אפקט הדומינו של העלאת השכר במגזר הציבורי

משרד האוצר מנהל מו"מ סודי למימוש ההבטחות לעובדים הסוציאליים, והוא יודע למה: מה שיינתן לעובדים הסוציאליים ולעובדי המשק בבתי החולים, ידרשו ויקבלו גם כל ה"צמודים": אחיות הקהילה, אחיות בתי החולים, הפסיכולוגים, המורים והגננות, הפקידים ועובדי חברות ממשלתיות • פרשנות

הפגנת העובדים הסוציאליים בנובמבר / צילום: ראובן קסטרו, וואלה NEWS
הפגנת העובדים הסוציאליים בנובמבר / צילום: ראובן קסטרו, וואלה NEWS

1.

המשא ומתן בין העובדים הסוציאליים למשרד האוצר מתקיים כבר כמה שבועות ברמת סודיות גבוהה במיוחד ובקונצנזוס ציבורי ש"להם זה מגיע". האוצר בכלל, המנכ"ל שי באב"ד והשר משה כחלון בפרט, טובעים בתוך הדייסה שבישלו במו ידיהם בהסדרי שכר נדיבים במיוחד לוועדי עובדים פריבילגיים בשירות הציבורי. בשקט הם מחפשים דרך עקלקלה, מתוחכמת - ובפועל מעוותת - לממש הבטחות שנתנו לעובדים הסוציאליים, בלי שיקראו לזה לתת ובלי לפרק את תקציב 2019 ו-2020. וכמובן בלי להקפיץ את עשרות האלפים, אולי מאות האלפים, העובדים בשירות הציבורי ששכרם ותנאיהם "צמודים" לאלה של העובדים הסוציאליים. 

2.

הנה סיפורה של ע': אישה צעירה, חכמה, נעימת הליכות, נאה במיוחד, באמצע שנות השלושים שלה, כ-10 שנים עובדת סוציאלית בתחום הנוער. בעלת תואר ראשון, תואר שני והשתלמויות בין לבין. "גם היום אני עובדת עם להט והמון תשוקה למקצוע", היא אומרת, "ואני משוכנעת שזה הדבר הכי נכון והכי יפה שאני יכולה לעשות. הנערים שאני עובדת איתם - מגיעים להם לימודים, יחס, חום, עזרה, אוכל וגם בגדים שיוכלו להסתובב בערב עם חברים. זה מה שאני עושה כל יום וכל היום. מצבי יחסית טוב. אני עובדת עירייה, מוגנת בידי ההסתדרות ויש לי קביעות. המשכורת קצת יותר מ 6,000 שקל - כדי לחסוך מעסיקים אותי ב-75% משרה. ואם נער או נערה מתקשרים בערב או בלילה אני יכולה לא לענות כי אני במשרה חלקית? ברור שאני עונה וגם רצה כשצריך.

"אבל בזמן האחרון אני מסתובבת עם מועקה גדולה. לא סתם חברים שלי עוזבים את המקצוע, לא סתם יש 400 תקנים שאף אחד לא רוצה לאייש ובכל יום אני שומעת על קולגות שנפגעו מאלימות. אצלנו הסיסמה היא: 'עובד סוציאלי לא מרים את הראש, אם ירים - יהיה בהלם ממצבו'. ואני לא מבינה: אתם, אזרחים, עיתונאים, למה אתם שותקים כשהמשכורות שלנו מגרדות את המינימום, כשמאיימים ומתנכלים לנו? כותבים כותרת סנסציונית ולמחרת שוכחים. אתם יודעים שאנחנו ממרקי המצפון של כולכם - ואנחנו מוכנים ושמחים לעשות את זה - אבל למה אתם הולכים למיני הפגנות וכנסים פוליטיים - אבל לנו נותנים להישאר לבד בהפגנות שלנו? תחשבו על זה".

3.

