"בבימ"ש קהילתי יש חיבור לצורכי העבריין, וכל המערכת מסייעת בשיקומו"

דניאלה ביניש, מנהלת תוכניות משפט וקהילה בעמותת אשלים-ג'וינט ישראל, מספרת על הפרויקט של בתי משפט קהילתיים בכל מחוזות השיפוט, אותו החליטה הממשלה לקדם

ד"ר דניאלה ביניש / צילום פרטי
ד"ר דניאלה ביניש / צילום פרטי

הפרויקט של בתי משפט קהילתיים בכל מחוזות השיפוט, אותו החליטה הממשלה לקדם, הוא ה"בייבי" של ד"ר דניאלה ביניש, מנהלת תוכניות משפט וקהילה בעמותת אשלים-ג'וינט ישראל, ובתה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס דורית ביניש.

מדובר בפרויקט ייחודי במערכת המשפט הישראלית, שמטרתו לשקם את האסיר ולא להענישו. בתי משפט אלה הנם חלק ממיזם חדשני המשותף להנהלת בתי המשפט, משרד המשפטים, משרד הרווחה, המשטרה ועמותת אשלים.

בית המשפט הקהילתי פועל בגישה שיתופית והוליסטית. תוכניות השיקום הן נרחבות ומציעות מענה בתחומים שונים, כגון גמילה מסמים ואלכוהול, השלמת השכלה, השתלבות בתעסוקה, התמודדות עם עוני וחובות, מיצוי זכויות ועוד. כל זאת, בפיקוח צמוד של בית המשפט ובמטרה להתמודד עם שורש הבעיה המובילה לעבריינות ולהחליף חלק מעונשי המאסר בתהליך שיקום משמעותי.

מטרת המיזם היא להתמודד באופן מערכתי עם תופעת העבריינות החוזרת, שברובה היא תוצאה של בעיות חברתיות וכלכליות המקשות על עוברי חוק לצאת ממעגל הפשיעה. לפי המודל, שפותח בארה"ב ואומץ בארץ, ההתמודדות נעשית באמצעות מערך שיקום ורווחה הפועל יחד עם בית המשפט וגורמי הקהילה.

כיום פועלים בתי משפט קהילתיים ברמלה ובבאר-שבע, והם עוסקים בעיקר בתיקים של נאשמים בעבירות סמים, רכוש ואלימות. הנאשמים באים מרקע מגוון: כשליש מהם הן נשים, טווח הגילאים רחב, למרבית הנאשמים יש עבר פלילי, וכמחצית מהם הם הורים לילדים.

קיראו עוד ב"גלובס"


כחלק מן ההליך, הנאשמים הודו בעבירות במסגרת הסדרי טיעון והשתלבו במסגרות שיקום מגוונות, תוך התייצבות למעקב קבוע של בית המשפט ושירות המבחן. בין היתר שולבו הנאשמים בתוכניות גמילה ותעסוקה, חלקם שולבו במיזם לביטחון תזונתי, כמעט כולם קיבלו סיוע במיצוי זכויות ובטיפול בחובות בליווי מתנדבים, ומקצתם אף קיבלו סיוע לבני משפחה והופנו למסגרות פנאי שונות בקהילה.

תמיכה ועידוד

לדברי ד"ר דניאלה ביניש, "נפל השבוע דבר מאוד חשוב. זוהי הפעם הראשונה הרשמית שממשלת ישראל מציבה כיעד צמצום מאסרים, וזו עמדה מאוד משמעותית. את התוצאות שלה ימים יגידו".

ביניש אומרת כי בית המשפט הקהילתי נועד להחליף ענישה של כליאה קצרה בשיקום בקהילה. "הדבר הגדול שבית המשפט הקהילתי עושה זה שהליך השיקום נעשה לעבריין בפיקוח בית משפט, בעוד שבהליך רגיל הפיקוח הוא הרבה יותר רופף. תהליך השיקום אורך כשנה/שנה וחצי, שבמהלכה נדרש האדם להתייצב לעתים תכופות בבית המשפט שעוקב אחר הליך השיקום שלו. בית המשפט שומע על ההתקדמות בשיקום, נוזף כשצריך ומעודד את האדם שעובר את השיקום. במקרים לא מעטים מדובר באנשים שזוהי הפעם הראשונה בחייהם שמישהו תומך בהם ומעודד אותם".

ביניש מציינת כי "בשונה מהליך משפטי פלילי רגיל, ההליך בבית המשפט הקהילתי הוא לא אדברסרי, אלא הליך שבו התביעה, ההגנה, בית המשפט ואגפי הרווחה נרתמים לעזור לנאשם להשתקם. יש הרבה מאוד חיבור לצרכים ולמענים לצרכים של אותו אדם. יש, למשל, דגש על מיצוי הזכויות של אותו אדם. מתברר, למשל, שהרבה מאותם אנשים זכאים לקצבאות נכות שהם לא מקבלים, כי אין מי שמסייע להם לעמוד על זכויותיהם".

- התרגלנו לחשוב שהכליאה בבתי הסוהר היא ברירת המחדל בטיפול בעבריינים.

ביניש: "בתפיסה שלי הכלא הוא אמצעי חשוב, אבל הוא צריך להישמר לשיקולים של הרחקה ומניעה. קשה לדבר על הרחקה של עבריין מהחברה בעונש של 8 חודשי מאסר. אפילו האמריקאים יודעים שהרתעת הרבים פחות עובדת בענישה מכבידה.

"אוכלוסיית היעד של בתי המשפט הקהילתיים היא העבריינים שחוזרים שוב ושוב לכלא בעיקר בגין עבירות סמים, אלימות, רכוש, ואיומים. מדברים על כ-42% רצידיביזם (תופעה שבה עבריין חוזר ומבצע עבירות וחוזר לכלא פעם אחר פעם - ח' מ') אחרי שחרור ממאסר אצל אסירים בגירים, ומעל 70% אצל אסירים צעירים.

"הסיבות לעבריינות הן מגוונות - התמכרות, עוני הדרה, מצוקה, הזנחה ולקויות. אלה הן סיבות שניתן לטפל בהן באמצעות שיקום, והכליאה לבדה לא יכולה לתת להן מענה". 

- מה קורה במקרה של כישלון?

"במקרה של הצלחה בהליך השיקום, התביעה מסתפקת בענישה שלא כוללת מאסר. בעוד שבמקרה של כישלון, בית המשפט הקהילתי מנהל הליך פלילי רגיל מול השופטת או השופט".

- אי-אפשר לבצע את השיקום בבתי הכלא הקיימים?

"יש מערך שיקום מפותח גם בכלא, אבל הוא פחות טוב. אי-אפשר לעשות בתוך בתי הכלא את כל מה שאפשר לעשות בחוץ".