עלייה בממוצע הצפייה בטלוויזיה: בניגוד לישראל - ז'אנר הריאליטי בעולם מאבד גובה לטובת הסדרות

נתוני הצפייה העולמיים שריכזה מדיה מטרי מצרפת מלמדים כי השמועות על מות הטלוויזיה היו מוקדמות ■ מנכ"ל הוועדה למדרוג, ד"ר יפעת בן-חי: "אין שום דבר שיכול להתחרות ביוסי בובליל כסמל"

ממוצע הצפייה היומי בטלוויזיה ברחבי העולם עלה בשתי דקות במהלך שנת 2008: בשנת 2008 ממוצע דקות הצפייה היומי ליחיד עמד על 223 דקות ובשנת 2007 הוא עמד על 221 דקות - כך עולה מהדוח השנתי של חברת מדיה מטרי הצרפתית, אשר אחראית על הפקת הדוח השנתי, מזה שנים ושהגיע לידי "גלובס".ישראל אגב, קרובה מאד לממוצע העולמי: זמן הצפייה הממוצע לפרט עומד בישראל על 222 דקות בשנת 2008.

מהנתונים עולה כי הז'אנר הנצפה ביותר בעולם הוא הז'אנר הבדיוני (סדרות, דרמות, אופרות סבון, טלנובלות, סרטים, סיטקומים וסרטים מצויירים) - 45% מהתכניות הנצפות בעולם שייכות לז'אנר זה. במקום השני נמצא הז'אנר הבידורי (אירועים, תכניות ריאליטי, שעשועונים, קומדיה וטוק-שואוז) עם 37%, ובמקום השלישי הז'אנר העובדתי (חדשות, מגזין, תכניות פוליטיות, דוקומנטרי) עם 18%.

טלוויזיה עם אינטרנט

ד"ר יפעת בן-חי, מנכ"ל הועדת למדרוג, מסבירה כי, "הטלוויזיה הולכת ומתחזקת בפרספקטיבה גלובאלית, להבדיל ממה שנוטים לחשוב עם התחזקותם של מדיומים אחרים. ראשי ענף הטלוויזיה מגיבים בחוכמה להתפתחויות החדשות, ובעצם משתפים פעולה עם האינטרנט, התוכן עובר מהטלוויזיה לאינטרנט ולהיפך".

בן-חי מוסיפה כי, "בטלוויזיה רואים תהליכים של דמוקרטיזציה בתכנים. אחד הדברים שמייחסים לאינטרנט זה תהליך הדמוקרטיזציה והטלוויזיה קלטה את זה, ואפשרה לראות את זה בתוכניות הריאליטי בעיקר, תוכניות בהן הקהל מקבל מעמד כמעט שווה להפקה. אגב, בעולם הרחב יש 'הנג אובר' מהריאליטי, למרות שבישראל זה עדיין פופלארי".

ואכן, על פי נתוני מדיה מטרי, אנגליה היא המדינה בה תכניות הריאליטי הן הפופולאריות ביותר: 5 מתוך 10 התוכניות המובילות באנגליה בשנת 2008 הן תוכניות ריאליטי, ואילו ישראל מיד אחריה עם 4 תוכניות ריאליטי מתוך 10 התוכניות המובילות ב-2008. לעומתן, בצרפת אף לא תוכנית אחת מז'אנר הריאליטי מיוצגת בטבלת 10 התוכניות הנצפות של השנה החולפת.

בן-חי: "אצלנו הריאליטי תופס יחסית הרבה מקום, אך בארה"ב זה פחות להיט. רק שתי תוכניות מתוך העשירייה המובילה הן תוכניות ריאליטי. הטלוויזיה שלנו הכי דומה לטלוויזיה האנגלית, וזה לא מקרי. גם מבחינת מבנה החוקה, הרגולציה, החברה והמשפט אנו הכי דומים למה שקורה באנגליה. הריאליטי מאבד מהאטרקטיביות שלו בעולם. זה עניין של טרנדיות".

* אז מה הטרנד הנוכחי?

"הטרנד של הפיקשן חוזר, ולראיה סדרות כמו 'פולישוק', 'מסודרים' ו'הבורר'. בסך הכל אנו תמיד מגיבים למה שקורה בעולם. יש רוויה מהריאליטי וחזרה לפיקשן. אנו בתוך התהליך, הריאליטי עדיין תופס כאן מקום נכבד".

