גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הפינטק הישראלי ימשיך לצמוח גם בלי תמיכה ממשלתית?

בשנים האחרונות הפכה ישראל למרכז עולמי לטכנולוגיות פיננסיות, ומושכת ענקיות כמו אמזון, פייפאל, ויזה וג'יי.פי מורגן ● אלא שסיום תוכנית מרכזי המו"פ של רשות החדשנות, ונתוני גיוס ההון הלא יציבים, מעלים את החשש שהחגיגה תיגמר ● כיצד יכולה הממשלה לעודד את היזמות באחד התחומים השמרניים ביותר?

פינטק \ צילום: שאטרסטוק
פינטק \ צילום: שאטרסטוק

במבט ראשון, תעשיית הפינטק הישראלית גועשת, ואין שבוע שלא שומעים בו על חברה ישראלית שגייסה הון או הציגה עוד טכנולוגיה מבטיחה. לפי נתוני Start-Up Nation Central פועלות בישראל יותר מ-400 חברות פינטק, כמחציתן בשלבי צמיחה מוקדמים ו-11% מהן כבר חברות בשלות. הבנקים הישראלים רוצים גם הם לקחת חלק בחגיגה, ולעתים מזומנות מהווים אתרי בחינה לטכנולוגיית פינטק ישראלית.

הפריחה הזאת לא מורגשת רק בקרב החברות הישראליות: יותר מ-40 חברות גלובליות מחזיקות כיום פעילות פיננסית-טכנולוגית בישראל. הן כוללות בין היתר את סיטי, ברקליס, ג'יי.פי מורגן, ויזה, וגם חברות טק מובהקות כמו אמזון, פייפאל ומיקרוסופט. ומי שעוד לא נוכחת, שולחת נציגים ללמוד את השוק ולבחון אפשרויות השקעה בו.

בין האקזיטים בענף בשנים האחרונות בולטות חברות כמו Fundtech שנמכרה ב-1.2 מיליארד דולר ל- D+H , Check שנמכרה ל- Intuit ב-360 מיליון דולר או BorderFree, שנמכרה ל- Pitney Bowes ב-450 מיליון דולר. חברות ישראליות אחרות הפכו למובילות בתחומן בפינטק העולמי, כמו Payoneer או BlueVine . ההערכה המקובלת היא שישראל הפכה לאחד ממרכזי המו"פ הפיננסי המובילים בעולם.

על פניו, התעשייה הצעירה הזאת נמצאת במצב אידיאלי. ואולם, כשבשבוע שעבר נחשפה ב"גלובס" ההחלטה לא להמשיך את תוכנית התמיכה הממשלתית בפינטק, הידיעה התקבלה בדאגה מסוימת בענף. היו ששאלו אם התעשייה כבר בשלה לעמוד על רגליה בלי כספי תמיכה ממשלתיים, אחרים סבורים שהממשלה צריכה לסייע בדרכים אחרות, וגם הנתונים היבשים, שלפיהם גיוסי ההון בתחום רחוקים מהשיא של 2016, מראים שהפריחה של הפינטק הישראלי רחוקה מלהיות מובטחת.

הבנקים השקיעו מעבר לדרישות

תוכנית מרכזי מו"פ פיננסיים של רשות החדשנות הושקה ב-2011, במטרה להפוך את ישראל למרכז פינטק עולמי. במסגרת התוכנית הוקצבו 95 מיליון שקל לכל תאגיד פיננסי בינלאומי בעל הכנסות של לפחות 10 מיליארד דולר בשנה, שיקים בישראל מרכז מחקר ופיתוח בתחום הפינטק.

