בנק ישראל: "מחוייבים לא רק ליציבות מחירים אלא גם לתמיכה בצמיחה"

האם בנק ישראל קרוב לסיים את ההתערבות שלו בשוק המט"ח? לפי דברים שאמר היום הנגיד סטנלי פישר ביום עיון שערך הבנק בנושא שוק המט"ח בישראל, נראה כי התשובה חיובית.

הכנס נערך בהשתתפות כ-50 דילרים, מנהלי חדרי עסקות של בנקים ופעילים בשוק ההון, החברים בארגון הפורקס הישראלי. מטעם בנק ישראל הרצו הנגיד סטנלי פישר, בארי טאף, מנהל חטיבת השווקים בבנק ישראל וד"ר קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל.

רק ביום חמישי האחרון התערב שוב בנק ישראל בשוק המט"ח ורכש, לפי ההערכות, כרבע מיליארד דולר לאחר שהמטבע האמריקני התקרב ל-3.7 שקלים. בנק ישראל החל להתערב לראשונה בשוק המט"ח במארס 2008 ומאז לא פסקה התערבותו. תחילה תירץ הבנק את ההתערבות בצורך להגדיל את יתרות המט"ח, אולם באוגוסט האחרון הוא הפסיק להתערב באופן קבוע בשוק ועבר לאסטרטגיית "רכישות אקראיות" בכל אימת שהוא יבחין ב"תנודות חריגות" בשוק. עם זאת, יש לציין כי בחלק מהימים בהם התערב הבנק לא נצפו תנודות חריגות. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא ביום חמישי האחרון, אז התערב הבנק ללא כל תנודה חריגה בשוק. גם המסחר באופציות היה רגוע וסטיות התקן היו נמוכות יחסית.

בבנק אומרים היום כי ימשיכו לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק המט"ח. את התקופה הנוכחית של התערבות בשוק המט"ח ממשיכים בבנק לכנות "חריגה", אולם בבנק ישראל צופים שהשוק ישוב ויתקרב למצב ששרר בו בעשור 1998-2008, אז הבנק לא התערב כלל בשוק המט"ח או שהצורך בהתערבות בנק ישראל יתעורר רק במקרים נדירים, בנסיבות חריגות במיוחד.

לבנק ישראל אין יעד ספציפי לדולר

בבנק ישראל ממשיכים לטעון כי אין יעד ספציפי לשער החליפין של השקל. "בנק ישראל פועל בשוק המט"ח במצבים של תנודות חריגות בשערי החליפין, שאינן משקפות שינויים מהותיים בתנאים הכלכליים, או במצבים בהם שוק המט"ח אינו מתפקד כיאות או שהוכח שנגרם בו כשל שוק", נמסר מבנק ישראל.

הבנק הדגיש שוב כי אין הוא פועל לחיזוק הדולר מול השקל, אלא בבואו להתערב בשוק הוא בוחן את שער החליפין האפקטיבי, כלומר את סל המטבעות הכולל גם את האירו, למשל. "הסיבה היא שהמשק הישראלי אינו מושפע רק מהמשק האמריקני", אומרים בבנק ישראל. "בכל יום מפרסם בנק ישראל את שער החליפין האפקטיבי של השקל, שהוא מדד לשערי החליפין של השקל ביחס לסל מטבעות, שמשקלותיהם משקפים את הרכב סחר החוץ של ישראל".

בבנק ישראל מספקים גם דוגמה מספרית לפער בין שער החליפין הרגיל לזה האפקטיבי: "היות והדולר נחלש מאוד בשנה החולפת מול סל המטבעות, שיעור הייסוף בשער החליפין האפקטיבי של השקל היה נמוך מאשר שער החליפין ביחס לדולר. ב-6 החודשים שהסתיימו ב-30 בספטמבר 2009, יוסף השקל ב-10.6% ביחס לדולר אך רק ב-3.2% ביחס לשער האפקטיבי".

בבנק ישראל ממשיכים להדגיש בפני הגורמים העסקיים החשופים לשוקי המט"ח כמו יצואנים ויבואנים כי חשוב שימשיכו להביא בחשבון את אי הוודאות לגבי השינויים בשער החליפין. כנגד אותה אי וודאות יש להתגונן, במיוחד לאור "השתכללות" ו"התייעלות" המתחרים עקב השתלבות הולכת וגוברת של ישראל בכלכלה העולמית.

[לאתר המט"ח]