משחקים כל הדרך לעבודה: חדרי בריחה במקום מכוני הערכה

הקלדת צירוף המילים "חדר בריחה" במנוע החיפוש של גוגל מניב 311 אלף תוצאות, לרוב בהקשרים של כיף, עוד דרך לבלות בזמן הפנוי שלנו. אבל מתברר שיש חדרי בריחה שתכליתם אחרת: בחינת מיומנויות של מועמדים למשרות. Ingeni הוא מיזם חדש שמפעיל חדר בריחה כזה. הקימו אותו מירי וקסלר, סנדרה דדון ואורן שוויד - השתיים הראשונות מגיעות מעולם הגיוס והאבחון, והן בעלות חברה המספקת שירותי גיוס ומשאבי אנוש לחברות הזנק (6Knots), ואילו שוויד הוא מעצב משחקים זה 15 שנה. בחמש השנים האחרונות הוא הקים וניהל את המסלול לפיתוח משחקי מחשב באוניברסיטה הפתוחה. מקור המילה Ingeni בלטינית, ומשמעותה באנגלית היא disposition - המקום שממנו נובע האדם.

"יצאנו לדרך לפני חודשיים, לאחר כשנה של מחקר על מאפייני הדורות השונים בעולם התעסוקה, בעיקר דור ה-Y, ולאחר מכן בנייה, פיתוח ועיצוב החדר", אומרות וקסלר ודדון, המדגישות את העובדה ש-Ingeni היא חלוצה בתחומה. "יש בישראל חדרי בריחה לפיתוח ארגוני, אבל אין חדרי בריחה לאבחון מועמדים לעבודה".

- מהן התובנות שהגעתם אליהן לגבי דור ה-Y?

"הוא מאלץ אותנו לשנות את כללי המשחק בעולם העבודה. כל דור מייצר מצב כזה לדור שהגיע לפניו, והפער הבין-דורי מקבל משמעות גדולה יותר מתמיד, בעיקר בעולם הארגוני. לבני דור ה-Y חשוב מאוד שיראו אותם באמת, שתהיה התייחסות ממשית לאישיות ולצרכים שלהם, וכן לתפיסת העולם שלהם בעבודה.

"לדוגמה, בתפקידי מכירות, הם חייבים ש'יישב להם טוב בבטן' לפני שהם מרימים את הטלפון הראשון, הם דורשים אותנטיות מעצמם ומסביבתם, ואם משהו לא מסתדר להם - הם לא יחשבו פעמיים ויעזבו, כי אין להם סנטימנטים וכי הם חשופים כל הזמן למגוון האפשרויות הבלתי נגמר שיש לעולם להציע להם. אין בהם פחד לאבד מקום עבודה, הם מרגישים שעבודה אינה מגדירה אותם אלא משרתת את ההתפתחות האישית שלהם. משום שהם כל כך מגובשים, עולם העבודה לא מצליח להכיל אותם לאורך זמן, דבר שמייצר נטישה ותנודות תעסוקתיות גדולות.

"כך נוצרים קשיים מאוד גדולים למעסיקים: בזבוז של כסף ומשאבים הנגרמים עקב עזיבתו של עובד, משאבים רבים המרוכזים אך ורק בצוותי אבחון, גיוס ושימור, זליגת מידע מהארגון, גיוס כוח אדם לא מתאים רק מפני שזקוקים למענה פנים-ארגוני דחוף. הבנו שנדרש שינוי מהבסיס, מרובד האבחון, בצורה שבה משדרת החברה למועמד לאיזו סביבה הוא נכנס ומהם התהליכים שיתרמו לו. הדרך שבה חברה מתווה את תהליך הגיוס שלה אומרת עליה המון. תהליך האבחון והגיוס הוא חלק בלתי נפרד מהמסר שהחברה רוצה להעביר לעובדיה העתידיים. זה מיתוג מעסיק לכל דבר ועניין".

משחק במיומנויות

- כיצד חדר בריחה מסייע באבחון של מועמד לעבודה?

"ייעדנו ותכננו את החדר מתחילתו ועד סופו לצורך הספציפי של תהליך אבחון, כשלב בתהליך הקבלה לעבודה, ולצורך פיתוח צוותים ומנהלים ואיתור עתודה ניהולית. המועמדים מגיעים בקבוצות של ארבעה. הם צופים בסרטון שמספר להם את הסיפור של החדר ומקבלים את המשימה שלהם, כמו בכל חדר בריחה אחר, ואז הם נכנסים יחד לחדר ויש להם 60 דקות להשלים את המשימה. החדר בנוי מכמה חללים ובכל אחד מהם יש שלל של חידות, אתגרים ופיסות מידע. בשונה מחדרי בריחה אחרים, שתינו הגדרנו לאורן, השותף השלישי, את כל המיומנויות שרצינו שיבואו לידי ביטוי, ועל בסיסן הוא בנה את המשחק.

"החדר בנוי בצורה מודולרית ויש בו שחקנית שהמשתתפים צריכים 'להציל'. כך, יש לנו אפשרות להוסיף, להוריד או לשנות את האינטראקציות של המשתתפים איתה, לשנות חידות, לשחק עם רמות הקושי ועם סף הגירויים והלחץ וליצור סביבה משחקית שתבחן באופן הכי מדויק שאפשר את האתגרים שעמם יתמודדו בעבודה".

