גל לנדאו יערי בפאנל הבלוקצ'יין של "גלובס": "חורף הקריפטו הזה יסתיים ונראה אביב של נכסים דיגיטליים"

לנדאו יערי, לשעבר מנכ"לית בפועל של הבורסה לני"ע וכיום עמיתת מחקר בכירה במרכז הסייבר של אוניברסיטת חיפה, הביעה אופטימיות לגבי עתידם של המטבעות הדיגיטליים בפאנל הבלוקצ'יין שנערך בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" • אייל הרצוג, ממייסדי סטארט-אפ הבלוקצ'יין בנקור, אמר: "אנחנו עובדים על פורמט חדש של ICO, שלא יאפשר את הבעיות שראינו באחרונה"

נקודת השפל שבה נמצא כיום שוק המטבעות הדיגיטליים, על רקע קריסת שווי השוק ב-2018, מעלה שאלות רבות. על כמה מהן שוחח רועי קצירי, עורך שוק ההון של אתר "גלובס", בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס", יחד עם חנן שטיינהרט, מייסד שותף בקרן פאלו אלטו בלוקצ'יין; אייל הרצוג, יזם ותיק וממייסדי חברת הבלוקצ'יין Bancor; עדי כרמון סקופ, שותפה בחברת אינובסטה (innovesta); וגל לנדאו יערי, לשעבר מנכ"לית בפועל של הבורסת לני"ע וכיום עמיתת מחקר בכירה במרכז הסייבר של אוניברסיטת חיפה בתחום הבלוקצ'יין.

לאחר שהזכיר כי מחיר הביטקוין (BTC ), שנסק לשיא בסוף 2017, נפל השנה נפילה כואבת והוביל לירידות בשוויים של עוד מאות מטבעות קריפטו אחרים, שאל קצירי את חברי הפאנל לדעתם על הבועה של המטבעות הדיגיטליים - מי ניפח אותה ומי אחראי לפיצוצה? 

לנדאו יערי השיבה כי "לא צריך להסתכל רק על השנה הנוכחית, שבה היה שינוי אבולוציוני והתבגרות של השוק עם משקיעים מוסדיים גדולים בעולם שנכנסים לפעילות בתחום. השפל כיום הוא שפל בסייקל שקיים בשווקים, אבל חורף הקריפטו הזה יסתיים ונראה אביב של נכסים דיגיטליים".

כרמון סקופ הסכימה עם דברי לנדאו יערי: "הדבר האמיתי זו הטכנולוגיה של הבלוקצ'יין", אמרה. "עד היום היו מגדלים ריכוזיים, כמו בנקים וחברות כרטיסי האשראי, ואז הגיע הבלוקצ'יין ואומר שאפשר לייתר אותם. צריך להבין שהטכנולוגיה הזאת רק בתחילתה, בחיתולים. לא צריך להסתכל רק על מחירי המטבעות, כי זה בשוליים. אנחנו ממשיכים לפתח מערכות שיאפשרו לבצע עסקאות ישירות".

שטיינהרט נשאל האם גם הוא חושב שלתקשורת יש חלק בניפוח בועת הקריפטו. לדבריו, "לטווח הארוך, טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא כאן כדי להישאר, ואני מקווה שהיא תשנה את העולם. המחיר של המטבעות לא רלוונטי לליבה של מה שקורה כאן".

הרצוג, שבעבר ייסד את אתר מטהקפה, אמר: "אני מרגיש תחושת דז'ה וו, שמחזירה אותי לימים הראשונים של האינטרנט. גם בתחילת שנות ה-2000 עדיין לא ראו איך האינטרנט הולך לשנות את המציאות שלנו, וכיום אני רואה את זה שוב. יש כאן טכנולוגיה, בלוקצ'יין, שמאפשרת לשמור מידע לאורך זמן בהסכמה. השינוי שעומד לפנינו הוא כל כך גדול ועצום, ואני משתאה לראות את חוסר האמון. הרבה מאוד משתתפים בתעשיה הזאת עדיין לא מבינים אותה מספיק".

