הממשלה אישרה את התקציב הדו-שנתי; נתניהו: "תראו מה קרה באירופה, אסור שזה יקרה בישראל"

ממשלת ישראל אישרה היום (ו') את התקציב הדו-שנתי לשנים 2011-2012 ברוב של 20 תומכים מול 5 מתנגדים בלבד ו-4 נמנעים. זאת, לאחר שמוקדם יותר היום הכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו בסלע המחלוקת העיקרי: תקציב הביטחון. שרי ישראל ביתנו התנגדו לתקציב ואביגדור ליברמן לא נכח בהצבעה. שרי ש"ס נמנעו בשל הקפאת קיצבאות הילדים. שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג עזב את את ישיבת הממשלה בזעם בשל הקפאת הקיצבאות, למרות ששאר שרי העבודה תמכו בתקציב.

תקציב המדינה יגדל בשנים 2011-2012 בשיעור שנתי של 2.7% ויעמוד על 264.7 מיליארד שקל בשנת 2011 ועל 271.7 מיליארד שקל בשנת 2012. תקציב הביטחון יגדל ב-3.5 מיליארד שקל בשנתיים הקרובות ולא ב-6.2 מיליארד שקל. נתניהו קבע כי תקציב הביטחון יקוצץ ב-2.7 מיליארד שקל בשנים 2011-2012 וגיל הפרישה לאנשי קבע בצה"ל יזנק ל-50 לפחות. האוצר מבטיח להפנות את 2.7 מיליארד השקלים לצרכי חינוך ורווחה.

בסביבתו של שר האוצר יובל שטייניץ קיבלו את הבשורה בסיפוק רב והצהירו כי המקורות שישוחררו בגין הפחתה זו יתועלו לחיזוק תשתיות החינוך, ההשכלה הגבוהה והבריאות. ברק אמר בתגובה, כי "על אף ההישג של מערכת הביטחון שכן האוצר רצה לקצץ בהתחלה 7 מיליארד שקל בשנתיים, מדובר בהחלטות תקציביות קשות. הן יהיו מאוד קשות לביצוע אבל הן מחייבות לאור המצב הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל".

יש להדגיש כי בנושא גיל הפרישה לאנשי קבע לוחמים ולא-לוחמים, הורה נתניהו להמשיך את המו"מ וקבע כי גיל הפרישה יעלה ל-50 לכל הפחות, לעומת 42-45 היום.

הבוקר זימן ראש הממשלה בנימין נתניהו את ברק, שטייניץ והממונה על התקציבים באוצר אודי ניסן. בסיום הדיון הכריע ראש הממשלה כאמור. השר לענייני מיעוטים פרופ' אבישי ברוורמן בירך על הכרעת נתניהו ואמר כי רה"מ קיבל "החלטה שקולה ועניינית".

נתניהו: "עשינו איזון"

תחזית ההכנסות ממיסים של האוצר לשנת 2011 עומדת על 232.8 מיליארד שקל והצמיחה הצפויה הינה 3.8%, כאשר יעד הגירעון עומד על 3%. תחזית ההכנסות ממיסים לשנת 2012 עומדת על 248.5 מיליארד שקל והצמיחה הצפויה הינה 4% כאשר יעד הגירעון עומד על 2%.

הדיון המיוחד בממשלה על התקציב התחדש שוב בצהריים. נתניהו אמר בפתח הדיון, כי "בעשור האחרון פקדו שני משברים קשים את הכלכלה הישראלית - משבר מקומי ומשבר בינלאומי. יצאנו מהם כי הייתה לנו מדיניות כלכלית בעלת חזון. התקציב שאנו מגישים אחראי ומאוזן, הוא נותן נדבך של יציבות לכלכלת ישראל לשנתיים הקרובות".

ראש הממשלה ציטט גם את דבריו של נגיד בנק ישראל, שאמר כי "זהו תקציב מצוין". נתניהו הודה לשר האוצר ולשרי הממשלה על האחריות שגילו.

"הממשלה לא פרצה את מסגרת התקציב ומבחינת הכלכלה הלאומית זהו הדבר החשוב מכל", אמר נתניהו. "הציבור בכל מדינה משלם על חריגה ממסגרת התקציב והוצאות בלתי מבוקרות של כסף. זה אולי לא ברור, שהפריצה מתבצעת, אך אפשר לראות מה שקרה בכמה מדינות באירופה. לא ניתן שדבר חסר אחריות כזה יקרה בישראל. בתקציב עשינו מאמץ לאזן בין צרכי החינוך והחברה ופריסת רשת תחבורה ארצית, לבין צרכי הביטחון.

