לא עומדים בקצב: איך קרה שבתוך שלוש שנים נגרעו מהדיור הציבורי כמעט 3,000 דירות

נתונים חדשים שהגיעו ל"גלובס" מלמדים כי תקציב נמוך ורכישת דירות ציבוריות ע"י הזכאים הפחיתו משמעותית את מלאי הדיור הציבורי • המדינה טוענת כי החלטה לחייב קבלנים לבנות דירות ציבוריות בקרקעות מדינה תגדיל את המלאי • קל זה לא יהיה

בניין באור יהודה שבו יש דירות דיור ציבורי / צילום: תמר מצפי
בניין באור יהודה שבו יש דירות דיור ציבורי / צילום: תמר מצפי

המדינה מתגאה ברכישה מאסיבית של דירות עבור זכאי הדיור הציבורי, שהגיעה לשיא בשנת 2018, אך בפועל, בשלושת השנים האחרונות נגרעו ממאגר הדירות הממשלתי לדיור הציבורי 2,744 דירות. מכרה מספר כמעט כפול של דירות באותה השנה.

מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי בשנת 2018 רכשה המדינה 889 דירות שנכנסו למלאי הדיור הציבורי. אלא שבשנה זו מכרה המדינה 1413 דירות, מתוך מאגר הדירות הדיור הציבורי. במילים אחרות - בשנה שעברה נגרעו 524 דירות מהמאגר הממשלתי. בשנת 2017, נגרעו אף יותר דירות. באותה שנה רכשה המדינה 424 דירות ומכרה 1,822 דירות. ב־2016, גם נגרעו מאות דירות מהמאגר הממשלתי. המדינה רכשה בשנה זו 622 דירות, אך מכרה 1,444 דירות, כך שנגרעו באותה השנה 822 דירות מהמאגר הממשלתי.

שיעור דירות הדיור הציבורי בישראל נמצא בשחיקה תמידית. בעשור הראשון להיווסדה של המדינה, בנתה המדינה מלאי של דיור ציבורי, שהיווה מחצית מהבנייה למגורים בארץ. אלא שהמלאי, הלך ונשחק במשך השנים מאחר והמדינה הפסיקה לבנות דיור ציבורי נוסף, לא רכשה דירות חדשות, ובהתאם לחוק הדיור הציבורי משנת 1998 שהעביר ח"כ רן כהן (מרצ), אפשרה למכור את הדירות לזכאי הדיור הציבורי שגרו בהן במחיר סמלי. זאת מתוך כוונה לשפר את מצבם הכלכלי ולסייע להם להגיע לעצמאות כלכלית. כך למשל בשנת 2016 המחיר הממוצע לדירה שמכרה המדינה לזכאי הדיור הציבורי עמדה על 150 אלף שקל בלבד. ב־2017 המחיר הממוצע היה גבוה יותר ועמד על 223 אלף שקל, ואילו בשנה שעברה המחיר הממוצע לדירה שמכרה המדינה עמד על כ־263 אלף שקל. החוק והתנהלות המדינה לאור מימושו, זכו לאורך השנים לביקורת נוקבת בשל העובדה שמלאי הדיור הציבורי פחת משמעותית ותור הזכאים הממתינים לדירות הלך ועלה. אם בשנת 2000 עמד מלאי הדיור הציבורי על 107 אלף דירות, היום עומד המלאי על פחות מ-60 אלף דירות. מכירת דירות לזכאים אמנם מוציאה מהמלאי הממשלתי דירות, אך גם מצמצמת את רשימת הזכאים לדיור ציבורי.

רכישה ומכירת דירות בדיור הציבורי לפי שנים
 רכישה ומכירת דירות בדיור הציבורי לפי שנים

משרד ממשלתי אחד, נתונים סותרים

למרות התמעטות הדירות, במשרד הבינוי והשיכון טוענים כי מספר הזכאים הממתינים לדיור ציבורי נשחק אף הוא ועומד נכון להיום על 3,433 זכאים. נתון זה נראה תמוה מול נתון אחר שסיפק המשרד לאחרונה ושנכלל בבקשה לפי חוק חופש המידע שביקשה עמותת 'ידיד'. לפי המספרים בהם נקב המשרד מספר הזכאים הממתינים לדיור ציבורי עמד נכון לסוף ספטמבר 2018, על 4,145. במשרד השיכון הסבירו היום ל'גלובס' את הפער, בכך שמדובר במספר הכולל את הזכאים המתגוררים בדיור ציבורי אך ממתינים להחלפת דירה. על פי נתונים אלה, בין הממתינים מצויים גם נכים מרותקים לכיסאות גלגלים, כאשר מספר הממתינים הנכים הגבוה ביותר מצוי בירושלים (29) תל-אביב (22) ורעננה (18).