● בחודשים האחרונים יש דעיכה גדולה בהנפקות של מטבעות דיגיטליים (ICO). האם הגיע הזמן להספיד את ה-ICO כשיטת גיוס?

הרצוג השיב: "זה מזכיר לי בדיוק את שנת 2001. אני ניסיתי אז לגייס כספים לרשת חברתית, הרבה לפני פייסבוק. כל החברות הגדולות כיום הן כאלה שהוקמו אז. אנחנו רק בתחילת הדרך".

לנדאו יערי אמרה: "לצערי, חוסר ודאות רגולטורית הרג את המכשיר הזה של ICO. אני מאוד מקווה שזה ישתנה, ואפשר יהיה להציל את המכשיר הזה. הבעיות האלה קיימות בכל העולם, ותחת רגולציה מתאימה, כמו שעשו במימון המונים, יש לכלי הזה יופי של פוטנציאל. אולי מישראל תצא הבשורה בתחום".

לדברי כרמון סקופ, "הדבר המדהים שקרה ב-ICO הוא שהצלחנו לממן את הבלוקצ'יין למרות התנגדות של המשקיעים המוסדיים. זאת טכנולוגיה מדהימה. אבל נוצר מצב של מערב פרוע. בסופו של דבר, צריך להבין שאי אפשר לגלגל תפוח אדמה חם לאנשים שמשתתפים במימון המונים. אנחנו רוצים לוודא שלמשקיעים יהיה מספיק מידע כדי לקבל החלטת השקעה בצורה מושכלת. לקבל כמה שיותר מידע. כמו מסופון בלומברג למשקיע החדש".

לדברי שטיינהרט, "השמועות על מותו של ה-ICO היו מוקדמות מדי. אני מסכים שצריך לשפר את הכלי הזה".

קצירי פנה אל הרצוג, ממייסדי בנקור, ושאל אם גם היום היה בוחר לגייס הון לבנקור באמצעות ICO? "כן, ודאי. ואני מאוד מסכים עם מה שעדי אומרת", אמר הרצוג. "למדנו המון בשנה האחרונה. בדיוק עכשיו אנחנו עובדים על פורמט חדש של ICO שלא מאפשר את הבעיות שראינו באחרונה. כמו למשל לספק הגנה על משקיעים בצורה מסויימת. התנודתיות תהיה מאוד נמוכה בהתחלה ורק אם יבואו מספיק משקיעים אז תנודתיות המטבע תגדל. זו חוויה לימודית בסופו של דבר".

● מה יכול לגרום לשוק ההון להתחבר למטבעות הדיגיטליים?

לנדאו יערי השיבה כי "השוק מתחיל להיות יותר מורכב ומרובד. יש מספר חסמים כמו חוסר ודאות רגולטורית שהורג את כולם. וזה יכול להיפתר ברמה גלובלית. צריכה להיות אמירה של הרגולטורים המרכזיים בעולם. אין גם פתרונות של נאמנות לכסף עבור משקיעים גדולים. עוד בעיה אלה הבורסות הגדולות הוותיקות שהן למעשה פרימיטיביות ולא יעילות. יש כמובן גם בעיית נזילות".

לדברי כרמון סקופ, "גם אני חושבת שהמוסדיים ייכנסו לתחום רק לאחר שהרגולטור יעשה סדר בתחום. צריך להבין שאתה אמור להיות בעל הנכס של עצמך, ביטקוין למשל. זה לא עוזר אם יש מנהל קרן למשל שמחזיק עבורך במטבעות. צריך לטפל בריכוזיות. בסך הכל אני אופטימית".

שטיינהרט אמר: "הבעיה לדעתי היא טכני. בוול סטריט נסחרים נגזרים בהיקף של כ-500 טריליון דולר. יש שם מכשירים הזויים והביטקוין לא יותר הזוי מהם. זו רק בעיה טכנית".

לדברי הרצוג, "מטבעות הקריפטו לא חייבים את שוק ההון. החיבור אפשרי, אבל הוא לא הכרחי. ברגע שאתה מייצר סטנדרט זה ישנה את כל החוקים של סקטור הפיננסים".