"מטבע הדברים לא ניתן לענות על כל הדרישות שעלו ממשרדי הממשלה; רבות מהדרישות הללו הן לגיטימיות וחשובות, אך תפקידה של מנהיגות היא לשקול את סדר העדיפויות ולקבל החלטות ולהכריע, וכך עשינו".

ישראל ביתנו התנגדה לתקציב

המשוכה הקשה ביותר - תקציב הביטחון - הוכרעה על ידי נתניהו, אך שרי ישראל ביתנו התנגדו לתקציב בשל הקיצוץ בתקציב המשטרה. המחלוקת העיקרית הייתה תקציב המשרד לביטחון פנים, אשר קוצץ ב-300-400 מיליון שקל במקום תוספת של 1.2 מיליארד שקל שהובטחה.

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' תקף בחריפות את ההחלטה לקצץ בתקציב לביטחון פנים: "הממשלה הצביעה על תוספות תקציביות לארגוני הפשיעה ובעצם הקנתה את הרוח הגבית לאלימות על מנת שתוכל להמשיך לגדול. אין ספק שמו"מ כל כך לא ענייני, נגוע בתחלואים פוליטיים ולא רציני לא ראינו שנים רבות. אני לא מוכן לקחת חלק בזה. הממשלה והאוצר פועלים בשיטות סחיטת דמי חסות וזאת על גבם של השוטרים והסוהרים. זאת תופעה שהמשטרה מכירה במאבק בארגוני הפשיעה".

זמן לא רב לאחר הכרעת נתניהו בסוגיית תקציב הביטחון, שרי ישראל ביתנו עזבו את משרד רה"מ והשאירו פתקי הצבעה נגד התקציב. גם שרת הקליטה סופה לנדבר ביקרה את התקציב ואמרה: "זוהי הפעם הראשונה מאז קום המדינה שנושא קליטת העלייה איננו נמצא באג'נדה של ממשלת ישראל. התקציב המוצע גורם לפגיעה ישירה וקשה בקליטת העלייה ובעידודה".

ביקורת הגיעה גם מהאופוזיציה, כאשר ממפלגת קדימה נמסר בתגובה: "מדובר בתקציב שכולו הונאה ציבורית. הממשלה המנופחת והבזבזנית ביותר בתולדות המדינה, הוציאה תחת ידיה תקציב בצלמה - ללא מדיניות, ללא דרך ובלי חזון. מדובר בתקציב ממשלה ולא בתקציב מדינה - שכל תכליתו סתימת פיות והישרדות פוליטית. שרי העבודה שבו והוכיחו בתמיכתם בתקציב זה, כי אבדה להם הבושה וכי הבטחת הישיבה על הכיסא חשובה להם יותר מהבטחותיהם לציבור הבוחרים".

ברק: תקציב הביטחון דווקא יורד

הדיון החל כבר אתמול ושר הביטחון אהוד ברק אמר כי אין אפשרות לקצץ בתקציב הבטחון ואם יש צורך אז יש לפרוץ את מסגרת התקציב שנקבעה על ידי האוצר. ראש הממשלה בנימין נתניהו קטע את דבריו של ברק ואמר: "קבענו תקרה ולא נעבור אותה".

עוד אמר ברק כי תקציב הביטחון יורד באופן דרמטי בחלקו מהתוצר: "כראש אג"ת אני זוכר כי הנתח מהתוצר היה 15%, כרמטכ"ל 10% וכיום 7% ואפילו פחות אנחנו חייבים לחשוב איך פועלים עם דו"ח ברודט באופן שנתאים אותו לאיומים. אנחנו לא נמצאים לא בהולנד ולא בפינלנד שם הרמטכ"ל לא מגיע לדיונים על התקציב. כאן המציאות היא אחרת ואם נסחף לראייה הקולקטיבית הזו של קיצוצים בלתי אחראיים בתקציב הביטחון נגיע למצבים שידענו בעבר, כמו בשנת 73 או ב2006 בהן לא היינו ערוכים לא בתקציב ולא בהיבטים אחרים ובוודאי לא חזינו אפשרות למלחמה מיידית.

"כולנו חייבים לפקוח עיניים ולראות מה היא המציאות כיום. האותות מבשרי הסערה כתובים על הקיר. כולם רואים זאת. אנחנו לא יכולים לשחרר את עצמנו מהאחריות. זה לא דומה למצבים בעבר בהם בדרך כלל בחלון ההזדמנויות שנוצר עקב תהליך מדיני ניתן היה לקחת סיכונים. יש כאן סתירה מובהקת בין שני וקטורים ההולכים לכיוונים שונים קיצוץ ואני מדגיש לא מדובר באי מתן תוספת, אלא מדובר בקיצוץ שאינו עולה בקנה אחד עם האיומים והאתגרים שעוד לפנינו. בתקציב הביטחון ישנה גמישות קטנה והיא יורדת וכל שינוי פוגע ביכולתו של צה"ל ומערכת הביטחון להתמודד עם האיומים".

