מהי, לכל הרוחות, תיאוריית המיתרים?

ביום בהיר של חודש אפריל נחת על הדסקטופ שלי אי-מייל, שכותרתו "סוזאנה ספייר, הופ קארטלי וג'ף לוונציק רוצים ממך הרצאה!". ועוד נכתב שם: "EuricaBroadband רוצה לדעת מהי, לכל הרוחות, תיאוריית המיתרים?" בעצם, הם לא ממש כתבו "לכל הרוחות". השם האמיתי של הפרוייקט הזה הוא "?What the Fuck is StringTheory".

באי-מייל עצמו ביקשו שלושת השולחים, לא פחות ולא יותר, עזרה בכתיבת תסריט שהם עובדים עליו - שיהווה בסיס ל"מופע שיסביר את התיאורייה של כל הדברים". ואיך בדיוק מסבירים דבר כזה? שולחים דואר אלקטרוני בתפוצת נאט"ו, גם לחברים ותיקים שאין להם בגרות בפיזיקה, ומבקשים שהם יעשו את העבודה. הם גם מרגיעים: "אנא, אל תחושו שאתם ממש צריכים לדעת הכל כדי להסביר את התיאוריה של הכל... אם אתם לא יודעים, תמציאו משהו. אולי זה יהיה נכון".

המיזם המוטרף הזה שייך להייפרטקסט תיאטריק, קבוצת תיאטרון מניו-יורק, ליתר דיוק אוף-אוף-ברודווי. הם קוראים לעצמם "תיאטרון אנלוגי שעוסק בדברים דיגיטליים", ועכשיו החליטו לצלם סרט על תיאוריית הפיזיקה הסבוכה מכל, הלא היא תיאוריית המיתרים (String Theory). תיאוריה מתימטית מהפכנית - אמיתית לגמרי, אגב - שאף אחד עדיין לא הבין אותה במלואה.

רשימת השאלות כללה תפלצות בל ייאמנו כמו "תנו דוגמה לסופר-סימטריה", "מהי הטופולוגיה האהובה עליכם ומדוע?", "איך תיגש לפתרון בעיית ה-Infinities?". אבל הקשה לפיצוח מכלם אמרה כך: "Orbifolding הוא תהליך שבו צורת Calabi-yau נוצרת על ידי הצמדת נקודות שונות על צורת Calabi-yau בסיסית. הסבר".

היחיד שיודע על מה הוא מדבר בקשר לתיאוריית המיתרים הוא ד"ר בריאן גרין, מדען מאוניברסיטת קולומביה. גם גרין גויס לסייע לקבוצה בכתיבת התסריט, והוא מציג את התיאוריה כך: "תיאוריה של המאה ה-21, שבמקרה התגלתה בסוף המאה ה-20. עדיין אין לנו המתימטיקה הדרושה להסביר אותה".

אין לי מושג מה כתבתי בתשובה לאותו אי-מייל. הוא בעיקר עורר חשק לשמוע את הסיפור של החבר'ה הסוטים האלה. את סוזאנה ספייר, ממקימי הקבוצה, ראיתי על במת תיאטרון באמסטרדם, בימים שכתבה מחזה על עדשת מגע שהלכה לה לאיבוד. אבל מה פתאום תיאוריות של פיזיקה שאיש לא מבין?

במקום הסבר, הייפרטקסט תיאטר שלחו מניפסט, שבו הם טוענים לקשר בל יינתק בין חזון עתידני, היפראקטיביות וצפייה ב-MTV. התפיסה של הקבוצה אומרת כך: אז מה אם אף אחד לא מבין? אף אחד גם לא הבין ולא יבין, אז אולי, לפחות, ננסה להשתעשע קצת. אגב, מכל החזונות והחזיונות הללו, ספייר וחבריה לא רואים גרוש. אבל הם מקבלים ביקורות טובות במגזיני תיאטרון כמו "אוף-אוף-אוף" ואפילו "אוף-אוף" - ברודווי, כמובן.

בצר לי, ביקשתי מספייר להסביר מה בדיוק קורה פה.

קודם כל, אומרת ספייר, היא ממש לא מתכוונת להסביר את תיאוריית המיתרים. זה לא פרוייקט חינוכי, והיא בכלל נכשלה בפיזיקה בקולג'. הנושא האמיתי של המיזם הוא חוסר היכלת למצוא תשובה לשאלות הגדולות, הבורות הטכנולוגית של הדור ההיפראקטיבי שלנו.

לספייר יש עבר של התרחשויות טכנולוגיות הזויות. המחזה הקודם שכתבה היה "גרינלנד Y2K", מונולוג המתרחש בערב השנה החדשה בין 1999 ל-2000. פרוייקט אחר שלה היה "Barbie Blast Off", סיפור בשקופיות על חבורת ברביות שתופסות חללית וטסות לירח, סתם כי אין להן משהו אחר לעשות.