שני גופים בינלאומיים נענו לקריאה: בנק סיטי ובנק ברקליס, שהקימו את מרכזי המו"פ עם השתתפות ממשלתית, שהתחילה ב-40% מהיקף ההשקעה השנתי ושיעורה פחת בהדרגה. הבנקים התחייבו להעסיק לפחות 25 אנשי פיתוח בשנה הראשונה ולהגדיל את מספרם עד 80 לפחות בשנה השלישית. בפועל, מספר העובדים במרכזי הפיתוח של שני הבנקים עבר משמעותית את המספר הזה. חשוב מכך: הבנקים פתחו מיזמים נוספים מעבר למה שהתחייבו להם, וגופים פיננסיים חשובים אחרים הגיעו בעקבותיהם לישראל. בשנות פעילות התוכנית הגיע היקף ההשקעה העולמית והמקומית בפינטק הישראלי ליותר מ-2 מיליארד דולר, והוקמו מאות חברות מקומיות.

"התוכנית הזאת נבנתה יחסית נכון, ואפשרה לנו לייצר הובלה בעולם הפיננסי", אומר שגיא דגן, מנהל זירת צמיחה ברשות החדשנות, "שיעור המענק היורד נתן תמריץ לבנקים להגדיל את הפעילות. עכשיו, כשהתמיכה יורדת לאפס, לא רק שהמרכזים לא קורסים, אלא שהבנקים הרחיבו את הפעילות".

האם מתן תמיכה כספית להעסקת עובדים היא הדרך הטובה ביותר לעודד את התעשייה? דגן מודה שאילו התוכנית הייתה מושקת היום, קרוב לוודאי שהייתה מעודדת הקמת מעבדות חדשנות, שמטפחת סטארט-אפים ההופכים לחברות עצמאיות. אלא שב-2011 התפיסה הייתה שונה: "סברנו שלגרום לחברות בינלאומיות להקים כאן מרכז פיתוח זו משימה מורכבת ומסובכת, אבל שהן יכולות ליצור אימפקט מאוד גדול. ביקשנו לתמוך במו"פ, ובסופו של דבר זה מתבטא בעיקר במשכורות. כדי לקבל את התמיכה סיטי וברקליס היו צריכים להגיש פרויקטים לאישור, והקפדנו שהם יהיו בחזית הטכנולוגיה".

שבע שנים לאחר פתיחתה, מעבדת החדשנות של סיטי מעסיקה כיום 190 עובדים. היא מתמקדת בפיתוח מסחר אלגוריתמי, אפליקציות מובייל, מנועי חישוב סיכונים מבוזרים ופרויקטי עיבוד וניתוח דאטה פיננסי, שכולם נועדו לשימושה של קבוצת סיטי העולמית. " יש הכרה מבחינת סיטי שמה שנעשה בישראל הוא מאוד מיוחד ושונה, ובארגון מעריכים את התוצאות", אומרת ארנית שנער, מנהלת קרן ההון סיכון של הבנק בישראל, "זה לא עוד מרכז איפשהו, אלא מקום עם ייחודיות ונראות. התוצאות של תוכנית המרכזים מדברות בעד עצמן: במערכת הגלובלית מדברים על חברות ישראליות כשחקניות מרכזיות, והרבה ארגונים גדולים ובנקים באים לראות את החדשנות פה".

ב-2013 החליטה סיטי ביוזמתה על פתיחת אקסלרטור פינטק. המאיץ מארח חברות למחזורים בני ארבעה חודשים, הכוללים נטוורקינג, ייעוץ ממנטורים ומפגשים עם בכירים בתעשייה. עד היום השתתפו בתוכנית 80 חברות, שגייסו יותר מ-360 מיליון דולר. "אחרי שפתחנו את מרכז הפיתוח הבנו שאנחנו צריכים למקסם את היתרון שלנו, ולכן הקמנו את האקסלרטור", אומר ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל, "וזו הסיבה שהקמנו את האקסטלרטור".

