על מינויו, וקרוב לשנה לאחר עזיבת המנכ"ל הקודם גדי פרנק - והן בנוגע לאופן שבו טופלה שאלת ניגוד העניינים של המנכ"ל הקודם, שעבר לאוניברסיטת תל-אביב.

בהקשר של הות"ת, המבקר בוחן את התנהלות הוועדה, ואת פעילותה הממושכת ללא נציגי ציבור. הוועדה אמורה לכלול שני נציגי ציבור בעלי רקע כלכלי וחמישה חברים נוספים שמגיעים מהאקדמיה. במשך למעלה מ-18 חודשים לא היו שני נציגי ציבור בוועדה, מתוכם במשך שמונה חודשים לא היה כלל נציג ציבור בוועדה. לפני חודשיים מונה סוף סוף נציג אחד, שמעון יצחקי, ששימש כיו"ר אלביט הדמיה בעת קריסתה.

הות"ת, שבראשה עומדת זילברשץ, היא גוף שפועל במקביל למל"ג ואחראית על כל סוגיות התכנון והתקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה. כך למשל, היא מאשרת פתיחת חוגים נוספים באוניברסיטאות ובמכללות. האישור ניתן בראייה מערכתית של כדאיות התקצוב לחוג נוסף, למשל בגלל מחסור בחוגים בתחום מסוים. זאת בניגוד למל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) שאחראית על אישור פתיחת החוגים בהיבט האקדמי.

זילברשץ, פרופסור למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, שימשה משנה לנשיא האוניברסיטה. היא כיהנה במספר ועדות ציבוריות, כולל הוועדה להכנת חוק אזרחות, ועדת רובינשטיין לבחינת מדיניות הגירה למדינת ישראל, ועדת נאמן להשלמת ניסוח חוקה לישראל וועדת פלסנר לקידום השוויון בנטל. עד 2015, כיהנה במשך שנים, כחברת הנהלת הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפטנים יהודים, כמו גם כיועצת אקדמית של הארגון. כמו כן, שימשה חברת הנהלה בסוכנות היהודית ובמכון הישראלי לדמוקרטיה.

ממל"ג נמסר בתגובה כי "המועצה טרם נדרשה לשאלת המשך כהונתה של פרופ' זילברשץ".

מטעמו של השר בנט לא נמסרה תגובה.