גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותמתן קמינר

יום בהיר אחד התהפך שוק ההון

'סתכלו על תוצאות הבחירות ביוון, עכשיו על הליברלים, עכשיו שוב על התוצאות

בבוקר יום שני בישרו עיתונים כלכליים ברחבי העולם שהיוונים "נהגו באחריות" והצביעו בעד ממשלה שתשאיר את המדינה בגוש היורו ואת ההסכמים עם האיחוד האירופי על כנם.

ניתוח של תוצאות הבחירות מעלה תמונה אחרת, שראש הממשלה המועד סמאראס מודע לה היטב: היוונים אולי רוצים להישאר ביורו, אך לא בתנאים שמכתיב להם האיחוד. ולא בכדי.

עד מאי השנה התנהלה המערכת הפוליטית היוונית במתכונת אירופאית "נורמלית", תחת הנהגתן של מפלגת מרכז-ימין ("ניאה דמוקרטיה") ומרכז-שמאל ("פאסוק").

מדיניותן הכלכלית של שתי המפלגות הייתה זהה: המשך האינטגרציה באיחוד האירופי, מעבר ממשק מבוסס-חקלאות לכלכלת שירותים, דה-רגולציה של שוק העבודה וקיצוץ מסים על ההון, לצד ניפוחו של המגזר הציבורי בעובדים שנפלטו מהענפים היצרניים. משך שנים, החובות הגדולים שהניבה מדיניות זו לא הפריעו לנושיה של יוון, רובם בנקים גרמניים. ולמה להם לדאוג? הבנקים הרי ידעו שמישהו כבר יחזיר להם את החוב, גם אם יתברר שההשקעה הייתה אווילית.

חוב שנהפך בין לילה "רעיל"

עד שיום בהיר אחד ב-2009, התהפך שוק ההון על יוון והחליט להמר נגדה: החוב הלאומי הפך בן לילה ל"רעיל". הריבית על ההלוואות הנוספות שנאלצה המדינה לקחת כדי לגלגל את חובותיה הישנים החלה להרקיע, והחוב הפך לחור שחור.

בשנים הראשונות למשבר, האפשרות של חדלות פירעון פשוט לא נידונה: היעלה על הדעת שהבנקים האירופאיים יפסידו את הכסף שהשקיעו ברשלנותם? במקום זאת, החל האיחוד האירופי לרקום תכניות לפריסת חובותיה של יוון, בתמורה ל"רפורמות" מבניות שאף לא העמידו פנים שמטרתן לבנות מחדש את המשק על בסיס יצרני. להפך: העם היווני נדרש לשלם עד קץ הימים על חטאי שליטיו, דרך הפרטה של נכסי הציבור היקרים ביותר, חיסול זכויות העובדים, וויתור שלם על ריבונותו הכלכלית.

ואז החל הסחף. מחאות ענק פרצו נגד ההסכם עם האיחוד האירופי, שכונה "התזכיר". ראש הממשלה פאפאנדריאו, בניסיון לזכות בלגיטימציה למדיניותו, הכריז על משאל עם. הנהגת האיחוד מצדה מיהרה לכפות את התפטרותו ואת ביטול משאל העם. הוקמה ממשלת אחדות של שתי מפלגות המרכז, וה"תזכיר" יושם. התוצאות היו מיידיות: זינוק באבטלה, התמוטטות של מערכות הבריאות והחינוך, ועלייה תלולה בפשיעה.

ואף על פי כן באו תוצאות הבחירות ב-6 במאי כהפתעה. ליציבותו של המבנה הדו-מפלגתי האירופי תרם הפחד מפני פיצול: מצביעי כל גוש נטו לחזק את המפלגה הגדולה בצד שלהם. אך לאור תמיכתן הנלהבת של שתי המפלגות הגדולות בגזרות, נראו שתיהן כתאומות זהות, והתמיכה בהן צנחה בהתאם. משיעור הצבעה משולב של 78% לשתי המפלגות בבחירות ב-2009 נפלו השתיים ל-32% בלבד.