בברקליס נקטו צעד דומה: לאחר הקמת מרכז המו"פ והרחבתו בהדרגה, החליטו בבנק ב-2015 להקים אקסלרטור משלהם ולפתוח מתחם חדשנות במסגרת רשת Rise שהוא מנהל. ובכל זאת, סיטי הלכו רחוק יותר כשביססו נוכחות מקומית לסיטי ונצ'רס,, זרוע השקעות הון הסיכון של הבנק. היא כבר השקיעה בחברות Unbound ו-Contguard, שהצטרפו להשקעה קודמת של הבנק ב-BlueVine ו-Illusive Networks.

מאי נחושתן, מובילת סקטור הפינטק בסטארט-אפ ניישן סנטרל, עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות בזירת הפינטק הישראלית. גם היא סבורה שנוכחותם של הבנקים הייתה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים בתחום זה: "הם הובילו להופעתן של הרבה מאוד חברות סטארט-אפ, גם בזכות האקסלרטורים וגם בזכות השותפויות שיצרו. עצם הנוכחות שלהם נותנת מענה ליזמים מקומיים, שלרוב יש להם ידע בטכנולוגיה, אבל מה שהם מחפשים זה Use Case. ברגע שהבנקים נמצאים קרוב, זה מאוד מקל לבחון את הטכנולוגיות". לדבריה ככל שהתעשייה מתפתחת, היא אומרת, מתרחבים גם התחומים שהבנקים עוסקים בהם מעבר לשירותים פיננסיים סטנדרטיים, מה שתורם עוד יותר לגידול בענף.

עדיין צריך לנצח את השמרנות

כל זה נשמע מצוין, אבל הנתונים של סטארט-אפ ניישן מעלים תמונה פחות ורודה, ואפילו מדאיגה: היקף ההון שמגייס הפינטק הישראלי הגיע לשיאו ב-2016, ולאחר מכן צנח ב-2017. בשנה הנוכחית מסתמנת התאוששות, אבל לא ברמה שתחזור לשיא של 2016.

למה זה קורה? "זו שאלה לא פתורה", אומרת נחושתן. היא מעלה מספר השערות: ב-2017 הייתה גאות בהנפקות מטבע דיגיטלי (ICO), וייתכן שחלק מחברות הפינטק פנו לאפיק זה. "אם זה נכון, זה אומר משהו על סוג החברות שפועלות כיום בענף," היא מעירה. ייתכן גם שההסבר פשוט יותר: אולי החברות הגדולות כבר גייסו את ההון הדרוש להן ב-2016, ולא נדרשות כיום לגיוסים בהיקף גדול. כמובן, ייתכן שההייפ של 2016 נרגע והמשקיעים נהו אל שווקים מרגשים חדשים. נראה שגם הצמיחה במספר הסטארט-אפים הפעילים בתחום הפינטק נרגעה ב-2017, והשנה אפילו מסתמנת ירידה קלה.

האפשרות שתנופת הפינטק עלולה להיעצר צריכה להדאיג את היזמים, המשקיעים, הממשלה ושאר המעורבים. שגיא דגן מרשות החדשנות מדבר על שינוי דרוש במדיניות העידוד הממשלתית, שתסייע לתעשייה להמשיך ולפרוץ קדימה. כיוון אחד לדבריו הוא עידוד בנקים להעניק אשראי ליזמים: "אנחנו צריכים להגדיל את היכולות של המערכת הבנקאית להעניק אשראי לכלל ההייטק. תעשיית הפינטק תיהנה מכך יותר מסקטורים אחרים". הכיוון השני קשור לרגולציה שמערימה קשיים על חברות פינטק שרוצות לפרוץ עם טכנולוגיות חדשות. דגן מציע ליצור ארגז חול רגולטורי, מסגרת שתסייע לאפשר תוכניות פיילוט ובסופן להחליט על שינוי ברגולציה.

