איך רופאים חושבים / גלי וירב על ספרו של ד"ר ג'רום גרופמן

כמו סדרת בית חולים משובחת, אבל מהחיים האמיתיים ; מומלץ לכל רופא ולכל היפוכונדר

רובנו היינו רוצים רופא כמו ד"ר האוס הטלוויזיוני. הוא לא תמיד נחמד, אבל הוא מתייחס לכל בעיה בתשומת לב מרובה, אוסף את כל הסימפטומים כפאזל ותמיד מוצא את התשובה הנכונה גם לסוגיות הסבוכות ביותר. מה עצוב הוא לגלות כי בעיני רוב הרופאים, אנחנו החולים איננו חומר טוב לפרק ב"האוס" אלא דווקא הפרסומת - אירוע קצר שדורש תשומת לב חלקית.

המפגש בין רופא וחולה הוא מפגש טעון. האינטראקציה בין הצדדים, האופן והמידה בהם חושף החולה מידע על מחלתו, תשומת הלב שמקדיש הרופא, אופיו, תפיסת העולם שלו - יכולים להשפיע באופן קיצוני על הטיפול וכתוצאה מכך על חייו של המטופל.

ד"ר ג'רום גרופמן, אונקולוג בכיר, מומחה למדיניות רפואית ובעל טור במגזין "ניו-יורק", יצא לחקור את שיטת קבלת ההחלטות של רופאים בזמן אמת, כששתי מטרות נגד עיניו: ללמד את הרופאים כיצד להימנע מטעויות נפוצות, ואת החולים - כיצד להתנהג עם רופאים באופן שישיג עבורם את הטיפול הטוב ביותר.

הספר מורכב בעיקר בתיאורי מקרה מרתקים, מיני-פרקים של סדרת בית חולים משובחת, אלא שבמקום תיאורים של הצלות הרואיות, רופאים מספרים בכנות מפתיעה, בשמם האמיתי, על טעויות רפואיות הרות אסון. גרופמן מנתח איתם צעד אחר צעד את אופן קבלת ההחלטות, כדי לסמן בדיוק היכן קרתה הטעות. בין המקרים המתוארים: נערה שהוגדרה כאנורקטית ולכן הרופאים סירבו לשמוע את תלונותיה על בעיית עיכול, ואישה שסירבה לקבל טיפול משום שחשבה שהרופא רומז שיש לה מחלת מין.

דמות הרופא בספר חוטפת קצת מכות, אך בסופו של דבר הרופא נשאר גיבור הספר. בסופו של דבר רוב החולים יוצאים מהקליניקה בשלום, ואם חולה נפטר העניין מוזכר במרומז. בכל זאת, הוא לא מתאים לקריאה בשעת האוכל.

לחולים מתייחס גרופמן בכבוד רב ויש לו עבורם גם עצות מעשיות, כגון: השתדל להתנהג יפה כי רופא שלא אוהב אותך לא יטפל בך, הגדר לעצמך "מה מפחיד אותי ביותר לגבי המחלה" והעלה זאת בפני הרופא כבר בתחילת השיחה, הדגש "אני יודע שיש לי מחלה כרונית, אבל הכאב הזה חדש לי", ושאל "איזה עוד איברים נמצאים בסביבה של הבעיה?"

השאלה היא, עד כמה מערכת הבריאות באמת ערוכה לקבל את החולה המושכל והחקרני הזה. כותבת שורות אלה ניסתה את השאלה האחרונה על הרופא האישי שלה, וכמעט נבעטה בכוח אל חדר ההמתנה העמוס.

בכל זאת, הספר הוא קריאה מומלצת לכל רופא ולכל היפוכונדר. הוא מותאם לקהל הישראלי בתרגום קולח ונעים של אודי תגרי ובהערות שוליים מחכימות של ד"ר קובי שר מבית החולים תל השומר.

"רופאים - איך הם חושבים", ד"ר ג'רום גרופמן, מטר, 280 עמ'