שבוע דרמטי באירופה: האם תגובש תוכנית כוללת למשבר?

עוד ימים סוערים צפויים בסוף השבוע הנוכחי באירופה, למרות שהבורסות סגורות: המשקיעים מוסיפים לשאת עיניהם לעבר מובילי המדיניות הפיננסית, שיתכנסו ביומיים הקרובים וכן בהמשך השבוע, כדי לדון בצעדים לפיתרון משבר החוב ביבשת.

בימים האחרונים נפגשו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי מספר פעמים, כדי לנסות ולהגיע להסכמה על צעדים משותפים לפיתרון המשבר. הרציונאל בפגישות: להגיע לתוכנית "כוללת" למשבר החוב, אשר תעניק התייחסות לכל האלמנטים הבעייתיים שמדירים שינה מעיני המשקיעים: מקרן החילוץ האירופאית, דרך תוכנית החילוץ ליוון והמערכת הבנקאית המקרטעת.

"המשקיעים דורשים בהירות באשר למערכת הבנקאית באירופה וה'תספורת' שנדרשת על בסיס התוכנית ליוון - כולם צפויים להשפיע על ההפסדים שיספגו הבנקים", מעריך שון קראוס, אסטאטרג השקעות ב-CitizensTrust. "החובות של פורטוגל, איטליה וספרד דורשים גיבוי - בכל מצב", הוסיף. "הנזילות באירופה תשפיע גם על חלק מהשווקים בארה"ב, זה צפוי להשפיע על כולם".

אולם, חילוקי דעות בין מנהיגי שתיים מהכלכלות החזקות באירופה, העלו את הכורח כי השניים יוסיפו להיפגש גם היום (שבת), כדי לנסות ולהסכים על קווים מנחים לפתרונות השונים, לקראת ועידת הפסגה מחר. בוועידה צפויים להשתתף שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של 17 מדינות גוש האירו, כאשר גם נוכחית בינ"ל - דוגמת זו של נציגי קרן המטבע הבינלאומית וגורמים מארה"ב, נמצאת על הפרק.

"אנחנו בשוק ללא רחמים", מסביר דיוויד מרקוס, מנהל השקעות בגלובל אדוויזור. "עם כל רמז לחדשות רעות, המשקיעים בורחים מהר ככל הניתן, ומבצעים מימושים ללא קשר לערך המניות. הם רק רוצים לצאת החוצה, בכל מחיר".

על רקע פגישתם של מרקל וסרקוזי, הודלפו לגופי התקשורת מספר דיווחים (חלקם סותרים מעט) באשר לאופי והיקף הפתרונות שצפויים לעמוד על הפרק באירופה, בימים הקרובים. ההחלטה על התוכנית באופן סופי, כך דווח אתמול, תתקבל לכל המאוחר ביום רביעי.

■ הרחבת קרן החילוץ האירופאית (EFSF) הינה נושא קריטי לדעת מנהיגי אירופה וכלכלנים רבים, שגורסים כי על כלכלות האזור לאפשר יתרות הון נזיל לעיתות משבר. היקף הקרן, שרק בשבוע שעבר אושרה הרחבתה לכ-440 מיליארד אירו, אינו מספק לדעת מומחים רבים דוגמת נוריאל רוביני, שהזהיר כי רק "בזוקה" בדמות קרן בהיקף של 2 טריליון דולר, תיתן מענה למצב הנוכחי. בתוך כך, דיווחים מהשבוע האחרון ידעו לספר על הסכמה חלקית בקרב מדינות גוש האירו, להרחיב את הקרן להיקף שנע בין 1 ל-2 טריליון דולר.

■ תוכנית החילוץ השנייה ליוון. יוון הקטנה היא כאב ראש גדול "בזכות" חובות עצומים בהיקף של 350 מיליארד אירו, המהווים 170% מהתמ"ג המקומי. לאחר שהצליחה הממשלה המקומית להעביר השבוע בדוחק את ההרחבה האחרונה בתוכנית הצנע הממשלתית (שכוללת פיטורים של עוד 30 אלף עובדים במגזר הציבורי), מעריכים כלכלנים כי המדינה תקבל סיוע פיננסי ארעי נוסף: מדובר בנתח הבא בתוכנית החילוץ המקורית שלה, בהיקף של 8 מיליארד אירו.

אולם, הסוגייה המרכזית על הפרק היא דווקא תוכנית החילוץ השנייה, שגובשה ליוון ביולי השנה. במקור, התוכנית אמורה הייתה לכלול "גלגול חוב" של 75% מנושיה של יוון את אחזקותיהם, באמצעות רכישת אג"ח ארוכות טווח, יחד עם "תספורת" מבוקרת של 21%. בפועל, דיווחים מהשבועות האחרונים, בין היתר של ראש ועידת שרי האוצר של גוש האירו ז'אן-קלוד יונקר ויו"ר הנציבות הכלכלית האירופאית אולי ראן, רומזים על "תספורת" גדולה משמעותית, שיכולה להגיע להיקף של עד 50% ויותר. מעבר לצורך בהסכמה כמעט גורפת של הסקטור הפרטי בכל מדינה ומדינה למתווה החדש, תרחיש שכזה צפוי להוביל את הבנקים האירופאיים לבצע "מחיקות" רחבות היקף. וכאן, מגיעה הסוגייה הבאה שעומדת במוקד הדיונים.

■ הזרמת הון למערכת הבנקאית באירופה. לא רק ה"מחיקות" הצפויות בגין יישומה של תוכנית חילוץ שנייה ליוון מעמידה את הבנקים באירופה על המוקד: תוצאות מדאיגות של עשרות מוסדות פיננסים במבחני הלחץ של רשות הבנקים האירופאית ביולי, ירידות השערים בשווקים הגלובליים, הורדות דירוג למוסדות הפיננסיים במדינות ה-PIIGS מצד סוכנויות הדירוג הגדולות, וכמובן - עדכון תחזית הצמיחה הגלובלית בשנים 2011-2012 כלפי מטה - כולם תורמים לחשש מהמשך ההאטה בצמיחה, עד אפשרות לכניסה למיתון עמוק נוסף שידרדר את הבנקים לתחתית חדשה.

על רקע הבשורות המדאיגות, גורסים בכירים באיחוד האירופי כי יש להגות יותר מתוכנית אחת להזרמת הון לבנקים, ומנסים להגיע להסכמה על הסכומים הנדרשים - בין אם יוון תפשוט רגל, או יאושר המתווה העדכני של תוכנית החילוץ השנייה שלה. בינתיים באירופה, מובילי המדיניות כבר מרגישים את ההאטה בצריכה ובתעסוקה על רקע צעדי הצנע שננקטים בכלכלות ה"חלשות", וגם הבנק המרכזי באירופה (ECB) אמנם לא הוריד את הריבית לחודש אוקטובר (שעומדת על רמה של 1.5%), אך הצהיר על מתן הלוואות לטווח-בינוני לבנקים והמשך התערבותו בשווקי האג"ח ביבשת. הכל בניסיון להשיב את אמון המשקיעים בשוק.