חברת הפינטק טיפלתי (Tipalti), שפיתחה פלטפורמת תשלומים לספקים, משנעת כ-4 מיליארד דולר של תשלומים בשנה עבור חברות בינלאומיות, ובהן אמזון, טוויטר ו-Godaddy . החברה הוקמה ביוזמת המשקיע הישראלי אורן זאב, וללא מעורבות ממשלתית ישראלית. "אנחנו צמחנו עצמאית והסתדרנו לבד, עם הרבה מזל", אומר חן עמית, מנכ"ל ומייסד-שותף. "מה שאני חווה, גם בחו"ל וגם בארץ, זה שבנקים מאוד חוששים לעבוד מול חברות פינטק. חברות קטנות מייצגות סיכון גדול לבנקים, ואם בדרך כלל אלה מוסדות שמרניים, הם סופר-שמרנים כשמדובר בפינטק. הרגולטור צריך לעזור לבנקים ולתמוך בהם כך שיהיה להם כדאי לעבוד עם הסטארט-אפים".

דווקא בצד של הבנקים משדרים עסקים כרגיל. "אני לא בטוח שהממשלה צריכה לעשות עוד משהו בקשר למימון", אומר קורני, "היא זרעה את הזרעים ועכשיו מתחילה לראות את הפירות. אנחנו כן הבנו שעולם הבנקאות הוא מאוד סגור, ומכיוון שהעולם הדיגיטלי משתנה כל כך מהר, אם לא נהיה חלק מהשינוי נאבד את מקומנו כמובילי התעשייה הפיננסית. אנחנו לא יכולים להצליח בלי הסטארט-אפים, והם לא יכולים להצליח בלעדינו".

דגן מאמין שעתיד הענף דווקא לא בהכרח יישען על המוסדות הפיננסיים המסורתיים. "עכשיו קם דור חדש של יזמים, שלא מחפש אקזיט של 100 מיליון דולר, אלא ביסוס של חברה משמעותית. אני מאמין שלשם אנחנו הולכים - להקמה של חמש עד עשר חברות שכל אחת מהן שווה יותר ממיליארד דולר". 

גיוסי הון

אקזיטים

מספר חברות הפינטק הפעילות

עוד כתבות

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית ומתחילת השנה איבדה מניית אפל 10.7% ● למרות הכל, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

גילון בק, ריצ'רד פרנסיס, אייל פסו / צילום: תמר מצפי, אלעד מלכה, Gauzy

בדרך לנאסד"ק: הישראלית שמאמינה שהשוק הזה יגיע ל-124 מיליארד דולר ב-2028

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● גאוזי, יצרנית הזכוכית החכמה מתל אביב בדרך לנאסד"ק ● טבע משנה את אופן דיווח התוצאות שלה על בסיס גיאוגרפי ● וסנסטאר, חברת הפורטפוליו של קרן פימי הציגה תוצאות חלשות לרבעון

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

דיזנגוף סנטר / צילום: גיא חמוי

מעל 3 מיליון שקל בדקה: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד

לפי נתוני חברת שב"א, בין השעות 8:00-14:00 הוציאו הישראלים סכום של 735 מיליון שקל • מדובר בזינוק של 14% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת ערב פסח אשתקד • בשנה שעברה בשעות אלו נרשמו הוצאות בכרטיסי אשראי בסכום כולל של 645 מיליון שקל • ומה הייתה הדקה העמוסה ביותר היום?

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב אסר על מכירתם במשך מאה שנים ● כעת האוסף מותר למכירה והוא שווה סכום עתק

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בתל אביב: מדד ת"א בנקים 5 זינק בכ-4%

מדד ת"א 35 קפץ ב-1.1% ות"א 90 הוסיף לערכו כ-1.4% ● הדולר חצה רף של 3.8 שקלים ונחלש חזרה בסוף השבוע ● S&P הודיעו על הורדת הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● הסיכויים להפחתת ריבית בישראל וארה"ב הולכים ומתרחקים ● בעוד שבישראל יתקיים שבוע מסחר מקוצר לרגל החג, בוול סטריט יפרסמו דוחות כמה מענקיות הטכנולוגיה המשתייכות לשבע המופלאות