ב"גרינלנד" ספייר משחקת אקספלורנוגרפית - שמקצועה הוא חקר מקומות שכבר נחקרו. בערב ראש השנה החדשה היא עורכת מסע אל הקוטב הצפוני מטעם אגודת האקספלורנוגרפים, ומשימתה לשתול שם קפסולת זמן, שתיפתח בעוד אלף שנה. ומי שרודף אחריה לקוטב הוא לא אחר מאשר הבאג 2000 בכבודו ובעצמו. את הופעת האורח במחזה נותן לייף אריקסון, הוויקינג הקדום שאביו גילה את גרינלנד בשנה הראשונה לספירה. אגב, המון חבורות כחולות צצו על עורה הענוג של ספייר בגלל השריון הוויקינגי הכבד שהתעקשה לעטות בתפקיד הזה.

בינתיים, הבאג הורס כל דבר טכנולוגי, וכשכל הטכנולוגיה משתבשת באמצע גרינלנד, זה אומר שאין עוד מצפן ורדיו. גם מטא-פאראמיליטרי-סלולר-פון, המכשיר החשוב ביותר שבידי סווז, מתקלקל. ספייר בצרות, וגם רבה עם הבאג, אבל לא נגלה לכם את הסוף. בתפקיד הבאג, אגב, מופיע Zero Boy, סטנד-אפיסט ניו יורקי שכבר הוכיח את יכלתו בחיקוי כל קול, לרבות פתיחת קופסה של שימורי טונה. כאן הוא עושה, אהמ, קולות של באג.

התיאוריה של סווז שאלות ותשובות בדויות לסוזאנה ספייר מאת מראיין בדוי כתב: דונאלד לי (המנהל האישי של ספייר) מראיין בדוי: באחר צהריים גשום אחד בניו-יורק נפל בחלקי העונג להתחפר עם אחת החוצניות החביבות עליי, חברה ועמיתה - סוזאנה ספייר (סווז). הדירה שלה באיסט וילג' הפוסט-בוהמי היא נווה מדבר מנטלי בהשוואה לקצבים הסכיזואידים של המטריות והרעשים האורבניים. סווז מחממת כוס תה להרגעת עצביי הניו-יורקים, ואנחנו מחממים שיחה על אקספלורנוגרפים, בארבי במאדים והתיאוריה של כל הדברים. אם תקשיבו, אולי תשמעו את שריקת הקומקום.

בדוי: תגידי, למה גרינלנד באג 2000?

סווז: המחזה היה התוצר של האובססיה שלי עם סיפורי הרפתקאות ארקטיים. אנחנו חיים בעידן שההרפתקה עדיין מתרחשת, אבל הסיכון שבה הולך וקטן בגלל הטכנולוגיה המודרנית. העולם של גרינלנד 2 מורכב ממוצרי היי-טק בדויים כמו "MetaParaMilitaryCellPhones עם חיבורי לוויין של סיבים אופטיים" ומסמים ארקטיים כמו "פולאר-גו".

בדוי: זה כמו ללכת לדיסנילנד עם מיקי מאוס בתפקיד באג 2000. נראה שאת שואבת הרבה רעיונות ממדע וטכנולוגיה. למה המשיכה החזקה הזאת?

סווז: זו לא משיכה, זו סתם אובססיה. מה שאני קוראת במדור המדע בניו-יורק טיימס תמיד נותן בראש יותר ממה שמופיע בעמוד הראשי. אם סייבר סקס קלינטוני, לדוגמה, היה מושך את תשומת לבי, הייתי כותבת על פוליטיקה.

בדוי: המחזה הוא גם פוליטי במובנים מסוימים. הוא מדבר בעקיפין על איך המחשבות שלנו ממושטרות ואיך המידע נשלט. מה ש"מופה" רק ממופה שוב ושוב כדי שיתאים לרעיונות של מקורות שונים. איך היצירה שלך התפתחה או "מופתה מחדש" במשך השנים?

סווז: פעם חשבתי שהעבודה שלי היא על ההיבטים המיתולוגיים והפנומנליים של התרבות הפופולרית. אחר כך גיליתי שבעצם הייתי אובססיבית לגבי מדע וטכנולוגיה. תמיד אהבתי לבקר במוזיאון לאווירונאוטיקה וחלל: להסתכל בטילים, ללכת בתוך דגם של מעבורת חלל, לצפות בסרטים ישנים, לגעת באבני ירח.

בדוי: סווז היא בעצם טיפוס חללי בין-גאלקטי שכזה, שמעופף במסע לגילוי הקישורים שבין התרבות לטכנולוגיה. איזה קישורים גילית?