נסיקת השמאל נמשכת

המצביעים ברחו ימינה ושמאלה. בארץ דווח בהרחבה על עלייתה המפחידה של מפלגת "השחר הזהוב" הניאו-נאצית, שהתמיכה בה הגיעה לכדי 7%. אך ההפתעה העצומה של הבחירות הייתה דווקא עלייתה המטאורית של סיריזה, "קואליציית השמאל הרדיקלי".

חזית זו של קומוניסטים בעבר ובהווה, תנועות ירוקות ופמיניסטיות, שזכתה לשיעור הצבעה בגובה 4.6% בבחירות 2009, הגיחה מאלמוניותה אל המקום השני, עם 17% מההצבעה אל מול 19% ל"ניאה דמוקרטיה".

קשה להפריז בחשיבותן של תוצאות הבחירות הללו, לא רק ליוון אלא לגוש היורו כולו. ביוון נוצר דגם פוליטי חדש, תלת-גושי. במרכז עומד גוש ניאו-ליברלי שמתעקש לקבל את תכתיבי הצנע של האיחוד האירופי. משני צדדיו ניצבים כוחות שדוחים את "התזכיר": ימין לאומני ובדלני, שמאשים במצבה של יוון את האליטה הקוסמופוליטית, ובעיקר את המהגרים; ושמאל אנטי-לאומני, שמסרב להשתעבד לנצח לחובות שנצברו שלא בטובת העם. לאחר שכל אחד מהגושים זכה ב-6 במאי בכשליש מהקולות, לנשיא יוון לא נותר אלא להכריז על בחירות חדשות.

בבחירות הללו, שהתקיימו ביום א', המרכז לא ניצח. גוש הימין הלאומני אמנם קרס, אך נסיקתו של השמאל נמשכת: אל מול גוש המרכז שקיבל 42% מהקולות ניצב השמאל עם 38%. ניאה דמוקרטיה אמנם הגיעה למקום הראשון, ויחד עם פאסוק היא יכולה להרכיב ממשלה, אך כזאת שנעדרת בבירור כל לגיטימציה ציבורית.

מסיבת הניצחון וסוכת האבלים

אולי זאת הסיבה שעצרת סיכום הבחירות של סיריזה בליל ראשון נראתה כמו מסיבת ניצחון וביתנה של ניאה דמוקרטיה נראה כמו סוכת אבלים. אם שוק ההון יחליט שוב להמר נגד יוון - מה שעלול לקרות על אף ניסיונות הכניעה של הגוש ה"מנצח" - המדינה עלולה לפשוט את הרגל ולהישמט מהיורו מתישהו בחודשים הקרובים. יש צדק פואטי ופוליטי בכך שהדבר יקרה תחת ממשלה שמייצגת את הקו שהוביל את יוון אל השוקת השבורה, ולא יובא לפתחה של ממשלה שמנסה לפתוח קו חדש.

במהלך המחאה החברתית של קיץ 2011 הצביעו אנשי האוצר על שכנתנו כאיום: "אתם רוצים שנהיה כמו יוון?" בקיץ הנוכחי עלולה יוון להפוך לתמרור אזהרה, לא לאלה שמבקשים צדק חברתי אלא לאלה שמשיבים את פניהם ריקם בשם צווי השוק. בכל הנוגע להתהוותה של תנועת המונים שמבקשת להיפרע מעולו של הניאו-ליברליזם ולהצטרף לחזית העולמית של "ה-99%", לא יזיק לנו להיות הרבה יותר כמו יוון.

מתן קמינר הוא פעיל חברתי, סטודנט לאנתרופולוגיה ומתרגם הספר "ההיסטוריה עממית של ארצות הברית" להווארד זין בהוצאת בבל ופרסומים נוספים. הוא שוהה בשבועות אלה ביוון וחוקר את המצב הפוליטי ואת עליית השמאל

עוד כתבות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע