פסח הוא הזמן להוציא את המילה "מסתננים" מהלקסיקון

הפליטים בישראל אינם מסכנים את ביטחון המדינה ונופלים קורבן לשיח אלים

מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בתל-אביב / צילום: תמר מצפי
מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בתל-אביב / צילום: תמר מצפי

בישראל חיים 33 אלף מבקשי מקלט, שנכנסו אליה שלא דרך מעבר גבול. הם עשו את הדרך לכאן ברגל, הם הגיעו רעבים, נרדפים, חלקם עברו עינויים קשים, חלקם נחטפו לכאן והובאו לישראל בניגוד לרצונם, ובסוף הם מצאו מחסה פה.

לעומתם, יש פי שלושה זרים אחרים, כ-90 אלף, שנכנסו לישראל דרך שדה התעופה בן גוריון, קיבלו אשרת תייר או עובד זר, אך בחרו להישאר בישראל לאחר שהאשרה שלהם פגה. הם שוהים כאן שלא כדין.

את חיצי התרעלה והגזענות מפנים הפוליטיקאים דווקא לקבוצה הראשונה, האפריקאית, לה הדביקו את השם "מסתננים" כדי שנחשוב עליהם פחות כעל בני אדם ויותר כעל איום.

"מסתנן" מוגדר בחוק כ"מי שאינו תושב [...] שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול [...]". זוהי הגדרה משפטית, כביכול טכנית ונייטראלית, אך היא עושה שימוש ברור במושג רווי במטען היסטורי, שנבחר דווקא בגלל הקונוטציות הביטחוניות השליליות שלו. החוק המקורי למניעת הסתננות משנות ה-50 חוקק על רקע הסתננות מאורגנת מכיוון הגבול המצרי, שחלקה כוונה לבצע פעולות טרור בישראל. הענישה על מסתננים אלו ועל משתפי הפעולה עמם הייתה חמורה מאוד מסיבות מובנות.

למרות השוני הגדול בין הגברים, הנשים והילדים שנמלטו מאריתריאה ומסודאן, לבין מסתנני שנות ה-50, הממשלה בחרה במודע לתקן דווקא את החוק למניעת הסתננות, ולהחיל אותו עליהם. וכך דבק בהם הכינוי. כך נולד מחדש, בשנת 2012, החוק שמאפשר לכלוא את מבקשי המקלט שחצו את הגבול עם מצרים ללא משפט.

באמצעות השימוש במילה "מסתננים" הצליחו ממשלות ישראל להפליל ולבזות אוכלוסייה שלמה, שלא עולה ממנה שום חשש ביטחוני; אוכלוסייה שהגיעה כדי לחפש מחסה ומקלט.

מנסחי אמנת הפליטים של האו"ם, שישראל הייתה מהיוזמות שלה, הבינו שפליטים לרוב לא מבקשים ויזות וקונים כרטיסי טיסה. הם עולים על סירות רעועות, חוצים גבולות בהיחבא ועושים מה שנדרש כדי להגיע למקום מבטחים. גם הפוליטיקאים בישראל יודעים זאת, ובכל זאת הם בחרו לייצר שנאה ופחד מ"מסתננים".

הגיע הזמן שנפסיק להשתמש במילה שכל מטרתה היא לטשטש את העובדה שמדובר בבני אדם. כדי שהממשלה תוכל להצדיק את הכליאה של מבקשי המקלט, את המדיניות המכוונת שלא לבדוק בקשות מקלט ואת הסירוב לתת להם זכויות מינימליות - היא חייבת לקדם שיח של דה-הומניזציה. השנים עברו, המילה השתרשה, והציבור התרגל למציאות שמדברים בה על מבקשי המקלט מאפריקה כאילו הם אינם בני אדם. זה חייב להיפסק.

ברור לכל, שמבקשי המקלט האפריקאים לא נכנסו לישראל כדי לבצע בה פיגועים. גם מי שחושב שהם לא זכאים להיות פה, שלא מגיעות להם זכויות או מקלט - חייב להודות בכך. אפשר לנהל את כל הוויכוחים מבלי להשתמש במילה הנוראה "מסתננים". זה לא יפתור את המחלוקות, או את האתגרים והקשיים של תושבי דרום ת"א ושל מבקשי המקלט, אבל זה יאפשר התחלה של דיון אחר - כי הדיון שמתנהל פה בשנים האחרונות לא מקרב אותנו לפתרון.

הכותבת היא מנהלת המדיניות הציבורית של פורום ארגוני זכויות הפליטים