סווז: אני אוהבת להשתמש באלמנטים של תרבות פופולרית, מפני שאז הקהל עומד לפני משהו שהוא כבר מזהה - Ready Made. אני שואפת לקבל את "הבאז של הזיהוי". הקהל יזהה אייקון מוכר, אפילו אם הוא מופיע בהקשר לא צפוי. במופע "בארבי בלאסט אוף" שלחתי את בארבי למאדים. היא עדיין שמרה על הכללים של בארבילנד - שמה B על כל דבר, הפכה הכל לוורוד - רק שעכשיו התייחסו הכללים לחלל החיצון. יצרתי את ההופעה לפני כמה שנים, כשהמאדים חזר והופיע כתופעה תקשורתית בגלל נחיתת חללית הפאת' פיינדר על הכוכב האדום. בדוי: זיהוי, כמו בקליפים של מוזיקה, שמשתמשים בסמלים פופיים ותרבותיים שהקהל מכיר?

סווז: נכון. אגב, גם "גרינלנד באג 2000" רכב על טרנדים מדעיים. המוזיאון האמריקאי להיסטוריה טבעית ייחד תערוכה ענקית להרפתקה של ארנסט שאקלטון באנטרקטיקה. והספר שעסק באסונות על האוורסט היה רב מכר. את הרעיון לטלפון הסלולרי קיבלתי משם: מישהו שקפא למוות על פסגת האוורסט היה מסוגל לנהל את השיחה האחרונה שלו עם אשתו באמצעות טלפון סלולרי צבאי. זו תופעה כשלעצמה. מיקמתי סיפור אסונות ארקטי ממש על החוד של באג 2000, כדי להחריף את הסיכון עוד יותר.

בדוי: אבל מה שאני באמת רוצה לדעת הוא, מהי, לעזאזל, תיאוריית המיתרים?

סווז: זו הופעת היחיד שהצגתי במרכז האמנויות בניו יורק במאי שעבר. מאז היא צמחה לממדים של סרט שאולפני Hoverground יפיקו בסתיו. לגבי תיאוריית המיתרים האמיתית נצטרך להסתמך על דבריו של בריאן גרין. הוא אחד התיאורטיקנים המובילים של מיתרים בעולם, ואדם נפלא. תיאוריית המיתרים היא ניסיון ליצור תיאוריית שדה מאוחד של כל היקום, דרך לאחד את מכניקת הקוואנטים והיחסות הכללית. הכל מורכב מהמיתרים הקטנים והזערוריים האלה, שיש להם רק ממד אחד.

בדוי: אני מניח שעדיף ממד אחד מלא כלום. וגם כאן את משלבת טכנולוגיה ומדע ביצירה שלך.

סווז: נכון, אבל אינני אשת מדע ומעולם לא הייתי. בפרוייקט הזה אני מתאמצת להבין משהו שאי אפשר לתפוס, בעצם. אף אחד לא ממש מבין את התיאוריה. כשיצרתי קשר עם בריאן גרין לגבי הפרוייקט, אמרתי לו מיד שאינני מבינה אותה, אבל רוצה להבין. הוא אהב את הכותרת, אז התחלנו בכל זאת לעבוד על התסריט. בריאן גם אמר לי שהמטרה אינה למצוא את התשובות, אלא לשפוך אור על השאלות. האמנות והפיזיקה דומות מאוד מבחינה זו.

בדוי: קבוצת התיאטרון שלכם מעבדת מידע בדרך מאוד עכשווית, עם מודעות עצמית. הסיפור בנוי על מידע מוצלב או על עלילות בהיפר מציאויות, בדומה לאינטרנט.

סווז: כן, היפרטקסט עובד עם אנימטורים, מעצבי אתרים, מלחינים, קולנוענים, מעצבים גרפיים ומוזיקאים וגם עם במאים ושחקנים. ההגדרה של המשימה עצמה הייתה "היפרלינקים".

בדוי: בואי ניתן קישור לאאוריקה ברוד-באנד. זו דמות בסרט על תיאוריית המיתרים, נכון?

סווז: כן, זו דמות שקיבלה השראה מהפס הרחב. יותר מידע, יותר מהר. אאוריקה ברוד-באנד היא בבואה, ייצוג שמורכב מפיקסלים, ואין לה מקור. קיבלתי השראה גם מהתופעה של לארה קרופט. איך דמות ממשחק וידאו יכלה להיות פופולרית כל כך, זה היה בשבילי דבר מדהים. בצורה הפיקסלית שלה, אאוריקה נודדת ברחבי היקום הרב ממדי ומחפשת הארה - יותר מידע, יותר מהר.

בדוי: כמו כלנו. תודה על התה והרעיונות.

http//:www.hoverground.com/hypertext בתפקיד סוזאנה: susanna@hoverground.com בתפקיד מראיין בדוי: dleeskimo@earthlink.net