בנק ישראל עיכב ומנע מינוי של 16 בכירים בבנקים תוך עשור

מאז שנות התשעים ביצע בנק ישראל 110 ביקורות שעסקו בממשל התאגידי בבנקים

קרנית פלוג / צילום: אפולבי סוטונד, רויטרס
קרנית פלוג / צילום: אפולבי סוטונד, רויטרס

בנק ישראל התערב במהלך העשור האחרון ב-16 מקרים לפחות ודרש הפסקת כהונה של בכיר בבנק או לחלופין מנע את קידומם, כך עולה מדוח של הפיקוח על הבנקים, בראשות חדוה בר, שחלקו פורסם היום.

הדוח השנתי המלא של הפיקוח על הבנקים יפורסם בסוף החודש, ואולם היום מתפרסם חלק ממנו העוסק בתחום הממשל התאגידי בבנקים. בראשונה מפרסם בנק ישראל נתונים הקשורים לפעולות ביקורת שביצע בבנקים וסנקציות שנקט כנגדם.

עוד עולה מהנתונים שפורסמו כי מאז סוף שנות התשעים, בוצעו למעלה מ-110 ביקורות ייעודיות במערכת הבנקאית הקשורות בממשל התאגידי, כלומר מקרים ספציפיים בהם התגלה כשל מסוים שהצריך בדיקה. מתוך הבדיקות הללו, למעלה מ-30 ביקורות עסקו בנושא הדירקטוריון וועדותיו, כ-30 נוספות ייוחדו לנושא הביקורת הפנימית, ולפחות 15 עסקו בבדיקות של אירועים חריגים הקשורים בממשל תאגידי.

בבנק ישראל מציינים כי לעיתים בעקבות הממצאים שהתגלו, מוטלת על הבנק סנקציה בדמות הקשחת דרישות ההון או מגבלה על חלוקת דיבידנד. "דרישות אלה אפקטיביות ומובילות לתיקון מהיר של הליקויים שנמצאו", אומרים בבנק.

בבנק ישראל מציינים כי לרוב אין צורך שהפיקוח יפעיל רשמית סנקציה, שכן הבנק מבין את "הרמז", ועושה את הפעולות הנדרשות: "לעיתים קרובות, התערבות הפיקוח על הבנקים אינה מגיעה עד כדי הפעלת סמכויות אכיפה או סנקציה לפי החוק, כי המערכת הבנקאית מתאפיינת ברמת ציות גבוהה ובהיענות מהירה של הבנקים לתיקון ליקויים. במקרה שבו עולה חשש לביצוע עבירה פלילית, הפיקוח מעביר חומרים לפרקליטות או למשטרה, לצורך התייעצות, בדיקה או חקירה, לפי העניין", נכתב בדוח.

בנתונים שפורסמו היום מתייחס בנק ישראל גם לנושא אישור מינויים. נזכיר כי תפקידים שהם נושאי משרה כגון חבר הנהלה, דירקטור, מנכ"ל וכדומה צריכים לעבור את אישור בנק ישראל. באחרונה פורסם ב"גלובס" כי באופן חריג לא אישר בנק ישראל את מינויו של ניב פולני לתפקיד מנהל הסיכונים בבנק הפועלים. כעת מתברר כי אי האישור של פולני לא היה המקרה היחיד בו התערב בנק ישראל.

"בכ-3% מהבקשות שנבדקו בפיקוח בשלוש השנים האחרונות הוסרה המועמדות במהלך הדיון בבקשה על ידי הבנק או על ידי המועמד עצמו. מעבר לכך, בכ-20% מהבקשות שהוגשו בשלוש השנים האחרונות הותנה האישור בהתניות שונות שתכליתן, בין היתר, מניעת ניגודי עניינים", נכתב היום בדוח.

נראה כי בבנק ישראל מבקשים להראות באמצעות הנתונים כי הם פעילים ועוקבים אחר התנהלות הבנקים ואף נוקטים כנגדם סנקציות במידת הצורך. נושא זה נחשב חסוי למדי, ורק באירועי קיצון מתפרסם דבר הביקורת והפעולות שנעשו. בנק ישראל מנסה להגביר את השקיפות באמצעות חשיפת נתונים. יחד עם זאת, הנתונים המתפרסמים היום בעיקר סטטיסטיים ולא עוסקים בחריגות ובתקלות שנמצאו ובפעולות הספציפיות שננקטו לטיפול בנושא.

בבנק ישראל עשויים לפרסם בדוחות הבאים דוגמאות למקרים בהם התערבו, אך ככל הנראה לא תהיה שקיפות מלאה של הבנקים והאישים שהיו מעורבים. הסיבה לכך היא שבבנק ישראל מעריכים שאם ההליך יהיה פומבי הוא יהיה פחות יעיל ואפקטיבי, שכן אנשים שירצו להילחם על שמם הטוב, יעדיפו להיגרר לבתי משפט מאשר "ללכת בשקט הביתה". נציין כי גם בחו"ל לא מקובל לחשוף דוחות ביקורת באופן שוטף על בנקים.