- תנו לי דוגמה כיצד מאבחנים מועמד לעבודה במוקד מכירות או מועמד לעבודה בשימור לקוחות.

"אם המועמדים נבדקים לתפקיד במוקד מכירות, השחקנית תייצר התנגדויות ממש כמו לקוח בשיחת מכירה. אם המועמדים נבדקים לתפקיד במוקד שימור לקוחות, השחקנית תזדקק להרבה יותר עזרה ולתמיכה רגשית. אם המוקד הוא של תמיכה טכנית, המועמדים יצטרכו להסביר ולהדריך אותה בכמה סיטואציות שפשוט לא יתקיימו בשביל לקוח אחר עם דרישות אחרות".

- אז זה סוג של סימולציה?

"המטרה היא לא סימולציה, אלא ליצור סיטואציה שבה אפשר לראות כיצד המועמד מתמודד עם מגוון מצבים באופן הכי אותנטי שאפשר".

- לא אוהבים את מרכזי ההערכה

חדר הבריחה של Ingeni נמצא בכפר סבא, ועד היום עברו בו כ-100 איש מ-18 חברות שונות, ממגוון סקטורים. "ממועמדים לסטארט-אפ של 20 איש ועד מועמדים לחברות ענק בתחומי מזון, ביטוח, קופות חולים, אלקטרוניקה, רכב ועוד", אומרות וקסלר ודדון.

- מה ההבדל בין תהליך המיון הרגיל לבין התהליך שמשלב חדר בריחה?

"המחקר שלנו גילה לנו שחברות רבות ויתרו על תהליך מאבחן בגלל שזו דרישת המועמדים. 'המועמדים מסרבים להגיע למרכזי הערכה' הוא משפט שאנחנו שומעים על בסיס יומי. כך, הרבה חברות עברו לשיטות בליץ בגיוס: משוחחים עם המועמד טלפונית, מזמנים אותו לאותו יום או יום אחרי ומנסים לסגור איתו חוזה במקום ותחילת עבודה ביום העוקב. אבל מועמדים מרגישים שחלה זילות של התהליך, שלא משנה מי הם היו, החברה הייתה מקבלת כל אחד. ועם תחושות כאלו הם מגיעים ליום העבודה הראשון. הם מאוד מעריכים את הצורך של החברה לדעת את מי הם מקבלים, אך מצד שני לא מוכנים לעבור מרכזי הערכה כפי שהם היום.

"חל שינוי תפיסתי בשוק העבודה: הרבה חברות מבינות שאדם הוא יותר מסך קורות החיים שלו. בכל שנה לינקדאין מייצרת דוח של מגמות בעולם הגיוס, והמגמות הבולטות של 2017 הן פתיחות לגיוון בגיוס, התמקדות ב'מיומנויות רכות' (הנובעות מאינטליגנציה רגשית וחברתית) והשקעה בכלי גיוס חדשניים. זה מה שדחף אותנו להקים את Ingeni כי הבנו שנדרש תהליך אבחון אחר - כזה שמתייחס למועמד בכבוד הבסיסי שמגיע לו. שמנו לנגד עינינו את כל מה שנדרש כדי לעזור לאדם להיפתח ולהביע את עצמו בסיטואציה כל כך מורכבת. אנחנו נותנים משוב למועמד, עוזרים לו לראות את הגדולה שבו, איפה הוא יכול להתפתח יותר וכיצד יוכל לרתום את המנהל או הצוות ליצירת התפתחות כזו. משחק שבו התפקוד הוא העיקר, גורם לאדם לא להתעסק בתגובות החוזרות של מי שיושב מולו אלא להתרכז במשימה".

- האם אפשר להגיד שבחדר בריחה נבחנות יותר תכונות רגשיות ופחות אינטלקטואליות? כמו עמידה בלחץ, יכולת עבודה עם אחרים, פרקטיות?

"כן, אנחנו לא בוחנים את ה-IQ של המועמד. זיהינו 150 מיומנויות שהחדר בודק. אנחנו ממוקדים יותר באינטליגנציה רגשית וחברתית, אבל רואים גם ביטויים ליכולות לוגיות בדומה למבחן פסיכוטכני. אנחנו גם נותנים פחות דגש לפסיכולוגיה ויותר להתבוננות לא שופטת. לא מציירים אצלנו עצים או כותבים סיפורים".

- דור ה-Y הרבה יותר מתוחכם. האם ייתכן שכשהם מגיעים לחדר בריחה כזה, הם יודעים למה לצפות והם ישחקו את המשחק באופן שיתאים לדרישות המעסיק?

"נכון שהם הרבה יותר מתוחכמים, אבל אין להם שום דרך לדעת אילו מאפיינים חשובים למעסיק, כי בשונה מדרישות יבשות של מודעת דרושים, אנחנו יושבים עם המעסיק ומגדירים באופן אישי את המאפיינים האלו. הם גם יכולים להיות מאוד מנוסים בחדרי בריחה, אך זה לא משנה את הדרכים שבהן הם יבחרו לפתרון של כל בעיה, ועל זה אנחנו מסתכלים. אנחנו לא בוחנים אם הם טובים או לא בפתרון של חדרי בריחה. אנחנו מסתכלים על הדרך שבה הם ניגשים לכל בעיה, משבר או סיטואציה חברתית. ממה הם נמנעים, ולאן בוחרים ללכת, ואם בחרו בדרך אחת מה הביטוי ההתנהגותי שמלווה את הדרך שלהם לפתרון".