"חייב להיות קשר בין מדיניות הממשלה לבין תקציב הביטחון"

ברק הוסיף, כי "גם באמריקה יש גירעון ובעיות כלכליות ולא ניתן יהיה להסביר למשלמי המיסים באמריקה, מדוע הם נדרשים לשלם יותר מיסים כדי להעביר שלושה מיליארד דולר לביטחון ישראל בעוד אנחנו במדינת ישראל מחליטים על קיצוץ. חייב להיות קשר בין מדיניות הממשלה לבין תקציב הביטחון.

"אמירותיהם של חלק מהשרים ביחס לקיצוץ תנאי השכר של אנשי הקבע אינן ראויות ומשדרות מסר שלילי לקבוצה מובחרת של אנשים הבוחרים לשרת ולהגן על המדינה, וחלק מהם עושים זאת תוך סיכון חייהם".

שר הרווחה, יצחק הרצוג, מתח ביקורת קשה על שרי הממשלה: "אתם אוהבים לדבר על עוני אבל לא באמת אוהבים עניים. להקפיא את קיצבאות הבטחת ההכנסה זה מעשה שלא יעשה. זו פגיעה באנשים שמשתכרים כדי פת לחם. צריך לעמוד ביעד שהציב האו אי סי די לצמצום העוני. בינתיים אני לא רואה שאתם עושים זאת".

נזכיר כי תקציב המדינה כבר גדל ב-2.7% ב-2011, השיעור הגבוה ביותר שנרשם בעשור האחרון.

אהרונוביץ': "אנו נמצאים במקום הנמוך ביותר שנוכל להגיע"

אחד מהנושאים הטעונים שנידונו גם כן במסגרת הדיון על התקציב היה העלאת גיל הפרישה בצה"ל למשרתי הקבע. בנושא אמר שר החינוך, גדעון סער: "ב-2003 החלטנו להעלות את גיל הפרישה לכל המשק בתוך חודש אחד בלבד".

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', תקף בחריפות את מדיניות התקציב של הממשלה והאוצר ואמר כי נושא הביטחון חשוב אך ביטחון הפנים חשוב לא פחות. "אני מקבל סימפטיה והבנה בישיבות אך בתקציב אני מקבל סטירה היישר לפנים. ביקשתי ממך רוה"מ, תעשה ועדת ברודט למשטרה!!! אם צריך להתייעל אני הראשון שאתייעל אך הבעיה היא שאם תעשה ברודט למשרד לביטחון פנים אתה תגלה שצריך להוסיף בכל המקומות כמעט ולא לקצץ.

"אנו נמצאים במקום הנמוך ביותר שנוכל להגיע. אנו על פי פחת. במדרגות התחתונות של סולם העדיפויות הלאומי. הנזק הישיר מהפשיעה מסתכם במיליארדים בשנה. הלוא אתה רוה"מ, ביקשת סולמות צמיחה. המאבק בפשיעה זה סולם הצמיחה הטוב ביותר. משכורות שוטר של 4,000-5,000 שקל. אין לנו טיפת בושה? ששר הרווחה יסביר לכם מה זה משכורת של 5,000-4,000 שקל, במצב הזה הוא יהיה אחראי על שוטרים רבים. אומרים לי באוצר תתנתק מהצבא אז תקבל תוספת. מה זה סחיטת דמי חסות? מה זה השיטות האלה? האותר מחזיק אותנו כבני ערובה. זה לא מקובל עליי.

"יחס השוטרים לאוכלוסייה הוא מהנמוכים בעולם המערבי. האוצר העלים לי 1,000 שוטרים ובדך עוד רבים לפי הקיצוץ. אנו לא נמצאים במגזרים בעייתיים. המגזר הערבי מופקר, אז מה אומרים לי. תיקח שוטרים מנתניה שם מתנהלת מלחמת עולם במושגי פשיעה ותעביר אותם לטייבה. ממש פתרון אידיאלי. מבחינת מוכנות לחירום המצב גרוע עוד יותר. אני לא מאמן אנשים, לא מצליח להשלים ציוד. לאחר המשט האחרון גירדתי אגורות להשלמות ציוד - אנחנו לא מוכנים למלחמה הבאה!! השיקולים נמדדים בסדר העדיפויות הפוליטי במקום על סדר העדיפויות של האזרח. מעבירים תקציבים למלא חוסרים פוליטיים במקום חוסרים בביטחון האישי".