מהנתונים עולה עם זאת, כי הדומיננטיות של תכניות הריאליטי בישראל לא באה על חשבון הז'אנר העובדתי: שלוש מתוך עשר התכניות המובילות בישראל עדיין משתייכות לז'אנר זה (החדשות במקום השישי, הסרט התיעודי על ריטה שמשתייך לקטגוריה זו מוצב במקום השביעי ו'כלבוטק' במקום העשירי). עם זאת, הצפייה בז'אנר הבדיוני בישראל היא בין הנמוכות בהשוואה למדינות הנבדקות (רק תכנית אחת מתוך העשר המובילות משתייכת לז'אנר זה, בניגוד לממוצע של 2 תכניות ביתר המדינות הנבדקות).

דרמה יכולה להביא רייטינג

* את חושבת שזה בגלל שאין מספיק דרמות בארץ? אולי הן פשוט לא מייצרות רייטינג גבוה כל ששווה להשקיע בהן?

"זה לא עניין תקציבי, כי בתקציב שמפיקים ריאליטי כמו 'הישרדות' אפשר לעשות הרבה דרמות. מה עוד שזה אפשרי להגיע בדרמות לרייטינג מאוד גבוה כמו שקרה ב"מרחק נגיעה". אני חושבת שאין סתירה בין איכות לבין רייטינג. סדרות דרמה יכולות להביא גם 30% רייטינג. הז'אנר של הריאליטי יש בו דברים אחרים שאין בדרמה כמו מעורבות הקהל, הבאזז מסביב - את זה אין בדרמה, לכן זה כנראה מושך את הקהל".

מנתוני מדיה מטרי עולה עוד כי בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים עולמיים, שיאנית הצפייה היומית הממוצעת היא צפון אמריקה. זמן הצפייה הממוצע בה לפרט עומד על 272 דקות. אחריה המזרח התיכון (262 דקות), אפריקה (232 דקות), אירופה (217 דקות), אמריקה הלטינית (182 דקות) ובמקום האחרון נמצאת אסיה (158 דקות'). עוד עולה, כי תכניות ריאליטי ותיקות כמו "האח הגדול" ו"הישרדות" עדיין תופסות מקום מרכזי בעולם.

האירוויזיון עדיין נחשב לאירוע בינלאומי, והוא מופיע בדירוג 10 התכניות המובילות של 16 מדינות. ב-7 מתוכן הוא מדורג במקום הראשון. האולימפיאדה הייתה אירוע מרכזי במדינות אסיה בשנת 2008, ואירועי הפתיחה של המשחקים האולימפיים נצפו על ידי כ-265 מיליון סינים.

"הדבר העיקרי הוא ששום מדיום תקשורתי לא יכול להחליף את הטלוויזיה - הוא שהיא מערבת ממדים פסיכולוגים וחברתיים. אין שום דבר שיכול להתחרות ביוסי בובליל כסמל. האיש זכה לכתבה ב'לה מונד'. את מכירה דמות אחרת שיש לה כזה אימפקט ושנולדה במקום אחר ולא בטלוויזיה? זה הכוח של הטלוויזיה וזה לא ממש ניתן לתחרות. היא תמשיך להיות דומיננטית, זה ההסבר לגידול בצפייה", אומרת בן-חי.

לסיכום אומרת בן-חי כי, "בישראל יש משהו מיוחד. כשהתוכנית האחרונה של ג'יי לנו שודרה, היא רשמה שיא צפייה שעמד על 10%. אמנם מדובר בעשרות מיליוני צופים בארה"ב אך באופן יחסי זה עדיין 10%. את מכירה כאן זכיין שמקבל 10% רייטינג ומבסוט? מבחינה זו שיעורי הרייטינג בארץ הם מדהימים. הגמרים הגדולים מביאים לרייטינג מטורף בהשוואה לעולם. נכון, בארה"ב יש עשרה הברודקאסטרים. אבל בארץ יש מעורבות מאוד גבוהה, תחושה של "ארץ קטנה עם שפם". התוכניות האלה מייצרות באזז, וזה הופך לטקסט שכולם מדקלמים אותו - גם מי שלא ראה. זה ייחודי לישראל". *