הכול אודות כלום

בחורה מתחילה בבר עם בחור שלא רואים את הראש שלו, וכשרואים את הראש שלו מתברר שיש לו פצע במצח, אבל הוא איבד את הראש שלו, כלומר את הזיכרון שלו, ואפילו לא זוכר איך קוראים לו. אבל בלש פרטי, שקוראים לו צחי אזולאי, שבא גם הוא לבר, קורא לבחור האלמוני בשם דוד, אז כנראה שקוראים לו דוד. צחי עוקב אחרי דוד ואומר לו ללכת לאיזשהו מקום לפגוש איזו אישה שקוראים לה רעות. אבל דוד לא רוצה. הוא חושב, למרות שהוא לא זוכר, שזה לא טוב בשבילו, הרעות הזאת. האם זה קשור לשיר הרעות? הרי כתוב שם "ונזכור את כולם", ודוד לא זוכר. אז אולי. אה, כן, נכון, צחי אזולאי, זה השם של הבלש. אז באמת אולי.

אז דוד הולך דווקא עם גילי, זה השם של הבחורה מהבר, ולא עם רעות. האם זה אומר שהוא בוחר בגילה, בדיצה ובשמחה על חשבון הרעות, האחווה והחברות? אבל דווקא שם, בבית של רעות, תוקף אותו הזיכרון, שמופיע על המסך בצורת סרטי וידיאו חובבנים ומכוערים, שבהם חוזרים ורואים כל הזמן ילד ואבא בגופיות שרואים בטלוויזיה את זוהר ארגוב שר, ואז מישהו עם גרב ניילון על הראש, הורג את האבא בגופייה. האם זה אומר שבילדותו אבא של דוד היה מזרחי? אז למה יש לדוד גם זיכרונות, עם קולות של רכבות, מהשואה והוא קורא לאבא המזרחי שלו פריץ?

ואז פתאום באמת מגיע סמי, הפושע המזרחי הבלתי-נמנע, שפה דווקא קוראים לו ביטון ולא סמי, ויש לו אקדח, והבלש אזולאי הוא העוזר שלו, ביחד עם העוזר הרוסי יפים, וגם להם יש אקדחים. אז מה זה אומר, שהחיים מכוערים כמו הסרטים שמראים לנו בהצגה או יפים כמו השם של הרוסי עם האקדח? יכול להיות שזה משהו על הציונות?

יכול להיות. כי הביטון הזה הוא בעלה של הרעות הזאת, של יפי-הבלורית והתואר. אבל רגע, זה תואר ראשון או שני? הוא גם היה שותף שלו, ביטון של דוד, במכונת הזיכרון שהם בנו. אז זה מחזה על בגידה, של רעות ושל דוד בביטון. של הציונות במזרחיים?

ומה עם הערבים? זה בסדר, יש גם ערבי שקוראים לו פאוזי, וכמו כל הערבים גם הוא מדבר בפתגמים, והם כולם נפגשים, איך לא, בבית הקברות, מה שמרמז על המוות, ועל תפקידו בחיי האדם.

והזיכרון מה איתו? ברוך השם. אבל למה לעזאזל קוראים למחזה "מטודלה"? אולי זה ראשי תיבות של משהו? מערך טילים וירטואלי להדברת הטרור? אולי. רגע, אולי כתוב בתוכנייה? כן. בבקשה. הבמאי יובל זמיר מסביר "למה מטודלה", הנה - "זהו שמו של הרחוב הירושלמי שבו גדל המחזאי יוני להב, ובו טמון סודו של דוד, גיבור המחזה. שם הרחוב מבוסס על בנימין מטודלה (מהעיר טודלה שבספרד) שהיה מגלה ארצות יהודי והקדים במאה שנים את מרקו פולו בחקר אסיה, והיה לדמות חשובה בחקר הגיאוגרפיה. קרוב לשנת 1165 יצא חוקר נועז זה למסע ארוך בכל העולם אשר היה ידוע בימים ההם. לאחר מסע שארך 13 שנים העלה את רשמי מסעו על הכתב. ספר המסעות של בנימין מטודלה 'מסעות בנימין' חושב לא רק לחקר דברי ימי ישראל, אלא גם כמקור ידיעות מהימן לגיאוגרפיה ולאתנוגרפיה של ימי הביניים". אולי בגלל זה, בגלל הטקסט הזה, ביטון רוצה להרוג את דוד?

ואיזה מסכנים השחקנים שנתנו להם לגלם דמויות שאי אפשר להבין מה הן רוצות מהחיים של עצמם. רק אייל סלמה, בתפקיד ביטון, מצליח איכשהו להתעלות מעל הסתימות הכללית, כשהוא מכניס קצת הומור לדמות שלו, הומור שנותן אפילו לרגע תקווה של חילוץ והצלה מתוך הכיור הסתום הזה הנקרא "מטודלה", כי ברחוב הזה נולד המחזאי, שהרי אם היה זה נולד באלחריזי, זה בטח היה סיפור אחר לגמרי, לא?