ביום 18 בדצמבר החליט איגוד העובדים הסוציאליים להפסיק את העיצומים וההפגנות ולהיכנס למו"מ עם האוצר והרווחה. ביום 24 בדצמבר החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקדמת הבחירות. פתיחת המו"מ לוותה באווירה אופטימית מאוד, תוך הסכמה מקדמית לתנאים משופרים בתחום השכר וההעסקה וכן אבטחה מקיפה. יו"רית האיגוד, ענבל חרמוני, ביטאה אז את האופטימיות: "פרצנו את הדרך. היום התחילה הדרך לשינוי הגישה ושיפור תנאי העבודה. דרישותינו למשא ומתן כולל על נושאי השכר, העומס, תקינה ומוגנות התקבלה. בנוסף התקבלה דרישתנו להקמת יחידת אבטחה למוסדות הרווחה... מדובר במו"מ אינטנסיבי קצוב לשלושה חודשים בנושא המוגנות, ולאחריו ייפתח מו"מ כולל בנושא העומסים והשכר..." ("מאקו" 18.12.18). אבל אז באו בחירות, נחשף הגירעון האמיתי של 2018, למרות התרגילים החשבונאיים, וגברה הדאגה לתקציבי 2020-2019.

העלאת שכר לעובדות/ים סוציאליים תגרור אחריה, באפקט דומינו, סדרת דרישות - שבלי ספק ילוו באיומים להשבתת המשק. בשבוע שעבר אמורה הייתה להתקיים שביתה של 12,000 עובדי המשק בבתי החולים. משרד הבריאות, שגם בקרבו בוערת תעשיית ה"הצמדה", ביקש צו מניעה, וברגע האחרון עצר בית הדין לעבודה את השביתה בטענה כי הצדדים טרם הגיעו למבוי סתום. ההסתדרות הודיעה שתערער. ברור, מניסיון של עשרות שנים, שמה שיינתן לעובדים הסוציאליים, וגם מה שיקבלו עובדי המשק בבתי החולים, ידרשו ויקבלו גם אחיות הקהילה, אחיות בתי החולים, שאליהן צמודים "עובדים מנהליים" במערכת הבריאות, בקופות החולים, בבתי החולים הכלליים, השיקומיים, הגריאטריים ואלה של בריאות הנפש.

אחריהם ידרשו גם הפסיכולוגים את מימוש ההצמדה שלהם, גם בשירות המדינה וגם בשירות הציבורי, בעמותות ובארגונים. בהמשך שורת אבני הדומינו יעמדו ארגוני המורים והגננות, הפקידים, עובדי חברות ממשלתיות וגופים סטטוטוריים ואחרים. ידרשו גם העלאות שכר וגם מימון אבטחה מקיפה או פרטנית של מאבטחים. מערך יחסי העבודה, מימים ימימה ולמרות אמירות-נגד בלתי פוסקות של נתניהו, בנוי כך שמאחורי כל סקטור יש סדרה של "צמודים", שכמובן גם משתתפים בשלב השבתות המשק. כך שבפועל כל העלאה פרטנית תגיע לכל העובדים הממשלתיים-ציבוריים, שגם כך כבר נהנים, על פי נתוני בנק ישראל ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגידול מספרי ניכר וגם מהעלאות שכר גבוהות מאלה של המגזר העסקי.

אז איך אפשר להוסיף תקציבים עבור אלה ש"באמת מגיע להם" כאשר השר וראש הממשלה אישרו, בין בפעולה ובין בשתיקה, תוספות מופלגות לעשרות אלפי גמלאי המשטרה, השב"ס, הצבא, משמר הכנסת, מוסד, שב"כ בנימוק הזוי של "העדר ביטחון תעסוקתי" או תוספת נדיבה במימון ציבורי לפנסיות השמנות של אלפי עובדי חברת החשמל בתירוץ של "רפורמה"? התשובה היא: אי אפשר. לכן במשרד האוצר מחפשים את הדרך החמקמקה והתחמנית לעשות את זה. לכן הם מתעטפים בסודיות.

4.

כל זה קורה כשהולך ומתקרב האירוע הקשה ביותר ביחסי העבודה הצמודים של ישראל: בסוף 2019 יסתיים הסכם השכר הנוכחי עם הרופאים ויחלו דיונים בהסכם חדש. הרופאים - צריך לדעת, הם איגוד עובדים חזק וקשוח במיוחד. הם הולכים עם העיצומים והשביתות עד הסוף. מכתבי התפטרות כלליים, נטישה המונית של בתי החולים, איום בהקמת שירות רפואי פרטי חלופי בתשלום ועוד. השביתות שלהם מפחידות ממשלות ושרים אפילו יותר מהשבתת שדה התעופה בימי חגים וחופשות... אבל כל העלאה לרופאים גוררת אחריה הצמדת-העלאות כבדה לכל בכירי האקדמיה, לפרקליטים, לשופטים, לחברי הכנסת והלאה.