יש לציין כי בניגוד למלאי ההיסטורי הלא איכותי הקיים של דירות הדיור הציבורי, המאופיין בבניינים ישנים, ושזכה לביקורת רבה מצד מבקר המדינה ביחס למצבן הפיסי והתחזוקתי של הדירות, הדירות הנרכשות בשנים האחרונות הן דירות איכותיות, שעונות מראש על הצרכים של הזכאים, בין אם בקומה, בשטח הדירה, ובין אם בקיומה של מעלית בבניין. מהלך רכישת הדירות, שבוצע עבור המדינה באמצעות חברת עמידר, התאפשר בזכות תוספת של מיליארד שקל שאושרה בסוף 2017 בוועדת הכספים, לטובת רכישת דיור ציבורי. בהתאם להחלטה, גייסה עמידר חוב בשוק ההון מהציבור ומגופים מוסדיים באמצעות הנפקת אג"ח, סכום המצטרף להכנסות מחוק המכר המיועדות לרכישת דירות בהיקף של מיליארד שקל. בשורה התחתונה, הוביל המהלך לרכישת 889 הדירות לטובת מלאי הדיור הציבורי בשנת 2018. אלא שנכון להיום, לא ידוע על כוונה לחדש את המהלך ולאפשר לעמידר לרכוש מלאי מאסיבי באמצעות גיוס אג"ח נוסף.

שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא ביטון/ צילום: צילום: דובורות הכנסת
 שרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא ביטון/ צילום: צילום: דובורות הכנסת

הגדלה של המכסה ואי הכנסה

ולמרות זאת, במשרד הבינוי והשיכון מסבירים כי המצב עומד להשתנות ומלאי הדירות בדיור הציבורי עומד לגדול, בעקבות החלטה שהתקבלה לאחרונה במועצת רשות מקרקעי ישראל. לפי בשיווק קרקעות המדינה דרך מכרזי מחיר למשתכן, תחויב בנייה של יחידות דיור לדיירי הדיור הציבורי בהיקף של עד 7% מכלל דירות מחיר למשתכן. בפועל הקבלנים יתמחרו את הפרויקט כך שמראש הם ישלמו פחות למדינה, ובמילים אחרות מדובר במנגנון אי הכנסה למדינה. וכך, מבלי שהמדינה תצטרך להכניס יד לכיס בכדי לרכוש דירות חדשות, או לבנות דירות לדיור הציבורי, צופים במשרד הבינוי והשיכון שהמאגר יגדל הדירות. לדברי גורם בכיר במשרד, כבר בשנים הקרובות מאגר הדירות לזכאי הדיור הציבורי יגדל בכל שנה במאות דירות. לפי הנתונים בשלושת השנים האחרונות נמכרו בממוצע 1,560 דירות דיור ציבורי בשנה. כך שבכדי להגדיל את המלאי, באמצעות המנגנון החדש, יש צורך במספר גבוה מכך.

סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי "בשנתיים האחרונות נרכשו בסך-הכול 1,208 דירות המהוות פחות ממחצית הדירות הדרושות לזכאי דיור ציבורי. וזאת למרות שבשנת 2018 גייסה חברת עמידר מיליארד שקל באגרות חוב לצורך רכישה של 1000 דירות. לאור העובדה שממתינים 4145 זכאים לדיור ציבורי, רכש הדירות הנוכחי הוא פתרון רק ל-25% מהזכאים. לצערנו יש הרגשה כי לדיירים ולזכאים הובטחו הרים וגבעות מבלי שיש יכולת לקיים אותם. אנחנו מתכוונים לפנות למבקר המדינה בבקשה לבדיקה מקיפה על רכש הדירות וניצול התקציבים השונים וכן נבחנת האפשרות לעתור כנגד משרד השיכון בשל אוזלת ידו להתמודד עם קבלנים ובעלי בתים המסרבים למכור דירות בשל העובדה שהם יאוכלסו על ידי דיירי דיור ציבורי או לחלופין אינם מוכנים לעמוד בתנאי הרכישה אותם קבע משרד השיכון ואשר מונעים, הלכה למעשה, הגדלת מלאי הדירות הציבוריות".