האמת נחשפת: מדוע באמת קרס בית ההשקעות ליהמן ברדרס?

דו"ח מיוחד שבדק את פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה חושף: הבנקים JP מורגן וסיטיגרופ תרמו לקריסה, מכירת הנכסים לברקליס הייתה "לא ראויה" ■ בכירי ליהמן ברדרס זייפו דו"חות כספיים החל מסוף 2007 ■ ארנסט אנד יאנג, רואי החשבון של ליהמן, לא לוקחים אחריות ■ הדו"ח מקיף 2,200 עמודים, עלה 38 מיליון דולר ולצורך הכנתו נלקחו עדויות מגייתנר וברננקי

השלדים יוצאים מארונו של בית ההשקעות ליהמן ברדרס, שקרס בספטמבר 2008, זרע הרס בוול סטריט והביא להחרפה מהותית של המשבר הכלכלי שאת פצעיו מלקקות היום כלכלות העולם. סוכנות בלומברג מדווחת על דו"ח שהוזמן על ידי בית המשפט לענייני פשיטות רגל בניו יורק, הבודק את קריסת ליהמן ברדרס, ממנו עולים שורה של זיופים וכשלים הקשורים לליהמן, כמו גם הסיבות לפשיטת הרגל.

הדו"ח, שהוכן על ידי אנטון ולוקס הבוחן את פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס, גורס כי סיטיגרופ ו-JP מורגן ביקשו מליהמן ברדרס להגדיל את הערבויות כנגד הלוואות שסיפקו לו, כמו גם לפתוח מחדש הסכמים שהיו קיימים דאז. דרישות אלה הכבידו על ליהמן ברדרס, שהיה ממונף מאוד, ותרמו לקריסתו.

הדו"ח מכיל 2,200 עמודים והוא מאשים גם את בכירי ליהמן ברדרס - ובראשם המנכ"ל ריצ'רד פולד - בזיוף דו"חות כספיים של הבנק. אך כאן לא מסתיימות ההאשמות. כזכור לאחר קריסת ליהמן ברדרס קנה ממנו בנק ברקליס הבריטי את חטיבת ההשקעות שלו, שנחשבה לנכס טוב. אולם ולוקס טוען כי העברת הנכסים לברקליס נעשתה באופן "לא ראוי".

ברקליס קנה את חטיבת ההשקעות של ליהמן תמורת 1.54 מיליארד דולר, ואילו עורכי הדין של ליהמן ברדרס הגישו תביעה נגד ברקליס בסך של 5 מיליארד דולר, בטענה שהמחיר ששילם ברקליס היה מגוחך. ברקליס, מצידו, טוען כי לחטיבה היו חובות של כ-3 מיליארד דולר. דיון משפטי בנושא נקבע ל-26 באפריל.

החשד: בכירים זייפו דו"חות כספיים

JP מורגן וברקליס בחרו שלא להגיב לדו"ח, אולם דוברת סיטיגרופ מסרה לבלומברג כי "לא נמצא שום פגם בהתנהלות סיטי". עורך דינו של סמנכ"ל הכספים של ליהמן ברדרס דחה את ההאשמות ומסר כי "התנהלותו הייתה תקינה".

ולוקס טוען בדו"ח שלו, כי המנכ"ל פולד הוזהר 3 חודשים לפני הקריסה על ידי שר האוצר האמריקני לשעבר הנרי פולסון, שליהמן ברדרס עלול לקרוס במידה והוא ימשיך להציג הפסדים ולא יימצא קונה לבית ההשקעות. בזמנו ניהל ליהמן מו"מ עם קרן השקעות מקוריאה, אך המו"מ עלו על שרטון.

הדו"ח מפנה אצבע מאשימה ישירות לראש הפירמידה - פולד. בדו"ח צוין, כי "לכל הפחות, פולד נהג ברשלנות כשגרם לליהמן לדווח על תוצאות מטעות". עורכת דינו של פולד דחתה את ההאשמות המופנות נגדו. הדו"ח קובע כי ליהמן הטעה את המשקיעים באשר למינוף שנטל עצמו והציג נתונים שגויים בדו"חות הכספיים מסוף 2007 ועד הקריסה ב-2008. כך, למשל, ולוקס טוען כי ברבעון השני של 2008 דיווח ליהמן ברדרס על שווי נכסים הגבוה ב-450 מיליארד דולר מהשווי האמיתי. בכלל, ולוקס ציין בדו"ח כי הערכות השווי שסיפק ליהמן בדו"חות הכספיים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 היו "לא הגיוניות".

רואי החשבון של החברה היו מפירמת ארנסט אנד יאנג. הפירמה מסרה לבלומברג בתגובה, כי שיעורי המינוף שנמסרו בדו"חות הכספיים "היו באחריות החברה ולא באחריות המבקרים".

עלותו של דו"ח ולוקס הסתכמה ב-38 מיליון דולר. הוא שוחח עם יותר מ-100 גורמים, כולל שר האוצר טימותי גייתנר ויו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי, במהלך הכנת הדו"ח.